הסתדרת, טוב.
בפעם הקודמת, מה דיברנו?
על רחב, נכון?
הגענו לפרק ג'.
וישכם יהושע בבוקר וישאו מהשיטים ויבואו עד
ירדן והוא וכל בני ישראל וילינו שם טרם יעבורו.
ויהי מקצה שלושת ימים ויעברו השוטרים בקרב המחנה
ויצו את העם לאמור כי תראו את ארון ברית אדוני אלוהיכם
והכהנים הלווים נושאים אותו ואתם תישאו ממקומכם
והלכתם אחריו,
אך רחוק יהיה ביניכם ובינו,
ונקף.
כאלפיים אמה במידה,
אל תקרבו אליו,
למען אשר תדעו את הדרך אשר תלכו בה,
כי לא עברתם בדרך מתמול שלשום.
ויאמר יהושע אל העם,
התקדשו,
כי מחר יעשה אדוני בקרבכם נפלאות.
ויאמר יהושע אל הכהנים לאמור,
שאו את ארון הברית ועברו לפני העם,
ויישאו את ארון הברית והלכו לפני העם.
פרק ג'
ויאמר ה' אל יהושע היום הזה החל גדלך בעיני כל ישראל אשר
ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה
עמך ואתה תצווה את הכהנים נושאי
ארון הברית לאמור כבואכם עד קצה מי הירדן בירדן תעמודו ויאמר
יהושע אל בני ישראל גשו הנה ושמעו דברי ה' אלוהיכם
והורש יוריש מפניכם
את הכנעני,
ואת החיתי,
ואת החיוי,
ואת הפריזי,
ואת הגרגשי,
והאמורי,
והיבוסי.
הנה ארון הברית,
אדון כל הארץ,
עובר לפניכם בירדן.
שנים עשר איש,
משבטי ישראל,
איש אחד,
איש אחד שבט שבט.
והיה כנוח כפות רגלי הכהנים,
נושאי ארון אדון,
אדון כל הארץ,
במי הירדן,
מי הירדן יכרתון,
המים היורדים מלמעלה, ויעמדו נד אחד.
ויהי בנשוא העם מאוהליהם לעבור את הירדן והכהנים נושאי ארון הברית
וכבוא נושאי ארון עד הירדן ורגלי הכהנים נושאי
ארון נטבלו בקצה המים והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר
כנד אחד הרחק מאוד מאדם העיר אשר
מצד צרתן ויורדים על ים הערבה ים
המלח תמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו.
יריחו ויעמדו הכהנים נושא ארון ברית אדוני בחרבה בתוך הירדן אכן
וכל ישראל עוברים בחרבה עד אשר תמו כל העם לעבור
את הירדן ויהי כאשר תמו כל העם לעבור את הירדן
מה אומר ה' אל יהושע לאמור קחו
לכם מן העם שנים עשר אנשים איש
אחד איש אחד משבט וצוו אותם לאמור שאו לכם מזה מתוך הירדן
ממצב רגלי הכהנים אכן שתים עשרה אבנים ועברתם אותם עמכם והנחתם
אותם במלון אשר תלינו בו הלילה בואו נעצור פה נעצור פה טוב
מה
יפה טוב
תראו, הפרק הזה הוא מאוד מאוד מעניין.
יש בו הרבה מאוד יסודות
שישרתו אותנו לכל אורך ספר יהושע.
אתם זוכרים שבעצם התחלנו את הלימוד שלנו בפרק א',
בשאלה בכלל למה יהושע נבחר,
מה הסיבה שהוא נבחר בכלל.
כי בעצם ראינו שיהושע הוא לא המנהיג הטיפוסי,
והתשובה שענינו זה שיהושע נבחר,
לא למרות
שהוא משרת משה, אלא בגלל
שהוא היה משרת משה,
ויש כאן בעצם איזה רצון להעריך את
מנהיגותו של משה רבנו דרך יהושע.
הפרק הזה לכאורה אומר שזה סתירה.
כי ואז עוד טענו שגם יהושע,
גם אין לו שום מוטיבציה להשאיר חותם כמנהיג עצמאי.
ההצלחה של יהושע תהיה,
כמעט הייתי אומר, אם לא יזכרו אותו כביכול.
אם הוא יגידו,
יהושע,
אוקיי,
כאילו,
פשוט,
היה משה,
היה את יהושע שהמשיך את משה.
זו הייתה ההצלחה של יהושע,
כן?
דיברנו, נתנו את הדוגמה, כל מיני דוגמאות, נכון?
רבי נתן,
שהוא כולו בטל לרבו,
לרבי נחמן,
וההצלחה שלו זה שכמה שיותר אנשים ילמדו את תורת רבי נחמן.
הרב צבי
הפרק הזה, לכאורה, עומד בסתירה.
כי מה כתוב כאן?
החל גדלך,
בעיני כל ישראל,
אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה, אהיה עימך.
לכאורה זה...
אנחנו נראה שהפרק הזה הוא...
יש פה איזה נשיאת הפכים מאוד מאוד מעניינת,
גם וגם.
בואו ננסה, כמובן שהפרק הזה עומד,
אנחנו צריכים,
כדי ללמוד אותו יותר,
צריך להשוות אותו לקריעת ים סוף.
זה בעצם המקבילה, נכון?
משה בקע את ים סוף, יהושע בקע את הירדן.
אחרי שאנחנו מניחים את שני הדברים האלו אחד מול השני,
אנחנו גם נוכל לראות את ההבדלים המרובים ביניהם,
ואז נוכל באמת להבין לאן ספר יהושע הולך.
בואו נראה.
כל ראשית הפרק, מפסוק א' עד פסוק ה',
אין בו שום דבר מיוחד.
למה?
זה פשוט מתאר את סדר התנועה שלהם כפי שהיה במדבר.
הרי גם במדבר,
ארון ברית אדוני היה הולך לפניהם דרך שלושת ימים לטור להם מנוחה.
נכון?
כך כתוב בפרשת בעלותך.
אז זה מה שכתוב כאן.
באים לקצה שלושה ימים,
ויעברו השוטרים,
ויצוו את העם לאמור.
כי ראותכם את ארון ברית אדוני אלוהיכם,
והכהנים הלווים נושאים אותו.
אתם תיסעו ממקומכם.
הלכתם אחריו.
זהו.
אך יהיה ביניכם,
אלפיים אמה.
למה?
למה אנשים לא תלו את הדרך שאתם תלכו בה?
כי לא עברתם בדרך מיל שלשום.
אבל זה לא שונה מכל מה שקרה במדבר.
כי גם במדבר ארון היה הולך, נכון?
כתוב, לטור להם מנוחה.
ארון היה הולך לפניהם.
אז זה בעצם המשך רגיל.
ואז
יהושע אומר לעם, תתקדשו,
כי מחר יעשה אדוני בקרבכם נפלאות.
מעניין?
מה?
כבר יש לנו כאן הבדל.
משה רבנו לא ידע שהקדוש ברוך הוא עתיד לבקוע את הים.
הוא צעק אל השם.
הקדוש ברוך הוא אומר, מה אתה דואג?
מה תצעק אליי?
דבר אל בני ישראל ויסעו,
ואתה הרי מתחיל לתת לך לים ובקעהו,
ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה.
הקדוש ברוך הוא הודיע למשה.
פה יהושע,
הוא אומר להם, הולכים להיות נפלאות.
כלומר,
אם אנחנו משווים,
שוב פעם,
את קריאת ים סוף.
לבקיעת הירדן בקריאת ים סוף משה רבנו היה יחסית
פסיבי
עשה מה שהקדוש ברוך הוא אמר לו
ואילו כאן בספר יהושע יהושע הוא
אקטיבי הוא אומר את זה הקדוש ברוך הוא
הוא עדיין לא אמר לו תקשיב הירדן
ייבקע פה שם לא יהושע אומר מחר
יהיה יום גדול עדיין לא יודעים מה
ואומר יהושע לקהנים לאמור
שאו את ארון הברית ועברו לפני העם ויסעו את ארון
הברית והלכו לפני העם ואז הקדוש ברוך הוא מגיב ליהושע
ויאמר אדוני אל יהושע,
היום הזה החל גדלך בעיני כל ישראל,
אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך.
זה ביטוי מאוד מעניין, החל גדלך.
למה אכל גדלך?
אם יהושע הולך
לבקוע את הים,
אז מה כתוב אצל משה רבנו?
נכון,
ויושע אדוני את ישראל ביום ההוא,
וירא ישראל את מצרים,
מת על שפת הים.
וירא ישראל את כל היד הגדולה אשר עשה אדוני במצרים ויראו
העם את אדוני ויאמינו באדוני ובמשה עבדו בקריאת ים סוף
בקריאת ים סוף אחרי קריאת מה?
גדול אבל גדול לפני כן גם האיש
משה גדול אבל עכשיו מוחלט ויאמינו
באדוני ובמשה עבדו אחרי שראו אז לכאורה פה אמור להיות כן אביעד
אולי אבל לכאורה כאן לא אמור להיות החל גדלך
אלא אמור להיות, לא, היום הזה, הגדלך,
הגדלך, היום הזה הגדלך, מה זה החל גדלך הזה?
תזכרו את הביטוי הזה, הוא ביטוי חשוב.
טוב, אנחנו מתקדמים.
החל גדלך בעיני כל ישראל אשר ידעון כי
כאשר הייתי עם משה אהיה עמך,
ואתה תצווה את הכהנים נושאי ארון הברית לאמור,
כי בואכם עד קצה מי הירדן וירדן תעמוד.
יפה, אז תגיעו עד הירדן.
ואז יהושע קורא לבני ישראל,
אומר שמעו את דברי ה' אלוהיכם
ואז הוא אומר,
בזאת תדעו,
כן,
הולך להיות פה אות גדול מאוד מופת גדול
מאוד שהקדוש ברוך הוא זה ופה עוד
פעם יש כאן יזומה של יהושע תראו כמה
דברים יהושע עושה כאן בלי שהוא מצווה
מה היזומה פה?
לא!
לא,
כן,
קחו לכם 12 איש משבטי ישראל,
איש אחד,
איש אחד לשבט,
וכנוח כפות רגלי הכהנים,
במי הירדן יכרתון,
ואז מה יעשו האנשים הללו?
מה תפקידם?
לקחת את האבנים מתוך הירדן,
ולשים אותם בתור גל אבנים מזכרת וכן על זה הדרך.
זה ציווי של יהושע.
הקדוש ברוך הוא לא ציווה אותו לעשות את זה,
הוא יוזם את זה.
למה הוא יוזם את זה?
מה הסיבה?
מה הסיבה?
הוא רוצה להעניק להם כוח, להגיד להם תקשיבו,
זה לא רק בזכותי,
זה לא רק בזכות משה,
זה בזכותכם,
מהירדן שיבקעו,
זה לא איזה הוקוס פוקוס של הארון,
זה בזכות קהל ישראל וכן על זה הדרך,
אבל הוא יוזם את זה.
אז אני עוד פעם משווה את זה לקריאת ים סוף.
קריאת ים סוף זה היה מופע...
יחיד של הקדוש ברוך הוא ומשה.
הקדוש ברוך הוא עשה רוח,
משה עשה עם המטה,
והם היו לגמרי.
פה יהושע יוזם,
יהושע קורא לכולם,
יהושע אומר להם קחו 12 אבנים,
מארגן את כל הזה,
אז
במובן מסוים זה אפילו יותר ממשה.
במובן מסוים.
קובע סדר היום, בדיוק.
האם ייתכן שהתלמיד יעלה על רבו?
לכאורה קושייה, איך זה יכול להיות?
נכון?
החל גדלך,
לכאורה זה לא רק החל,
זה יותר גדול ממשה רבנו.
טוב.
כן,
אבל הוא מארגן את הכל,
הוא אומר,
תקשיבו,
ואז בום,
הירדן ניבקע.
עכשיו תראו,
יש פה עוד בעיה.
בעיה נוספת.
מה הבעיה?
הבעיה היא שאתם יודעים,
לא חייבים להיכנס לארץ ישראל.
עם קריעת הירדן,
זה לא חובה.
אפשר להיכנס לארץ ישראל גם בלי,
נכון?
יעקב אבינו, נכנס לארץ ישראל,
פחות או יותר מאותו מקום שבני ישראל נכנסו,
והוא לא היה צריך
לבקוע את הירדן.
הוא עבר את הירדן, במקלי עברתי את הירדן הזה.
יש מקומות שבהם ניתן לחצות את הירדן,
זה ייקח יותר זמן,
זה יהיה יותר זה, אבל...
מה?
שהוא בקע, כן, נכון.
בקעתי, יעקב לשם, בקע את הים, כן.
אבל אפשר לעבור אותו, אנחנו יודעים את זה, נכון?
כשקברו את יוסף,
אז הלכו,
עשו מספד בגורן האטד אשר בעבר הירדן,
ואז חצו את הירדן,
וקברו אותו בקירת ארבע,
בשכם,
סליחה.
אז אפשר לעבור את הירדן,
הירדן לא חייב,
יש מקומו,
יש מעברות.
מעברות הירדן.
מי הזכיר את גורן העתד עכשיו?
מה קשור ליעקב וגורן העתד?
גורן העתד, יעקב.
גורן העתד, אמרתי, שספדו את יעקב.
סליחה, קחו את יוסף ל...
נכון, קחו אותו למערת המכפלה.
מה, בעת מלות הירדן, נכון?
אהוד בן גירעד תופס אותו, לאוחד אותו.
אז עכשיו,
אנחנו מבינים שככל שאנחנו נכנסים לארץ ישראל,
אז אנחנו אמורים להיפטר מהסיפור של הניסים.
אז מה פתאום יש פה צורך בנס בכלל?
אז אני מסכם רגע את השאלות.
א', בכלל, למה צריך לבקוע את הירדן?
תיכנסו בצורה נורמטיבית.
ב',
זה נראה שעל פניו יהושע גדול ממשה,
כי הוא יוזם וכן על זה הדרך.
נכון?
כי הוא יוזם את ה-12 אבנים,
והוא בכלל אומר שהירדן ייבקע.
הוא אומר את זה.
לא הקדוש ברוך הוא אמר, נכון?
בפסוק זו אמירה של יהושע.
והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון יהוה,
אדון כל הארץ זה מי הירדן,
מי הירדן יכרתו,
מים ירדים מלמעלה ויעמדו נד אחד.
לא יהושע אומר את זה.
זה לא הקדוש ברוך הוא.
אצל משה רבנו,
הקדוש ברוך הוא אמר למשה,
אתה תעשה ככה,
והיה ייבקע
תגיד, אני אחתום, תגיד, אני אחתום.
מה אתה אומר?
יש הבדל.
כמו שרבינו, לא היה כוח התורה.
זה מה שקרה.
כמו שרצינו את התורה,
ולמדו את התורה,
תמיד היה מכפיל כוח.
מכפיל כוח.
מכפיל
כוח
אצלנו זה D9. בשריון, זה מכפיל כוח.
אבל מה אתה רוצה להגיד?
יותר.
יכול להיות.
כן, הנה החינם.
רבותיי,
אני רוצה שנשים לב פה לדבר,
לדעתי,
זה נקודת המפתח בפרק הזה.
נקודת מפתח, היא בעיניי מדהימה.
כן.
או,
אז ר' אהרון אומר,
שיהיה להם אומץ לכבוש את הארץ.
אני מזכיר לך,
ר' אהרן,
אנחנו נמצאים פה עכשיו,
אחרי ארבעה חודשים של מלחמות כבירות.
את המלחמה הגדולה כבר גמרו, רק שאתה יודע את זה.
נשאר להם פה בארץ זה הפינה.
כי פה בארץ אין פה באמת, אין פה מדינה.
בכנען אין מדינה,
יש פה 31 מלכים,
זה כמו 31 עיריות בארץ.
המדינות הגדולות שצריך להילחם בהן,
היה בעבר הירדן המזרחי,
וזה סיחון והוג,
ואותם כבר הם כבשו.
אז פחד אין להם,
הם יודעים להילחם,
אם ניצחו את סיחון ואת הוג,
אז מלך ירמות יזיז להם,
מלך יפיע,
מלך אכשף,
כל מיני...
כמו לבנון,
כל מיני מיליציות כאלה,
פלנגות,
בכל כפר יש לו את המיליציה שלו.
הם גמרו,
כבשו את סוריה ואת עיראק ואת זה,
מדינות עם צבא סדיר.
כמה ארגוני טרור השפיעו עליהם, זה כבר אחריהם.
הכיבוש הגדול כבר אחריהם,
זה ברור שלא מדובר רק על פחד.
שימו לב, מדובר פה על המעמד של יהושע באמת.
מדובר פה על המנהיגות של יהושע.
יש צורך,
אחרי כל מה שאמרנו,
אחרי כל הדברים האלה,
שיהושע הוא תלמיד של משה וכן הלאה זה הדרך,
עדיין יהושע הוא המנהיג.
והם צריכים לראות שהוא לא רק יודע לסדר את הספסלים,
ולהגיד מה משה רבנו אמר,
אלא הוא גם יודע להוציא אותם למלחמות.
שהקדוש ברוך הוא יהיה איתו.
אז באמת, הוא כאילו יוזם פה את הכל.
זה מצד אחד.
יש דבר,
אבל מצד שני,
כמו שאמרנו,
אנחנו לא רוצים ליצור מצב שיהושע כאילו יהיה,
יפתח מנהיגות אלטרנטיבית למשה.
יש, לפעמים קורים דברים שאתה יודע אותם,
אבל אתה לא חווה אותם.
אתה לא חווה אותם, בסדר?
אתה יודע, אבל אתה לא חווה.
זה אחרת לגמרי.
לדוגמה,
אדם יודע,
הוא מסתכל באוטו שלו,
מסתכל באוטו,
הוא רואה שמעט במהירות על 150. הוא רואה שהוא נוסע מאוד מהר.
אבל כולם מסביבו נוסעים על 150. אז מה החוויה שלו?
מה?
אפס.
שהוא נוסע על אפס.
שהוא עומד.
או שאלה לידו נוסעים על 145,
אז החוויה שלו שהוא נוסע חמש כמה שיותר מכולם.
זו החוויה.
ברגע שהוא ייכנס עם האוטו שלו,
ה-150,
הוא ייכנס לתוך העיר,
בין בתים מסוימים,
פתאום הוא ירגיש,
כאילו הכל כזה נורא נורא מאוד מאוד מהיר,
נכון?
הוא פתאום יחווה את המהירות.
גם לפני כן הוא ידע,
הוא ראה על הספידומטר 150,
אבל הוא לא חווה את זה.
כי הכל היה, המהירות היא דבר יחסי, נכון?
רק כשאתה נמצא במקומות שבהם אתה יכול
לחוות את המהירות שלך מול המציאות בחוץ,
אתה חווה את זה גם.
אז יש דברים שהם ידיעה ללא חוויה.
בגדול נס זה חתיכת חוויה.
כאן,
עם ישראל ידע,
ידע,
הוא הבין כרגע,
הוא ידע שיהושע הוא לא רק בחור ישיבה,
תלמיד של משה,
יש לו כוחות הנהגה,
הוא יודע לארגן וכל זה,
הקדוש ברוך הוא איתו,
הם ידעו את זה,
אבל הם לא חוו את זה.
למה?
תראו מה כתוב.
פסוק י"ד, אני קורא.
בנסוע העם
מהעולה,
את הירדן.
והכהנים נושאי הארון הברית לפני המוכבו נושאי הארון עד הירדן ורגלי
הכהנים נושאי הארון נטבלו בקצה המים והירדן
מלאה כל גדותיו כל ימי קציר
ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד אבל איפה
הרחק
מאוד מאדם העיר אשר מצד צרתן והיורדים על ים
הערבה ים המלח תמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו
כלומר הירדן מצד אחד עמד כמו נד
אבל זה לא קרה מולם זה לא שהם
ראו את המים שני עמדים זה קרה
צפונית רחוק מהם הם לא ראו את זה הם
לא ראו את זה אז מה הם כן ראו?
לא גם את זה הם לא ראו
הם ראו את הירדן זורם הרי אם
אני עכשיו אם אני עכשיו מוריד
את סכר גניה נגיד זה דוגמה אני
מוריד את סכר דגניה עד הסוף
ואנחנו עומדים פה בגשר עבדאללה לא יודע מה מה אנחנו נראה
נראה לאט לאט שהמפלס יורד,
הוא יורד לאט לאט,
עד שנגמר הזרם,
אבל אנחנו לא נראה איזה תופעה דרמה,
אנחנו נראה מפלס יורד,
נכון?
תמו, כאילו כתוב, תמו נחרטו, למה לא כתוב נחרטו?
טח! כי זה קודם כל תמו, עד שנחרטו.
הם לא ראו את זה.
מבחינתם,
זה הייתה איזה מין תופעה טבעית כזאתי,
יחסית טבעית,
של גאות ושפל,
והירדן לאט לאט לאט לאט ירד,
היה נד,
היה,
אבל איפה היה?
הרחק מאוד מאדם העיר אשר מצד צרתן,
ליד צומת צמח, בסדר?
משהו כזה,
ליד איזה,
שמה באזור האדם,
שמה עמד איזה נד,
מי ראה אותו אגב?
הגויים ראו אותו,
כל יושבי הארץ ראו את זה,
הם ראו את זה,
אבל עם ישראל לא ראה את זה.
והירדן מאדם כזה לאט לאט התחיל לזרום כזה דרדלה,
עד שהוא נגמר שהתייבש,
ואז הם עברו.
הם ידעו שהיה נס,
אבל הם לא חוו את זה.
כלומר,
כי אם הם היו חווים את זה,
אז יהושע היה נתפס והנה,
וואו,
כמו...
מה?
עוד פעם, אותו דבר.
הנד היה איפשהו 50 קילומטר צפונית,
והמים מתחילים לאט לאט לעלות.
תדמיין לסכר דגניה, אתה מוריד ואתה מעלה.
ואתה נמצא לא בטבריה, בירדנית, אתה נמצא פה ב...
בית הערבה.
מה?
למה הפוך?
לא משנה,
אני לא אכנס לך לדיונים,
לכאורה כשמורידים סכר אז המים מפסיקים.
לא משנה.
בקיצור, הבנתם את הרעיון?
עכשיו אני אוכיח לכם שזה ככה.
אני אוכיח לכם עוד הוכחה שזה ככה.
כלומר,
הקדוש ברוך הוא עושה עם יהושע ניסים עצומים.
וכולם מבינים שיהושע יש לו כוחות מנהיגות,
אבל ברמת החוויה,
הם לא חווים איזה נס.
לא חווים איזה נס.
הנס,
אם הייתם שואלים אותי, מה הנס הכי גדול בתנ״ך?
הכי גדול.
מה, קחו את הנס, מה הנס הכי דרמטי בתנ״ך?
מה התשובה?
איך?
קריעת ים סוף, אומר רב אהרון.
מה עוד יכול להיות?
עוד...
אומר רבי...
שלום.
יוסף חיים, סליחה, התבלבלתי עם שלום דותן.
אומר רבי יוסף חיים,
שמש בגבעון דום, ואני מצטרף לדעתך,
כי שמש בגבעון דום, מה זה אומר?
מבחינה פיזיקלית היום אנחנו יודעים איך מלאכת השמש עובדת וכל זה.
אחד מגרמי השמיים הפסיק לזוז.
או שכדור הארץ הפסיק להסתובב על צירו,
או שכדור הארץ הפסיק להקיף את השמש,
או ש...
משהו הפסיק לזוז.
מבחינה פיזיקלית, ברגע שכל...
מחר זה היארצייט של הרב זקס, כן?
אז הוא
ירבה לעסוק בדברים האלה.
כל כדור הארץ שלנו בנוי על שישה קבועים מתמטיים,
שאם אתה משנה אחד מהם,
הכל פה חוזר לתוהו ובוהו ממש.
הכדור הארץ,
בדיוק הסיבוב שלו,
יחד עם הסיבוב סביב השמש,
גורם לכך שהוא לא ידבק לשמש ו...
עם הרחקה מכוח המשיכה של השמש.
יש איזון מדוקדק בין הגרביטציה של כדור הארץ לעצמו,
לבין הגרביטציה של כדור הארץ לירח,
לבין הגרביטציה בין השמש לבין כדור הארץ,
שמאוזנת על ידי כוח הצנטריפוגלי של
הסיבוב של הכדור יחד עם הסיבוב של עצמו.
בקיצור,
זה נקרא במתמטיקה בעיית שלושת הגופים,
שעד היום גם לא הצליחו לחשב,
לא ניתן לחשב את הדברים האלה,
רק למדוד ולתצפת.
כשמשהו מהם מפסיק להסתובב,
הפיזיקה אמורה לקרוס את כל האירוע הזה אחד לתוך השני.
זה נס עצום.
זה נוגע בתשתית הבריאה.
זה אנחנו מבינים.
מי שהיה שם בנס הזה, מה הוא חווה?
היום יתארך,
הוא לא רואה איזה משהו,
היום פתאום עוד שעה,
זה כמו שהוסיפו לך שעון קיץ בדיוק,
כמו שהוסיפו לך עוד שעה בשעון,
נוספה לי עוד שעה,
הוא לא חווה כלום בעצם,
היום יתארך,
אנחנו יודעים להגיד שמש בגבעון דום,
וירח בעמק איילון,
ולא עץ כלבו כיום תמים,
זה נס עצום ורב,
אבל ברמת החוויה הוא כמעט לא הורגש,
זה מה שקורה כאן,
וזה קשור
שאלנו, אחת השאלות הייתה בכלל למה צריך ניסים?
צריך ניסים בגלל שניסים מתמכרים.
מתמכרים.
התמכרות לניסים.
ולקראת הכניסה לארץ ישראל צריך להכין תוכנית גמילה מניסים.
בסדר?
גמילה מניסים.
את הנס בבת אחת כי ייבעלו.
מי שהיה רגיל לחיות במציאות של נס והיה רגיל לזה,
עלול להיבעל מן הדבר הזה.
אז מה עושים?
עושים ניסים,
אבל לאט לאט מורידים את המינון.
קודם כל יש נס אחד מאוד גדול שהוא גם יעיל עוברים את
הירדן בצורה בטוחה וכל זה אבל אתה לא רואה אותו אז
הירדן שם זה נס אחד
הנס השני זה חומות יריחו
זה גם נס
אבל אתה אומר לעצמך רגע אם הקדוש ברוך הוא כבר יודע להפיל
את חומות יריחו והוא יודע אז למה לא להפיל את כל יריחו
כאילו,
כאילו, עד אדמה,
ושכל החומות תקרוס אחת על השנייה,
לא! רק החומות נופלות,
ומי צריך להילחם?
עם ישראל! אז זה נס,
אבל הוא בא לשרת את הטבע.
בדרך כלל, בניסים זה הולך הפוך.
הטבע מוגבל, בא הנס, פותר את הבעיה.
עם ישראל, בורחים ממצרים.
הים חוסם אותם, בא הנס, אוכלוס פוקוס,
פותחים את הים, הנה, נתתי לכם איזה.
פה זה הפוך, הנס משרת את הטבע.
יש חומות,
נוריד את החומות בשביל מה?
כדי שתוכלו להילחם.
והנס האחרון בספר יהושע,
שני הנסים האחרונים בספר יהושע,
זה שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון,
ואחרי זה האבנים שנופלות במורד בית חורון,
אבני אלגביש.
מתי זה קורה?
אתם זוכרים?
בואו נקרא את זה, אני עושה כאן,
כמו שראיתם זה קצת ספוילר להמשך,
אבל אין מה לעשות.
זה כדי להבין את המהלך.
מה כתוב?
כתוב ככה.
הם...
מלך ירמות,
כל החבורה הזאתי,
יוצאים למלחמה,
ויעל יהושע מן הגלגל ובכל העם ילכה ויאמר כולי,
ויאמר ה' ליהושע אל תירא מהם כי
בידך נתתים ולא יעמוד איש מהם בפניך,
ויבוא אליהם יהושע פתאום כל הלילה עלה מן הגלגל.
כלומר יהושע עושה כאן מתקפת פתע,
עולה מן הגלגל,
תוקף אותם,
מכה מכה גדולה בגבעון,
וירדפם דרך מעלה בית חורון,
ויכם עד עזקה ועד מכדה.
זהו.
מי ניצח במלחמה?
יהושע,
הוא עלה מהגלגל ודחק אותם עד מכדה,
המכדה זה איזו קריית גת כבר.
ואז,
ויהי בנסם מפני בני ישראל,
הם במורד בית חורון,
שהם כבר בורחים.
ואדוני השליך עליהם אבנים גדולות מן השמיים עד עזקה וימותו.
אבל מתי זה קורה?
מתי זה קורה?
כבר בגמר כיבוש,
לקראת הסוף,
הקדוש ברוך הוא אומר,
גם אני,
גם אני פה בדרך,
אני זורק עליהם אבנים.
אבל כבר הם עשו את ה...
נכון?
זה מזכיר את הבדיחה על השור שחרש כל היום את השדה,
והייתה עליו ענפה.
ככה,
אתם יודעים,
הענפות על השור כל היום וזה,
ובסוף היום הענפה אומרת לו,
אה,
עבדנו קשה היום, מה?
היא גם הייתה, היא גם זה.
מי שעלה,
מי שהתעמת,
מי שנלחם,
זה עם ישראל עם יהושע.
בסוף הקדוש ברוך הוא ככה,
לפינל,
זרק להם את האבנים.
ועוד,
אז ידבר יהושע וכולי,
שמש בגבעון דום וכולי, למה?
וידום השמש וירח עמד עד ייקום גוי אויביו.
כלומר,
כדי לגמור את הכיבוש ואת הנקמה,
זה לא לב המלחמה,
לב המלחמה כבר נעשתה,
רוצים לגמור את הכל,
יהושע מעמיד את השמש.
אז הניסים מגיעים גם בצורה שאתה לא שם אליהם לב.
כי הם נראים פשוט המשך של הטבע
וגם הם הולכים ונעשים פחות ופחות חשובים
אם נס הירדן נתן עזרה ממשית בחציית הירדן
חומות יריחו נתנו את האפשרות למלחמה יותר זה והאבנים
האלה וזה זה בכלל נס הוא תכליתו רק לשרת את הלוחמים
כן?
עוד קצת פצצות תאורה,
עוד קצת אור,
כדי שתוכלו להמשיך וללכת.
אלה שלושת הניסים בספר יהושע,
ומכאן ואילך אין ניסים.
לא בספר יהושע, לא בספר שופטים, ולא בספר שמואל.
יש אותות,
יש מופתים,
אין ניסים,
חוץ מנס אחד בודד אצל שמשון,
שנבקע לו באר מים,
ואנחנו נדבר על זה כשנגיע,
למה דווקא שמשון זוכה לנס,
אבל הניסים נעלמים.
מתי הם חוזרים?
איך?
בדיוק, כשעם ישראל מתחיל להידרדר,
חוזרים הניסים.
מכיוון שהזכרנו את אלישע הנביא,
אני רוצה להגיד לכם משהו שלא קשור לשיעור,
אבל נראה לי זו תובנה חשובה.
טוב?
בא לכם?
זהו, זה קשור להפטרה.
משהו שהתחדש לי השנה.
לא זוכר,
במהלך השנה למדתי קצת דברים,
למדתי ספר מלכים,
אלישע וזה,
ורואים במדרשים שחז"ל,
ממש
נכנסים בגחזי.
מדרשים מאוד מאוד חריפים על גחזי.
לדוגמה,
אצלנו במדרש כתוב הגיש גחזי להודפה,
אז אומרים שהוא עשה לה כמו איזה הטרדה כזאת,
והמצורעים זה גחזי ובניו.
מה?
שהוא חמד.
לא, זה פשט, זה לא מדרש.
זה פשט, שהוא לקח כסף.
ואלישע אומר לו,
בצרעת נעמן תדבק בך,
אבל אחרי זה המצורעים במחנה,
זה גיחזי ובניו,
חז"ל אומרים שאלישע נתן לגיחזי את המטה שלו.
מה?
גיחזי.
ומה?
לא זוכר את המדרש הזה, ו?
כן,
אבל אני מתכוון למדרש אחר,
שהוא היה הולך עם המטה ואומרים לו,
מה כך גחזי?
הוא אומר, תראו מה רבו צרי, אפילו מתים אני מחיים.
כאילו,
הוא אומר,
אני אלישע ואני,
זה לא כזה,
זה אני כמוהו.
ככה הם כאילו דנים אותו, ו...
אז אתה אומר לעצמך,
לא יודע כל כך, מה הם נכנסו בו כל כך?
מה...
מה כאילו נכנסים?
הוא דמות! מה?
משרת של הנביא, בדיוק,
הוא משרת של הנביא,
אז יש דברים,
יש על הביקורת,
הנביא אומר על הביקורת,
בסדר,
מה שכתוב בתנ״ך,
כתוב בתנ״ך,
אבל חז"ל מאוד מעמיסים עליו עוד כל מיני דברים,
שהוא היה,
שהוא היה נואף גם,
שהוא היה,
כאילו,
זה,
נכון,
בן אין לה ואישה זקנה,
הוא נתן את עיניו ואישה שונמית,
כאילו,
מכניסים,
שנייה רגע,
מכניסים עליו כל מיני,
כל מיני דברים,
לא יודע עצמי מה...
ואז פתאום באה לי איזו מחשבה כזאת,
הסתכלתי וראיתי
שהנוצרים בנו את הדמות של ישו כמו אלישע.
הם פשוט לקחו את אלישע הנביא ובנו
ספרותית את הדמות של ישו כמוהו.
הניסים שהם אומרים שהוא עשה זה בדיוק כמו הניסים שאלישע עשה.
כאילו אומרים לך אלישע,
זה גם מבחינת השם זה דומה,
אלישע בבית ראשון וישו בבית שני.
זה כאילו היה,
זה המדרשים,
אלישע יחיה מתים,
והוא מחיה מתים,
אלישע הציף את הגרזן,
והוא הולך על המים,
ממש,
יש לו,
יש שם איזה שמונה ניסים שהם טוענים שהוא עשה,
וזה פשוט אחד לאחד,
אלישע נותן אוכל לכולם,
והוא גם כן מחלק אוכל לכולם,
זה כאילו,
מה?
עכשיו,
חז"ל הם לא יכולים להגיד,
לצעוק להם שקרנים,
כי צנזורה וכל זה.
אז הדרך של חז"ל להגיד, זה להגיד,
אותו האיש הוא לא אלישע, הוא גחזי.
הוא גחזי.
כלומר, הוא מתחזה לאלישע.
זה כאילו הדרך.
הביקורת שחז"ל מעבירים על גחזי,
זה בעצם הביקורת שלהם על אותו האיש.
אתם טוענים שהוא אלישע?
לא, הוא לא אלישע, הוא גחזי.
הוא מדמה,
הוא מקהיל לו בחיים,
אבל הוא בעצם שקר בפנים.
לא קשור, אמרתי, זה לא קשור.
סתם, נזכרתי במשהו.
אני יכול להגיד דברים לא קשורים לפעמים?
אתה יודע, אם זה יפה, אז זה כבר היה שווה להגיד.
זה
הדרך שלהם להגיב,
אתה יודע,
אתה צריך להגיב במצב של צנזורה,
איך תגיד.
רק מי שחכם מבין.
לא צנזורה,
היה בעיה עם החיים שלהם,
היו הורגים אותם,
לא צנזורה,
היו רוצחים אותם,
היו אומרים
שאותו...
מה זה?
כן, כן.
מה העניין בעצם של הסתרה?
אה, לא הסתרה.
אז אני חוזר, אוקיי, חוזרים לספר יהושע.
אני חוזר רגע על זה.
כבודו אמרת שזה,
כן, בדיוק, בדיוק הפוך.
בדיוק הפוך.
ככל שמתקרבים חזרה לארץ ישראל, אז הניסים
הם נעשים מיותרים.
כי נס זה חולשה.
הקדוש ברוך הוא ברא את העולם,
כדי שבני האדם יפעלו בו,
ייצרו בו, כשותפים של ה' יתברך.
יבנו, יעשו ויזכו לסייעתא דשמיא.
עכשיו לא יכולים, אז צריך לדחוף אותם עם ניסים.
עם ישראל במדבר לא יכול, צריך ניסים.
אבל הנס הכי גדול זה שאתה מגיע לכאן
ומקבל את הברכה האלוקית דרך המעשים שלך.
כי הקדוש ברוך הוא,
זה אולי נגיד משהו בשם הרב זקס,
רואים בהרבה מאוד מקומות שהרב זקס מסביר
שהקדוש ברוך הוא רצה לברוא שותפים.
הוא לא רצה לברוא נתינים,
והוא לא רצה לברוא סטטיסטים,
והוא לא רצה לברוא מלאכים,
זה יש לו מספיק.
הוא רצה לברוא שותפים,
ולתת לנו את האחריות על קידום העולם.
אז לכן ארץ ישראל היא המקום המיטבי שבו השותפות איתו יכולה להיווצר.
ונס בעצם כאילו מייתר,
לא צריך בני אדם,
זו הצעידה,
אני אעשה לכם את העבודה.
אז טוב,
אז עכשיו,
לאור הדבר הזה, הכל יהיה מובן בפרק שלנו.
בואו נראה.
קודם כל זה מובן למה יהושע יוזם את זה מצד אחד
אבל מצד שני אין חוויה של נס דבר שני
מאוד מאוד מובן כל הסיפור של האבנים הרי
למה צריך לעשות תזכורת?
מה, לקריאת ים סוף מישהו לקח איתו צדפים?
מקריאת ים סוף?
למה משה רבנו לא אמר להם,
חבר'ה,
קחו קצת אבנים,
זה ים סוף,
יש שם אמנים יפות.
צדפים, כוכבי ים, שיהיה לנו זה.
לא היה צריך, למה?
כי כולם ראו את זה! כמו שאנחנו
מעבירים את מעמד הר סיני מדור לדור,
כך נעביר גם את קריאת ים סוף מדור לדור.
אבל פה אף אחד לא ראה.
כלומר, ראו את הירדן יורד.
אמרו, כן, ראינו, אבל לא יורד.
אנחנו יודעים שהיה זה,
אז
הם הוציאו 12 אבנים מן הירדן ושמו אותם במלון בגלגל,
נכון?
ואחר כך, מה כתוב?
בואו נקרא את הפסוקים שלא קראנו, פרק ד' קצת.
ויאמר ה' ליהושע לאמור,
קחו לכם מן העם 12 אנשים,
איש אחד,
איש אחד משבט,
וצוו אותם לאמור, שאו לכם מזה, מתוך הירדן,
ממצב רגלי הכהנים הָכֵן,
12 אבנים,
ועברתם אותם עמכם,
והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה,
בסדר,
זה תזכורת.
ואז יהושע קורא ל-12 איש וכולי,
ומה אומר להם?
ארימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר
למען תהיה זאת אות
בקרבכם כי ישאלו בניכם מחר לאמור מה
האבנים האלה לכם ואמרתם להם אשר נגרדו
מי הירדן מפני ארון ברית ה' בעברו בירדן כרתו מי הירדן והיו האבנים
אלה לזיכרון לבני ישראל עד העולם ויצאו
ויישאו שתי עשרה האבנים
מתוך הירדן כאשר דבר ה' ליהושע למספר
שבטי בני ישראל ויעבירו עמם וכולי
עכשיו עוד יוזמה, הרי את ה-12 אבנים הללו,
הקדוש ברוך הוא אמר ליהושע לעשות.
שוב פעם יהושע יוזם פה משהו, מה הוא יוזם?
12 אבנים הקים יהושע בתוך הירדן,
תחת מצב רגלי הכהנים נושאי הארון,
והיו שם עד היום הזה.
שמעתם?
כן כלומר 12 אבנים שמוציאים מן הירדן ושמים אותם במלון זה אני
מבין מדוע כדי שיהיה לנו אות אבל
למה צריך לקחת 12 אבנים מארץ
ישראל ולשים אותם בתוך הירדן ואחרי זה המים מכסים אותם וזה עד
היום הזה נמצא עד היום שם הולכים
לחפש למה מה התכלית של הדבר הזה
זה אפשרות אחת
אני חושב שזה בא להסביר
את ה
את הנסתרות של הנס הזה,
כאילו הנס הוא בגדול הוא גלוי,
אבל פה היה נס נסתר.
אז יהושע אומר,
אני אקח 12 אבנים ונשים אותם שהם יהיו מכוסות.
היה פה גם אירוע מכוסה,
היה פה אירוע,
כאילו האירוע הזה היה גלוי ונכסה.
גלוי, כי אנחנו יודעים שהמים עמדו באיזשהו מקום.
ויהושע אמר,
אז זה היה הצד הכאילו הגלוי,
אבל בפועל זה היה...
סמוי.
אז אנחנו צריכים לבטא את שני הדברים האלה.
החלק הגלוי יבוטא באבנים שלקחנו מן הירדן,
ושמנו אותם בחוץ.
והחלק הסמוי יבוטא באבנים שלקחנו מן הארץ,
מארץ ישראל,
ושמנו אותם בתוך ערוץ הנחל של הירדן,
כי בעצם היה כאן מעשה כפול.
בסדר?
יזומה.
אז גם זו יזומה של יהושע.
זה הסיפור.
אז בעצם, הנעשה פלא.
זה מסביר גם למה אמרנו, החל גדלך.
אם זה היה נעשה וכולם היו רואים את הירדן נעצרה,
כולם היו רואים את יהושע.
החל גדלך, כי הם מבינים, אבל הם
לא חווים.
מה, לא קראתי נכון?
ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן,
תחת מצב רגלי הכהנים נושאי הארון הברית,
ויהיו שם עד היום הזה.
בירדן אתה אומר, יכול להיות.
אני זוכר שהוא לקח אותם,
אתה צודק,
לא כתוב בפסוקים,
משום מה ככה אני זוכר.
ככה אני זוכר, אבל זה לא כתוב.
אבל ככה זכור לי.
בסדר?
שהוא לקח 12,
שזה כאילו הדדי,
הוא לקח 12 אבנים מפה לשם,
ו-12 אבנים משם לפה.
אבל אתה צודק שזה לא כתוב.
אני אחפש, בסדר?
שבוע הבא אני אנסה להביא את המקור.
והכהנים, נושאי הארון,
עומדים בתוך הירדן,
עד תום כל הדבר אשר ציווה אדוני את יהושע לדבר אל העם,
ככל אשר ציווה משה את יהושע,
את יהושע,
סליחה,
לדבר אל העם,
ככל אשר ציווה את יהושע,
וימהרו עם ויעבור.
ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבור ארון ה' והכהנים לפני העם
ויעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט אנשי חמושים לפני בני ישראל
כאשר דיבר עליהם משה כי ארבעים אלף חלוצי הצבא עברו לפני
עזרה המלחמה אל ערבות יריחו ביום ההוא גידל ה' את יהושע
בעיני כל ישראל,
ויראו אותו כאשר יראו את משה כל ימי חייו.
יפה מאוד,
כן?
כל זה קורה בי"ב בניסן כמובן.
טוב,
אנחנו נראה כאן את הפסוק,
אולי נקרא פסוקי הסוף של פרק ד',
כי פה כן כאילו משווים.
בסוף פרק ד' כן משווה את קריאת הירדן לבקיעת ים סוף.
אנחנו ראינו לכל אורך הדרך את ההבדלים.
ההבדלים הם בין דברים שיש ביניהם מכנה משותף.
אתה לא משווה בין פיתה למטוס, נכון?
אתה יכול להשוות בין אופנוע למטוס.
אז זה שניהם כלי תחבורה.
אז יש ודאי מכנה משותף,
אבל אנחנו ראינו גם את ההבדלים.
ויאמר ה' יהושע לאמור,
צווה את הכהנים נשאי ארון העדת ויעלו מן הירדן.
ויצו יהושע את הכהנים לאמור ויעלו מן הירדן.
ויהי בעלות הכהנים, כי העלות הכהנים
וישובו מי הירדן למקומם,
וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו.
והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון,
ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו,
ואת שתים עשרה,
האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן,
הקים יהושע בגלגל,
ויאמר אל בני ישראל לאמור,
אשר ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמור,
מה האבנים האלה,
שזה
בבקעת ים סוף אין שאלה, כי יעבירו את החוויה,
והודעתם את בניכם לאמור,
ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה.
לא כתוב בתוך הים ביב�
אשר הוביש ה' אלוהיכם את מי הירדן מפניכם עד עברכם,
ולא אשר בקע.
איך אומר הבקע?
הוביש.
זו הייתה חוויה של התייבשות.
כאשר עשה ה' אלוהיכם לים סוף,
אשר הוביש מפנינו עד עברנו.
למען דעת כל עמי הארץ את יד ה' כי חזקה היא,
למען ייראתם את ה' אלוהיכם כל הימים.
בעצם הפסוק האחרון מספר את התכלית היותר גדולה של בקיעת הירדן.
עם ישראל לא ראה את הנד, אבל מי ראה אותו?
כל יושבי הבקעה וגם כל יושבי גב ההר שמתצפתים היטב על הירדן
אם אתה נוסע מאיתמר טיפה מזרחה הגעת לנפילה הזאתי לבקעה והם
רואים הם מתצפתים מבינים הנה עם בני
ישראל נכון איך אומר בלק הנה
עם יצא ממצרים הנה כיסא את עין הארץ ויושבים מולי יש להם
תצפתנים יש להם משקפות אמצעים ויזואליים כל האמצעים והם פתאום ראו את
זה אז הגויים שישבו כאן בארץ קיבלו את הפחד שהם צריכים לקבל
ואילו עם ישראל,
הבינו שהקדוש ברוך הוא יהיה יהושע,
שיש לו כוח ועוצמה,
שהוא תלמידו של משה,
אבל יש לו גם יכולות מנהיגות,
וברגע הזה יוצאים בעזרת השם לתחילת הכיבוש בארץ ישראל.
חזק וברוך, נמשיך שבוע הבא.
