ללכות תשובה פרק ג' על החוות
ואלו הם
שאין להם חלק לעולם הבא
זה כבר הבנו דברנו
שלכאורה יש פה סתירה פנימית
עם הביטוי כל ישראל
יש להם חלק לעולם הבא
ועסקנו בזה
עכשיו אנחנו מבינים גם אלו שאין להם חלק
לעולם הבא עקרונית למעשה זה קורה משהו אחר
אלא נחרטים ועובדים ונדונים על גודל רשעם
וחטטם לעולם ולעולמי העולמים מי זה כל אלה
המינים
והאפיקורסים
והקופרים בתורה והקופרים
בתחיית המתים ובביית הגואל
המומרים
ומחתיי הרבים תודה והפורשים בדרכי
ציבור ועושה עבירות ביד רמה בפרסיה תיאו
יקין והמוסרים ומתילה מעל הציבור שלא
לשם שמיים ושופחי דמים ובעלי לשון הרע
והמושך אור לטוב
כמה קראנו
תודה רבה אז בכמה אנשים מדובר
עשרים וחמש
ארבע עשרה יפה ספרת נכון ארבע עשרה
עכשיו מניען המספר ארבע עשרה ברוך
אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נביא
המספר ארבע עשרה חביב על הרמב״ם
רואים את זה למשל בהקדמתו לספר
המצוות יש לו ארבעה עשר שורשים
כלומר ארבעה עשר עקרונות שעל
פיהם הוא קובע איך לספור את המצוות
כמו כן בספר מורה הנבוכים
הוא מונה ארבעה עשר סוגים של מצוות
בספר משנה תורה ארבעה עשר ספרים
כבר מתחיל להיות מאוד משמעותי
כן ומה
כן וגם
המספר עיקרי האמונה
ארבעה עשר פחות אחד חסר אחד שלוש עשרה עיקרי
לא כל כך מובן אם הרמב״ם כל
כך אוהב את ארבע עשרה אז למה
הוא לא סידר ארבע עשרה עיקרים
וגם פה אנחנו רואים ארבעה עשר
אנשים שאין להם חלק לעולם הבא
זה חוזר יותר מדי כדי לא להיות
עקרוני אבל לא ברור מה עם העיקר
הארבע עשרה בשלוש עשרה
עיקרים יכול להיות שהסיבה היא בגלל
שאז יוצא ארבע עשרה
עיקרים ולא שלוש עשרה וזה הרי
שלוש עשרה עיקרים מה אתה
אומר יש אומרים שעיקר מה והוא
הוא לא מונה אותו אז גם זה שאלה קודם כל מהו
העיקר הארבע עשרה ולמה לא למנות אותו אם כבר
כלומר יש פה משהו לא מובן
אבל קודם כל המספר ארבע עשרה
כנראה חביב עליו עם כל מיני סיבות
ייתכן שזה משום שזה פעמיים שבע
שבע
מה מה מיוחד בשבע התורה מלאה
מזה אפילו בריאת העולם שבע ימים
ואנחנו רואים שהמספר שבע הוא המספר החביב
אז ההכפלה של השבעה אפשר
להבין פעמיים שבע כלומר כל
דבר חשוב הוא כפול הגמרא
אומרת מנה של קודש כפול היה
זאת אומרת המנה שבו היו סופרים
במקדש היה כפול מן המנה הרגיל
והרב ציהודה קוק היה מסביר
שכל דבר חשוב הוא כפול כי דנים
בו מהצד של עצמו ומצד הופעתו
נגיד מהאובייקטיבי והסובייקטיבי
אז זאת אומרת כל דבר ניתן התבוננות
כפולה אז שבע כפול שניים זה ארבע עשרה
יש עוד מספר שהרמב״ם אוהב אותו
במיוחד זה המספר ארבע אבל זה לא
הנושא שלנו כעת אבל רואים במורה
נבוכים שיש למספר הזה משמעות גדולה
לפי דעת הרמב״ם
כנגד ארבע אותיות שמביאה יוקי ובקה
אבל שוב למה בעיקרים יש רק שלוש עשרה
אז העיקר ארבע עשרה הוא קיים מה הוא
הבחירה החופשית וזאת מנעין לך
הרב זאקס אם כן אתה אומר לא ידעתי אומר
שהעיקר ארבע עשרה זה הבחירה החופשית
זה מעניין איפה הוא הוראה שזה עיקר
אני לא נגד אבל צריך לראות שזה עיקר
באמת בלכות תשובה יש פרק שלם רק
על הבחירה החופשית אולי זה אומר את זה
אבל הוא כותב גם שזה מעיקרי התורה אתה צודק
אבל יש עוד מקום אחר במצוות עשה
בספר המצוות מצוות עשה כופנון גמל
כשהוא מסביר שלוח השנה נקבע רק לפי ארץ ישראל
ויש כאן שורש משורשי האמונה
לא ישיגאו ולא יבינאו אלא מי שדעתו עמוקה
זאת אומרת זה שהלוח
קבוע על פי ארץ ישראל זה
מעיקרי האמונה אז הוא
אומר ואינני מוסיף לך באור
אם נניח שלא יהיו מבני ישראל שיעדרו בני
ישראל מארץ ישראל אין יותר יהודים בארץ
ואז הוא מוסיף חליל על האל מעשות זאת שארי
כבר הבטיח שלא ימחץ את אותות האומה מכל וחול
לא יועילנו חשבוננו זה בשום
אופן כי מציונת את זה תורה
עכשיו בעצם מה פה העיקר הכל כך עמוק שהרמב״ם
אומר רק המעמיקים מבינים שיש קדושה בארץ
וקדושת ארץ ישראל זה דבר שאי אפשר
לכולם להבין ולכן הוא לא נכתב בעיקרי האמונה
זה מאוד אפייני להבדל בין הרב זקס ובין
הרב ציהודה איפה הוא רואה את העיקר החסר
אבל בכל מקרה יש פה
ארבע עשרה עיקרים
לא הוא מסביר אין שם היטב אני
קיצרתי מפני שזה לא הנושא שלנו
אבל אין שם היטב נתתי על זה שיעור גם
כן
מה זה נחרטים
נשון לחתוך זאת אומרת
הם כאילו מתתקים מן החיים
זה מה שהיה בשיעור שעבר,
אחרי השיעור שעבר אנחנו עכשיו
בשיעור הזה עכשיו אנחנו
רוצים בשיעור הזה להבין מה זה
לעיקרת
יש בספר יוב פסוק מדהים
יש תקווה לעץ כי ייקרת
זאת אומרת אתה חותך עץ
אז אין עץ אבל יש שורשים
והשורשים זה יכול לצמוח שוב זה
הרעיון של הגלגול, אדם לא
יצליח בגלגול הזה יציע בגלגול הבא
זה הרמב״ם לא מדבר
על זה לא מצאנו ברמב״ם
התנגדות מפורשת לזה
אבל גם לא סיוע בכיוון הזה
עכשיו הנחת היסוד של הרמב״ם
שהנפש
איננה מושלמת סליחה הנפש איננה
מושלמת כל זמן שהיא לא השיגה את האמת
אז אם אדם מחובר אל האמת הוא מחובר אל הנצח
אם הוא מתנתק מן האמת הוא מתנתק מן הנצח
יוצא לפי זה שאישרות הנפש או נצחיות
הנפש לפי הרמב״ם זה מושג פוטנציאלי
זה לא מוחלט
אתה מבין מה שאני אומר
אני רואה בן אדם הוא גבוה מטר תשעים
הוא יכול להיות כדורסלן
מצטיין זה אומר שהוא יהיה
לא הוא צריך להתאמן אם הוא
לא יתאמן אז הוא ימשיך להשתזף
בחוף וזהו ברור זה אומרת שהיות
האדם מושלם בתכונה מסוימת
זה פונקציה של מה של השתדלות זה פוטנציאל
אותו דבר לגבי אישרות הנפש זה
שהנפש נצחית לפי הרמב״ם זה לא
מובן מאליו זה דבר שקונים אותו
איך קונים אותו על ידי חיבור אל
מה שהוא נצחי מה הדבר
הנצחי האמת ולכן אם האדם משיג
את האמת הוא הופך להיות
נצחי לא משיג את האמת הלך הלך
בסדר
מה
גם אם הוא יהודי שמה
זו אז כל ישראל יש שם חלק
לעולם הבא זה כמעט כולה עכשיו זה
מסביר מדוע הרמב״ם ראה לנכון
לנסח דבר שאף אחד לא עשה לפניו
שלוש עשרה עיקרים
למה הרמב״ם כתב שלוש עשרה
עיקרים הרי משה רבנו לא כתב התנאים
לא כתבו המוראים לא כתבו שלוש
עשרה עיקרים מה קרה פתאום שהרמב״ם
החליט יום אחד אני כותב שלוש עשרה עיקרים
זה מה שאומרים באקדמיה, באקדמיה
אומרים הוא רצה להילחם בקראים או
השפעה מוסלמית, האסלאם כתב
עיקרי אמונה הדוגמות הנוצריות אז צריך
לדגים טוב יש להם דוגמות יש להם
דוגמת גם אנחנו, זה אפשרות אבל זה
לדעתי קטן מדי ביחס לגודל הנפש של
הרמב״ם הרמב״ם רצה לעזור לכל אחד
מישראל להיות מחובר מבנת
רגע זאת או אחרת של הבנה לאמת
הוא רצה שכל ישראל יש להם חלק לעולם
הבא איך תאמין בשלוש עשרה עיקרים,
אבל זה נכון שההמון לא מבין את
העיקרים באמת כפי שצריך להבין אותה
לא נורא קצת נגיעה יש להם
זה גמרה במסכת כתובות
מסכת כתובות רבי יוחנן ורשלקיש
רבי יוחנן אומר
עמי הארצות אינם קמים לתחיית המתים
רשלקיש אומר לו וואו ככה
אתה אומר כל כך הרבה אנשים
אין להם חלק לתחיית המתים
אמר לו מה אתה רוצה מקרא אין
יידורש כן כיתה לאורות עליך וארץ
רפאים תפיל כל המשתמש באור תורה
תל תחייה מחייהו אינו משתמש
באור תורה אין תל תחייה מחייהו
ראה שהוא מצטער אמר לו רבי מצאתי להם תקנה
שנאמר ואתם הדבקים בשם
אלוהיכם חיים כולכם היום
מה זה חיים כולכם חיים כולכם
לעולם הבא אבל איך הדבקים איך
דבקים כל המסי ביתו לתלמיד
חכם ועושה פרגמטיה לתלמיד חכם
והוא מהנה את תלמיד חכם
מנחסיו כאילו הוא זכה זאת אומרת
כולם שותפים ואז יוצא שיש מספיק
שיש אדם אחד שהשיג את האמת
כל הדבקים בו גם הם שייכים לזה
מה שגרם לאחד הרבנים לומר שהרמב״ם היה
מייסד תורת החסידות שהאדמור מעלה את הכל
זה לא בדיוק מה שהרמב״ם מקרן
אבל לא שם משהו שהרמב״ם עשה טיש
אבל בכל זאת יש רעיון כזה שנפש
אחת היא מרוממת את כל מה ששותף לה
כמו שכותב הרמב״ם בעצמו בעצם בהקדמת המשנה
שהעולם כדאי להיברע בשביל אדם אחד
חכם וטוב אם יש אחד חכם וטוב
היה כדאי בשבילו לראות את העולם
עכשיו נשארת השאלה אומר
הרמב״ם ומציאות שאר ביני העולם
לא תהיה לבטלה
אלא עכשיו תראו לרמב״ם
יש חוש מור ציני חבל על זה
הוא אומר אלא להציל את
היחידים ההם משממון בדידותם
זאת אומרת יש כמה אנשים שבשבילם
היה כדאי לראות את העולם אבל הם מעטים
אז הם ישתעממו נורא
הם ישתוממו נורא
זה דבר נורא לכן הקבוצה
שחוברה להם מיליארדי טיפשים
כדי לשעשע אותם קצת וואי זה מעניין
איזה שטוט הוא אמר זה מעניין ואוו שטוט
זאת אומרת בסופו של דבר הרמב״ם פה
מסביר שיש בכל זאת איזה מגמה להעלות את הכל
יותר מזה גם אלה שלא
דבקים באופן מפורש
הרמב״ם אומר אלמלא
המשתגעים לא היה העולם קיים
מה זה המשתגעים. הוא אמר
הרמב״ם אדם שבונה לו וילה הוא בן
תשעים וחמש והוא בונה לו ארמון
שיחזיק מעמד שלוש מאות שנה
אבל הוא עוד לא נשאר לו הרבה
זמן לחיות, אומר הרמב״ם היה
יותר טוב שאת המאמצים שלו
הוא ישקיע בלבנות ביקטה קטנה
שתגן עליו מפני הקור ומפני
החום והוא יעסוק בהשגת
החוכמה ובמעשים טובים עד
סוף ימיו אבל הוא לא עושה את זה
הוא בונה לו ארמון
מה הארמון הזה יעשה אחרי
שלוש מאות שנה הארמון הזה יחרב
אבל יישאר ממנו קיר אחד
והקיר הזה ייתן צל וביום שערב חזק יעבור שם
אדם שהיה כדאי בשבילו לברוא את העולם כולו
והוא יחפש צל וינצל ממוות על ידי הקיר הזה
הרי שבלי המשתגעים לא היה העולם מתקיים
שוב חוש אומור של הרמב״ם
אני חושש שיש פה משהו מאוד חזק
אבל מה הוא רוצה לומר אנחנו
מחפשים דרכים איך להעלות את
הכל, זה דומה לרעיון של המקובלים
של העלאת הניצוצות ומיתוק הקליפות
כל הדברים האלה בסופו של דבר
זה ניסוח רציונליסטי של אותו רעיון
איך על ידי
שמה ש
הוא לא רצה מה נכון אז איך הם עושים את זה
אבל אתה אומר צריך מעשים
אבל אפילו מעשים קטנות אבל מעשים נכון עכשיו
עדיין אנחנו כאן אם כן תולים את
הנצחיות של הנפש במעשה כלשהו נכון
כן או לא הבנתי אותך אבל הרמב״נה
למשל הוא הולך בכיוון אחר לגמרי
הוא אומר הנפש היא נצחית במהותה גם בלי מעשים
אתם מבינים שזה עולם אחר לגמרי
לפי הרמב״ן הנפש היא ניצוץ
אלוהי, ניצוץ אלוהי אתה לא יכול לבטל
אבל
אז למה צריך בכלל מעשים וחוכמה
וכל הדברים האלה זה כדי להגדיל את
הניצוץ כמו שאתה לוקח גחלים ואתה
מהווהב אותם ואז הם מוצאים להבה
אבל גם אם אתה לא מהווהב את הגחלים,
הגחלים העוממות האלה יש בהם אש
זו מחלוקת אם כן בין הרמב״ם ובין הרמב״ן
אתם ברור מה המחלוקת
היא לא התחילה מהם
זו מחלוקת בין שני מפרשי אריסטו
בפירושם לספר הנפש של
אריסטו, לאריסטו זה ספר הנפש
בלטינית דה אנימה, הוא לא הגיע
אלינו ביוונית, הוא הגיע רק בלטינית
ויש שני מפרשים האחד תמיסטיוס
והשני אלכסנדר מאפרודיסיה
תמיסטיוס אומר
כמו הרמב״ן או כמו האמת היא שהוא קדם לרמב״ן
שהנפש היא נצחית במהותה אבל היא
מוסיפה אור ועוצמה על ידי מעשיה וחוכמתה
אלכסנדר מאפרודיסיה אומר למה פתאום
אם האדם לא עושה כלום
הוא ימות כמו את החתול הנדרס
הוא לא ידע על דריסת
חתולים אבל אני פשוט מגדים
אז מה יעשה אותו נצחי, יש לו
רק פוטנציאל מה שנקרא החנה
בשפה שלי מהביניים יש לו
החנה לחיי הנצח וזה כמו הרמב״ן
בסדר את כאן ברור
עכשיו מה המקובלים חושבים כמו
הרמב״ן או כמו תמיסטיוס או כמו אלכסנדר
אני חורק כמו הרמב״ן אבל
אז מה שעושה הוא כמו רמב״ן
או כמו תמיסטיוס או כמו אלכסנדר
עם הרבה הפתעתנו יש בספר זוהר חדש
ספר מקובלים לא
יש שם תיאור של שיחה מעניינת בין
החכמים תלמידי רבי שמעון בר יוחאי
לבין ילד צעיר ינוקה
הנפש ומה הוא אומר הוא אומר
הנפש היא נצחית רק אם היא תתעצם
בחוכמה כי יש לה רק החנה לקבלת
המושכלות ואז היא הופכת לנצחית
כך אומר הילד שם בזוהר
עכשיו זה השיטה של הרמב״ן
ואז שואלים אותו החכמים
ששומעים אותו ומתפלאים זה
שילד קטן מדבר ככה על הנפש
אומרים לו מאיפה למדת את זה
אומר את זה קיבלתי מהרב שלי
ואז הוא ומי הרב שלך
אומר קוראים לו רבי אלכסנדראי
עכשיו ומי אתה לי קוראים אהבה
והוא אביו של רבי עדה בר אהבה עכשיו אלכסנדר
אהבה אפרודיסיה אפרודיטי זה אילת האהבה
זאת אומרת שהזוהר כבר רומז לשיטה
הזאת גם כן אז כך שאי אפשר להגיד
שרק הרמב״ם אומר ככה המקובלים
אומרים ככה רואים שגם בזוהר יש את זה
נשאלת השאלה
איך מיישבים בין שתי הדעות האלה
או שהנפש היא נצחית ומהותה או
שהנפש היא נצחית בפוטנציאל צריך להחליט
מה
בכל אופן היא תזכה אז אתה אומר
כמו טמיסטיוס נגד אלכסנדר או כמו
הרמב״ן נגד הרמב״ן אתה בחרת עכשיו
את המחנה שלך בחרת באחד מהדעות
גם לגדל יחסי לעצות משהו
זה כנפי, אתה רואה בו אידאד
למה, למה שהוא אידאד
מה עושים כשהיא יש התלבטות גדולה
בנושא של אימונה איפה הוא מסתכל
לרב קוק נכון אז מה אומר
הרב קוק בעולת ראייה חלק ב
יש פעולת ראייה
יש
אבל יש בעיה אמרו לי באינטרנט
שאסור לי לקום מהכיסא בזמן השיעור
לכן אם אף אחד לא יביא לי את הספר
זה לא, אתה עלה אחד עוד יפה ימינה יפה יפה
בסדר לא עלה
יש לי
איזה הרגחה יש לה
עלה חלב
זה הזה נכון
מצד שני
מה זאת אומרת הרי אם אדם הוא מוסרי וחכם
או דבק בחוכמה בצורה כלשהי אז הוא כן זוכר
אז מה שאומר כל ישראל יש שם חלק לעולם הבא
עכשיו
מה
אם יש ספירת רובורי ומנוסה לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע
לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע
לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע
לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנ
נסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע
לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע
לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע
לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנסוע לנ
בסדרי הנשמות ומדרגותיהן יש שני אופנים כאלה
יש מציאות נפש כוחנית כוחנית
בשפה של הרב קוק משמעותו
פוטנציאלית לא כמו בכוח לא כוחני
כמו בעברית מודרנית שזה עוצמתי
ועל הלפח כוחני הכוונה בכוח פוטנציאלי מאיפה
הוא לקח את הביטוי הזה מאלכסנדר מפודיסיה
כתואר נקודה בלתי פרצופית
והיא רק החנה שוב זה הביטוי
הימי בנאימי היא רק החנה המשתלמת
בקבלתה המושכלות בשלמות הדעת והמעשים
ולעומת זה הנשמות האצולות ממקור הקודש
בשלמות תוכנן כתואר פרצוף שלם כעניין המלאכים
אלא שעל ידי עבודתם הנכונה בעולם
המעשה יש להם להוסיף חייל ואומץ
ומבוהרים הדברים בזה בדברי
הרשבי והמקובלים הבאים
אחריו ובדברי הרמבן
בשער הגמול ובספר מלקיאל
ספר מלקיאל זה של רבי ברכיה המקובל
מאיטליה במאה החמשת זה לא משנה
ולפיכך מבוהר גם החילוק בערך הנצריות
הנצריות שבין שני הדברים הצדדיים האלה
כי מציאותה של הנפש הכוחנית הנפש שהיא
פוטנציאל חשובה היא רק בהשתלמה בדעת ובמעשה
אוכ שחסרה השתלמות הזאת הרי אין
חוקה נותן לה הוויה גמורה כלומר הלך עליה
אבל הנפש השלמה בפרצופה
ביסודה אין עצם הוויתה עבודה
אף אם תחסר לה השתלמות
המפורטת ובתיקון התשובה
והמירוק הראוי הרי
חלק הווייתה מזומן איתה
כלומר נפש שהיא במהותה נצחית גם אם בעל
הנפש הזאת יעשה את הכל כדי להתנהג כמו קוף
בסוף יבואו עליו מירוקים
ויסורים כאלה שיחריכו
אותו להוציא אל הפועלת
מהותו האלוהית אפשר לומר
ואז זה יכול להיות על ידי גלגולים על
קצת גהינם פה קצת גהינם שם בסוף הוא יגיע
עכשיו אומר הרב שזה ההבדל
בין ישראל לעמים בואו נראה
הוא מבואר מזה שבאנהל עליון גואימא
בהפרידו בני אדם יצב
גבולות עמים למספר בני ישראל
כשהיה אתם מסתכלים בספר כאילו שאני
קורא מהספר של לפניכם זה פשוט לא יאומן
כן בהפרידו בני אדם יצב
גבולות עמים למספר בני ישראל
כשהיה רצון ה' לסדר נפשות האדם
בדרך קליפה וסגולה שבחר בישראל
להיקבע בזרע אברהם יצחק ויעקב
נפשות נאצלות גמורות בפרצופן
ונפשותם של צדיקים נמלך
עם המלך וממלכתו ישבו שם
וליתר גויי הארץ זווד האל הטוב ברוך הוא
זווד טוב של הנפש הכוחנית בכוחה
לקבלת מעלת המושכלות והמעשים הטובים
להנחילה בזה בראות טוב חיים נצחיים
עכשיו נשאלת השאלה לפי זה
מה יותר כדאי להיות יהודי או גויי
ממש לא כי אם אני יהודי ואני לא רוצה
עולם הבא לא יעזור לי לא יעזור בדין
יכריחו אותי רגע רגע יכריחו
אותי וזה יעלה לי בייסורים אדירים
לעומת זה הגויי רוצה עולם
הבא אין בעיה תעשה מה שצריך
שבעה מצוד בני נוח סך הכל לא
מסובך כל כך תהיה חכם וטוב אתה מגיע
אתה לא רוצה עוזב אותך בשקט
ברור אבל למי יותר טוב
לגויי יותר טוב כלומר הגויי
מגיע לזה בלי ייסורים
ואם הוא לא רוצה לא צריך
עכשיו תראו מה מה
אני לא יודע פה הרב קוק לא עושה חילוק
בסוגי עולם הבא איפה הוא כן נראה אולי
הוא עושה חילוק זה בעגרות
ראייה כרך א' עמוד כוף עיין שם
כן מה
גם אני לא הבנתי עד הסוף אתה חושב
שהבנתי את הכל אבל דבר אחד אומר כאן הרב
אם אתה יהודי
אז יש לך נפש שחייבת להגיע
לעולם הבא כתוב כל ישראל
יש לך עם כל עולם הבא
אז אתה לא יכול להימלט מזה
יכריחו אותך
יכריחו אותך וזה עולה
בכל מיני ייסורים ומירוקים
לעומת זה עגוי רוצה עולם
הבא יש לו לא רוצה אין לו
כן זה רגוע יותר
עכשיו זה אומר הרב
על כן בישראל אשר בהתיבם דרכם יעלו
ויתרוממו ובהתרפותם מתפקידם יענשו מאוד
נאמר אתם בני יעקב לא חיליתם
כלומר היה סכנה לומר אנחנו נכלה
כלומר כי לא תכלה הנפש הגמורה בצורתה
רק תתאמץ לעלות למכון מעלתה וכפי
התעקבותה כן יגדל מירוקה עד כאילו תראה אותה
ויישר תובע דבק בחיי עולם
לעומת זה אומות העולם שחסידיהם המשלימים
חוק נפשם ודאי יש להם חלק לעולם הבא
ואלה שאינם משלימים דת
ומעשים טובים עלו נקודת הוויית
המשוללת עם היציאות עצמית
מתולדתם והרשעה כאשן תכלה
ועל כן כל ישראל יש להם חלק
לעולם הבא כי עמך כולם צדיקי
מה
הוא כן
נכון לא הוא פשוט לא יחיה לעולם הבא
לא לא
עכשיו אז אם כן פה הרב קוק עושה פשרה
או הייתי אומר סינתזה בין הרמב״ם לרמב״ן
הוא חלק בין ישראל לעומות העולם
עכשיו עולה פה שאלה
זה לכאורה לא פייר
למה אגב אבל לפני כן לפי מה שלמדנו עד
עכשיו יותר כדאי להיות גוי מאשר יהודי נכון
נשארת שאלה אז למה
וזה מסביר מדוע רוב הנשמות בעולם דיברנו
על זה רוב הנשמות בעולם בחרו להיוולד גויים
אבל בכל עוד יש מיעוט שבחר להיוולד
יהודים כי הם אידאליסטיים כן מה אתה אומר
כן
כן שבחרתי להיות מי שאני
מי שאני
כן כלומר לפני ההתפצלות בעולם הנשמות
אז אני יכול להחליט להיות יהודי או גוי
כלומר להיות בעל נפש נצחית במהותה
או להיות בעל נפש נצחית בפוטנציאל
נכון והבחירה הזאת היא קדומה להיוולדי
זה מה שהרב כאן אומר
כאלה בהמשך ועניין צדקתם זו
הוא בסוץ שקל משפט האמת של הבחירה הכמוסה
שבארנו במקום אחר מה זה הבחירה הכמוסה
שיש בחירה ראשיתית במעמקי ההוויה
ואחר כך אני מופיע בעולם מתוך הבחירה הזאת
אותו הדבר
עיין בעגרות ראייה עיגרת רשפי ג'
בסדר מה אתה אומר
מה השאלה
למה לא
יש לנו עניין שכל המציאות תתעלה
כל העולם כולו יהיה דבק בשם
אנחנו גם רוצים לרומם את
בעלי החיים למדרגת האדם
ואת כל ההוויה כולה להעלות
אותה בעולמות עולמות
למה להשאיר משהו הרי כתוב
שלא נהיה כמה אם אני גרים ארצה
אשר לא יהיה הספר וחשב מה
חשבות לבלתי יידח ממנו נידח
מי אמר את זה
האישה החכמה מתכוע אמרה לדוד התכועית
אז כתוב אומר שהיא אמרה האישה בחוכמתה
כנראה שיש עניין כזה
להשיג את החכמה הזו לפי
הרמב״ם הכוונה לדעת מה האמת
לדעת מה האמת זה לא דבר פשוט,
זה לא מספיק לדקלם, כלומר להגיד
אני מאמין שכך וכך וכך אתה
מבין על מה אתה מדבר לא כל כך
אז מה שצריך בשביל זה חכם אחד לפחות שיעשים,
בשביל זה כתב הרמב״ם את מורה הנבוכים וכתב
אני כותב את זה בשביל מספיק לי אדם אחד
שיבין אותי גם אם שלושים אלף לא יבינו אותי
כן
אז מה
השאלה היא מה ההבדל בין יהודי לגוי ובנשמה
זאת השאלה
לפי הכוזרי כן, לפי הרמב״ם לא
צריך להבין את המדרש האחרת
מה המבדיל בין יהודי לגוי לפי הרמב״ם
הגורל ההיסטורי שאליו אתה
שייך והחכמה כלומר הרמב״ם
במובן הזה הוא גזעני הוא
חושב שהיהודים יותר חכמים
מה אתה אומר
כן
לפי הרמב״ם אם אתה חכם
באמת אתה מוכרח להיות מוסרי
טוב
כן בדיוק, היה יהודי אחד הרב
נפתלי הרץ וייזל כתב ספר שבו הוא
מוכיח שכל מקום שהתנ״ך אומר
את המילה חכם הכוונה לחכם וצדיק
אגב יש מקום אחד בישעיהו
שבו הוא טמע חכמים הם על הערה
איך יכול להיות שהוא חכם ואומר אה, כלומר
הנחת היסוד הבסיסית שאם הוא חכם זה לטוב
כן אפשר שאדם יהיה מוסרי אף על
פי שאין הוא חכם כי הוא דווקא חכמים
כי הוא דווקא חכמים
אני עניתי לך ואתה לא הקשפת, עמדתי
לך פעמיים ובינתיים חזרת על השאלה
האם אתה שמת לב שעניתי לך
פעמיים על השאלה, לא, אתה
יודע למה לא שמת לב כי בזמן
שעניתי אתה חזרת על השאלה
כן אז עכשיו אני אבקש שתשתוק לי שנייה כדי
שאני אספיק לענות שוב פעם שלישית את התשובה
הוא מוסרי כי הוא דווקא בחכם
עכשיו אתה יכול להמשיך לדבר
לא הוא דווקא בחכם והדווקאות
שלא בחכם זה סוג של חוכמה
סוג של חוכמה
מה
חילון
החוכמה, עליון החוכמה
לא לא לא לא לא הרמב״ם כותב על זה
בסוף מורה נבוכי פרק שלם על תכלית חיי האדם
והוא מביא ארבע תכליות.
יש אנשים שרוצים שיהיה להם
כסף אומר הרמב״ם זה שלימות
מאוד שטחית מדוע בגלל שאין
שום קשר בין הריכוש לביני
כלומר זה רק משהו נומינלי,
פורמלית אומרים זה שלך
אבל אני לא השתניתי הדבר
שהוא ריכושי לא השתנה
לכן זה דמיון אומר
הרמב״ם. יש מי שאומר העיקר
הבריאות זה כבר יותר
טוב כי זה נוגע לגוף האדם
אבל אומר הרמב״ם כמה שאדם יהיה חזק
לא יגיע לכוחו של פרד אחד חזק או לפיל
יוצא לפי זה שזאת שלימות לאדם
באשר הוא בעל חיים לא באשר הוא אדם
שלימות שלישית אומר
הרמב״ם וזה השאלה שלך, אנשים
אומרים יחסי אנוש טובים
הוא בן אדם טוב הוא מוסרי
בין אמנש כמו שאומרים בערבית צריכה
ועל זה אומר הרמב״ם זה יפה אבל זה
שלימות שתלויה בזולתו, מה בינו לבין חברו
זאת לא שלימות עצמית,
מה שאין כנשגת האמת שהיא
מיוחדת לאדם עצמו באשר הוא
אדם ואין לאחרים שותפות בה
לכן היא העדיונה יותר
מה לא כי מה יעשה אותו אדם
עם נדיבות ליבו אם הוא באי בודד
זה אפשר להקשות אבל זה
שאם הוא היה באי בודד לא
היה לו מה לעשות זה מראה
שזה לא התכלית האחרונה
זה הכוונה עכשיו ממשיך
הרמב״ם כי הוא שמע את הביקורת
שלך הרמב״ם ממשיך ואומר
אבל גם אחרי השגת החוכמה
יש תכלית פנימית להשגה הזאת
וזה לעשות צדק חסד ומשפט
זאת אומרת שבסופו של דבר יש עניין של
גילוי ההשגחה האלוהית בעולם דרך תיקון המידות
אבל יש הבדל בין תיקון המידות
הראשון לתיקון המידות השני,
שתיקון המידות הראשון הוא
רק הקדמה כדי להגיע לחוכמה
ותיקון המידות השני הוא תולדה של החוכמה
בסדר אפשר להתווכח עם הרמב״ם
אני אומר לו זה מה שהוא אומר
מה
לפי זה ההשגה היא בסכל עכשיו יש
מגדולי ישראל שלא הלכו בכיוון הזה מה
לא דרך רד זה לא אומר שזה
יותר חשוב זה אומר שזה קודם
בזמן כלומר אתה צריך קודם כל
להיות אדם מוסרי אחר כך לעשות
בתורה אם אדם הוא לא מוסרי
ועוסק בתורה התורה מזיקה לו
בסדר זה משהו שדרך עץ קדמה
כן מה אתה אומר
אדם המוסרי דווקא מה
פשוט מאוד אם האדם הוא מוסרי זה
סימן שמה שחשוב לו זה מעבר להנאות
המידיות שמעסיקות את בני האדם
אם כן יש לו בטיחות אלה חכמים
חלק מן המוסר זה גם לדבוק בחכמים
ואז החכמים משפיעים מחוכמתם על אותם הפשוטים
העין בפרק שלפני האחרון במורה
נבוכים הוא מסביר את זה למשל ההרמון
נכון
זה כן קשור לתורה
כי התורה לפי הרמב״ם היא נותנת לנו
כיוון לאן החוכמה הולכת, אומר הרמב״ם
החוכמה היא הביאור בראיות לעמיתות
שנתגלו בתורה שנתגלו לנו בתורה בקבלה
או בחכמים יכול להיות גוי חכם
יש גוי חכם שמשיג את האמת גם בלי ישראל
בלי התורה כן מה
אז אין לו גישה לתורה אז מה קרה אבל
יש לו גישה אל האמת אז מה מפריע לך
מקור האמת היחידי זה הקדוש
ברוך הוא שהוא לבדו האמת
עכשיו כלל גדול אמר
פרנס רוזנצוויג עליו השלום
אמר אלוהים לא ברא את הדת הוא ברא את העולם
בסדר כלומר התורה זה דבר מאוד
חשוב אבל זה לא הקדוש ברוך הוא
השגת האמת זה מאוד
עוזר שיש לנו תורה אבל אמר
רבנו סעדיה גאון גם בלי
התורה היינו מגיעים לזה
אז זה לוקח אלפי שנים כל
כך הרבה זמן שהקדוש ברוך
הוא ריחם על עולמו יקדים
נתן את התורה מוקדם יותר
אבל אנחנו שואלים על זה מחיר יש איזה נזק
מסוים בזה שהתורה ניתנה לפני שהעולם בשל
ואז ייוצר כל מיני בעיות של עזה פנים
שבדור וכדומה כן הגמרא אומרת שהתורה
הייתה צריכה להינתן רק אחרי
אלף דורות והיא ניתנה אחרי
עשרים ושש דורות אז מה קורה
לכל התשע מאות שבעים וארבע דורות
אז הם קומטו
מה זה קומטו כווץ כלומר יש
נשמות מקומטות שסובלות מזה בעולם
זה בעולם
נכון
נכון נכון
לפי הרמב״ם האמת היא אחת
נכון זה בדיוק השיטה של הרמב״ם שאלת
אותי מה דעת הרמב״ם דעת הרמב״ם היא
שהאמת היא אחת ולכן כל אדם אם ילך
בדרכי ההיגיון הישרים יגיע לאותה אמת
נכון זה דעת הרמב״ם אפשר להתווכח
על זה שוב אני לא אומר שהדעה
של הרמב״ם היא מחייבת והיא
מוחלטת אבל זה דעתו של הרמב״ם
דעתו של הרמב״ם כן משהו כזה
אבל יש שם לדון מה מבדיל בין יהודי
לגוי לפי הרמב״ם זה נושא רחב
יש מקורות לזה בהלכות עבודה זרקס
דיברנו על זה וגם בהלכות
יסודי התורה ראינו וגם בהגרת
תימן יש דיון של הרמב״ם על
זה בסדר בסדר אז יש מה לדבר
מה לא מעשי למה זה לא מעשי להשיג את
האמת בלי התורה מה כן אברהם אבינו למשל
לא היה לו תורה זה הכוונה שהוא יכול בלי קבלת התורה
לקיים מצוות זה מעניין כתוב על האבות שקימו את
התורה אף על פי שלא ניתנה סימן שלא צריכה להתנתן
התורה כדי להגיע לאמת עד רבא זה רעייה מה שאמרתי
בסדר אז מה אז גם בשר וחלב
בסדר מה
לא כלומר כיוון שאדם עשיג
קצת אז הוא מחובר לאילן גדול
של נשמות, מבחינת כל המלבנת
בין חברו תורה כאילו ילדו
אבל זה נושא שגם הרמב״ם ממעט
נדבר עליו ונדבר ברמיזה אני רק פה
עכשיו קצת דילגתי על מסקנה אפשרית
ברמב״ם במורה הנבוכים אבל לא הכרחי
בסדר אז יש לנו פה ארבע עשרה
חבר'ה שהרמב״ם זורק אותם לקנטים נכון
אז זה מתחיל מהמינים והאפיקורסים והכופרים
בתורה והכופרים בתחיית המיתים ובביית הגואל
עכשיו מה זה מינים בוא נראה
עכשיו יש באמת שאלה גדולה כיצד
מקבילים בין מה שכתוב כאן בפרק
הזה לבין שלוש עשרה העיקרים כמו
שהוא כתב בהקדמה לפרק חלק כתבו
על זה הרבה גם הרב זקס כתב על זה
בוא נראה חמישה הם הנקראים מינימה
וואו זה הרבה מתחיל להגדיל את הרשימה
האומר שאין שם אלוהה ואין
לה עולם מנהיג כלומר אתאיסט
ואומר שיש מנהיג אבל הם
שניים או יותר הוא דואליסט ואומר
שיש שם ריבון אחד אבל שהוא
גוף הוא בעל תמונה הוא מגשים
וכן האומר שאינו לבדו ראשון וצור לכל
אלא שקדם איזושהי מציאות קדומה לידו וכן
מה זה לא דואליסטי זה לא דואליזם
של אלוהות אלא דואליזם של אלוהות ועוד
מציאות וכן העובד כוכב ומזל בזולתו
כדי להיות מליץ בינו ובין ריבון העולמים
נשאל לנצרות
כל אחד מחמישה אלו מין
כן ממלג גם אין השגחה כי
אין מי שישגיח זאת אומרת
לפי הרמב״ם יש הכרתה מן
העולם הבא על ידי דעות נפסדות
עכשיו צריך להבין מה היגיון בדברים
האלה כי עצם זה שהוא לא מחובר אל
האמת אז הלך עליו נשאלת השאלה מה
יקרה אם הוא היה אנוס לא הייתה לו ברירה
הוא נולד ככה בחברה
שבה הדעות האלה מה דעות
המצויות למה שאדם יחשוב
אחרת מהחברה שבה הוא גדל
כן אז השאלה היא האם יש האם
אפיקורוס זה רק במזיד או גם בשוגל
דחורה גם בשוגל נכון אבל האמת
היא שעל זה התווכחו גדולי ישראל זה
כאב להם הדברים האלה היחיד מבין
החכמים היותר מאוחרים שאומר את זה
זה רבנו יצחק אברבנל
שאומר שיש אפיקורוס גם בשוגל
אבל אנחנו כדי לדון בזה צריך לדון בדבריו
של הרעבד על המקום הרעבד מי שיש לו
רעבד יעיין ברעבד פה במהדורה של מוסד
הרב קוק הביאו את דברי הרעבד בעמוד רשקף
בית
לא רשקף א'
רשקף א'
בהערה מה אתה רוצה
מה זה משנה
אם הוא עשה תשובה אם הוא
עשה תשובה אז הוא כבר לא כזה מה
אם הוא לא עשה תשובה הוא ממשיך
להיות אתאיסט כל ימיו ולפי הרמב״ם הלך עליו
כמו שאמרת כפות
מה זה כפות
ראש בגרמנית
אז בהערה ת'
אחרי ארבע שורות הוא
מביא כאן והרעבד משיג על זה
ושואל למה קרה לזה מין
וכמה הגדולים וטובים ממנו הלכו בזו המחשבה
לפי שראו במקראות ויותר מה שראו
בדברי האגדות המשבשות את הדעות
כלומר מה אומר לנו הרעבד אם אנחנו נלך
לפי השיטה שלך שמי שאומר שיש לה אלוה הגוף
שזה השלישי נכון השלישי מבין החמישה
זאת אומרת שמי שאומר
שיש לה אלוה הגוף הוא מין
אז אתה מכניס בוכתה עצומה
של רבנים טובים לתוך הגיהינום
כי יש רבנים ולא מין הקטנים הוא
אומר הרעבד אפילו גדולים ממנו
שהלכו במחשבה הזאת וחושבים שיש לה אלוה הגוף
אזור אז הרמב״ם זה לא אכפת לו אזור
בסדר אז הרבנים ייכנסו לגיהינום מה קרה
מה מה מה מה מה מה קרה
זה האמת מה אתה רוצה אבל
הרעבד הוא לא טיפש הרעבד
יודע למה הוא אומר את
זה אבל בוא נראה מה הכוונה
יש שאלה מתי אדם הוא אפיקורס מתי הוא לא.
למשל אם אדם אומר מה מין
נגיד אדם אומר דעה מינית
או אפיקורסית לא משנה
הוא אומר את זה כי הוא
חושב שזו דעת התורה
אז הוא בתוך בית המדרש בתוך בית המדרש
הוא אומר דעתי היא שהתורה אומרת כך וכך
אז אומר הרעבד אז הוא מהחברה
אם הוא מהחברה בוא נקבל אותו
כלומר אפשר לדון עכשיו
לעומת זה מי שיאמר אני יודע מה
התורה אומרת ואני חולק על
התורה אז אפשר להבין אז הוא מין
הוא מתנגד למשל ספינוזה
הוא יודע מה התורה אומרת
ואומר אני חולק עליה אני
חולק על הרבנים בסדר אז
אמרו הרבנים יאללה אתה מוכרם
אבל אם הוא בתוך בית המדרש והוא
חושב שזו דעת התורה אז הוא כמין אנוס
כן הוא חושב
בספר העיקרים היה דיון לגבי
המשיח למשל הרמב״ם כותב שאחד
משלוש עשרי עיקרים זה אמונה
בביית המשיח אז מי שאומר אין משיח
הוא בחוץ. הגמרא מביא את דברי רבי הלל
רבי הלל אחד ההמוראים אמר אין משיח לישראל
אני לא יודע אני עכשיו דן על ההמורה כן אל
תעלילי את החרדן אני מדבר על המורה עכשיו
ההמורה הזה הוא הבין את הבדיחה לא משנה
רבי הלל אמר שאין משיח לישראל.
והגמרא כתוב שרב יוסף אומר יסלח לו השם
אז יסלח לו תוציא אותו מבית המדרש
בכלל אל תקרא לו רבי אבל ממשיכים
לקרוא לו רבי אומר מכאן העיקרים
בעל העיקרים אומר רבי יוסף אלבור
שמי שאומר דעה לא נכונה אבל הוא
חושב שזו דעת התורה הוא לא אפיקורוס
כן זו דעת. זהו אז הוא חושב
באונס שהתורה לא נכונה אז גם אפשר
להרחיב את זה נקרא לזה תינוק
שנשבע וכדובי כן מה אתה אומר
אתה צודק לפעמים הרמב״ם
יגיד זה יותר מסוכן אתה צודק
נכון נכון נכון
אפשר גם לומר את זה כן
אבל אנחנו רואים שהסוגיה
היא לא היא לא היא לא
פשוטה היא סבוכה מכל הצדדים
כן אז יוצא לפי זה שאנחנו נקרא אפיקורוס מי
שלא מהחברה מי שבפנים הוא בסדר הוא מי שלנו
זאת אומרת שכל זמן שאפשר
לדבר ברגע שאי אפשר לדבר
אדם שם את עצמו מבחוץ.
עכשיו השאלה היא להלכה מי צודק
האם הדעה הזאת או הדעה הזאת על זה
כותב הרב קוק במאמר בספר מאמרי הראייה
במאמרי הראייה יש מאמר
הנקרא פרק בעלכות ציבור מתוך
קונטרס ישוב משפט על מה
מדובר מדובר שמה היה רב אחד
בעיר ניקולשבורגלו
זה אחת היערות בסלובקיה שכחתי את
השם רב גדול והוא הרב אברהם שמואל גלזנר
הוא נתן דרשה בבית הכנסת והוא אמר שהוא
מקווה לשבת בגן עדן למרגלותיו של דוקטור הרצל
וואה דבר הזה עשה סקנדל ופיתרו את הרב
ומינו את הבן שלו
והבן שלו הרב אקיבה גלזנר
אחרי השואה כתב וידוי ואומר
טעינו כולנו כל רבני הונגריה
טעינו שהתנגדנו לציונות
והוא מתוודה שעשו טעות אגב
הבן של הרב אקיבה גלזנר הוציא
לאור מחדש את החידושים של הבא
שלו אבל השמיט את ההקדמה הזאת
כלומר הנכד עשה לבן מה
שהוא עשה לסבא טוב לא
משנה עכשיו שם הרב קוק
נחלץ לטובתו של הרב המפוטר
כן הוא אמר זה לא בסדר
שפיתרתם אותו והוא דן שמה בשאלה
האם הרב שפוטר על ידי העסקנים
של הקהילה הוא הפיקורוסולום
עכשיו את זה הוא כותב בהרחבה בספר
מאמריריה עכשיו הייתי קורא לכם מתוך הספר
אבל הבעיה היא שיש לי הוראה מהצוות
של האינטרנט שלא לקום להביא ספר
מה
אה יש
מה מוריריה
למטה למטה שמאלה שמאלה שמאלה
שמאלה שמאלה למטה למטה חם חם
אזו כי הוא היה ציוני וציונות זה
הפיקורסות לפי השיטה הזאת אז כאן הוא אומר
אז עכשיו כותב הרב קוק על זה
אומר ככה
והדבר יפלא איך יוכלות
על מידי חכמים לשקוט
במכונם לראות בזילות
הדאורה איתה אפילו אם יאהיבנה
להו טעותיו כלומר אפילו אם נסכים
איתם עם הטעות שלהם שדעת אדרת
גאונו סבירה לאי כוותה היא דעה
שהיא חס ושלום נגד המיטתה של תורה
כלומר אפילו אם נניח שבאמת מה שהרב קוק
לא חושב אבל אם נניח שהציונות היא כפירה
אך יש להם רשות לדבר עליו עתה כלו דברי הרדבז
בתשובה חלק ד' סימן קוף בזעין הם מפורשים
שאפילו מי שטועך חס ושלום בדבר
מעיקרי התורה מרחמת עיונו פתור מאונש
אז זה הוא סובר כמו הרמא מואר עבד
כמו הרבא שמפני שחושב שמה
שעלה בעיונו הוא אמת אם כן ענוס הווה
הוא מביא ראייה מרבי הלל
שאמר אין להם משיח לישראל
שכבר אכלו בימי חזקאו והוא
טעות בדבר של עיקרי הדת
ומכל מקום לא חדדו מלומר
שומוה משמו ונראה שסבירה
לו להרדבז דדמה לשבוע
דיאלפינן מאדם בשבוע פרט לענוס
ואוקמינן לה בה דה רב קהנה
ורבי עבד דווה משתה בה כל אחד
נדע אחי אמר רב ובכל טוב זה אני אדלג על זה
כי צריך להסביר מה זה ונראה שדברי הרדבז הללו
הם שלא כדברי בעל העיקרים
במאמר ראשון שמוכיח מאד רבי
הלל שאין ביית המשיח בכלל
לעיקרים ולא כדברי הרמב״ם
ולדעת הרדבז אין צריך לזה
שכל שטועה בעיונו אין עליו
עונש וחלילה לבזותו אפילו
אם הטעות היא בעניין של עיקר
וגם בעל העיקרים יש לומר
שמודה לספרת הרדבז אלא
שמסתבר לו שכל חכמי הדור
כולם היו מזהירים ברבי הלל
לחזור מספרתו אם נאמר שהוא
בעיקר התורה ובכהי גבנה בדבר
שאין בו מחלוקת וכל חכמי
הדור הוא מזהירים על זה יש לומר
שאין זה טעות בעיון כלומר אם
כל הרבנים ללא יוצאים מן הכלל
חולקים על אותו רב אחד זה
סימן שוטה ואפילו אם יהיה ככה
עלו אין זה שייך רק בדבר שאין
בו שום מחלוקת על זה בין כל
חכמי הדור שיחש ושלום חוץ מהלל
לא פיקפק על זה שום חכם בישראל
אבל בדעות שהרבנים עללו חלוקים
ביניהם פשיטה דלו שייך שום עונש
אפילו למי שטועה בעיונו ועלו
רבים וגדולים מחכמי הדור וגאוני
ישראל בין בדור הזה בין בדור
שלפנינו נוחי נפש ספירה להוא שהם
הם גופי תורה ומצוות רבה כלומר
יש לך הרבה רבנים גם בדור הזה וגם
בדור הקודם שהם דווקא
חושבים שהציונות זה קודש קודשים
אז איך אתה יכול על פי זה
להעניש את הרב הציוני ובאיזה
אופן יש להם רשות לתקוע עצמם
בדבר הלכה ולשתוק על זילות המחכם
גדול הדור אפילו לפי דעתם ובאמת
גם דעת בעל העיקרים היא כדעת הרדבס
בזה והוא גם כן דעת הרעבד הנה
מה שנוגע אלינו בהשגתו על הרמב״ם
בפרק שלישי מלכות תשובה על
החזין ונשאר לפי זה הרב אברה בנאל
דלוס ויראלי הוא אחי בספרו ראש
המנה פרק יותבט יחיד לגבי רבים
וגדולי אפוסקים ואפילו לפי דבריו
של הרב אברה בנאל לא שייך כלל עניין
זה בדבר שיקרו במחלוקת הוא
תלוי ולא אוכלל ידי חכמי הדור כלל
ולא שייך לומר כאן אחרי רבים
לעטות כן אז יש טענה רוב הגדולים או
כל הגדולים הם אומרים שהציונות זה
טרף כן כי הרי יש הגדרה מה זה גדול
מי שנגד הציונות אז ברגע שאם אתה
בעד הציונות אז אתה כבר במיעוט אתה לא
בגדולים כן ולא שייך לומר
כאן אחרי רבים לעטות מי יודע
מי הם הרבים המתנגדים לעדות
הללו המחזיקים אותה מקדושות
והרי כל זמן שלא נתקבצו בעלי
הדעות במעמד אחד כדין סנדרין ברובה
דעיתק אמן אין שייך בזה דין של אחרי
רבים לעטות ובפרט שבוודאי כל אחד
מבעלי הדעות המנגדים יש להם טעם מיוחד
וכו׳ וכו׳ טוב אז הרי
הוא מביא עוד דברים אבל
מכיוון שהגיע הזמן של
סוף השיעור נעצור כאן שלום