שלום וברכה רבותיי, צהריים טובים, אנחנו פותחים היום את השיעור שלנו בתניא קדישא
בעזרת השם שנזכה להתחיל ולהמשיך ולסיים את הספר הקדוש הזה
היום אנחנו בעיקר נדבר על כמה הקדמות, בסדר? כדי טיפה להבין מה הרקע של הספר, למה הוא נכתב, על מה הוא נכתב
מה עניינו ובעזרת השם וגם אני טיפה אגיד כמה מילים על השיטה שבה אנחנו נלמד את הספר הזה
ומשם ואילך נמשיך להתקדם בעזרת השם, בסדר?
יש הרבה התחלות שאפשר לעשות אבל בואו נתחיל, יש הקבלה ידועה
שמקבילה בין האבות, אברהם יצחק ויעקב, לבין שלושת אבות החסידות, הבעל שם טוב, הרב המגיד והאדמו"ר הזקן
וההקבלה הזאת תעזור לנו להבין מה עשה האדמו"ר הזקן בעצם בספר הזה
וגם המילים חב"ד, הידועות, גם הן בעצם מעבר לזה שזה נהיה היום שם קוד לתנועה
זה בעצם גישה רוחנית, תפיסה רוחנית שגם כשנבין אותה אז נוכל להבין בעצם את המהות של הספר הזה
אז הבעל שם טוב מזכיר מאוד את אברהם אבינו וגם את רב שלמה קרליבך
היום זה היארצייט של רב שלמה קרליבך ושתי הדמויות האלה מאוד מאוד דומות בעיניי
תמיד הן מתחברות לי, אולי נגיד איזה כמה מילים לכבוד רייב שלמה ליום שלו, יום האזכרה, 28 שנים
אברהם אבינו, סתם משהו שהאיר לי עכשיו בפרשה, אברהם אבינו בפרשה הקודמת היה נשיא אלוהים
אתה בתוכנו, יגידו לו בפרשת חיי שרה, אבל הוא ינצח במלחמת ארבעת המלכים
והחמישה ומלכיצדק יוצא לקראתו, בקיצור הוא נהיה הגורם המרכזי כאן במרחב
והוא אדם בין מאה כבר בפרשה והוא נכבד מאוד, ומכירים אותו
והנה הוא רואה שלושה אנשים, איך שלא נגדיר אותם, והוא רץ לקראתם ומשרת אותם
ומגיש להם ואומר להם אולי עוד קצת עמבה לפיטה, לזה, ככה, אתה רוצה את הבשר פה
אין לו את החשבון הזה של, זאת אומרת, אני אדם נכבד, מי הם בכלל
כאילו החסד שלו פורץ, פורץ גבולות
ואני חשבתי אותו דבר על רב שלמה קרליבך, זצ"ל
שהיה ממשפחת אצולה יקית, גרמנית, אבא שלו היה רב קהילה באוסטריה
קרליבך זה משפחת אצולה של רבנים
ואחר כך הוא הגיע לארצות הברית עם המשפחה ואחיו התאום
והוא היה למד בישיבת לייקווד אצל הרב אהרון קוטלר והיה ממש התלמיד הקרוב שלו
ואחר כך הוא התקרב מאוד גם לרב מילובביץ' הרבי הריי"צ ואחרי זה רבי מנחם מנדל
היה בן ביתם, בקיצור, זה היה ברור שאם הוא נשאר בתוך עולם תורה
אז הוא יהיה אחד מגדולי התורה, ראשי הישיבות וכן על זה הדרך
ואז הוא החליט ללכת ולצאת ולחפש יהודים
בהתחלה בשליחות הרבי ואחרי זה הוא הבין שהוא צריך לפלס דרך עצמאית
והוא ויתר רב שלמה קרליבך
כמו אברהם אבינו שעמד לשרת את האנשים האלו
אז גם הוא עמד לשרת כל מיני יהודים הכי רחוקים בעולם
וכדי שהם לא ירגישו שהוא רחוק מהם
אז הוא החליט להיראות כמוהם
אז הוא גידל שיער ושם איזה כיפת קטיפה מוזרה
ובתקופות הראשונות היה לו גם שרשרת כזאת וחולצה פתוחה וגיטרה
והוא עבר ממקום למקום
חילק אמונה וטוב לבב וניגונים וקיבל בזיונות
זה מה שהוא עשה
הוא סיפר באחת הפעמים בצער
הוא אומר לפעמים אני פוגש אנשים שאני אספתי אותם מהרחוב
כלומר הם היו זרוקים לגמרי באיזה קולג' ואני קירבתי אותם וכל זה
והם חזרו בתשובה
והם רואים אותי ברחוב
הם כבר יהודים כאילו חרדים או משהו כזה
והם אומרים צד בשביל לא להגיד לי שלום
כי זה.. מה אתם קשורים למשוגע הזה
בלי שום חשבון לעצמו
ולכן למרות שבימי חייו
הייתה איזו מורכבות בהתייחסות אליו
מיד אחרי שהוא נפטר אז בעצם המורכבות נעלמה
אז נשאר רק האור וכולם צועדים בדרכיו
אוהבים אותו
קשה לדמיין את עולם התפילה וקשה לדמיין את עולם.. של ימים נוראים
ושל שבת ובכלל בלי הניגונים שלו
כאילו לפעמים אתה אומר לעצמך אוקי אז איך התפללנו קודם?
אז מה היה קודם? אולי פה המבוגרים זוכרים
איך התפללו קודם לפני שהיה את כל הניגונים של רבי שלמה
מה שרו?
היה את הנוסח, הוא חשוב מאוד אבל
אז זה ממש מזכיר את אברהם אבינו
בחסידות, הבעל שם טוב מזכיר את אברהם אבינו
שהוא, אני חוזר לנושא של השיעור שלנו, זכר צדיק לברכה רב שלמה קרליבך היום בציון, מי שרוצה להגיע
יש שם דברים יפים מאוד, שרים ביחד, מנגנים
בציון הקדוש של רק הולך ומתגבר, כל העיסוק וכל הניגונים והשירים ומתגלים עוד ניגונים
אגב הוא גם לא ידע לנגן אתם יודעים, הוא לא ידע לנגן, עד גיל מבוגר הוא לא גדל באיזה, חושבים שהוא הלך לקונסרבטוריון בגיל 4
הוא למד תורה כל החיים, אבל הוא הבין שכדי להתחבר אז הוא צריך ללמוד לנגן, אז הוא לקח שיעורים בגיטרה
רוב השירים של שלמה קרליבך זה חמישה אקורדים, Am, Dm, C, G אין שם אקורדים מסובכים
הוא אף פעם לא מנגן עם חסימות, יש כאלה שמנגנים צ'ו צ'ו צ'ו ככה זה, הוא לא, הוא מקסימום הוא שם את הקאפו הזה
ומנגן כזה, הכל כזה פשוט, מהלב ועם הפשטות הזאת הוא חיבר מאות שירים
היה מקבל מנגינות, היה מקבל מנגינות מהשמיים, מתקשר לעצמו הביתה למזכירה אלקטרונית
מקליט את זה, הרב לאו מספר שהוא פעם ישב אצלו בבית בתל אביב והם דיברו על יהודי רוסיה
ועל זה, ותוך כדי שהם מדברים הוא הלחין לו את אשא עיניי על ההרים
אשא עיניי, כאילו פתאום הוא קיבל את זה תוך כדי, לקח גיטרה
אז אדם, איש גדול היה בקרבנו ואולי הוא המופת הכי גדול בדור הזה למה, לביטוי צדיקים במיתתם קרואים חיים
איך שמיד אחרי פטירתו זה גדל והולך ומתפשט ופרה ורבה
טוב
אז אני, מה?
אז, אז, היום לא
אז בגלל שזה היה מורכב, בגלל שהוא
תראו, רב שלמה קרליבך, היה לו הסברים לכל דבר, כלומר אנחנו יודעים שהוא היה לוחץ ידיים לנשים וזה
והוא אמר, נכון, אני לא הוא לא הכחיש את זה, רק הוא אמר, הגמרא אומרת
במסכת קידושען נדמה לי, איזהו חסיד שוטה, זה שרואה אישה טובעת בנהר ולא קופץ להציל אותה כי אסור לגעת בנשים
אז קודם כל, רב שלמה קרליבך, באחד הסיפורים, הוא ממש הציל אישה מלטבוע, הייתה איזה אישה אחת שהייתה וברחה לים
והוא נכנס אחריה לים ואמר לה, אני לא יודע לשחות, אז אני אטבע אם לא תעצרי
והציל אותה, אבל הוא אמר, הם טובעים בים הכפירה, הם טובעים בים הזה, אז אני, הוא פשוט בא לרבי ואמר לו, אני עושה איזה כינוס באיזה קולג'
אז מגיעים מאה סטודנטים, אני אומר להם, אני אומר להם לשבת בנפרד, אז חמישים עוזבים אותי, אני נשאר עם החמישים, מנגן, באות, זה ללחוץ לי יד, אני לא לוחץ, אז כולם עוזבים אותי
אז הרבי אמר לו, אני לא אומר לך מה לעשות, אתה לא יכול להגיד שאתה בשם חב"ד, כי חב"ד זה רק לפי ההלכה, אבל הוא, רבי שלמה הוא אומר, הבנתי שהוא אמר לי
תעשה מה שאתה זה מן הוראת שעה כזאת, אז איך נדע אם זה נכון או לא, חייב שתהיה התנגדות בימי חייו, כי יש פה איזה משהו שהוא לא קונבנציונלי, איך נדע אם זה אמת או לא
השנים יוכיחו, הדורות יוכיחו, וגם הצניעות שלו והפשטות והמסירות שלו לכל יהודי, והוא אומר, כן אני, כדי להציל נפשות, כדי להציל נפשות
טוב, על כל פנים, זה לזכר רבי שלמה קרליבך, זכר צדיק לברכה, שהדמות שלו ושל אברהם אבינו כל פעם מצטלבות, ב..האזכרה שלו תמיד יוצאת סמוך לפרשת, לפרשת של, בתוך הפרשות של אברהם, בין לך לך לוירא
רבי שלמה קרליבך, אתם יודעים שכשהוא נפטר, הוא היה הרי אמור להיות אדם עשיר, כל ההופעות וכל הזה, אלפי דולרים הוא הרוויח, לא היה כסף לקבור אותו
היו צריכים לאסוף כסף מהתלמידים בשביל לקבור אותו, כמו ממש, הקמצן הקדוש זה הוא, הוא חילק את כל הכסף שלו לעניים, זה היה משהו
טוב, הדברים ידועים בסיפורים
מה? יש לו אישה ושתי בנות ויש לו גם נכדים, הוא התחתן בגיל מאוד מאוחר, אשתו קוראים לה נעילה, הוא החליף לה את השם, היה לה שם אחר
וקרא לה נעילה, ונולדו לו שתי בנות, נשמה ונדרה, ויש לו נכדים מהן, אבל הוא התחתן לגיל מאוד מאוחר, הוא התגרש
והוא היה אמור לחזור לאשתו, כאילו הם עברו לקנדה והוא היה אמור לחזור אליה, כאילו מדיבור שזה, והוא נפטר בדרך אליהם בעצם
הוא היה אמור לנסוע אליהם לשבת, ובטיסה שהוא היה אמור לנסוע לקנדה הוא נפטר
מה זה לכבוד הניצחון בבחירות, מתפרעים, קונים שתייה ממותקת
טוב, בואו נחזור, אנחנו לומדים פה תניא נכון שלא, אז הבעל שם טוב מאוד מאוד מזכיר את אברהם אבינו, הוא הולך ועובר ממקום למקום
ומעודד יהודים וכן הלאה, כמעט לא כותב כלום, אין דברים כתובים מהבעל השם טוב עצמו, זה הכל תלמידים שלו
זה אברהם, המגיד בדיוק הפוך, מהבעל השם טוב, יש לו בעיות ברגליים, הוא חולה ברגליים, אז באים אליו התלמידים
הוא דמות מאוד מאוד מייראת, מאוד ככה עוצמתית, פנימית, והוא מקביל ליצחק
והאדמור הזקן הוא איזה מין שילוב, גם וגם, והוא מקביל ליעקב, כי הוא משלב, אפשר להגיד שהבעל שם טוב זה עמוד העבודה והתפילה
והרב המגיד זה עמוד התורה, כי יש שם המון המון תלמידים ולומדים, והאדמור הזקן משלב ביניהם, מצד אחד הוא עמוד התפילה, ניגונים ועוצמה ליבית עצומה
ומצד שני, האדמור הזקן הוא עמוד התורה, הוא משלב בין הדברים, זה רק כדי לשים את ה..טוב
באה לה שמועה לפנינו האדמור הזקן שנולד בשנת תק"ה שנת קהת, ולמרות שההורים שלו היו חסידים של הבעל השם טוב
והוא גם לא היה להם ילדים וכל הלידה שלו הייתה בזכות ברכות של הבעל השם טוב, הבעל השם טוב אמר להם אל תביאו לי עוד את הילד הזה, אני לא רוצה שיכיר אותי
הביאו אותו אליו רק לחלאקה גם לא סיפרו לו שזה הבעל השם טוב, והוא אמר אני לא רוצה שזה, למה? כי הבעל השם טוב הבין שהאדמור הזקן יחדש דרך
ואם הוא יכיר את הבעל השם טוב זה כאילו ימנע ממנו את האפשרות לחדש, ובאמת הסיפור מספר שהאדמור הזקן היה כבר בגיל צעיר מאוד, למדן עצום, מופיע בפנקס הקהילות
ששניאור בן ברוך, תנא ופליג, ככה קראו לו, עצום וזה, וכשהוא הגיע לגיל נעורים הוא התלבט לאן ללכת, האם ללכת לגאון מוילנה ללמוד אצל הגאון
או ללכת למזריץ' ללמוד אצל המגיד, ואז הסיפור אומר שהוא אמר אצל הגאון לומדים איך ללמוד, ואצל המגיד לומדים איך להתפלל, ללמוד אני יודע קצת, להתפלל אני לא יודע בכלל והוא הלך אל המגיד
כשהוא נמצא אצל המגיד, כמה וכמה שנים אני לא אאריך בכל זה, אולי נעשה את זה בהתוועדות של יט כסלו, אז הוא אומר לרב המגיד יש לי עצים, יש לי לבנים, יש לי קורות, יש לי זה
אין לי דבק לחבר אותם, ואז הרב המגיד אומר לו זה אתה תצטרך לחדש, אני אסביר את הסיפור הזה, וזה מסביר את הביטוי הזה חב"ד, מה זה חב"ד
מגיעים לרב המגיד, לומדים תורה, חבורה קדושה שם, בחבורה הזאתי זה רבי יצחק מברדיצ'ב, רבי זושא מאניפולי, רבי אלימלך מליז'אנסק, רבי פנחס מקוריץ, גדולי העולם כן, רבי אברהם המלאך, הבן של הרב המגיד, גדולי העולם שם בחבורה הזאתי
ומהם התפשטה כל תורת החסידות, אבל החסידות בדורות הראשונים בנויה על הברקות, על אמרות קצרות ומטלטלות, על איזה מין, תסתכלו גם בספרים של הדורות הראשונים, גם בספרים של הרב המגיד
אור תורה וגם של הבעל שם טוב, זה אמרות קצרות מאוד, זה הברקות כאלו מטלטלות שאתה אומר וואו איזה, אני אתן לכם דוגמה, תורה של הבעל שם טוב עכשיו על פרשת לך לך, אז הבעל שם טוב אומר
הוא אומר לך לך מארצך ויאמר ה' אל אברהם, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, זה אומר שלוש דברים שצריך להיפרד מהם
ארצך זה הטבעיות שלך, הטבע הרגיל וואו, מולדתך זה ההרגלים המשפחתיים, בית אביך זה אפילו המחשבות שיש לך
כאילו הרגילות, זה לארץ אשר אראך כלומר כדי שאדם יעבור איזשהו תהליך הוא צריך להסכים להיפרד
זה אמרה קצרה, אמרה מטלטלת, אמרה זה אבל איך אני מתרגם אותה לעבודה וכן על זה הדרך, האמרות הקצרות הללו מקבילות לחכמה, החכמה היא איזה מן, כשאדם יש לו איזה תובנה, איזה הברקה כלשהי, זה אז הוא ככה וואו זה חכמה, את החכמה צריך לבנות
איך בונים אותה, על ידי התבוננות, כשאדם מתבונן במאמר הקצר ובונה אותו והופך אותו לשיטה ואומר אוקיי צריך ללכת מארצך וממולדתך ומבית אביך אבל איך עושים את זה, איך פועלים, מה השיטה הרוחנית, זה כבר התרחבות וזה התבוננות, התבוננות זה לשון בניין וגם לשון בינה וההתבוננות גם מביאה שמחה
אם הבנים שמחה, הבינה היא שמחה, בלשון הקבלה זה נקרא שחכמה זה אבא ובינה זה אימא, בסדר, למה חכמה זה אבא ובינה זה אימא, אני אספר לכם סיפור, אבא אומר לאשתו תשמעי החלטתי לקחת את הילדים לחוף הים היום
אז אשתו אומרת לו כל הכבוד מצוין אז עוד שעה יוצאים בסדר בשעה הזאת האימא מארגנת הילדים שמה עליהם קרם הגנה מכינה את בגדי ים מכינה להם סנדויצ'ים מכינה ירקות אומרת לזה אל תשכח לקחת את זה להוא משקפת מארגנת הכל
אבא בא לוקח את הילדים הולכים לים חוזרים איזה יופי אבא לקח אותם לים אבא זרק את רעיון זה החכמה אבל צריך לבנות הרעיון הזה בלי שנארגן את כל העניינים ונכין אוכל להוא וזה לזה ובגד ים לזה זה לא יקרה עם כל הרעיון אתה זרקת
זה פחות או יותר מן משל למערכות היחסים בין חוכמה לבינה וגם למערכות היחסים בין הדור הראשון של החסידות לדור הבא של החסידות, הדור הראשון זורק כל מיני אמרות לאוויר אמרות לאוויר אני אתן לכם
בתורות הבעל שם טוב זה מאוד מאוד בולט למדנו כאן בעבר בעל שם טוב וכתר שם טוב כל מיני תורות כאלה קצרות שאתה אומר וואו איזה מטלטל אני אתן לכם נגיד דוגמה לכמה תורות אומר הבעל שם טוב
ופילגשו ושמה ראומה נגיד סתם עכשיו עולה לי התורה הזאת מה זה פילגשו ושמה ראומה אומר הבא על שם טוב יש קליפה שנקראת ראומה מה זה ראומה
ראו מה מה זה ענווה ונחנו מה אדם יש לו ענווה ראו מה שמתם לב כמה אני ענוותן בזמן האחרון בדרך כלל אדם מתגאה יש לי רכוש יש לי זה לא יש לי אומר
הבעל שם טוב זה חידוש עצום יש כאלה שמתגאים בענווה שלהם ראו מה זה קליפה עדינה צריך לדעת להסיר אותה וואו טוב איך אני עובד על זה עכשיו איך אני
עושה את זה זה לא נאמר זה באמת זה אמרה מטלטלת היא גורמת לנו כמו שעכשיו כבודו ככה צחק בנחת אבל האם אני יכול
ללכת עם זה אחרי זה למכולת ולעבוד עם זה עדיין לא זה רק איזה מין אמירה כזאת מטלטלת נכון
או דוגמה נוספת אפשר לתת הרבה מאוד דוגמאות הבעל שם טוב הוא חוזר על תורה כל הזמן של הרע הוא כיסא אל הטוב
הרע הוא כיסא אל הטוב
הרע הוא בעצם הכיסא שעליו הטוב יושב איפה הוא אומר את זה כתוב בתורה ופרעה הקריב מה זה פרעה הקריב זה לא עברית מה צריך
להיות כתוב פרעה קרב או יתקרב אז הוא אומר קירב את ישראל את ליבם של ישראל לאביהם שבשמיים פרעה הקריב עשה קרבה של ישראל לאביהם
שבשמיים אומר הבעל שם טוב הנה הרע הוא כיסא אל הטוב הדברים הרעים גורמים לאדם להתקרב זה דברים מטלטלים זה ברקים גדולים מאוד
אבל עדיין הם לא מספיק בנויים בדור הבא של החסידות יבנו את זה אדמור הזקן יבנה את זה בצורה שיטתית ובעצם ספר התניא הוא הספר הראשון שנכתב כספר
כשיטה מסודרת עד ספר התניא רוב ספרי החסידות אלה הם הברקות על הפרשות נכון קחו ספר חסידות איזה שאתם רוצים קדושת לוי זה על הפרשות
הברקה כזאת וזה כאילו ואז אתה יכול מזה לבנות איזושהי שיטה אבל זה לא כתוב כשיטה זה כתוב על הפסוקים וגם הספרים של הרב המגיד וכולי וכולי פעם ראשונה שמגיע
גדול בישראל וכותב ספר שיטתי שלם סדור שבעצם מלמד את האדם איך נכון לחיות לפי דרך ותורת החסידות ועוסק בנושא אהבת
ה' יראת אשם עצבות שמחה ההתמודדות בין הכוחות השונים בלב אבל בצורה שיטתית מסודרת לא רק בתור איזה הברקה כזאתי כן
יש נגיד הברקה של הבעל שם טוב גם אדמור הזקן אומר את זה
הדרך ל״ואהבת את ה' אלוהיך״ עוברת ב״ואהבת לרעך כמוך״ נכון הברקה כזאת אתה רוצה לאהוב את הקב"ה אדמור הזקן היה אומר מה יותר גדול אהבת ה' או אהבת ישראל
אז הוא.. אהבת השם מה זאת אומרת כן אהבת ה' אבל המדרגה הכי גדולה באהבה זה לאהוב מה שהאהוב אוהב מכיוון
שמה שהקדוש ברוך הוא הכי אוהב זה את עם ישראל שנאמר אהבתי אתכם אמר ה' אז המדרגה הכי גדולה זה לאהוב את עם ישראל למה כי הקב"ה אוהב אותנו זו אמירה מאוד עמוקה אני אעשה פה סוגריים
אם אני אוהב את אני אוהב רק כי הוא נחמד ואם הוא לא נחמד
ואם הוא מעצבן ואם הוא הצביע לאיזה מפלגה אחרת מהמפלגה שלי
אז אני פחות אוהב אותו. אבל אם האהבה שלי אליו זה בגלל שהקדוש בחור אוהב אותו,
ואיך אני יודע שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו? הרי, סימן
ההוכחה שהוא פה, אם הוא פה, אז הקדוש ברוך הוא קיים אותו, הביא אותו עד לכאן.
אה, זה כבר אהבה אחרת, זה אהבה נצחית, צריך לאהוב אותו.
אז עוד פעם, זה הכל אמירות כאלה, מאוד מאוד מרוכזות ומתומצטות,
שמעלות חיוך על הפנים, אבל הן עדיין לא בנויות כשיטה.
האדמור הזקן בונה שיטה.
בונה שיטה, ספר שיטתי, עם נ"ג פרקים, שמטפלים בבעיות היסוד בהקדמה כאן כתוב תכף
אני אגיד פה עוד כמה מילים על הספר, אבל רק אני אגיד שבהקדמה כאן כתוב,
שבספר הזה יש תשובות לכל השאלות.
שמעתם?
כי בהם ימצא מרגוע לנפשו,
נכון?
כל הספר הזה, הם תשובות על שאלות רבות,
אשר שואלים בעצה וכולי.
ולכן כתבתי ספר שבו יש כל התשובות על כל השאלות.
החסידים הופכים את זה ל...
עכשיו, אולי אני אגיד על זה עוד משהו בסדר.
הספר הזה, התניא, הוא לא ספר אקדמי.
הוא נכתב, הוא נכתב, אולי אני אקרא כאן כמה משפטים,
הוא נכתב כתגובה על שאלות ששאלו את אדמור הזקן.
כלומר, באו אליו אנשים, שאלו אותו מתוך המצוקות של החיים שלהם,
מתוך הקשיים, מתוך ההתלבטויות,
מתוך המאבקים, הם באו ושאלו, והוא נתן להם הדרכות.
אבל ברגע שנהיו, הוא פשוט, הוא כותב כאן,
אך ביודעיי ומכיריי קאמינא, הם כל אחד ואחד מאנשי שלומינו שבמדינתינו וסמוכות שלה
אשר היה הדבור של חיבה מצוי בינינו,
וגילו לפניי כל תעלומות, אני קורא מן ההקדמה,
כל תעלומות ליבם ומוחם בעבודת ה' התלויה בלב,
אליהם תטוף מלתי ולשוני בקונטריסים האלו,
שנקראים בשם ליקוטי אמרים, תכף נבין למה זה נקרא ליקוטי אמרים,
כן, וחלק לקחתי מרבותיי, וחלק שמעתי מפיהם הקדוש,
וכולם הם תשובות על שאלות רבות, אשר שואלים בעצה כל אנ"ש במדינתנו,
תמיד, כל אחד לפי עכו להשיט עצות בנפשם בעבודת ה'
כלומר נכתב פה בפעם הראשונה ספר סדור שיטתי בעבודת ה',
שבנוי על שאלות שנשאלו, הוא לא רק ספר תאורטי,
ומקורות, מקורות אפשר להביא להמון דברים,
הוא מתייחס לשאלות שאנשים שואלים,
אני אולי אציף פה את השאלה הכי הכי מרכזית שלדעתי ספר התניא עוסק בו,
השאלה היא מי אני? מי אני?
אני בבוקר התפללתי, בבית כנסת עם תפילין וטלית,
וסיפרו לי שאני דומה למלאך ה' צבאות,
אבל כשיצאתי החוצה ואיזה מישהו חתך אותי בכביש,
צפרתי לו ככה עם כל היד ורציתי שילך לכל הרוחות,
ואז שהתבוננתי אמרתי רגע מי אני?
מישהו כאן משקר, נכון? או שאני פה, אז כנראה ההוא בבית מדרש, הוא שקרן,
אני כנראה זייפן.
שאלה מצוקה של אנשים,
איך יכול להיות שאני בבוקר מתפלל ואחרי צהריים שעה אחר כך אני מדבר אל מישהו בכעס,
וכן על זה הדרך.
זייפנות יש פה.
שאלה. ועוד שאלות, כאלה ואחרות.
אז הוא אומר, קצתם שמעתי מפיהם הקדוש בהיותם פה עמנו,
וכולם הם תשובות על שאלות רבות אשר שואלים בעצה כל אנ"ש למדינתנו תמיד,
כל אחד לפי ערכו לשית עצות בנפשם בעבודת ה'
ואומר אדמור הזקן להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות,
אני כבר לא יכול לקבל כל אחד לקבלת פנים ולהשיב לכל אחד,
וגם השכחה מצויה,
על כן רשמתי כל התשובות על כל השאלות.
בפשטות כל התשובות על כל השאלות ששאלו אותי,
אבל החסידות אומרים שיש פה את כל התשובות על כל השאלות.
בסדר? כולל באיזה מניות להשקיע ואיזה,
אתם מכירים איזה סיפור מופת,
היה רב אחד,
נדמה לי קראו לו הרב טייץ, אני מקווה שאני מדייק בשם,
שהוא היה,
היה יכול להיכנס לברית המועצות במסך הברזל, הוא היה נכנס ובא,
והוא היה בקשרים סודיים עם הרבי,
והרבי היה מטיל עליו כל מיני משימות.
פעם אחת הרבי נתן לו ספר תניא ואמר לו,
קח את זה, אתה כבר תדע מה לעשות איתו.
הוא לקח את התניא, החביא אותו במזוודה וזה,
ונסע לברית המועצות,
הוא הלך ברחוב, פתאום שני אנשים התנפלו עליו,
תפסו אותו, הכניסו אותו למכונית, ונסעו.
הוא נורא נבהל, אמר לו, תירגע, אל תדאג, אנחנו חסידים של הרבי,
והבנו שהגעת לכאן, ואמור להיות לך מסר,
חטפנו אותך כי אנחנו לא יכולים להפגש איתך בשום מקום,
כי עוקבים אחרינו וזה, אז חכינו להזדמנות שזה,
ואנחנו,
עכשיו, שניהם היו במצוקה גדולה,
והיה להם אפשרות להימלט בדרכים שונות, והם רצו,
אני לא יודע, הרבי לא אמר לי כלום להגיד לכם, אני לא יודע מי אתם בכלל,
אמרו, אתה בטוח ש...
הוא הביא לי ספר תניא.
תביאי את התניא.
לקחו את האניא, אז הם הסתכלו, פתחו,
ראו שמסומן, אחד מהם ראה שמסומן, אז הוא פתח איפה שמסומן,
וראה שכתוב שמה,
וימהר, ויברח על נפשו, ויציל..
קיבלתי תשובה, אני צריך לברוח.
אז השני אמר, רגע, בואו נראה מה איתי,
לקח את הספר, היה שם עוד מקום מסומן.
אז הוא קורא, וישאר, ולא יותר..כאילו,
אז כל התשובות על כל השאלות.
הוא מעיד את זה הרב, הרב שסיפר את זה, קראתי את הסיפור הזה.
אבל לצורך העניין, התשובות המדוברות כאן,
זה על שאלות בענייני עבודת ה',
שאנחנו נעסוק בהן לאורך הלימוד שלנו.
אדמור הזקן אומר ככה, בהקדמה,
על כן רשמתי כל התשובות וכל השאלות למשמרת,
לאות להיות לכל אחד ואחד לזיכרון בין עיניו,
ולא ידחוק עוד להיכנס לדבר עמי ביחידות,
כי בהן ימצא מרגוע לנפשו.
רוגע הנפשי, מי רוצה רוגע נפשי?
להיות בנחת בספר הזה.
ועצה נכונה לכל דבר הקשה עליו בעבודת ה'
ונכון יהיו ליבו בטוח בה' גומר בעדנו
עכשיו, הוא אומר כאן עוד משהו, שזה מה שאנחנו עושים פה ביחד.
מי שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך הקונטרוסים אלו,
יפרש שיחתו לפני הגדולים שבעירו,
והם יבוננהו, והם יבוננהו.
ולהם בקשתי, לא לשום יד לפה,
להתנהג בענווה בשפלות של שקר,
אלא ללמד את כולם, כן?
אז הוא אומר, בקיצור, הספר הזה, התועלת שלו יוצאת מן הלימוד המשותף,
נלמד ביחד, אם אתה לא מבין, אתה תשאל, הוא ישאל, ביחד, וזה,
ולא להיות בענווה פסולה, ולכן באמת נהגו ללמוד את התניא
בהרבה מאוד מעגלים, וכן על זה הדרך.
אז זה בינה.
בעצם ספר התניא הוא בסוד הבינה.
זה התבוננות והרחבה, בניין שלם.
מה זה דעת?
דעת זה קומה נוספת,
שהיא בעצם מהווה חיבור רגשי. יש רעיון מופשט, צריך לבנות אותו בספר התניא,
אבל לפני הלימוד, אחרי הלימוד, תוך כדי הלימוד,
בדרך כלל חסידים מתוועדים, מנגנים איזה ניגון,
ונכון? וככה שרים איזה שיר, הניגון הופך את הדבר לשייך אלינו,
כי הספר הזה, וכאן אני הולך להקדמה,
נהגו להתחיל את הלימוד מההקדמה.
אז כתוב כאן ספר ליקוטי אמרים.
כן, יש פה קובץ שלשלת האור זה נקרא.
היכל שלישי, היכל שלישי זה אדמור הזקן, כן, הוא השלישי מבעל שם טוב,
והוא שער ראשון לאדמורי חב"ד.
אז כאילו, מחזיקים פה גם את החשבון מהבעל שם טוב,
וגם את החשבון של חב"ד.
נקרא ליקוטי אמרים. ליקוטי אמרים זה כאילו דרך צניעות,
נכון, העולם קוראים לזה תניא,
אבל הוא קרא לזה ליקוטי אמרים, אני בסך הכל ליקטתי אמרים שונים
מכל מיני מקומות, וסידרתי אותם.
א', לפעמים יש חידוש גדול בעצם העובדה איך אתה מסדר את הדברים.
וב', הספר הזה הוא גם חידוש בפני עצמו,
הנקרא בשם ספר של בינונים.
רבותיי, תעמדו פה רגע, תעצרו שנייה.
בואו רגע נעצור, בסדר?
נעצור.
ממש ננשום עמוק את המילים האלה, הנקרא בשם ספר של בינונים.
אליהו, איך אתה היית מרגיש
אם יום אחד היית הולך לאיזה חנות ספרים, פה בירושלים,
יש פה חניות נכבדות של ספרים, נכון?
דברי שיר וכל זה, לא יודע, איזה חנות.
נכנס לחנות, מסתכל בספרים, ופתאום רואה
הספר של אליהו.
אז אתה בטח היית אומר לו, זה בטח לא אני, לא אליהו אני, אליהו אחר.
לא, כתוב למטה, ספר של אליהו בן יצחק, מי, זה, זהו, דה, דה, דה, ככה.
מה היית אומר?
אה?
כתבו, כתבו עליי ספר, כתבו.
הבנה שלי תמיד מתלוננות, שאלה שלא הזכרתי בספרים שלי,
אתה עוד לא הזכרת אותי בספר הבא, עוד לא סיפרת עליי סיפור, רוצים ככה.
אמרתי לה, כנראה לא עבדת מספיק קשה, אתה צריכה יותר,
להתאמץ כמו אחותך.
ספר!
עליי!
נכון?
כשהיינו ילדים, אז היה כזה דיבור, ראו אותי בטלוויזיה.
מה זה ראו אותי בטלוויזיה? באיזה ריאיון,
הופעת עם האף שלך מאחורי המצלמה ועשית שלום, זה מה שהיה אז.
נכון? האמת שזה קרה לי.
כשהייתי בכיתה ד',
היה,
אז היה כזה מנהג,
שלא היה ערוץ ראשון, והערוץ זה, היה רק ערוץ אחד,
הם היו עושים הקרנה של קריאת מגילת אסתר לקראת פורים
מאיזה מוסד חינוכי.
ואיפה שאבא שלי לימד, הם זכו בפרס הזה, מה שנקרא.
אז התחפשנו כולנו,
שבוע לפני פורים התחפשנו וקראו מגילה,
לא זוכרים, מקווה שלא ברכו,
וצילמו את זה, ואז משדרים את זה בליל פורים.
ואני הגעתי אחרי פורים לבית ספר,
הו, הו, כוכב,
אז ראו אותך בטלוו יזיה, זה כאילו היה לזכות בפייס.
בסדר? תודה.
אז,
עכשיו, במיוחד ההתפעלות שלנו תהיה גדולה,
אם אף פעם לא כתבו עליי ספר, פתאום כותבים עליי,
רבותיי, כל ספרי המוסר עד אדמור הזקן,
מדברים על איך להיות צדיק.
איך להיות צדיק? כאילו, זה לא כתוב עליי.
זה כתוב על מישהו שנמצא שם למעלה, ואני צריך להגיע אליו.
בסדר? איך נקרא הספר של רבינו יונה?
אורחות צדיקים.
נכון.
פלא יועץ של רבי אליעזר פאפו.
פלא יועץ נאמר על המשיח. זה פלא יועץ.
מסילת ישרים.
צריך להיות ישר.
אורחות צדיקים. הכל כאילו, אתה...
איך שאתה ניגש לספר, אתה כבר באיזה בעיה.
כלומר, תשמע, אני... כתוב, בשבילי הספר הזה?
ספר של בינונים
זה הספר בשבילך, בשבילי.
בינוני, כן. בינוני זה מתאים. אני מרגיש שאני בינוני.
אנחנו צריכים להבין מה זה בינוני. בסדר?
או, כבודו אומר שזה מעליב.
בגלל... בגלל... בגלל...
בגלל ש...
בראש שלנו אומרים שאנחנו בינוניים.
כן. אבל השאלה היא איך אנחנו מבינים מה זה בינוני.
היום, בעברית המודרנית,
בינוני נתפס אחד כזה...
לא יודע, פרווה. פרווה.
נכון?
יש בדיחה. פעם היה יהודי אחד
שהגיע לשמיים אחרי 120. אמרו לו, תקשיב, אתה היית על הפנים.
ואתה מגיע לך גיהנום.
אבל אתה יכול לבחור איזה גיהנום אתה מקבל.
או של יהודים או של נוצרים.
אז הוא אומר, מה ההבדל?
נו, תראה, נוצרים זה כל יום
10 שעות בשמן רותח.
ויהודים, יהודים זה כל יום 14 שעות בשמן רותח.
הוא אומר, אני רוצה יהודים.
פה, הוא כל הכבוד, לא מוותר על היהדות.
בדרך לגיהנום, הוא אומר לחבר שלו,
נראה לך, אצל היהודים, שעה זה לא שעה,
שמן זה לא שמן, זה לא תמיד רותח.
בינוני.
גיהנום בינוני.
אז, אבל הבינוני של התניא זה לא כזה.
זה לא פרווה, אלא זה בדיוק הפוך.
בינוני זה מי שנמצא בין לבין.
הוא נמצא, יש לו משיכה גם לפה וגם לפה.
בסדר? הוא לא, ברמת הביצוע, אנחנו נראה,
הוא בסוף צריך להביא ביצועים מאוד מאוד גבוהים.
אבל ברמת המשיכה, הוא, בשונה מהצדיק,
כשהצדיק יש לו משיכה רק אל הטוב,
הבינוני נמשך גם לפה וגם לפה.
כתבו על זה, כתבו על זה ספר, זה לגיטימי בכלל?
זה היום שאני כאילו, אולי כל המשיכה שלי לאיזה מקום,
היא סוג של איזה טעות בייצור. אני כאילו,
נדפקתי מה שנקרא.
הייתי רוצה שיהיה לי רק משיכה אל הטוב.
פעם ראשונה,
שבא גדול מישראל ואומר, אתה לא טעות בייצור.
הכל בסדר, ואני אכתוב עליך ספר,
ואתה גם לא צריך, אנחנו נראה את זה בהמשך,
אתה גם לא אמור לצאת מן המצב הזה.
כלומר, זה לא שאני אומר לך תשמע, אתה בינוני, אבל אתה תהיה פעם צדיק.
אתה גם לא תהיה צדיק, אתה תישאר בינוני.
אני אלמד אותך איך להיות בינוני.
זה ברור.
זה ברור. רבותיי, אנחנו,
תראו, זה שיעור פתיחה.
ואני אומר, מי שבעז"ה יעבור את כל הגיבוש הארוך של הנ"ג פרקים,
אז אנחנו נעשה כאן טקס סיום,
הוא יקבל כנפי דוב.
יש כנפי צניחה, נכון? יש כנפי עטלף,
יש כנפי זה, כנפי מגלן של מגלן, נכון?
אנחנו נקרא התוכי הזה מגלן, יש כל זה.
פה יחלקו כנפי, כנפי דוב.
למה דוב?
דוב זה ראשי תיבות דירה בתחתונים.
זה, כאילו, אנחנו נבין מה המטרה של דירה בתחתונים.
ברור שיש טווח בבינוני.
אבל גם בטווח של הבינוני יש לו
מינימום, שמתחתיו זה כבר לא בינוני, זה רשע,
ויש מקסימום שמעליו זה כבר לא בינוני, זה צדיק.
בסדר? אבל,
הכל בסדר אביעד? תודה. סלחתי, אז בסדר? ודאי שיש טווח.
איך? זה מפריע לי, זה מפריע לי. מה אתה אומר?
נכון, נכון, נכון בדיוק, נכון. נכון. בואו נמשיך.
מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים קדושי עליון
אנחנו ראינו שזה לא רק מלוקט, הוא אומר מפי ספרים ומפי סופרים.
ספרים זה ידע כאילו תורני מדרשים וזה, אבל זה לא רק ספרים, זה סופרים.
סופרים הכוונה בני אדם. כלומר, הספר הזה מלקט לתוכו את ההתמודדויות שעלו מהחיים.
זה כמו ספר הלכה. זה כמו זה בין ספר הלכה לבין שות. אתם אוהבים ללמוד שותים
שותים שות נודע ביהודה, שות יביע אומר שות יחווה דעת, שות בצל החוכמה, שותים.
אתה לומד ספר הלכה שולחן ערוך, הלכה, סלולה. אבל אתה לומד שותים, אתה רואה מה הציק לאנשים, מה הם שאלו.
מה, מה היה זה? לפעמים אתה רואה שבתקופה מסוימת היה המון שאלות בתחום מסוים.
זאת אומרת שהדבר הזה היה בעייתי, שהדבר הזה ביעבע היה, לדוגמה אפשר לראות, זה לא שיעור בהלכה עכשיו,
אבל תראו שהמון המון שאלות שאנחנו עסוקים בהן היום, אתם תפגשו אותן בשותים מלפני 500 שנה.
500 שנה. למה? כי לפני 500 שנה קרתה תופעה דומה לתופעה שלנו היום.
היה קיבוץ גלות, היה בעיקבות גירוש ספרד, המון קהילות זזו ממקום למקום.
ואז התחילו כל מיני מחלוקות. ההם עושים ככה, הם עושים ככה. ספרדים, אשכנזים, לפי המנהג הזה התחילו לריב
וזה מאוד מזכיר מה שקורה היום במדינת ישראל. מגיעים התימנים, מגיעים הספרדים, מגיעים האשכנזים.
כן מברכים, לא מברכים, שחיטה כזאת. אז כשאדם רוצה לדעת מה עושים היום, צריך ללכת 500 שנה אחורה.
אז אתה רואה מה ביעבע. אז הספר הזה, התעניא, הרבה יותר דומה לשות
זאת אומרת, ספרים זה הידע התורני הכתוב, וסופרים זה כל מה שאנשים התמודדו עם המצוקות.
זה כמו שאפשר לכתוב ספר על חינוך ילדים, אפשר לכתוב שות. או המחנך שחינך הרבה מאוד,
שאומר, תשמע, בוא נספר לך עכשיו מה ילדים מתמודדים, כמו שידידי האהוב, אהוב נפשי, הרב אלי שיינפלד.
הוא כותב, יש לו הרבה ספרים בחינוך, אבל הספרים שהוא כותב בחינוך, זה לא עכשיו הוא עשה איזה מחקר.
זה הכל מהחיים שהוא מלמד המון שנים, מחנך כיתות, שמיניסטים וכאלה.
הוא אומר לך, תשמע, זה מה שמעסיק את החבר'ה, זה מה שמדליק אותם, זה ההתמודדות, ככה ניסיתי, ככה זה עובד וכן על זה הדרך.
אז הספר הזה, הוא גם מפי ספרים וגם מפי סופרים, קדושי עליון, מיוסד על הפסוק, זה מאוד חשוב לזכור.
כל הספר הזה בא בעצם לתת מענה לפסוק הבא, כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.
יש פסוק כזה, כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.
זה פסוק באיזה ספר? דברים, באיזה פרשה? איך?
כן, כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצווך היום לא נפלאת ממך ולא רחוקה לא בשמיים היא ולא מעבר לים וככה,
כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.
מה זה הדבר? איזה דבר? איזה דבר?
שם בתורה, הדבר זה מצוות התשובה.
כי כמה פסוקים לפני כן, התורה מתארת את מצוות התשובה.
אז אומר לנו משה רבנו, אומרת לנו התורה דע לך, התשובה היא קרובה אליך מאוד.
זה דבר לא רחוק.
אדמור הזקן מרחיב את זה מאוד, הדבר, הכוונה, להיות עובד השם, להיות בעל תשובה.
אתם יודעים שאדמור הזקן, כשהוא הקים את תנועת חב"ד, את החסידות שלו,
התלבט איך לקרוא לאנשים שסביבו.
נכון?
אצל אלה שהולכים, אז קוראים להם מתנגדים, מסנגדים.
קודם כל, אתה יכול לשמוע מהמילה מתנגדים, שזה מתנגד למשהו.
כלומר, מי שקובע את שדה הדיון זה החסידים.
אתה צריך להתנגד למשהו, זה אומר שהם העיקר וטוב.
נכון? זה דבר, תראו, היהדות החרדית קוראת לה, אני לא מחלק להם ציונים בכלל,
ואני, כמובן, אתמול היה יארצייט של החזון איש,
וקודש קודשים הם מחזיקים את התורה בעם ישראל הרבה מאוד שנים,
אבל הם קוראים לעצמם חרדים. נכון?
היהדות החרדית. זה הגדרה.
ההגדרה היא מה? אנחנו חרדים לדבר ה'.
אנחנו חרדים מאוד מהשינויים, מהאיום של...
העמדה הנפשית היא עמדה של מגננה.
בסדר? זה הגדרה.
אז גם פה, אדמור הזקן התלבט איך לקרוא לאלה שהיו איתו,
ואחד ההווה אמינות הוא רצה לקרוא להם בעלי תשובה.
תנועת בעלי התשובה.
אחרי זה אמר בעלי תשובה,
חשבו שהם עשו איזו עבירה,
הם לא מבינים שתשובה זה גם, אם לא עשית עבירה,
צריך לשוב אל ה' וזה, אז נקרא להם חסידים.
כי החסידות היא ידיעת המגמה, בעקבות הרמח"ל,
ידיעת המגמה וכן על זה הדרך.
אבל כל הספר הזה בנוי על הפסוק,
כי קרוב שזה אפשרי,
למרות שאנחנו בינוניים,
ולמרות שאנחנו בינוניים ולמרות שלא צדיקים,
זה אפשרי לחיות חיים של תשובה ותיקון וקרבת השם יתברך,
בפיך ובלבבך לעשותו.
לבאר היטב, איך הוא קרוב מאוד,
בדרך ארוכה וקצרה בעזרת השם יתברך.
האדמור הזקן משתמש כאן במטבע הלשון ממסכת חגיגה,
עירובין, סליחה, מסכת עירובין.
הגמרא שם מביאא סיפור על רבי יהושע
אתם איתי, כן?
נכון? אתם לא ממהרים
אפשר זה.
הגמרא מביאה סיפור על רבי יהושע בן חנניה,
שהיה מנצח בכל הוויכוחים,
אבל היה פעם, שלוש פעמים שניצחו אותו בוויכוח,
ואחד מהפעמים זה היה שהוא הלך לאיזה עיר,
והיה שם תינוק על אם הדרך,
והוא אמר לו איך מגיעים לעיר,
אז הוא אמר לו זו דרך ארוכה שהיא קצרה,
וזו קצרה שהיא ארוכה,
רבי יהושע בן חנניה הלך בדרך קצרה שהיא ארוכה,
הגיע לקוצים, הסתבך,
חזר חזרה,
אמר לילד מה? אמר לו אמרתי לך
אני רוצה להסביר מה זה דרך קצרה שהיא ארוכה,
ומה זה דרך ארוכה שהיא הקצרה בהקשר הזה.
דרך קצרה שהיא ארוכה,
זה כל הוורטים שאמרתי לכם מקודם.
נכון?
אמרתי משהו,
במקום,
אתה חייכת, אתה אמרת
וואו, איזה, כאילו,
פעלתי עליכם מהר.
בסדר?
כאילו, במקום,
אני יכול להגיד לכם עוד,
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב
היה אומר,
נכון,
על,
על,
יש את הפסוקים בספר ישעיהו,
צריך ללמד זכות על עם ישראל.
טוב מאוד.
אז יש פסוקים,
הוי גוי חוטא
עם כבד עוון,
זרע מרעים,
בנים משחיתים,
עזבו את קדוש ה',
ניאצו.. נזרו אחור.
זה פסוקים קשים,
אומר רבי לוי צחק,
מה פתאום, לא קראת את זה נכון.
הוי גוי חוטא
גוי שכל הזמן מחטא את עצמו,
כל הזמן מתנקה,
עם כבד עוון,
עם שהעוונות כבדים עליו,
זרע מרעים,
זרע של הרעים,
אברהם, יצחק ויעקב.
בנים משחיתים,
שמשחיתים את יצרם הרע.
עזבו את קדוש ה'
אם חלילה הם עוזבים את הקדוש ברוך הוא,
מיד נזרו אחור,
מיד חוזרים בתשובה.
הנה, אתה צוחק עוד פעם.
זה דרך קצרה,
שהיא ארוכה, למה קצרה?
כי כולכם מבסוטים עכשיו.
האם זה יגרום לכם עכשיו,
או לנו, גם אני איתכם,
משתף אתכם,
שכשנצא כאן מהרחוב,
נלמד יותר זכות על הזולת?
כנראה שלא.
זה וורט נחמד,
מדהים, לא נחמד, מה זה,
מטלטל, מאיר,
קצר, הוא מיד פועל,
אבל עכשיו כדי שהוא יפעל,
צריך, זה יקח הרבה זמן,
עד שאני אזכור,
ואני אגיד,
אוי רגע, אני רוצה,
רבי לוי יצחק מברדיצ'ב וטאטאטא
מהי דרך ארוכה שהיא קצרה?
הספר הזה.
הוא לא עושה דברים טלטלות,
הוא מתחיל לבאר בצורה רחבה מאוד,
קודם כל את עיקרי הדברים,
בונה בסיסים,
מביא מקורות,
איך הנפש בנויה,
מהם חלקי הנפש,
מה זה, מהם הטיפוסים השונים,
כאילו הוא בונה דרך מאוד מאוד מאוד ארוכה,
אבל בסוף,
אחרי שעושים את כל הדרך הזאתי,
אתה לא צריך,
אתה כבר שם,
אתה נהיה כזה,
אתם מבינים?
אתה נהיה כזה,
זה כמו אדם שהוא,
זה כמו אדם שהוא בונה איזה משהו באיקאה,
בסדר?
אז הוא עובד לאט לאט,
וצעד אחרי צעד,
ולפי ההוראות,
ופה לא עכשיו מהר מהר
ובסוף זה,
הוא לא צריך לבנות את זה בסוף,
זה נהיה בנוי,
כי הוא התקדם לאט לאט,
למרות שהיית רוצה,
נכון?
דרך קצרה שהיא ארוכה,
זה הרבה פעמים ללכת רק על ריגושים,
ורק על ניגונים וכל זה,
האם זה נשאר אחר כך?
חוויה,
ליום יומיים אחרי זה זה עובר,
דרך ארוכה שהיא קצרה זה ללמוד,
ולהרחיב,
ולהעמיק,
ומקורות,
זה ארוך,
אבל בסוף,
אתה לא צריך,
כן?
זה כמו,
אני אגיד לכם,
זה כמו,
זה כמו ההבדל בין,
לשמח את עצמך לבין להיות שמח,
אדם הולך לכל מיני מקומות,
אני רוצה לשמוח,
הולך לכל מיני הופעות,
הוא שמח,
אההה,
יורד,
לעומת זאת,
אדם שלומד כל הזמן,
ומתקדם,
בסוף,
הוא נהיה שמח,
הוא שמח כל הזמן,
בסדר? אז לקח לו הרבה יותר זמן
אבל התוצאה היא,
הרבה יותר יציבה,
ועמוקה,
ואמיתית,
ונשארת,
אז הספר הזה,
על זה הוא בנוי,
אין פה הברקות,
אין פה איזה משפטים
וואו,
יש פה כן,
אבל כאילו,
צריך פה לתת עבודה,
צריך לתפוס ראש,
אבל כשעוברים את כל התהליך,
אז זה מתיישב בלב,
בדרך ארוכה וקצרה,
בעזרת השם יתברך,
כל אלה,
חוברו יחדיו,
תמים מלמעלה,
לדאיר וקדיש נשמעי הנחית,
אי ניו,
כבוד,
קדושת האדמור הגדול,
הגאון האלוקי,
אור עולם,
מופת אדוני ישראל,
ספרתו,
קדוש המכובד,
מרנא ורבנא שניאור
זלמן,
נשמתו בגנזי מרומים,
שניאור אומרים,
שני אורות היה לו,
אור,
תורת הנגלה,
כי הוא חיבר את השולחן ערוך,
ערב,
ואור,
תורת הפנים,
והוא מחבר את שניהם,
וזה גם כן מאוד מאוד חשוב,
כי כשמי שעוסק בתחום ההלכה,
הוא עוסק בצדדים המורכבים של המציאות,
בצדדים הבעייתיים,
הוא צריך לדעת גם להכריע בין הצדדים,
כשאדם כזה,
גדול כזה,
ענק כזה,
נכנס לתוך תחום הנפש,
אז זה מגיע עם כלים מאוד מאוד מעשיים,
ובזה נסיים,
שהמילה שחוזרת על עצמה המון פעמים בספר התניא,
זאת המילה ממש,
מישהו בדק ואמר שהמילה ממש מופיעה ממש פעמים,
בספר התניא ממש
זה גם ראשי תיבות
מנחם מנדל שניאורסון,
וזה כל העניין להביא את הדברים,
שיהיו בפועל ממש,
שלא רק נסתפק באיזה וורטים,
אלא שזה יהיה באמת ירד למציאות,
וישנה את החיים שלנו,
יצאנו לדרך בעזרת השם,
הקב"ה יתן לנו כוחות,
ללמוד וללמד,
ברוכים תהיו.
