אז צהריים טובים אנחנו לומדים פה ספר יהושע שזה נבואות שהוצרכו לדורות
קודש קודשים ובפעם שעברה הסברנו נכון את הסיפור של ברית המילה
חרבות צורים וכל זה למה בעצם עם ישראל
למה עם ישראל לא מעלו במדבר נכון
היה לנו איזה תובנה בדבר שבעצם לא
לא ניתן למול ללא ארץ ישראל כן
זה כאילו זה אמירה עקרונית כזאתי מה
כן, נכון.
בזמן, במקום ובגוף.
טוב, זה דיברנו שבוע שעבר.
הגענו לפרק ה' פסוק ט'.
ויאמר ה' אל יהושע,
היום גלוטי את חרפת מצרים מעליכם,
ויקרא שם המקום הוא גלגל עד היום הזה.
ויכנו בני ישראל בגלגל,
ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחודש בערב בערבות יריחו.
ויאכלו מעבור הארץ ממחורת הפסח מצות וקלוי
בעצם היום הזה וישבות המן ממחורת באוכלם מעבור הארץ
ולא היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען
בשנה ההיא אז בואו נסגור רק את הפינה של פסח וזהו
יש פה אתם מכירים את הרמז הנפלא וישבות המן ממחורת
בני ישראל נכנסו לארץ ישראל מתי?
בי"ב בניסן
שלושה ימים ברית מילה י"א עד ב י"ג בי"ד
אחר הצהריים,
שחטו את הפסח,
ויאכלו אותו בליל ט"ו, נכון?
זה היה כאילו פסח, ובט"ז הפסיק לרדת להם מן.
בט"ז ניסן הפסיק לרדת להם מן,
והם התחילו לאכול מתבואת הארץ, וישבות המן ממחרת.
אז יש רמז נפלא כזה שגם המן הרשע,
ניתלה באותו תאריך בדיוק,
וישבות המן ממחורת,
כי בלילה ההוא נדדה שנת המלך,
זה היה ליל הסדר,
נכון?
ליל ט"ו.
למחרת זה המשתה הראשון,
בט"ו כאילו בבוקר,
נכון?
ואז בט"ז זה המשתה השני, ובט"ז תלו את המן.
אז וישבות המן ממחורת,
בסדר?
חמוד, נכון?
אהבת צור.
יאללה,
טוב,
אני רוצה לשאול שאלה,
שאלה ככה,
שאלה תנכית קלאסית נקרא לזה ככה,
למה פסח?
כלומר, הרי עם ישראל יכול היה להיכנס
לארץ ישראל בכל תאריך שהוא,
הקדוש ברוך הוא יכול לכוון אותם,
נכון?
אז זה ברור שהכניסה לארץ ישראל בי"ב
בניסן היא נועדה כדי לחגוג את פסח
מיד, מיד, כאילו אי אפשר להתקדם בלי פסח, בסדר?
אי אפשר, אז חייב להתחיל את זה מפסח.
למה אתה...
מה, לא הבנתי?
ברוך אתה, אדוני, שכל הכבוד.
אז זה ברור שזה מגביל לפסח מצרים,
אבל השאלה,
למה...
כן,
יפה,
אז השאלה,
נכון,
אז למה לא להיכנס,
אפשר להיכנס לכאורה בכל תאריך אחר.
אז אנחנו נצטרך להבין את זה כלומר
בעצם השאלה היא איך פסח קשור
פסח קשור ליציאת מצרים לכאורה איך הוא קשור לכיבוש הארץ אז
מיד נדבר על זה אני רק רוצה
להגיד לכם שהעולם הזה של התאריכים
הכניסה לארץ ישראל הוא עולם מאוד מעניין למה כי בדרך כלל בתנ״ך
יש נטייה לתאריכים עגולים א' או ט"ו
חגים מועדים או כל דבר אחר קורה בדרך
כלל או בתחילת חודש או באמצע החודש נכון
חנוכה הוא לא בתנ״ך אבל
בכל אופן
נגיד באחד לחודש הראשון תקים את המשכן,
בסדר?
וגם כל החגים הם או בט״ו או באל״ף
יום כיפור הוא ביום העשירי אבל הוא עשרה יום מאל״ף
יש תאריך אחד מאוד מאוד מוזר,
מאוד משונה והוא כ׳ באייר
מה קרה בכ׳ באייר?
בתורה?
לא יודעים?
מה?
איך איך?
בכ' באייר,
כן,
אבל טיפה תרחיב את זה,
בכ' באייר התחיל המסע לארץ ישראל,
הם סיימו את החניה שלהם.
למרגלות הר סיני,
חניה שהייתה חניה מאוד ארוכה,
שהייתה מראש חודש סיוון.
חודשיים אחרי יציאת מצרים,
עד כ' באייר, התחילו את התנועה לכיוון ארץ ישראל.
אתה אומר לעצמך, למה כ' באייר?
איזה מין תאריך זה?
הרי התנועה שלהם זה לפי הענן.
אז למה הענן לא קם,
לא נע בט' באייר,
באלף באייר,
באלף בסיבן?
מה הסיבה?
אז אני חושב שהחשבון הוא פשוט.
אם אנחנו מתחילים תנועה בכ' באייר,
בסדר?
אז יש לנו בעצם,
לפי המצווה הרי בהר סיני,
צריכים להיכנס לארץ ישראל בדרך הקצרה.
יש לנו בעצם כמעט כשבוע עם הליכה,
כדי להיכנס לארץ ישראל באיזה תאריך?
בו' בסיבן.
אתם מבינים?
כלומר,
זה ממש מסתדר שההליכה,
פרק הזמן הזה,
מכף באייר,
הוא נועד כדי לכוון את הכניסה לארץ ישראל ב...
ובסיוון.
למה?
כדי לחבר את זה עם תאריך מתן תורה השנה קודם.
כלומר, זה שהתורה ניתנה בחוץ לארץ, זה...
אילוץ,
נקרא לזה ככה,
זה לא היה אמור להיות ככה,
התורה הייתה אמורה להינתן בארץ ישראל,
הקיום שלה הוא בארץ ישראל.
אבל לא נחם אלוהים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא
אז אין ברירה,
צריך לתת תורה בהר סיני.
בסדר?
אבל זה לא...
אז המטרה היא לחבר בין הימים, יום קבלת תורה,
יהיה גם יום הכניסה לארץ,
כדי שיהיה לכולם ברור שקיום התורה הוא בארץ ישראל.
עיקר קיום התורה הוא רק בארץ ישראל.
בסדר?
זה בעצם הייתה התוכנית,
ולכן זה מאוד מאוד מסביר מדוע שבועות הוא חג הביכורים.
למה, איך הגענו לביכורים, מה פשר הביכורים הללו,
ואיך זה קשור למתן תורה?
שבועות זה חג הביכורים,
כי בעצם זה החג שהם נכנסו בו לארץ ישראל,
ופגשו בפעם,
והיו פוגשים בפעם הראשונה את פירות ארץ ישראל.
זו החגיגה הגדולה,
זה בעצם,
שבועות היה אמור להיות חג הכניסה לארץ ישראל,
שמחובר עם חג מתן תורה.
זה היה בבא קמא, בשנה השנייה.
אבל אז העם מתחילים לחטוא,
ויש מלחמת עמלק,
לא,
אני חושב שזה שנה קודם.
אבל אז העם מתחילים לחטוא.
ומרים מדברת באהרון ובמשה,
אז צריך להתעכב בשביל מרים,
ואז יש את...
הם רוצים לשלוח מרגלים,
אז זה לוקח עוד 40 יום,
ואז המרגלים חוטאים,
ואז בקיצור מתחיל הכל להסתבך וכולי.
אבל אם היינו על פי תוכנית,
בלי כל הבלאגן,
אז מכף מאייר מביא אותנו להיכנס לארץ ישראל בו' בסיוון,
ולחבר את התאריכים לתאריך אחד עם אמירה מאוד מאוד משמעותית,
התורה והארץ הם עניין אחד במימוש רצון השם יתברך.
בסדר?
ארץ ישראל,
מה שיש לי, המשל הכי טוב זה שהתורה היא המכתב,
וארץ ישראל זה הכתובת.
ומכתב בלי כתובת לא מגיע לשום מקום.
וכתובת בלי מכתב היא חסרה.
אז זה הסיפור.
בסדר?
זה מה שהיה אמור להיות.
זה הייתה הווא אמינא.
עכשיו אנחנו בשנה ה-40,
ונבחר תאריך אחר.
פסח.
לכאורה היה אפשר לבחור עוד פעם את שבועות,
יתעכבו עוד טיפה ויכנסו בשבועות.
כנראה יש סיבה אחרת,
נוספת,
וצריך להסביר אותה.
אז חלק מהדברים,
כבר עמדנו עליהם בשבוע שעבר.
בתנ״ך,
לאורך התנ״ך יש חמישה פסחים,
או חמישה פסחים, תכף נראה,
שהתנ״ך מזכיר שעשו.
חמישה.
ברור שעשו הרבה יותר.
מדוד,
שלמה,
במעשה,
יהושפט,
מלכים צדיקים,
עשו פסח.
אבל התנ״ך מציין,
אני לא זוכר אם חמש או שש, תכף נראה.
פסח אחד זה פסח
מצרים.
פסח שני זה פסח של השנה השנייה.
פסח שלישי זה הפסח של יהושע.
הפסח הרביעי זה הפסח של חזקיהו.
הפסח החמישי זה הפסח של יאשיהו.
והפסח השישי, שישה, זה הפסח של...
עזרא ונחמיה בבית שני.
אלה הפסחים שמוזכרים בתנ״ך, אין יותר פסחים בתנ״ך.
בסדר?
ובחלק מהפסחים אומרים,
תקשיב,
הפסח הזה לא נעשה כמוהו ממות יהושע בן נון.
לדוגמה, בואו ניקח בדברי הימים, נדמה לי,
נדמה לי שזה נאמר על הפסח שעשה חזקיהו.
אז הגמרא שואלת, הלא עשו פסח?
דוד עשה פסח, שלמה עשה פסח, כולם עשו.
אז מה הכוונה?
אנחנו נצטרך לענות על זה עוד שנייה.
הנה, בפרק למד.
בפרק למד על פסח שעשה חזקיהו כתוב ותהי שמחה גדולה בירושלים כי
מימי שלמה בן דוד מלך ישראל לא כזאת בירושלים זה כאילו האמירה
זה אצל חזקיהו מה קורה אצל יאשיהו בוא נראה
זה בפרק ל"ה,
ויעש יאשיהו בירושלים פסח לאדוני,
וישחטו את הפסח,
ויש פה תיאור ארוך מאוד של הפסח,
ואז כתוב בפסוק י"ח,
הכל בדברי הימים,
פרק ל"ה,
ולא נעשה פסח כמוהו בישראל מימי שמואל הנביא,
וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו הכוהנים והלוויים,
וכל מלכי ישראל נמצא בירושלים.
לא, גם וגם.
כן.
בוא נראה,
בעזרה ונחמיה,
אתה צודק,
תמיד צריך לבדוק.
אני חוזר חזרה לעזרה ונחמיה.
לא, סוכות זה נכון, זה סוכות, זה ברור.
אבל היה גם פסח.
עוד שנייה אחת נמצא אותו.
חמקלי.
זה היה בהתחלה
איפה?
כן, זהו, עכשיו פרק ו', מה כתוב?
ויעשו, כן, זהו, צודק, סליחה.
ויעשו בני הגולה את הפסח בארבעה עשרה לחודש הראשון,
כי הטהרו הכוהנים והלווים כולם כאחד טהורים,
וישחטו הפסח לכל בני הגולה,
ולאחיהם הכוהנים ולהם,
ויאכלו בני ישראל השבים מהגולה,
וכל הנבדל מטומאת אל ראש אדוני ישראל.
חג מצות שבעת ימים,
בשמחה,
כי שמחם אדוני,
והסב למלך אשור עליהם,
זה מלך בבל,
לחזק ידיהם במלאכת בית האלוהים,
אלוהי ישראל.
אז גם פה,
זה אלה הפסחים שמופיעים,
בספר מלכים זה מופיע גם בנוסח של,
לא נעשה הפסח הזה,
ללמוד יהושע בן נון,
נדמה לי על יאשיהו,
כל פנים,
אלה הפסחים.
למה דווקא הפסחים האלה מתוארים,
ולא פסחים אחרים?
אז התשובה היא פשוטה,
כל הפסחים האלו,
הם פסחים שצריך לחדש ברית מחדש.
משהו בברית התרופף,
משהו בברית נקטע,
ואז צריך לחדש את הברית.
אצל יהושע למדנו, מה נקטע?
ברית המילה.
אבל בואו נחזור חזרה
אחורה.
פסח מצרים, ברור, ברית מילה, הם אפילו לא היו...
צריכים ל...
טוב.
פסח של השנה השנייה, למה צריך לעשות אותו מחדש?
מה?
אחרי חטא העגל.
חטא העגל.
באמצע היה חטא העגל.
באמצע עבדו עבודה זרה.
פסח מחודש, צריך לכרות...
לא,
תמיד צריך לעשות פסח,
אבל למה התורה מספרת עליו?
התורה מספרת עליו כי יש צורך לכרות ברית מחודש ולכרות את העגל.
בסדר.
אז אמרנו פסח זה, פסח יהושע, הסברנו למה.
פסח, חזקיהו, אחרי מה?
אחרי אחז,
אחרי שאחז.
למעשה, למעשה...
מה זה?
סליחה, עזרא.
זה, לא, זה אצל...
כן.
אבל אחז, למעשה, הוא המלך הראשון מיהודה.
שהיה מלך רשע.
עד אז המלכים כולם היו צדיקים והיו להם נפילות,
נכון?
דוד,
שלמה,
רחבם,
אחרי רחבם היה אביה המלך צדיק,
אחר כך היה יהושפט,
אסא היה מלך צדיק,
מי הבן של אסא כבר לא זוכר,
אחז, עוזיהו ויותם מלכים צדיקים.
אומנם, אחז
אחז הוא הראשון שהיה ממש כאילו אנטי.
אז אחרי,
ואכן הגמרא מדברת על חזקיה,
שהוא עשה כל מיני דברים,
וגרר עצמות אביו,
וכאילו קבר אותו בביזיון וכן על זו הדרך,
כי זה מלך יהודה הראשון שהתנהג בצורה
שמזכירה את מלכי ישראל ואת מלכי יהודה,
חזקיה כורת ברית ועושה פסח.
יאשיהו מגיע אחרי מי?
אחרי מנשה ואחרי אחז.
מנשה מולך, אחרי מנשה ואחרי עמון.
מנשה מולך חמישים וחמש שנים.
המלך שמלך הכי הרבה זמן ממלכי יהודה זה מנשה,
והכתוב מתאר עליו דברים שהוא עשה בירושלים,
ואחרי זה עמון,
שהיה עוד יותר רשע ממנשה אפילו,
הוא מלך שנתיים רק,
חמישים ושבע שנים!
שחמישים ושבע שנים שממלכת
יהודה בטראומה אז מגיע יאשיהו והוא מחדש
את הברית ומקדם את הברית בסדר?
אז זה יאשיהו ואז סגרנו את שתיהם
גם חזקיהו אחורה וגם זה ולכן כל
פעם שכתוב ולא היה כפסח הזה ברור
שעשו פסח אבל לא היה כפסח הזה
ברמת כריתת הברית והחידוש וחזקיהו בפסח
שלו גם מנסה לחבר אליו שבטי ישראל
מנסה לאחד מחדש את הממלכה לא היה
כפסח הזה בעיקר כריתת הברית כמו מאז
שעשו נדמה לי שבאמת פעם אחת
כתוב את הפסוק מימות יהושע בן נון בוא
נראה אם אני מוצא אותו מהר מהר
איפה בפסח יהושיהו שמופיע בספר מלכים
נכון?
בואו נחפש מהר.
כן, כן,
כן.
הנה, בפרק כ"ב,
ואז הוא עושה את כל המבערות העבודה זרה.
ו...
כן.
הנה,
פה בשמונה עשרה שנה,
ומלך יהושיהו עשה פסח זה ליהוה בירושלים.
כן, עשו פסח, כן,
צודק.
כי לא נעשה הפסח הזה מימי השופטים,
אשר שפטו את ישראל בכל ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה.
כתוב אצל יהושיהו, לא נעשה הפסח הזה, מדהים.
זה אצל יהושיהו ואצל חזקיהו, גם נוסח דומה.
אני פשוט זוכר שבאחד המקומות הופיע יהושע בן נון,
שלא נעשה מאז, זה חשוב לנו.
אז אולי נמצא את זה בכל אופן.
לא, פה זה לא מופיע.
טוב, אז כנראה זה היה טוב.
אז זה ברור?
קריאה טוב, יפה.
עכשיו בואו ננסה רגע להבין עוד משהו
לגבי הפסח של יהושע.
כלומר, השאלה שלנו היא למה, למה...
למה בעצם נכנסים לארץ ישראל?
אז קודם כל נכנסים לארץ ישראל בפסח,
כי צריך לכרות ברית,
קשור אתמול,
אז זה גם ברית מילה,
וגם ברית הפסח,
ויש מכנה משותף,
אתם מכירים את המכנה המשותף בין פסח לבין ברית מילה?
גם פסח וגם ברית מילה,
אלה שתי מצוות העשה היחידות בתורה,
שמי שלא מקיים אותן חייב כרת.
בדרך כלל חיוב כרת זה על מצוות לא תעשה.
מצוות תעשה מי שלא, יפסיד.
מי שלא ישב בסוכה, יפסיד.
אומרים על זה,
מעוות לא יוכל לתקון,
חסרון לא יוכל להימנות,
הפסד את המצווה,
בסדר גמור.
אבל לא מענישים על ביטול עשה.
חוץ מפסח וברית מילה.
מי שלא, מי שיכול היה להקריב פסח,
לא היה בדרך,
לא היה אנוס וכולי,
ולא הקריב את הפסח,
חייב כרת.
וגם מי שיכול היה למול
תינוק
שאביו לא מלו,
בסדר, אז הוא, אז הוא אה...
אז כשהוא גדול צריך למול את עצמו,
מה הדין אם הוא לא מעל את עצמו?
אם הוא בחלילה נפטר לא נימול,
אז הוא חייב...
מה?
רק תינוק, נראה לי שמבוגר לא.
מה?
שלא ימות ערל.
גם כן, יכול להיות.
כן, אז זה...
אז יש להם מכנה משותף.
אז זה גם קשור לקריתת הברית.
אבל אני רוצה לטעון,
ולכן כתוב כאן,
ויאמר ה' אל יהושע,
היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם.
כן?
זה העניין.
ויקרא...
נכון.
אבל אני רוצה להגיד עוד משהו על הדבר הזה.
טוב,
עוד משהו,
שקשור מאוד מאוד לקראת הכניסה לארץ ישראל,
ואולי גם קשור לקראת המצב שאנחנו הולכים אליו.
מה זה פסח?
איזה חג זה פסח?
פסח זה חג, יש לו אפיונים שונים וגם סותרים.
מצד אחד פסח מתנהג כמו חג ציבורי כללי,
יש חובת עלייה לרגל ויש קורבן שהוא מוגדר קורבן ציבור
ולכן הוא דוחה את השבת ודוחה את הטומאה וכן זה פסח.
ומצד שני פסח מתנהג כמו
חגם של יחידים,
מפני שהפסח הוא קורבן שלמים,
ולא קורבן עולה,
אז כולם יכולים לאכול ממנו,
בסדר?
והפסח, כן, כמו שאמרנו,
הוא קודשים קלים, והפסח נאכל
בכל ירושלים,
לא רק בבית המקדש או בעזרה,
אפשר לאכול אותו בכל ירושלים.
אז איך אוכלים את הפסח?
בחבורה.
ממה מורכבת החבורה?
מבני משפחה.
כלומר,
קורבן פסח הוא בן קורבן שהוא לא כלל ולא פרט.
או יותר נכון,
יותר מדויק להגיד,
הוא גם כלל וגם פרט.
מהו המרחב בחיים של כל אחד מאיתנו,
שהוא מרחב פרטי כללי?
המשפחה.
משפחה.
אדם בעצמו הוא פרט,
כלל ישראל, עם ישראל זה כלל,
באמצע יש איזה מרחב כזה שהוא גם וגם.
מצד אחד זה פרט,
זה אשתו,
אדם יש לו אישה,
ילדים,
זה שלו,
אחריות שלו.
מצד שני,
זה החלק שלך בכלל ישראל,
הרב מגדיר את זה בעין היה,
הגדרה נפלאה.
אותו אחוז מהכלל שמסרו לך להיות אחראי עליו.
נכון?
יש את כלל ישראל ומשהו כזה גדול.
אז לקחו את כלל ישראל,
קחו ממנו איזה אחוזון קטן,
זה האחוז שלך.
למה?
כי בסוף כל אחד שמקים משפחה
לטווח ארוך,
וברוך השם בדורות שלנו לא לטווח מאוד ארוך,
כי אדם יכול לראות את זה כבר בעיניו,
הוא נהיה ראש שבט.
אם אדם יולד,
לא יתעצר, כן, נולדו לו,
או נגיד עכשיו משפחות ברוכות ילדים בצורה,
בצורה כאילו בולטת,
כן,
אלא סטנדרט,
נגיד שישה ילדים,
יש לו שישה ילדים,
שזה נכון,
שישה ילדים זה נכון,
שבעה ילדים,
שישה ילדים,
שזה כאילו,
יש משפחות יותר,
שישה ילדים,
שישה ילדים האלו מתחתנים,
נגיד שרק הולכים על שש,
והם יולדים שישה ילדים,
אז כבר יש לו,
שלושים ושישה נכדים.
והנכדים האלו,
זוכה להאריך ימים,
לא יותר מדי היום,
כבר בגיל שבעים ושמונים,
הם יולדים,
שישה ילדים,
אז זה כבר שלושים ושש כפול שש.
אז זה כבר כמה?
זה יותר ממאתיים.
בקיצור,
כשעושים שמחה על המשפחה,
הוא צריך לזכור אכסניה.
נכון?
והוא נהיה כלל.
יש, יש,
נדמה לי שהרב,
ככה מספרים על הרב אליושיב,
שפעם הוא עשה איזה קידוש.
ברגע שנולד לו הצאצא שכבר הם לא נחשבו קרובים.
עדות.
כלומר, אבא ובן פסולים לעדות, נכון?
אבא ונכד פסולים.
אבל אח שלי
עם הנכד שלי כבר
מצטרפים לעדות.
זה נקרא ראשון בשלישי.
ראשון בראשון אסור,
שני בשני אסור,
ראשון בשלישי לכולם לא מותר.
לא עושים את זה בפועל, לא עושים את זה, אבל...
בסדר?
טוב.
סבא עם נין?
זה...
הסבא עם הבן של הנין,
הוא כבר,
זה כבר חמישי,
זה כבר...
זה כבר...
הגמרא אומרת, עד כאן רחמי האב על הבן.
האבא מרחם על הבן, הסבא מרחם על הנכד, הסבא רבא.
זהו.
יש נינים.
חביבו אותם, אמרו, זה?
אחרי נינים זה כבר...
כלל ישראל.
להפוך
בסוף כל משפחה תהיה כלל.
כל משפחה תהיה כלל ישראל, נכון?
אז המרחב המשפחתי הוא איזה מין מרחב כזה גם וגם.
הוא גם מרחב.
אישי,
איש ואישה,
ילדים,
להפוך
אז
כשאדם מגדל את בני משפחתו ואת ילדיו וכולי,
שידע שהוא עובד אצל כלל ישראל עכשיו.
עכשיו תכפילו את זה, בסדר?
אם יש מיליון משפחות כאלו,
מיליון בתי אב,
יש בעם ישראל נראה לי מיליון וחצי בתי אב,
זה המספר פחות או יותר,
לפי המיסים שמשלמים,
אני יודע מה,
מיליון וחצי בתי אב.
מיליון וחצי אנשים,
כל אחד,
אחראי על הכלל ישראל שלו,
לחנך אותו,
לגדל אותו,
שיהיה אדם רציני,
ערכי,
מוסרי וכולי וכולי.
ככה יוצרים עם.
עם שאין לו,
שהמרחב המשפחתי שלו הוא לא בטוח,
והוא לא יציב,
הוא מתפורר.
ככה באירופה היום, נכון?
אם לא מתחתנים, אין משפחות, אז שם הכל מתפורר.
אפילו במונדיאל הם מפסידים.
נפוליאון אמר פעם,
הניחו לענק הסיני בתרדמתו,
כשהתעורר יצטער העולם כולו.
סין זה משהו אחר,
עוצמות
אני חושב שאחת הסיבות, או אולי עוד סיבה נוספת,
עוד סיבה נוספת לעובדה שעם ישראל נכנסים
לארץ ישראל בפסח,
מעבר לסיבה הקודמת שאמרנו שזה כריתת הברית הכל כך משמעותית.
אני שכחתי שאני חוסם בחנייה, שאני לא פה אחרי...
יש לי כאן בלאגן לאנשים, אוי ואבוי לי.
בסדר, כן.
אז אחת הסיבות היא להיכנס
לתוך אירוע משפחתי.
למה?
בגלל שהמשפחה
בשבע שנים הקרובות הולכת לשלם את המחיר של הכיבוש.
של הכיבוש,
הכוונה לא של הכיבוש של השמאלנים,
של הכיבוש של ארץ ישראל.
כבר אנחנו מכירים את זה מאיפה?
מבני גד ובני ראובן.
בני גד ובני ראובן בנו ערים למקניהם ולנשיהם וכל זה,
ואיפה כל הגברים?
הלכו להילחם,
כנראה בטח הם השאירו,
אני מניח שהם השאירו שם איזה כוח מגן,
אבל
משפחות התפרקו,
משפחות התפרקו,
כן,
כלומר התפרקו לזמן,
וזה לא לפרק זמן קצר,
זה לפרק זמן ארוך,
זה שבע שנים, עכשיו אותו דבר הולך לקרות
לעם ישראל,
יהיה מלחמות,
הגברים ילכו למלחמה,
תקופה ארוכה,
ואז כדי לחזק את החוליה המשפחתית שהיא כל כך חשובה,
יוצאים לכיבוש של ארץ ישראל, קודם כל עושים פסח.
קודם כל עושים פסח,
קודם כל מחזקים,
מספרים מחדש את הסיפור,
האבות,
מספרים...
התורה לא תסמוך על הנס,
יכול להיות שחלק מהמבוגרים פה ימותו בקרב.
אז לפחות שהבן ישמע פעם אחת מאבא
שלו או מסבא שלו את יציאת מצרים,
שיהיה העברת המסורת מדור לדור.
אז לכן,
כריתת הברית וחיזוק גדול מאוד של יסוד המשפחה.
עכשיו, איך אני יודע שהכיוון הזה הוא נכון?
איך אני יודע אז יש פה מדרש
מיד אחר כך
כתוב כך ויהי בהיות יהושע ביריחו
ויישא עיניו ויר והנה
איש עומד לנגדו
וחרבו שלופה בידו
או תכף תעזור לנו
הלנו אתה אם לצרינו
הוא לא זיהה אותו ויאמר לו לא
ויאמר לא כי אני שר צבא אדוני
עתה באתי
וישתחו ויאמר לו מה אדוני מדבר אל עבדו
חז"ל
מכניסים פה איזה דו שיח בין המלאך לבין יהושע.
מהו הדו שיח?
אז קודם כל הדו שיח הזה הוא רק מניח אותנו
על סוגיית פשט שאני בחרתי לעסוק בו בהמשך,
אבל
מבחינה כרונולוגית,
מבחינה כרונולוגית אנחנו קוראים פה את הפרקים כי משה,
אבל מבחינת האירועים,
לפי מה שחז"ל אומרים,
בלילה הראשון שבני ישראל נכנסו,
לארץ ישראל,
הם דבר ראשון עשו מסע מזורז להר עיבל,
ועשו שם את כל המעמד וכולי,
וחזרו.
בסדר?
זה היה,
ואז בעצם,
הם בלילה הזה לא למדו תורה בגלל המסע הזה.
וחוץ מזה,
גם יהושע ביטל אותם מפריה ורבייה לילה אחד.
אז המלאך אומר לו,
אמש,
ביטלתם פריה ורבייה,
היום אתם מבטלים תורה,
מה זה?
אז יהושע אומר לו, אוקיי, על מה באת עלינו?
באתי על ביטול תורה.
אבל המלאך מעביר איזושהי ביקורת
על יהושע, שהוא ביטל אותם מפריה ורבייה לילה אחד.
מה...
זה מה שהמדרש מתכוון להגיד.
שהמדרש בא לומר,
נכנסים פה לתקופה רגישה מבחינה משפחתית.
והמשפחה היא החוסן הלאומי של עם ישראל.
היא החוסן הלאומי של עם ישראל.
אסור לך,
יש פה רגעים אחרונים שהמשפחות הם ביחד
לפני שהתחילו פה את כל הקרבות.
לא צריך לגעת בזה.
לא צריך...
אז לכן, הכניסה לארץ ישראל, דווקא בפסח,
יש לה כמה וכמה תועליות.
תועלת אחת, כמו שאמרנו, זה חידוש הברית.
שיחד עם...
הולך יחד עם ברית המילה.
והתועלת השנייה היא...
עוד פעם, עצירה,
מפגש חשוב מאוד של כל המעגל המשפחתי,
זה המעגל המשפחתי המורחב,
זה לא המצומצם,
זה חבורות.
לספר את הסיפור,
הסבא יספר לנכד,
הסבא היה ביציאת מצרים,
אולי הוא היה בן 20,
בן 18,
הוא עוד זוכר היטב את קריעת ים סוף,
הנכד רק נולד,
הנכד בן 8,
בן 10,
הסבא יספר לו,
האבא יספר לו,
חזקים מאוד מאוד.
את המבנה המשפחתי,
מחזקים אותו מאוד מאוד,
ואז יוצאים לתקופה ארוכה,
שבע שנים של כיבוש,
ואחרי זה עוד שנים של חלוקה,
שבתקופה הזאת המשפחה בעצם תצטרך לשאת
בעול הזה,
גם המשפחות כאן וגם המשפחות של בני גד ובני ראובן.
טוב,
בסדר, כן, שאלות?
כן, יש, נכון,
יש מדרש גם כזה, נכון, יש מדרש כזה גם.
טוב
עכשיו עכשיו אנחנו בעצם באים לסוגיית יריחו כן
אז
יפה
תורתנו הקדושה
אוהבת חיים
בתורתנו הקדושה
משתדלת שיהיה כמה שפחות
שפיכות דמים
כמה שפחות שפיכות דמים,
בסדר?
עכשיו לפעמים כדי למנוע שפיכות דמים צריך לעשות מעשה שהוא נראה הפוך
אבל המעשה ההפוך הזה ייצור כזו הרתעה
שלטווח ארוך
זה ימנע שפיכות דמים
אני חושב שהדוגמה הכי בולטת בהיסטוריה,
הכי הכי בולטת בהיסטוריה,
הדבר הזה,
זה
האטום על יפן.
האטום על יפן, האמריקאים...
לאמריקאים לקח זמן להבין מול מי הם נלחמים,
הם לא כל כך הבינו מה זה היפנים האלה,
איפה הם באו.
והם פשוט הביאו אנשי מקצוע,
כל מיני אנתרופולוגים,
וזה שהסבירו להם על התרבות היפנית.
מושג כזה כניעה.
המילה להיכנע לא קיימת.
יפני או מת או מנצח.
אין,
תרבות הבושידו, הבושה.
ואתה לא,
אין אפשרות,
והפוך,
היפנים לא הצליחו להבין איך חיילים אמריקאים נכנעים.
כאילו,
אז הם,
שחיילים אמריקאים נכנעים,
הם פתאום רוצחים אותם,
כי הם אומרים,
איזה אפסים,
מה אתם נכנעים,
כאילו,
אין דבר כזה.
המנטליות אחד של השני,
כן?
לכל השנאות וכל המלחמות.
יש...
רואים איזה סרטון של טייס יפני
שמפציץ אונייה אמריקאית, ומפילים אותו,
אז הוא צונח לים,
ואז הספינה מתקרבת אליו,
והם רוצים להציל אותו.
נשלוח לו איזה,
זורקים לו לחם או איזה אוכל,
ורוצים,
זורקים לו איזה חבל,
הוא מסתכל עליהם,
מוציא
מהווסט שלו רימון,
פותח, ומתפוצץ.
אין כאילו, אין פה,
אין אפשרות.
אז האמריקאים הבינו,
היה קרב גדול מאוד בגואדה קנל.
היה כמה קרבות גדולים של הצבא האמריקאי מול הצבא היפני.
הקרב הגדול של הצי האמריקאי מול הצי היפני היה בקרב מידוויי.
מידוויי זה אמצע הדרך,
זה היה באמצע הדרך בין יפן וארה״ב באוקיינוס השקט,
אבל היה כאילו איים משמעותיים שהיפנים ניסו
לכבוש כדי לשלוט על כל המרחב של האוקיינוס השקט.
ואמריקאים יצאו לכבוש אותו,
ואז ברור שהם מנצחים,
לא היה ספק,
אבל היפנים לא נכנעו, פשוט לא נכנעו.
והאמריקאים שם שכלו 5,000 חיילים, נהרגו שם.
ואז הם הבינו שהיפנים לא יודעים להיכנע,
אין להם את ה...
אז הם עשו את החשבון שלפלוש ליפן יהיה
מיליון וחצי חיילים אמריקאים הרוגים,
ומיליוני יפנים הרוגים.
זה יהיה החשבון.
זה היה אחד השיקולים להפיל את האטום
שנהרגו כמובן רבים מאוד 70 אלף במקום ועוד כך וכך אחרי אבל
אבל
לטווח הארוך זה גמר את המלחמה זה
חסך ברור שזה חסך הרבה יותר
הרוגים שהיו קורים ל שני הצדדים הייתה מלחמה רגילה מה?
הם לא נכנעו אחרי הראשון
והם לא הולכים, הם לא, לקח להם זמן ל...
משהו כזה.
אז,
ויש עוד דוגמאות לדבר הזה, עוד דוגמאות רבות,
שכשאתה עומד,
מציב איזו עמדה ברורה וכל זה,
אז אתה...
בסדר?
זה פשוט לא...
אז
בעצם התכנון הוא לעשות ביריחו איזה מין מודל כזה,
שכולם יראו אותו,
ואחרי יריחו, הכל יהיה מאוד מאוד קל.
זה התכנון.
כלומר,
בשונה ממה שדיברנו עד היום,
שהתורה,
הנביא אומר,
אנחנו נכנסים לארץ ישראל,
אז לא רוצים לסמוך על הנס.
אלא רוצים לכבוש בזה.
יש כאן קריאה
לעזרתו של הנס, על מנת מה?
על מנת לייצר כזו הרתעה וכזה גם
ככה כבר יש הרתעה מהירדן לכן יריחו
סוגרת ומסוגרת איזה מין איזה מין הערכות לקרב זאת שהעיר סוגרת ומסוגרת
תוציאו מערבים תוציאו זה כאילו הם כבר
מבוהלים עכשיו אנחנו נעשה איזה אירוע גדול
שבו יהיה וואו כאילו חומות יריחו החומות ייפלו ויקרסו
כל העמים כל האלה שנמצאים כאן יבינו שאין זה והם
או יברחו, או ייכנעו, וכן עוד הדרך.
למשל, למה הדבר דומה?
מלחמת ששת הימים נפתחה במבצע מוקד,
שבו במשך שלוש שעות,
חיל האוויר הישראלי חיסל את כל חילות האוויר
של צבאות ערב על הקרקע.
את חיל האוויר המצרי,
בשדות התעופה באינשס, קהיר מערב,
טנטה ועוד,
את חיל האוויר,
הסורי היה חיל האוויר קטן,
ואת חיל האוויר הירדני,
ואפילו הפציצו ב-H3 בעיראק.
אבל בעיקר המצרי,
זה היה בעיקר,
כי כל הפיקוד היה תחת פיקוד מצרי.
ובשלוש שעות האלו בעצם נגמרה המלחמה.
כל השאר...
כי ברגע שאין לך,
ברגע שאתה שולט באוויר,
אז מה קורה למצרים?
תופסים את הרגליים ובורחים, ופשוט,
היה קרב גדול באום כתף,
שאריק שרון עשה,
עד היום לומדים את הקרב הזה,
אבל המערכים התמוטטו והם התחילו לנוס על נפשם.
אתה עושה פעולה אחת, גדולה, הירואית, מוצלחת,
זה ממוטט את מערכי האויב,
ואז הכל נהיה הרבה יותר קל.
זו המטרה ביריחו.
לעשות פעולה גלויה,
גלויה.
לא סמויה, לא זה,
לאורך ימים,
לפחות שבוע,
כדי שכולם, כל מי ש...
בטוח,
הם שלחו כל מיני מודיעינים,
כל מיני ספיונים,
מרגלים,
כדי לראות,
כולם יראו.
ממש כנגד היגיון צבאי,
כי עוד פעם,
יריחו נמצאת מבחינת עם ישראל בשטח מחוץ,
הכל למטה,
יכולים לפלוש עליהם מנהר וכל זה.
המטרה היא לייצר הרתעה.
הרתעה היא מאוד מאוד חשובה פה.
מה התפקיד ומשמעות ההרתעה?
נספר פה עוד סיפור.
כאן, לא רחוק מכון מאיר,
יש שכונה שנקראת הרנוף.
ובשמה הערבי?
דיר יסין.
יפה מאוד.
דיר יסין היה כפר ערבי.
ושם האצל עשה פעולה,
היה שם כנראה איזה אי הבנה כזו או אחרת,
ונהרגו שם הרבה יותר מה שתכננו,
200-220,
האצל פיצץ שם את הבתים,
והם לא בדקו,
מה שנקרא,
כמו בדיקת חמץ,
שאין שם אנשים בתוך הבתים.
זה ודאי לא היה חלילה טבח,
מתוכנן,
אבל בלהט הקרב,
לא בדקו,
קראו לכולם לברוח,
מי שלא ברח פיצצו ו...
אבל פה במזרח התיכון,
השנקל אוסת,
התחילה פה להסתובב שמועה שכשהיהודים מגיעים,
הם עושים טבח.
טובחים, יטבח אל ערבים.
והערבים,
כדרכם,
ניפחו את זה,
ותיארו את זה,
ודירייסין,
ודירייסין,
ודירייסין,
ולא הבינו שזה חוזר עליהם כבומרנג.
מדוע?
כי זו דוגמה שההגנה התחילה לכבוש את חיפה.
אז למרות שההגנה,
ההגנה וצפת ועוד,
למרות שההגנה הוציאה קריאה,
היה ראש עיר ערבי בחיפה.
ואמרה,
אנחנו לא נעשה לכם כלום,
שזה כמובן היה טעות,
אבל זה ככה הם התנהגו,
הם לא האמינו.
הערבים היו בטוחים שזה,
כי דיר יסין הגיע עד אליהם,
וכולם ברחו,
מהר מהר מהר ברחו לנמל חיפה,
עלו על סירות,
מי שהיה לו שכל הלך צפונה ללבנון,
מי שהיה לו פחות שכל ירד דרומה לעזה.
אבל זה ה...
אלה ה...
בסדר?
אלה ה...
וככה.
מה זה?
ככה היה ברמלה, וככה היה בצפת גם,
רבו מאזן הוא מצפת, מה?
סן סימון סיפור אחר.
סן סימון סיפור אחר.
מדבר על כך שהם, היו אחוזי אימה,
אז אתה עושה איזה משהו,
עוד פעם,
פה זה קרה בלי כוונה,
כן?
זה עלתה לנה, זה קרה בלי כוונה, בדיר יסין.
זה קרה בלי כוונה,
או בלי,
אבל,
אתה עושה פעולה אחת,
גדולה,
אקטיבית,
משמעותית,
עם נראות גדולה,
עם חתימה גבוהה,
אתה פותר לך אחרי זה הרבה מאוד בעיות בהמשך.
זו המטרה.
ולכן
צריך פה מלאך,
כי יש פה איזה מיני ערבוב,
איזה מיקס של נס וטבע.
נס,
למה?
כי בואו נוכיח שזה לא רק נס.
אם זה היה נס,
אז שכל יריחו תיפול באדמה,
יהיה רעידת אדמה,
על השבר הסורי-אפריקאי,
עושים רעידת אדמה,
וכל יריחו נחרבת,
היו דברים כאלה כבר,
היו ערים שלמות,
סקיטופוליס, זה בית שאן, נחרבה, כמה פעמים,
על הציר,
ועוד ערים חשובות נחרבו ברעידות אדמה,
עד היסוד,
צפת נחרבה כמה פעמים, ברעידת אדמה הגדולה.
אז רעידת אדמה,
הקדוש ברוך הוא יודע לעשות ניסים,
אז זה יגמור את יריחו.
לא, זה מין נס כזה, רק החומות נופלות,
אבל בסוף מי צריך להיכנס ולהילחם בשטח בנוי?
יהושע בצבאו.
אז זה נס שמשרת את הטבע עם נראות מאוד מאוד גדולה.
בואו נראה מה כתוב כאן, ויריחו, קצת פסוקים.
סוגרת ומסוגרת מפני בני ישראל אין יוצא
ואין בא ואומר ה' אל יהושע ראה
נתתי בידך את ירחו ואת מלכה גיבורי
חיל וסבותם את העיר כל אנשי המלחמה
עקפת העיר פעם אחת כל ששת ימים
ימים ושבעה כהנים נשאו שבעה שופרות
היובלים לפני הארון וביום השביעית עשו יותר שבע פעמים והכהנים נתקעו
בשופרות זה לא רק לצורך השראת שכינה
וכולי וכולי זה גם צורך מבצעי ש...
תשימו לב אלינו מה הולך להיות כאן?
וכשיראו את החומות נופלות
אז כבר ההרתעה תהיה מושלמת,
ולכאורה כל הכיבוש יזרום בצורה חלקה,
מה שכמובן לא קרה,
כדי שיהיה לנו מעניין ללמוד את ספר יהושע.
מה היה?
נמשיך, בעזרת השם, בשבוע הבא.
