הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הפרק על היצר הרע | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ה’: הגאולה – חורבן הגוף או חיזוק הגוף? | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

איך ולמה המצוות בטלות לעתיד לבוא? | אורות הקודש ד’, יפעת גילוי המצוות | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ג’, ח’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי שרקי בהמשך ללימוד ספר המדע לרמב"ם, ממשיך בלימוד הלכות תשובה לרמב"ם, בהרחבה ובתוספות רבות. ההבחנה בין מינים לאפיקורסים

הרב אורי עמוס שרקי

כ״ז במרחשוון ה׳תשפ״ג (נובמבר 21, 2022)

מילות מפתח:תשובה

Play Video

Autoscroll:

‫ואנחנו בעיצומו של פרק ג' לא גמרנו את ג'?
‫לא, לא גמרנו את פרק ג'. ‫אנחנו בפרק ג', הלכה ח'.
‫נכון? יש הבחנה בין מינים לאפיקורסים.
‫אז ראינו חמישה הנקראים מינים, ‫עכשיו אנחנו שלושה הנקראים אפיקורסים.
‫פחות חמור. שלושה הן הנקראים אפיקורסים.
‫אגב, מאיפה באבילה אפיקורס?
‫מה ביוונית? מה זה?
‫יש פילוסוף שקראו לו אפיקורס, ‫ועל שמו נקראים כל הכופרים.
‫על זה עולה השאלה, אז למה החכמים ‫בחרו דווקא באפיקורס כדי לציין את הכופר?
‫למה לא תאמר האריסטוטלים ‫האלה, או הפלטונים האלה?
‫למה אתה אומר האפיקורסים האלה?
‫כן, הרי אפיקורס הוא לא יותר ‫כופר לכאורה מכל שאר הפילוסופים.
‫אלא שאפיקורס סובר שתכלית ‫האדם זה העונג האינטלקטואלי.
‫כלומר, יש מוסר, יש מוסר של אפיקורס.
‫המוסר שלו אומר שצריך להתנהג ‫טוב, כי אם האדם לא מתנהג יפה,
‫לא מתנהג באופן מוסרי, אז הוא ‫מגיע למצב שהוא לא יסיג את החוכמה.
‫לא, אבל באופן אחר לגמרי.
‫הרי אצל האפיקורס בעצם המטרה ‫איננה ידיעת האמת, אלא העיסוק השכלי.
‫זה בערך כמו אנשים שאומרים, תשמע, ‫הייתה אצלנו הרצאה, מה זה מעניינת?
‫משהו מדהים ההרצאה הזאת.
‫המרצא היה מבריק, ומה הוא אמר? ‫לא זוכר בדיוק, אבל זה היה כל כך יפה.
‫כלומר, התכלית פה היא העונג ‫האינטלקטואלי ולא ברור האמת.
‫אך שצריך להגיד שעבור החכמים המצב ‫הזה הוא הכי חמור שיכול להיות. מדוע?
‫כי אחרי שפסקה הנבואה, הדבר ‫היחיד שנותר בידינו זה השכל.
‫והשכל מברר מה האמת שבנבואה. ‫כלומר, אין לנו נביאים, אבל יש לנו שעירית
‫של פרשנות לדברי הנביאים על ידי השכל. ‫אם השכל משמש לשם העונג,
‫אז אין לך דבר גרוע מזה ‫מבחינתם של חכמי ישראל.
‫לכן, מבין כל הפילוסופים, הם בחרו כדי ‫לציין את הכופר האולטימטיבי, את אפיקורס.
‫רמחאל הוא רוצה שתגיע לאמת, משהו אחר.
‫אני רוצה להסביר את זה אחרת.
‫יש בגמרא המילה פילוסוף. מופיע פעמיים בגמרא.
‫פעם אחת במסכת שבת, פעם אחת במסכת עבודה זרה.
‫במסכת שבת זה בלשון יחיד, ההוא ‫פילוספה דבב בשיבותי דרבן גמליאל, פילוסוף.
‫בגמרא במסכת עבודה זרה ‫זה לשון רבים, פילוסופין.
‫הפירוש של רשי שונה בין שבת לבין עבודה זרה.
‫בשבת רשי כותב פילוספה מין, מין. ‫וזה ביטוי של שלילה, של גנאי.
‫לעומת זה במסכת עבודה זרה רשי כותב ‫פילוסופין חכמי האומות, שזה ביטוי של שבח.
‫כי הרהלכה היא שכאשר אני פוגש חכם ‫מאומות העולם, יש ברכה שצריך לברך.
‫אז אם ככה, למה רשי פה אומר ככה? ‫הוא אומר ככה.
‫ההסבר הוא פשוט מאוד. הפילוסוף הוא ‫מי שכופר במסורת ההתגלות של אומתו.
‫במסכת שבת מדובר ביהודי.
‫אז אם הוא כופר במסורת של ההתגלות, ‫אז הוא כופר בנבואה, אז הוא מין.
‫אבל אם הוא גוי, במה הוא כופר? ‫הוא כופר במיתולוגיה, אז הוא חכם.
‫עכשיו מה זה אומר כל מה שאני אומר כאן?
‫הפילוסופיה מופיעה אחרי הפסקת ההתגלות.
‫זה דבר שדיברנו עליו כמה פעמים, נכון?
‫אם הפילוסופיה מופיעה אחרי הפסקת ‫ההתגלות, אז מה עושים במצב שבו אין גילוי?
‫יש שתי אפשרויות.
‫האפשרות שנקטו בה הגויים ‫היא לומר אבותינו היו טיפשים.
‫הם היו ילדים קטנים, עכשיו אנחנו ‫בונים סוף סוף עולם רציני, פילוסופיה.
‫או במקרה הטוב הם אומרים, הם ‫התכוונו למה שהפילוסופיה מתכוונת.
‫זה משלים.
‫אבל אין התייחסות רצינית ‫לתוכן ההתגלות כהתגלות.
‫בישראל אנחנו משתמשים בסכל ‫כדי לשחזר באופן אינטלקטואלי
‫מה שאבותינו הכירו באופן חווייתי.
‫מתוך הנחה שמה שאמרו אבותינו ‫זה אמת, זאת חוויה אמיתית,
‫רק שאין לנו דרך לשחזר אותה אלא הסכל בלבד.
‫מכאן שהסכל הפך להיות הכלי ‫המרכזי של ברור האמת אצל חכמי ישראל.
‫קם פילוסוף ואומר התכלית זה העונג הסכלי.
‫יוצא שהסכל כבר איננו משמש ‫לברור האמת אלא לשם השגת תענוג.
‫ולכן בבחינתם של החכמים זה האויב ‫המרכזי, דווקא אפיקורוס יותר מכולם.
‫עד כאן מובן? בסדר? טוב.
‫נכון. זאת אומרת עכשיו, אומר ‫אפיקורוס אתה צריך להיות מוסרי.
‫כלומר לא כמו הרבו אריסטיפס ‫שסבר שהתכלית זה העונג הפיזי.
‫אבל לא, הוא אמר לו העונג ‫הסכלי, אבל בכל זאת הוא אפיקורוס.
‫שלושיים הנקראים אפיקורסים, עכשיו זה מובן.
‫בואו נראה מה... ‫זה הנבואה. כן, ודאי.
‫כן, מה?
‫רשי כשהוא מדבר במסכת שבת, ‫בפירוש של גנאי, אומר שפילוסופה זה מין,
‫שזה ביטוי של גנאי, נכון?
‫אז הוא מדבר על פילוסוף יהודי.
‫אז במה הוא כופר? ‫במסורת ההתגלות שלו, שזה הנבואה.
‫אז מבחינתנו הוא מין. אתה איתי? כן או לא?
‫אתה עוקב, לעומת זה במסכת ‫עבודה זרה מדובר על פילוסוף גוי,
‫במה הוא כופר? במסורת המיתולוגיה שלו.
‫אז הוא חכם. עד כאן מובן?
‫מה?
‫90 אחוז.
‫אז בואו ננסה שזה יהיה 100 אחוז.
‫אם אני מבין שפילוסוף זה ‫מי שכופר במסורת האומה שלו,
‫במסורת ההתגלות של האומה.
‫מה עם מסורת ההתגלות של האומה היוונית למשל?
‫המיתולוגיה היוונית.
‫אתם יודעים מה זה מיתולוגיה?
‫כן.
‫אז כיוון שהמיתולוגיה זה הבסיס של עבודה זרה,
‫לכן ברגע שהוא כופר ‫בעבודה זרה, אז הוא משובח.
‫לפי העיקרון בגמרא, כל ‫הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי.
‫מבון? ‫אנחנו מעריכים גוי שכופר במיתולוגיה שלו.
‫האם עכשיו זה ברור?
‫כמה אחוזים?
‫90%.
‫אז בואו ננסה שזה יהיה 100.
‫בסדר. מה אתה אומר?
‫איך אתה מבדל מיתולוגיה?
‫איך מה?
‫איך מבדלים מיתולוגיה?
‫מיתולוגיה זה סיפורי ‫ההתגלות של עובדי האלילים.
‫בסדר?
‫הם מספרים כל מיני דברים.
‫עכשיו, למה הם מספרים את הסיפורים האלה?
‫סתם בגלל שהם עם דמיון פורה?
‫כמו שחשבו הרציונליסטים של המאה ה-18 וכו'.
‫לא.
‫הם לא בא לי דמיון פורה.
‫יכול שיש להם גם דמיון פורה.
‫אבל הם פגשו מציאות רוחנית.
‫והם תרגמו את המציאות ‫הרוחנית הזאת לסיפורים שלהם.
‫זה מסביר מדוע יש בין האפיקורסים שטוענים ‫שכל תורת הקבלה היא העתקה של המיתולוגיה.
‫בגלל שהשפה של הקבלה ‫דומה לשפה של המיתולוגיה.
‫אבל זה הבדל עצום.
‫זה בעצם בא להסביר כיצד הדבר ‫נקלט בתהרה אצלנו וטומאה אצלם.
‫פרשטאיסט.
‫סיסגיט.
‫טוב, מה?
‫מה?
‫כן, גם הפילוסופים האחרים ‫הם אפיקורסים, אבל הם רציניים.
‫מה זאת אומרת הם רציניים?
‫כשאריסטו אומר את מה שהוא אומר, גם אם זה ‫כפירה, אבל הוא אומר את זה מתוך חתירה לאמת.
‫הוא חושב שזאת האמת, שהעולם ‫כדמון, שאין לה אשגחה וכדומה.
‫בסדר?
‫מה שצריך אפיקור זה בכלל לא מעניין.
‫כלומר אפיקורס, גם טוב, יש לו ‫השקפת עולם שאין אלוהים, זה גם נכון.
‫אבל, אז הוא יצליח להיות בין המינים.
‫כן, אבל הוא בעיקר משתמש בכלי ‫המרכזי של בירור האמת, לשם העונג.
‫שזה מבחינתם של החכמים, ‫הדבר החמור ביותר שיכול להיות.
‫איזה עונג יש בדבר שהוא לא אמת?
‫איזה עונג יש בדבר שהוא לא אמת?
‫אתה יכול לשאול את זה על כל ‫המחברים, הפוסט מודרניסטים,
‫שאומרים שהעיקר זה הנרטיב ‫שלך, ולא אם זה אמת או לא.
‫בסדר?
‫אתה איתי?
‫אהה... אתה שואל איזה ‫עונג יש בדבר שהוא לא אמת?
‫בסכל, כן?
‫תשובה, אתה יכול לשאול את השאלה הזאת,
‫את כל הפוסט מודרניסטים שאומרים ‫שאין אמת, אלא רק נרטיב בלבד.
‫אתה איתי?
‫נראה לי.
‫נראה לך. האם אתה יכול להסביר מה אני אמרתי?
‫אני יכול לסביר, אני יכול לעבור.
‫תחזור בבקשה, נראה.
‫אני ניסה לסביר את כל הפוסט ‫מודרניסטים שאומרים שאין אמת.
‫נכון, יפה. ‫עכשיו תסביר לי מה זה פוסט מודרניסט?
‫שאומר שאין אמת, אלא שמה יש במקום אמת?
‫מה זה נרטיב?
‫סיפור, יפה.
‫אז יש לנו המון כאלה.
‫היום מאוד מקובל לומר שהנרטיב ‫הפלסטיני הוא שווה ערך לנרטיב הציוני.
‫כלומר, אתה רואה את ההיסטוריה ‫באופן מסוים, הם רואים את זה אחרת.
‫מי אמר שזה יותר נכון או זה פחות נכון?
‫אם הייתה נולד ברמלה, ‫הייתה מאמת סנרטיב שלהם.
‫אז אם כן, הם שווים.
‫הנה, זאת אמירה.
‫עכשיו, זה מתענגים על הדבר הזה.
‫אפשר לעשות במכון ון ליר,
‫לעשות סמינריונים שלמים על ‫הנקבה מול השואה ודברים כאלה.
‫זה יותר פחות מהאלה של החקירה.
‫אני סיבה ללמוד.
‫אתה צודק.
‫זה באמת מוליד פיכות מסוים בחקירה השכלית.
‫אבל עדיין נשא השואה.
‫בסדר?
‫אוקיי, אז הבנת בדיוק את העניין.
‫אז זה לא שבערך.
‫הבנת נכון.
‫בסדר.
‫כן?
‫מה ההבדל בין שיטת הרמב״ם לשיטת הפיקורוס?
‫ההבדל בין שיטת הרמב״ם לשיטת הפיקורוס ‫הוא כי הרחוק מזרח ממערב וכשמיים והארץ.
‫אין לזה שום קשר.
‫שיטתו שלי פיקורוס היא
‫שאני מחפש את העונג השכלי.
‫בעוד שהרמב״ם מחפש את האמת.
‫שתיים.
‫הפיקורוס איננו מאמין באלוהים ‫וכלווה חומר לא באשגחה.
‫הרמב״ם מאמין באלוהים ‫ובריאת העולם הוא באשגחה.
‫עכשיו תגידי לי במה הם שווים.
‫השימוש בסכל.
‫כל אדם נורמלי משתמש בסכל.
‫כולל רבי נחמן ברסלב שאומר זרוק את הסכל.
‫נכון?
‫אני חושב שאצל כל אדם זה נורמלי להשתמש בסכל.
‫כן.
‫זה נושא מרתק להבין את ‫ההבדלים בין הרמב״ם לקוזרי.
‫עד כמה הם באמת אומרים שני דברים ‫שונים ועד כמה הם אומרים אותו הדבר.
‫אני חושב שהשאלה האמיתית ‫איננה מה ההבדל בין הרמב״ם לקוזרי.
‫אלא שאלה האמיתית היא מה ‫ההבדל בין הרמב״ם לספינוזה.
‫מדוע?
‫ספינוזה הוא יהודי.
‫גם הרמב״ם יהודי.
‫ספינוזה לומד תנ״ך.
‫גם הרמב״ם לומד תנ״ך.
‫ספינוזה הוא פילוסוף.
‫גם הרמב״ם פילוסוף.
‫האחד בפנים, השני בחוץ.
‫הקיצד.
‫זו השאלה האמיתית.
‫אוקיי? אתה רוצה תשובה לשאלה?
‫תסמך. יפה.
‫ההבדל הוא פשוט מאוד.
‫השאלה היא מהו הקריטריון לאמת אצל כל אחד.
‫אצל הרמב״ם הקריטריון הוא ‫קריטריון הטרונומי, כלומר חיצוני.
‫הוא אומר מה ההבדל בין תורה ‫לחוכמה, כלכך הוא כדאי במורה נבוכים.
‫האמיתות שבתורה מקובלות ללא הראיות,
‫והחוכמה מספקת את הראיות ‫למה שהתברר לנו בקבלה בתורה.
‫בסדר?
‫מה שאין כן, לפי ספינוזה, ‫האמת זה מה שאני מגדיר כאמת.
‫כלומר יש מה שנקרא אדקוואטיות.
‫זאת אומרת התאמה בין ‫התבנית שבניתי לבין המציאות.
‫כלומר קוראים לזה חשיבה אוטונומית.
‫לכן האחד בפנים, השני בחוץ.
‫זה שמקבל את התורה בתור ‫קריטריון, את ההתגלות בתור
‫הסרגל שעל פי ואני בוחן את השכל,
‫אז הוא מאמין בנביאים, הוא בבית המדרש.
‫ספינוזה הוא מחוץ לבית המדרש.
‫עד כאן מובן.
‫לכן השאלה היא לא מה בין הרמב״ם לקוזרי,
‫ההבדל התהומי זה בין הרמב״ם לספינוזה.
‫למרות הדמיון.
‫כן?
‫הוא חייב להשתמש בסכל.
‫אני גם צריך להנות מן השכל.
‫השאלה אם השכל הוא לשם הענה או שנהנתי מהשכל.
‫זה משהו אחר לגמרי.
‫למשל, יש לי מצווה לאכול מצע בליל הסדר.
‫אם המצע טעימה זה עוד ‫יותר טוב, זה אידור מצווה.
‫ואם המצע לא טעימה, קיימתי מצווה.
‫מה שאין כן אם אני אומר, אני ‫אוכל את המצע רק אם זה טעים לי,
‫אז זה לא, גם אם אכלתי את המצע.
‫זה כבר לא מצוות מצע.
‫עד כאן ברור?
‫אפשר להמשיך? יאללה.
‫אומר הרמב״ם שלושה הם הנקראים אפיקורסיים.
‫האומר שאין שם נבואה כלל, ואין ‫שם מדע שמגיע מהבורא ללב בני האדם.
‫זה אחד.
‫והמכחיש נבואתו של משה רבנו, זה השני.
‫כלומר, הוא מאמין בנבואה, ‫אבל לא בנבואתו של משה.
‫והאומר שאין הבורא יודע מעשה בני האדם.
‫כלומר, אין השגחה.
‫כל אחד משלושה אלו, אפיקורס.
‫מה? יש פה ארבע. פרש נאלי.
‫לכן אני אמרתי בסוף המשפט, ואין שם מדע ‫שמגיע מהבורא ללב, ואני אמרתי, זה האחד.
‫שמת לב? הוספתי את המילים, זה האחד.
‫כי ידעתי שאפשר לטעות, לחשוב שזה שני דברים.
‫לא קשור לאיש אפיקורס.
‫מי שאנחנו קוראים לו עכשיו אפיקורס, ‫זה האומר שלושת הדברים האלה.
‫למה הרמב״ם היה צריך לכתוב אין שם נבואה כלל,
‫ואחר כך להוסיף אין שם מדע ‫שמגיע מהבורא ללב בני האדם.
‫כי אם היה כותב רק, האומר שאין שם נבואה כלל,
‫היה ספק למה הכוונה בהכרשת הנבואה.
‫כלומר, אם היה כתוב רק ‫נבואה, ולא אין שם מדע המגיע,
‫לא היינו יודעים למה הוא ‫מתכוון כשהוא אומר נבואה.
‫בסדר?
‫לא. איפה הוא הגדיר?
‫לא, הוא הגדיר בהלכות יסודי התורה, פרק זין. ‫נכון?
‫נכון?
‫מה זה? למדנו את זה פה.
‫אבל גם שם זה לא מוגדר עד הסוף.
‫כן. בסדר.
‫כל זה, מותר לו לחזור על עצמו. מה קרה?
‫טוב, מה?
‫אם הוא לא היה אומר את זה, ‫אז יהיה לא נפשו על המחקר.
‫אם הוא לא היה אומר מה?
‫את ה... אין שם מדע.
‫יש שם מדע.
‫כן, אז לא היינו יודעים למה הוא ‫מתכוון כשהוא אומר מכחיש הנבואה.
‫לאדם חבר את השני?
‫לא, לא היינו יודעים מה זה.
‫היינו אומרים מה זה נבואה, אבל ‫אפשר להגיד נבואה זה אגדת עתידות,
‫או נבואה זה אשרה שירית, ‫או כל מיני דברים כאלה.
‫אז כאן הוא מסביר. יש מדע, ‫המגיע מהבורא אליו בני האדם.
‫בסדר?
‫זה גם מספיק לא ברור גם ככה.
‫יש פרקים שלימים על הנבואה במורה נבוכים.
‫כן, זה זה.
‫שלושה הם, לא בדיוק.
‫שלושה הם הכופרים
‫בתורה, שזה סוג אחר, ‫האומר שאין התורה מאימא שם.
‫אפילו פסוק אחד, אפילו תיבה אחת.
‫אם אמר, משה אמר מפי ‫עצמו, הרי זה כופר בתורה.
‫הוא אומר, נכון, משה כתב את זה,
‫אבל זה דעתו, זה לא מתה שם.
‫זה כופר בתורה. כן.
‫אם אני לא טוען, אני גם חושב
‫שזה בתורת דסה, שבהתפעו של ‫ההגדרה, מסתיים להדת ילד חכם,
‫שמשה רבינו סמותי, ולטיפש, ‫הקב' ברוך הוא כותב את ההבדל.
‫אתה בטוח?
‫שישים אחוז.
‫מה עם מעשרה אחוז?
‫אני לא חושב שזה הבדל.
‫כי אני לא זוכר שזה כתוב כך.
‫אני אמצא את זה בעין.
‫אני זוכר שהרמב״ם כותב את ההבדל
‫בין הילד החכם לילד הטיפש, ‫להסביר לו מה הסיבה של החג.
‫אז לחכם הוא אומר
‫שהפסקנו לעבוד עבודה זרה.
‫ולטיפש, שיצאנו מעבדות לחירות.
‫זה מה שהוא אומר שם.
‫וזה ההבדל בין
‫ההגדה של עבדים היינו
‫לבין מתחילה עובדי עבודה זרה.
‫זה מה שאני זוכר שכתוב שם.
‫אולי אני טוען.
‫יש אגב דרך לבדוק מי משנינו צודק.
‫הוא עובד על זה.
‫כן, כן, כן.
‫הנה יש לך פה סדר זמנים.
‫משנה תורה לרמב״ם, כרך ‫הנקרא זמנים, הלכות חמץ ומצא.
‫מצאת?
‫לדעתי אתה לא תמצא.
‫תביא, תביא, תביא.
‫כל הכבוד, לפחות על המאמן.
‫כל הכבוד, לפחות על המאמן.
‫זה כל מה שהוא כותב.
‫מצוות עשה.
‫הנה, זה פה.
‫זה בברק שביעי, הלכה ות.
‫לפי דעתו של בן, אביו מלמדו.
‫אם היה קטן או טיפש, ‫תקינו עבדים כמו שבחזו,
‫או כמו העבד זה, במצרים.
‫ובלילה הזו פדה אותנו
‫הקב".
‫ויוצאינו לחירות.
‫ואם היה הבן גדול וחכם, ‫מודיעו מה שאירה לנו במצרים,
‫וניסים שנעשו לנו על ידי
‫משה רבנו, הכל לפי דעתו של בן.
‫אז אתה רוצה לומר שההבחנה
‫בין טיפש לחכם, זה ‫אם זה הקב". או זה משה.
‫אתה צודק.
‫אבל זה לא מה שהוא אומר.
‫הוא אומר, שלטיפש, ‫אומרים לו, היינו עבדים,
‫ולחכם אומרים, שאם היה חכם.
‫אה, זה לא בדיוק.
‫זה באמת מעניין.
‫מה שאירה לנו ‫במצרים, וניסים שנעשו.
‫לא, כי אין משהו מפרט יותר.
‫טוב? זהו? יש מה לדבור.
‫אחרי.
‫מה?
‫הוא אומר לכאורה,
‫מה זה הסיפור הזה? אנחנו רואים שמשה, לכאורה,
‫יוזם דברים מעצמו.
‫אני אגדיל את השאלה שלך.
‫פרעה אומר, מי השם
‫אשר ישמע בקולו, לא ידעתי את ‫השם, וגם את ישראל הוא השלח.
‫מאיפה פרעה הכיר את הפסוק הזה?
‫נו?
‫מה התשובה? הרי ‫זה פסוק בתורה, נכון?
‫אז איך פרעה יודע את הפסוק
‫בתורה? הוא למד תורה?
‫מה?
‫אולי אחר כך.
‫כלומר, אחרי שפרעה אמר את ‫זה, הקב' ברוך הוא אמר למושה,
‫תכתוב. נכון?
‫אבל איך זה התחיל? זה התחיל
‫מזה שפרעה אמר.
‫וווו, תהיתי.
‫כלומר, מה שכתוב בתורה, ‫זה מה שקב' ברוך הוא אמר
‫למושה, לכתוב אחרי שהמאורעות
‫קרו. אם פרעה, כשמושה ‫בא אליו ואומר לו,
‫תשחרר את בני ישראל,
‫היה אומר, כן, אין שום בעיה, בזה שאתם
‫רוצים ליווי לבשדה התעופה, ‫אז זה מה שהיה כתוב בתורה.
‫אבל כתוב בתורה מה שפרעה
‫אמר. אבל פרעה אמר את זה
‫מדעתו. אותו דבר, כשמושה ‫אומר לעם ישראל, השם אלוהיכם
‫יוסף עליכם ככף אלף פעמים,
‫זו ברכה שלו. הקב' ברוך הוא אומר,
‫תשמע, דיברת מאוד יפה, תכתוב את זה בתורה.
‫אז עכשיו זה תורת השם.
‫הוא כתב את זה לא מדעת עצמו, ‫אלא מדעת השם, שאמר לו לכתוב
‫את מה שהוא אמר מדעת עצמו.
‫אתה איתי?
‫הבנת? יפה.
‫זה הכל. זאת אומרת, ‫הדמויות שמתרוצצות
‫לפנינו בטקסט של התורה,
‫הם לא חיכו שזה יהיה כתוב בתורה כדי לומר
‫את מה שהם אמרו. בסדר?
‫אבל אחר כך, הקב' ברוך הוא אמר
‫למושה, מה שהם אמרו, ‫תכתוב. עד כאן ברור.
‫אז זה יכול גם, מה שאתה אמרת
‫מדעתך, תכתוב.
‫זה הכוונה. בסדר?
‫כן?
‫תורה שקדמה לעולם, אלא זה שום
‫קשר לתורה שכתובה לפנינו.
‫הם למדו תורה?
‫איזה תורה הם למדו?
‫איפה הם למדו תורה?
‫הפיץ תורה או
‫הפיץ אמונת השם?
‫כן, כלומר, הם קימו את כל התורה
‫בלי שניתנה. מה זאת אומרת קימו?
‫אתה חושב שהם הניחות סינים של רבנו תמו
‫או של רשי?
‫כשאברהם בירח וקטע מזון, ‫לפי איזה נוסח? ספרדי, אשכנזי,
‫תימני, מה?
‫מה? לא, באמת, תהיו רציניים.
‫כן?
‫אז אברהם, ידליק נר חנוכה, ‫שם האוס צור עם הילדים,
‫עם יצחק וישמעאל, ככה.
‫והם שיחק בזה, בסביבון.
‫נו, צריך להבין, על ‫מה אנחנו מדברים?
‫כשחזאל אומרים משהו, הם ‫לא מספרים סיפורי הגדות.
‫זה לא סיפורי ילדים.
‫יש כוונה מאחורי הדברים. ‫צריך להבין מה הם אומרים.
‫כן?
‫אז הכוונה, שמה שהם עשו, ‫הפך אצלנו להיות התורה שלנו.
‫כן? כתוב, מיחוד ועד סירוך נעל.
‫ומכך מכל אשר לך.
‫בזכות שאמר מיחוד, ‫זכינו לכוד של תחלת.
‫ועד סירוך נעל, מזה, ‫בגלל שאמר ועד סירוך נעל,
‫זכינו למצוות חליצה.
‫מהנעל.
‫וכדומה. כן?
‫זאת אומרת, שהעבוד, ‫כשהם קימו את המצוות,
‫זה לא המצוות שלנו.
‫אלא אצלנו, זה הפך להיות מצוות.
‫עכשיו, התורה שקדמה ‫לעולם, רמבן מפורש,
‫מה זה התורה שקדמה לעולם?
‫זה תערובת של אותיות מעורבבות.
‫אתה יכול לקרוא את זה בכלל.
‫נכון? אתה לא יכול לקרוא.
‫אה, תהייתי.
‫אז אי אפשר לקרוא.
‫אז מה זה התורה שהגיעה לפנינו,
‫אחרי שהמעורעות היו כפי ‫שהן היו, אז האותיות האלה חרגו
‫ונהיו התורה שלנו.
‫אבל זה לא התורה של מעלה.
‫בסדר.
‫תורה של בנים דאעש, זה אנשים ‫שקדמו את זה, שקטוב בתורה,
‫דבר על בני ישראל.
‫ברור.
‫זה לא שזה ציטוט
‫מהפסוקים של מעלה. לא.
‫צריך להבין את זה.
‫אגב, שאלו את רבי אברהם בן הרמב״ם
‫מה פירוש תורה קדמה לעולם.
‫ואז הוא ענה, אין ‫להבין את זה כי פשוטו.
‫הוא לא הסביר למה. בסדר.
‫אבל הוא אמר, איך לא להבין? זה קרה משהו.
‫בסדר.
‫הוא למד מה שלמדו אצל שם ועבר.
‫הוא למד מה שלמדו אצל שם ועבר.
‫אצל שם ועבר למדו הרבה דברים.
‫את סודות העולם.
‫הרי הרמב״ם בהקדמתו ‫למשנה, הוא מביא
‫שהביטוי, אין לו לקדוש ‫ברוך הוא בעולמו אלא
‫ארבעה עמות של הלכה.
‫הוא אומר, הלכה הכוונה למעשי מרכבה.
‫איפה הוא לקח את זה?
‫הוא אומר פשוט מאוד. ‫הרי, שם ועבר שלא
‫הייתה התורה ולא הייתה הלכה
‫בעולם, אז איך, על מה עמד העולם?
‫עמד העולם על ידיעת השם
‫שזה מעשה מרכבה.
‫נכון?
‫והרמב״ם שמע, הוא אומר בחריפות.
‫ואי אפשר להבין אחרת.
‫הוא אומר, אל תבין שההלכה
‫שזו הכוונה היא ללכות סוכה או
‫כתיבת ספר תורה או משהו. לא.
‫בסדר.
‫צריך פשוט להתרגל.
‫מה יקורה, למשל, אם
‫פרעו לא היה משאבד
‫את בני ישראל?
‫אז לא היה לנו חג הפסח. היה לנו משהו אחר.
‫בסדר?
‫אם לא היו עושים את העגל, ‫היה לנו היסטוריה אחרת.
‫ואז התורה הייתה נכתבת אחרת.
‫בסדר?
‫טוב. מה?
‫זה שברכת עם ישראל, זה ‫היה הרבה מעמד העפדים. נכון.
‫איך זה נכתב בתורה?
‫אני חוזר על שאלתך
‫הנפלאה. משה ברח
‫את בני ישראל אחרי מעמד
‫הר סיני. אז זה היה אחרי
‫מעמד הר סיני.
‫איך זה נכתב בתורה? לא הבנתי את הכושיה בכלל.
‫מה פתאום?
‫התורה ניתנה בסיני?
‫בסיני?
‫אז אם זה ניתנה בסיני, אז ‫למה כשכורח עושה בעיות
‫למשה, משה נלחץ?
‫שהיא קראה פרשת כורח.
‫אלא מה? כתוב בפרשת כורח
‫שהוא נלחץ, אז הוא נלחץ כדי לצאת ידי חובת
‫הכתוב.
‫אז זה לא נכון הדברים
‫האלה.
‫אנשים חושבים, ראיתי פעם אפילו
‫ציור כזה, מעמד הר סיני
‫עם חמישה ספרים ככה כרוכים
‫יפה יורדים מן השמיים.
‫איזה מין דבר זה.
‫איפה לקחו דברים כאלה?
‫לא, לא מחלוקת
‫ולא בטיח. כתוב במפורש בתורה
‫שמשה כתב את התורה
‫בסוף ימיו.
‫40 שנה אחי מעמד הר סיני.
‫אז איך אתם אומרים שספר התורה
‫ניתן בסיני? זה לא
‫להלדה.
‫הם לא קיבלו שום דבר, הם שמעו את דבר
‫השם. בעשרת הדיברות.
‫אחר כך זה נכתב
‫בלוחות. את הלוחות קיבלנו
‫120 יום אחר כך.
‫ומה עם שאר התורה שבכתב?
‫תורה מגילות מגילות ניתנה.
‫במהרה מפורשת. עד שבא
‫משה, כתב את הכל, ערך את הכל
‫בסוף ימיו.
‫איזה בעיה יש לכם?
‫הביטוי
‫סיני מציין
‫את כל תקופת המדבר.
‫בסדר? אם לא, זה פשוט
‫לא מחזיק מים מה שאתם אומרים.
‫אם תורה חתומה ניתנה
‫או מגילות מגילות ניתנה. ‫כלומר, האם משה כל פעם
‫היה כותב מגילה ומוסר אותה לבין ישראל,
‫או שכתב את הכל בבת אחת בסוף ימיו?
‫זה המחלוקת.
‫אבל לא עלה לדעת שמשה
‫מקבל חמישה חומשי תורה
‫באר סיני. איפה אתם חיים?
‫מה?
‫הנחה עשרים אחוז
‫הנחה עשרים אחוז
‫כן, ברור.
‫הנחה עשרים אחוז. נכון, בדיוק.
‫כן?
‫עדיין, עדיין, כל תורה עצמה
‫לא יודעים למה
‫כל מה שעקרים
‫נכון, כלומר, השורשים, זאת אומרת
‫שהשורשים של הכל כבר יתנו בסיני. הרי
‫הנחה אומרת ככה, במסכת ברכות
‫כן, דפדלת עמוד א'
‫מה היא דכתיב?
‫עלה אלי ההרה, ואתנה
‫לך את לוחות האבן
‫והתורה והמצווה
‫אשר כתבתי להורותם
‫לוחות האבן אלו עשרת הדברות
‫והתורה זה
‫מקרא, והמצווה זו משנה
‫אשר כתבתי אלו נביאים
‫מוקטובים, להורותם
‫זה תלמוד. מלמד
‫שכולם ניתנו למשה
‫משיני. תרגום
‫לפי ההבנה השטחית
‫כלומר, משה קיבל תנ״ך
‫משניות כהתי, ושע״ס
‫עוזבי הדר, נכון?
‫זה מה שהוא קיבל
‫ברור, זה באמת ככה?
‫הרי זה בוודאי
‫לא היה לדעת, איך משה
‫יכול לקבל מראש
‫ספרים שהם פונקציה
‫של מעורעות היסטוריים, שאם עושים
‫כך יקרה כך, ואם עושים כך יקרה כך
‫זה ברור שזה לא הכוונה
‫של הגמרא, אלא הכוונה של
‫הגמרא שהתורה יש בה
‫חמישה פסי יצור
‫יש פס יצור, עשרת הדיברות
‫פס יצור מקרא, פס יצור
‫משנה, פס יצור נח
‫פס יצור תלמוד
‫והסוגיה מתחילה בסיני
‫כלומר, זה כמו ש
‫אם יש מישהו שחולה
‫שמים אותו בבית החולים, מכניסים
‫לו פה כל מיני פלסטיקים
‫אחד אדום, אחד ירוק, אחד צהוב וכו
‫כדי לשים לו אינפוזיה ואנטיביוטיקה
‫וכולי, אבל עוד לא שמו
‫אבל זה ההתחלה
‫בסדר?
‫אתה איתי? בסדר
‫בסדר, הלאה
‫צריך פשוט להתבגר
‫בתפיסה שלנו של מה זה נתינת התורה
‫יעויין במאמר הנפלא
‫שכתבתי, נקרא
‫למהות התורה שבעל פה בספר
‫בעוד מועד
‫בסדר? שמעת
‫תראו, טוב, הלאה
‫אז הוא אומר
‫שלושה ימים הקרובים לתורה
‫הוא אומר שאין תורה מאימא שם
‫שאין בכלל, שהתורה היא לא
‫מאית השם, כלומר הוא מקבל שיש תורה
‫אבל היא לא מאית השם
‫אפילו פסוק אחד, אפילו טבע אחת
‫הוא אמר, משה אמרו מבחינה עצמו, הרי זה כופר
‫בתורה
‫עכשיו מה יהיה אם הוא יאמר
‫זה לא משה אמרו
‫הוא אומר, משה לא אמרו
‫מה?
‫מישהו שבא אחריו, למשל
‫למשל, יש בגמרא דיון
‫לגבי שמונה פסוקים אחרונים שבתורה
‫בשמונה פסוקים אחרונים שבתורה
‫כתוב, ויאמות משה
‫איך משה יכול לכתוב את זה כשהוא חי
‫הוא לא יכול לכתוב
‫שקר, הוא אומר
‫ויאמות משה, רגע אבל אתה חי
‫איך אתה כותב דבר כזה
‫אז מה? אז יש מחלוקת בגמרא
‫יש מי שאומר יהושע כתב
‫אז האם
‫מי שאומר יהושע כתב את זה
‫זה לא יהושע, לפי הרמב״ם
‫לא
‫הוא לא אומר שמשה מפי עצמו
‫אמרו, הוא אומר, לא משה אמרו
‫אז זה בסדר
‫בסדר
‫הוא אומר, לא משה אמר את זה
‫זה דעת התנאים, אתה יכול לחלוק
‫על התנאים, מי אתה בכלל
‫הרמב״ם לא אומר את זה
‫הוא אומר, מי שאומר שפסוק זה
‫משה אמר אותו, אבל מדעתו
‫מדעת השם
‫משהו אחר
‫אני לא יודע, אני קורא פה
‫מה כתוב כאן
‫אמרו, זה מה שאני יודע
‫הוא אמר שהוא לא אמר את דברי פרעו
‫ומשה לא אמר אותם
‫איך אתה יודע שהוא לא אמר
‫זה כשמראה מפורשת
‫עד כאן הקב". משה
‫עד כאן הקב". אומר ומשה אומר וכותב
‫כתוב, מפורש, שמשה אומר
‫לפני שהוא היה כותב
‫התורה שבכתב התחילה בעל פה, צריך לזכור את זה
‫זה התחיל בעל פה, אחר כך משה כתב
‫בסדר, טוב
‫כן, אז השאלה היא מה זה משנה
‫זה אין עולם הבא וזה אין עולם הבא
‫כן, מה זה אכפת לנו
‫תשובה, במה להילחם תחילה
‫מינים יותר חמור מהפיקורסים
‫כלומר יש לך
‫מאבקים, יש לך אנרגיה
‫למאבק אחד, לא לשניים
‫מה אתה עושה
‫אתה הולך נגד המינים לפני הפיקורסים
‫וכן
‫הכופר בפירושיו
‫והוא תורה שבעל פה
‫והמכחיש מגידה
‫כגון שדוק וביתוס
‫והוא אומר
‫שהבורא החליף מצווה זו
‫במצווה אחרת ובבטלה תורה זו
‫אף על פי שהיא הייתה
‫מאת השם, ממשם
‫כגון, הישועים וההגרים
‫הנוצרים הרי
‫וגם המוסלמים אומרים
‫שהתורה היא אמת
‫רק שהיא בטלה
‫היא כבר לא רלוונטית
‫ואלוהים נתן תורה אחרת
‫בסדר, אז מה
‫מינים, לא, הוא אומר שלא
‫כל אחד משלושה אלו הוא כופר
‫בתורה, זה הכופרים בתורה
‫וזה בכלל להפיק הורסים
‫הוא לא מרמינים
‫רגע, אז אתה אומר שהרמב'ם
‫צריך להגיד כמו רשי, יפה
‫אני חשבתי
‫שהרמב'ם צריך להגיד כמו הרמב'ם
‫בסדר, אבל אתה מלמד אותי עכשיו
‫דבר חדש, שאסור לרמב'ם
‫להגיד משהו אחר מרשי, יפה
‫הנצרות בנקודה הזאת
‫זה פחות גרוע
‫מאמינות
‫הם נקראים מינים לא בגלל זה
‫כלומר זה שהנוצרים הם מינים
‫זה לא בגלל שהם אומרים
‫שהתורה בטלה
‫אלא בגלל שהם אומרים
‫שיש אלוהה מבלעדי השם
‫בסדר
‫זה שני דברים שונים
‫המינים שמדובר עליהם
‫בתפילה
‫זה הנוצרים הראשונים
‫מדובר על היהודים
‫שהקימו את הנצרות, זה המינים
‫אז השאלה היא
‫על מי אנחנו מדברים
‫אם אין היום אותם יהודים
‫שהקימו את הנצרות, אז למי הכוונה
‫במינים
‫זה שאלה שלך
‫את רוצה תשובה?
‫אם יש מי שמתנהג
‫כמינים, אז הוא מין
‫הרפורמים
‫הם לא מינים
‫הרפורמים הם הפיקורסים, משהו אחר
‫לגמרי, אגב, לא
‫לא כולם, אלא ראשיהם
‫ראשיהם
‫זה נכון, מי שמייסד
‫פעם היה הרב מרדכי
‫אלייהו היה באיזה מקום בחוץ לארץ
‫והיו
‫שם
‫היו שמונה, לא היה מינין
‫בתפילת מנחה
‫אז קראו
‫לשמש של בית הכנסת הרפורמי
‫שהצטרף למניין
‫אז הרבאי שלהם
‫שאל את הרב אלייהו למה אותי אתה לא מצרף
‫הוא אומר כי הוא עושה את זה
‫רק בשביל הכסף
‫הרבאי אמר לו גם אני
‫שניים הם
‫המומרים מישראל
‫יש מומר
‫מומר זה פחות חמור
‫המומר לאווירה אחת
‫והמומר לכל התורה כולה
‫מה ההבדל?
‫מומר לאווירה אחת זה
‫שהחזיק עצמו לעשות אותה אווירה בזדון
‫והורגל ונפרסם בה
‫אפילו הייתה מן הקלות
‫כגון שהוכזק תמיד ללבוש שעת תנז
‫או להקיף פאה
‫כלומר הוא אומר את המצווה הזאת אני לא מקיים
‫כל המצוות אני מקיים אבל ‫המצווה הזאת אני לא מקיים
‫לובש שעת תנז
‫או מקיף פאה
‫ונמצא כאילו
‫בטלה מצווה זו מן העולם אצלו
‫הרי זה מומר לאותו הדבר
‫והוא
‫הוא
‫הוא לא מגדל את פאתו
‫הוא גוזר פה
‫ונמצא
‫כאילו בטלה מצווה זו
‫מן העולם אצלו הרי זה מומר
‫לאותו הדבר והוא
‫שיעשה להכעיס
‫ולא לתאבון
‫יש הבדל בהלכה
‫בין מומר להכעיס לבין
‫מומר לתאבון
‫תאבון הוא אומר שמע אני לא יכול
‫זה היצח שלי
‫חזק מדי
‫אמנם זה לא בסדר הוא נענש על זה
‫אבל הוא לא בכלל המומרים
‫מומר
‫לכל התורה כולה
‫כגון
‫החוזרים לדעתי עבודה זרה
‫עבודה זרה בשעה שגוזרים גזרה
‫והתבק בהם ויאמר
‫מה בצעלי להתדבק
‫בישראל שמשפלים ותרדפים
‫טוב לי שידבק
‫באלו שידם תקיפה
‫הרי זה מומר לכל התורה כולה
‫או בעברית יותר פשוטה משומד
‫כן כלומר זה
‫לא מומר זה משומד
‫זה הגרסה הנכונה אגב
‫מה
‫כן
‫זה הגרסה הנכונה
‫עכשיו למה מחכו את המילה משומד
‫הצנזורה כי היו
‫הרבה יהודים משומדים
‫וזה היה מאוד מרגיז את הכנסייה לכן כתבו מומר
‫אבל באמת
‫הגרסה הנכונה זה משומד
‫וסתם מה
‫שהוא עבר לדת אחרת
‫הוא עבר לנצרות
‫הוא התנצר בקיצור
‫הוא התנצר הוא התאסלם
‫לא לא לא
‫מומר זה מי
‫שהוא עובר
‫עבירה בשעת נפש
‫אבל הוא לא עבר לדת אחרת
‫אגב
‫לפי זה מה זה חוזרים
‫לדתי עבודה זרה
‫חוזרים, לאן חוזרים
‫צריך להגיד העוברים לדתי עבודה זרה
‫נכון מה זה חוזרים
‫כן
‫האנושות התחילה מהעבודה זרה
‫אז חוזרים חוזר אחורה
‫טוב
‫יהוד
‫מה אתה רוצה
‫מה
‫נו
‫אההה
‫כי הוא לא עושה את זה מתוך שהוא מאמין בהם
‫אלא בגלל שהוא חפץ בהם
‫כן
‫הם חזקים זה מה שהוא אומר
‫היו כאלה הרבה במהלך הגלות
‫שראו שהגויים חזקים
‫יש מה לסבול כל היום
‫בוא נהיה איתם
‫האנושים אז השאלה היא
‫האם זה מתוך
‫מתוך הזדהות
‫או מתוך חוסר ברירה
‫האנושים זה היה יותר מתוך חוסר ברירה
‫ומתוך הזדהות יכול להיות שיש בתוכם גם שהזדהו
‫יהוד
‫מה חתיה הרבים
‫כן זה עוד סוג
‫ראינו כיצד
‫אחד שייכתי בדבר
‫הגדול כגון
‫ירובעם וצדוק וויטוס
‫ואחד שייכתי
‫בדבר קל אפילו לוותל מצוות עשיר
‫ואחד העונס אחרים
‫עד שייכת הוא כמנשה שהיה אורגת ישראל
‫בזרה או שייטה אחרים
‫והדיכה
‫גם אלה אם כן אין להם חלק
‫לעולם הבא
‫מה שאמרו על ירובעם
‫שחטא וחטיא את ישראל
‫זה קרה ביטוי שחוזר על עצמו בתנ״ך
‫עד עכשיו
‫כל אלה אנחנו מבינים
‫אנשים שמבחינתנו הם אנשים
‫מאוד רעים הם רחוקים
‫מן הכלל ולכן
‫אין להם חלק לעולם הבא
‫עכשיו ההפתעה
‫זה הלכה יהודה
‫בוא נראה
‫הפורש מדרכי ציבור
‫אף על פי
‫שלא עבר עבירות
‫איך קוראים לאדם שלא עובר עבירות
‫צדיק
‫בסדר אז יש לנו פה צדיק
‫שלא חלק לעולם הבא
‫מעניין מה כל כך חמור אצלו
‫אלא נבדל
‫מהדת ישראל ואינו עושה מצוות
‫בכללם ולא נכנס בצרתם ולא מתענה
‫וטעניתם אלא הולך
‫בדרכו כאחד מגויי הארץ
‫וחילו אינו מהם
‫אין לו חלק לעולם הבא
‫אין לו סולידריות יהודית
‫הוא אומר אני את השולחן
‫ארוך מקיים
‫אני לא עובר עבירה אחת
‫אבל לא מרגיש
‫חלק מן העם הזה
‫זהו ככה אין לו חלק
‫לעולם הבא
‫בכללם
‫ומה הוא עושה אבל לא איתם
‫אה אור
‫אתה הבנת
‫יש איזה צרה
‫כולם אומרים יאללה נעשה טענית
‫כדי לבטל את הגזרה אבל לא אכפת לו
‫אומרים לו תשמע יש פיגועים
‫נעשה עצרת תפילה
‫לא מעניין אותי
‫אני לא נפגעתי
‫כן? או יש שמחה
‫כן? עם ישראל
‫זכה אני יודע
‫שחרר את ירושלים
‫אכפת לי אני לא גר בירושלים
‫כן? אז באמת
‫אז הוא לא שמח בשמחתם
‫לא מתענה בתעניתם
‫הוא אדיש
‫על אדישות אין לו חלק לעולם הבא
‫זה תמוה מאוד
‫אלא מה זה אומר
‫שאדם הזה מעולם לא קיבל את התורה
‫כי למי ניתנה התורה
‫לעם ישראל
‫הוא לא חלק מהעם ישראל
‫הוא לא חלק מהתורה
‫אז למה הוא מקיים מצוות
‫כדת
‫אבל אין לו שותפות
‫לאומה
‫אגב מצאנו דת שמאמינה בתנך
‫ולא בעם ישראל
‫מכירים? הנצרות
‫הרי הנצרות לא ביטלה את המצוות
‫בהתחלה
‫כשהמינים הובדלו מישראל
‫הם היו מקיימים מצוות
‫אלא שהם לא הרגישו
‫חלק מהסולידריות של עם ישראל
‫הם העדיפו את הרומאים
‫נכון?
‫אז זה בדיוק מה שמתואר כאן
‫כלומר יש מאוד משמעות לזה
‫שאם אתה
‫שמח ביום העצמאות
‫ועושה על האש
‫כן? אז אתה מראה שאתה שותף לגורל
‫אם אתה אומר מה לי ולאומה הזאת
‫אז יש כבר שאלה
‫בסדר?
‫אגב, מה כן?
‫הוא עושה את כל האווירות
‫בסדר, זה פשיטה
‫פה החידוש של הרמב״ם שמדובר באדם
‫שיש לו
‫שהוא מקיים את ההלכה
‫כן? הוא יש לו
‫כל המאפיינים
‫של היהודי הדתי
‫אבל הוא לא
‫מצטרף. בסדר?
‫הוא אפילו מחמיר בדיני
‫מאכלים
‫הוא אוכל רק מהקשרות הזאת
‫כן, אז הוא מסביר לך מה זה
‫כלומר, זה הגדרה. הפורש מדרכי ציבור
‫נקודותיים
‫שזה חד כזה
‫ברור, מה?
‫יש עוד תנאים. לעם ישראל אין תנאים
‫זה כמו שאתה אומר
‫אני מוכן לחזור
‫לבית של ההורים שלי
‫אבל יש לי תנאים. אז אולי זה לא ההורים
‫שלך
‫בסדר? זה העניין
‫אז זה מה?
‫מה?
‫פורש
‫פורש מציבור
‫השאלה היא מתוך מה? למשל
‫אפשר לומר הציבור
‫של המינים היה באמת ציבור
‫הוא פרש. הוא עקראים
‫עקראים
‫איך הם פרשו?
‫הם הפרישו את עצמם
‫כן?
‫זאת הייתה החלטה שלהם לפרוש
‫כן, אז
‫אני לא אומר שזה תמיד פשוט
‫אבל יש פה עיקרון מאוד משמעותי
‫שתורה זה קודם כל
‫מתוך הזדהות עם האומה
‫אחר כך יש תורה. ולא הפוך
‫נו
‫הוא מסתכל
‫על המצוות כמעשה פרטי. והקב'
‫נתן מצוות לכלל, לא לפרט
‫אנחנו אומרים
‫אשר קידשנו
‫במצוותיו, לא קידש אותי
‫במצוותיו
‫במוצוותו
‫קודם כל זה שייך לכלל. אשר בחר
‫בנו מכל העמים
‫ואחר כך ונתן לנו את תורתו
‫אבל תורה
‫לא מתוך כלל ישראל, אז זה לא תורה
‫זה איזה מין
‫אוף כזה
‫אז זה מה שהוא אומר. כאן הפורש
‫מתחיל ציבור. אפילו שהוא עבר
‫מה?
‫אתה שואל עכשיו
‫על נוסח התפילה? או על הרמב״ם?
‫אני לא הבנתי. עכשיו אנחנו מדברים על מילים?
‫זהו
‫זה אחר. אני לא יכול להתייחס
‫זה שיעור אחר בכלל
‫אלא הולך בדרכו
‫כי אחד מגויר רצוחי לא אינו מהם
‫אין לו חלק לעולם הבא
‫כשכתוב בתורה
‫במעמד הר סיני
‫אנוכי ה' אלוהיך
‫מי זה
‫ח? עם ישראל
‫זה האומה. לא היחיד
‫כי אם לא אז צריך להגיד אנוכי ה' אלוהיך
‫אלוהיך
‫סימן שהוא דבר רק עם אחד
‫מי זה האחד הזה? כלל ישראל
‫בסדר
‫העושה עבירות
‫ביד רמה כי הו יקים
‫ואין שעשה
‫קלות ואין שעשה חמורות
‫אין לו חלק לעולם הבא
‫וזהו הנקרא
‫מגלה פנים בתורה
‫מפני שעז מצחו
‫וגילה פנה ולא בוש מדברי תורה
‫טוב, זה הגדרה מאוד
‫מעניינת כי זה לכאורה לא כמו הסוגיה
‫שלנו בגמרא
‫בגמרא מגלה פנים שלא כהלכה
‫מגלה פנים בתורה
‫זה נאמר
‫על מי שיש לו דרשות של דופי
‫נכון? שכמו מנשא מלך יהודה
‫שהיה אומר
‫וכי כל מה שהיה לו למשה לכתוב
‫זה ואחות לו תן תמנה
‫זה הכושייה
‫של מנשא מלך יהודה
‫הגמרא
‫אני רוצה להסביר שהגמרא לכאורה
‫אומרת לא כמו הרמב״ם
‫דבר תמוע
‫הגמרא מסבירה המגלה פנים בתורה שלא כהלכה
‫כן מנשא מלך יהודה
‫שהיה דורש דרשות
‫של דופי ואומר
‫וכי כל מה שהיה לו למשה
‫לכתוב בתורה
‫הוא רק ואחות לו תן תמנה
‫מה אכפת לי איך קוראים לאחות של לו תן
‫בסדר?
‫זה מגלה פנים בתורה
‫הרמב״ם לא מבין ככה לכאורה
‫זו שאלה מאיפה הרמב״ם לקח את זה
‫מה זה מגלה פנים בתורה
‫זה המעז פניו
‫מה זה מגלה פנים
‫הפנים דרך כלל מכוסות
‫לגלות את הפנים
‫זה עניין של תעוזה
‫פנים של עצמו
‫בסדר?
‫הוא גילה את פניו
‫לא מגלה פנים בתורה
‫מבינתם?
‫איפה הרמב״ם לקח את זה?
‫פשוט מאוד
‫הוא מבין שלדרוש דרשות של דופי
‫של פנים
‫זה שהוא מגלה את פניו
‫לא את פנים בטקסט
‫הבנתם? טוב
‫יש לנו גם
‫המוסרים
‫המוסרים גם אין להם חלק לעולם הבא
‫שניים הם המוסרים
‫המוסר חברו
‫ביד הגויים להורגו או להקותו
‫והמוסר
‫ממון חברו ביד הגויים
‫או ביד אנס שהוא כגוי
‫ושניהם אין להם חלק לעולם הבא
‫פשוט
‫הדבר הזה
‫בזמן ההגלות
‫השתמשו באיזה כמה פעמים
‫כי הרי המוסרים לא רק שאין להם חלק לעולם הבא
‫אבל הוא גם הורגים אותם
‫היו הורגים את המוסרים
‫נכון?
‫מה?
‫דין מוסר
‫יש מוסר ויש רודף
‫זה שני דברים שונים
‫הרודף זה רק בשעה שהוא רודף
‫המוסר גם אם עוד לא עשה
‫כן
‫היו מקרים כאלה
‫ועשו את זה בכמה
‫קהילות שהיו הורגים את המוסרים
‫למה?
‫מה הוא עושה? הוא מוסר ממון
‫הוא אומר לפקיד של הגוי
‫היהודי הזה מסתיר
‫את הריכוש
‫שלו במחסן ההוא שמה
‫הורגים את האיש הזה
‫מה פתאום? זה רק מוסר ממון
‫אבל זה
‫שבירה של הסולידריות
‫יש אגב
‫שאלה מעניינת
‫מחלל שבת בפרסיה
‫מה דינו?
‫אז אמרו
‫הרמב״ם כותב, זה לא כתוב בגמרא
‫הרמב״ם כותב המחלל שבת בפרסיה
‫דינו
‫כגוי
‫הדבר הזה הוא לא פשוט
‫כי בתקופה
‫בסוף המאה
‫ה-19 רוב המשראל הפך להיות
‫מחלל לשבת בפרסיה
‫ואז החפץ חיים אמר
‫לבן שלו שהוא מאוד מודאג מזה
‫כי אז יוצא שלפי
‫ההלכה יש לנו המון יהודים שהופכים
‫להיות גויים
‫אבל הדבר הזה
‫נרגע
‫החפץ חיים כשקרה מקרה
‫שהיו יהודים
‫במוסקבה
‫שמוסקבה הייתה
‫אסורה בישיבת יהודים, זה היה מחוץ
‫לתחום המושב, היה אסור ליהודים לגור
‫במוסקבה
‫אבל היו כמה יהודים
‫שאומנם היו מחלל לשבתות בפרסיה
‫אבל הם עדיין
‫הוגדירו כיהודים
‫והם היו חיים במוסקבה
‫בשביל העסקים
‫והם היו נותנים שוחד לשלטון
‫כדי שלא יזרקו אותם
‫אבל באיזשהו שלב
‫השוחד כבר לא הספיק
‫ואז הגויים מימידו אותם בפני
‫שתי אפשרויות
‫או שאתם מתנצרים
‫ואז אתם יכולים לשבת במוסקבה
‫כשהמשמעות של התנצר
‫זה היה משהו פורמלי לחלוטין
‫לקבל כמה טיפות מים, ‫אחרי זה עוזבים אותך בשקט
‫או
‫שאתם חוזרים
‫לתחום המושב
‫אבל משאירים את כל הממון
‫שלכם
‫והם העדיפו
‫לוותר על ממונם
‫ולחזור לתחום המושב
‫אמר רחפץ חיים
‫מי שמוכן לוותר על כל ממונו
‫כדי להיקרא
‫ישראל
‫לא עליו נאמר הדין של מחלל שבן פרסי
‫הדין הוקגוי
‫עכשיו תחשבו לרגע
‫אדם שיש לו פנקס מילואים
‫הוא מוכן למסור
‫את חייו
‫נכון?
‫כדי להיקרא ישראל
‫עד כאן ליהיו

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/773244681″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

מספר פרק בסדרה : 6

<< לחץ לפרק הקודם

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ג', ו' | הרב אורי שרקי

לחץ לפרק הבא >>

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ג', י"ג | הרב אורי שרקי

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 55 דקות

סדרה:הלכות תשובה לרמב"ם - תשפ"ב | הרב אורי שרקי

מילות מפתח:תשובה

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/773244681″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ג’, ח’ | הרב אורי שרקי

55:07

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל: