פרשת: פינחס | הדלקת נרות: 18:59 | הבדלה: 20:19 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב הזריזות א' | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
הקדמת הרמב"ם לפרק "חלק" – הקושי לקבל את משמעות העולם הבא | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
האדם פועל בעולמות העליונים. פרק ה' סעיף ה' | ספר דרך השם לרמח"ל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
ספר "לנבוכי הדור" לרב קוק זצ"ל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב הייסורים – פרק ג' | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
הקדמת הרמב"ם לפרק "חלק" – מהו העולם הבא? | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ג', ה' | הרב אורי שרקי

הרב אורי שרקי בהמשך ללימוד ספר המדע לרמב"ם, ממשיך בלימוד הלכות תשובה לרמב"ם, בהרחבה ובתוספות רבות
מילות מפתח:תשובה
Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫הרכב, אני רק רוצה לחזור על זה ‫שאנחנו נמצאים בספר המדע להרמב״ם,
‫שהוא הספר הראשון מתוך 14 ‫ספרים המרכיבים את משנה תורה,

‫והוא מחולק ספר המדע לחמישה חלקים.

‫והחלק הראשון שמו אלחות יסודי התורה,

‫השני אלחות דעות, השלישי אלחות תלמוד תורה,

‫הרביעי אלחות עבודה זרה ומשמשיה,

‫וחלק החמישי נקרא אלחות תשובה.

‫יש משמעות לסדר אצל הרמב״ם, זה לא במקרה.

‫צריך להבין מהי השקפת העולם ‫שבאה לידי ביטוי בסדר הזה.

‫הגענו אל אלחות תשובה. כן, מה אתה אומר?

‫באיזה עמוד? אז זה צריך לראות.

‫באיזה פרק אנחנו באלחות תשובה, ‫ולפי זה נוכל גם להגיד איזה עמוד,

‫אבל זה תלוי במעדורות.

‫אנחנו באלחות תשובה, ונדמה ‫לי שהגענו אל פרק שלישי.

‫פרק שלישי.

‫פרק שלישי, הלכה ה'.

‫נכון? אנחנו בסוף הלכה ה', או שאני טועה?

‫היית במילואים. אז בגלל זה לא התקדמנו?

‫לא, לא, היית במילואים. בסדר, אין בעיה.

‫אנחנו בפרק שלישי של אלחות ‫תשובה, ואנחנו בסוף הלכה ה'.

‫ההלכה היא הלכה ארוכה, ‫ואנחנו עסוקים בחלק האחרון.

‫נאמר כך,

‫וכן כל הרישאים... אתם נמצאים שם?

‫זה מספר שורות לפני סוף ‫ההלכה, זה משתנה לפי המעדורות,

‫וכן כל הרישאים שעבונותיהם מרובים.

‫מה זה רישאים שעבונותיהם מרובים?

‫יש להם הרבה עבירות, יותר מזכויות.

‫מה אתה עושה, בנימין? אנחנו בהלכות תשובה.

‫זה ודאי לא בתחילת הספר, ‫זה נקרא סוף הספר, נכון?

‫אנחנו בפרק שלישי, הוא ‫נקרא גם פרק ג', אם זה עוזר לך.

‫רגע, רגע, רגע, לא, לא, אני לא מקבל את זה,

‫אתה איש מדע, אתה אמור ‫לדעת את הדברים האלה.

‫פרק שלישי, מצאת, נכון?

‫תשובה, רגע, אתה מקצר תהליכים. כן.

‫פרק שלישי, אתה נמצא שם? ‫פרק שלישי, סוף הלכה ה'.

‫תודה רבה, ברוך תהיה.

‫לפחות פה יש סוכר, אני מתאר לעצמי.

‫כן, לפחות בזה. טוב.

‫אה, בזה יש סוכר, טוב, יפה, תודה.

‫לא, לא אמרתי כלום, לא...

‫אז הוא אומר כאן,

‫וכן כל הרשעים שאבונותיהם ‫מרובים דנים אותם כפי חטאיהם.

‫מה זה דנים אותם כפי חטאיהם? לא ברור.

‫האם זה הונשים בעולם הזה? ‫האם זה הונשים בגהינום?

‫את הרמב״ם, לומר את האמת, זה לא מעניין.

‫מדוע? ‫משום שענחת היסוד הכללית, השם הוא שופט צדק,

‫מה אכפת לי איך הוא שופט את האדם על חטאיו?

‫העיקר שאני יודע שהוא עושה צדק.

‫אז לפעמים יש אווירות שעונשן בעולם הזה,

‫יש אווירות שעונשן בעולם ‫הבא, יש איזו פגיעה בגוף,

‫או פגיעה בממון, או פגיעה ‫בנפש, יש כל מיני סוגים של הונשים.

‫עכשיו, מה זה הונשים? ‫דרך כלל זה דבר נצטרך לברר.

‫דרך כלל זה דרך לברר. ‫המושג של הונש מצד האמת

‫זר ליהדות. למה?

‫מה שמקובל בתרבות הכללית כשמדברים על הונש,

‫מתכוונים לומר נקמה.

‫זו נקמה. ‫כלומר, אלוהים נוקם נגד מי שעובר על דברו.

‫כאילו, רק איזשהו שאומר, ‫מה, אני אמרתי לך לעשות ככה,

‫עשית אחרת? אני אראה לך מה זה.

‫זה נכון במיתולוגיה, זה נכון גם ‫במידה רבה בנצרות ובאיסלאם.

‫ביהדות, הקב". ‫הוא לא נוקם מן האדם, אלא מתקן את האדם.

‫גהינם, לפי זה, הוא לא מקום הנקמה, ‫גם אם לפעמים זה מופיע בצורה הזאת,

‫אלא הוא מקום התיקון.

‫לכן מובא במדרשים שכאשר ‫הנשמה מגיעה לפתחו של גהינום,

‫היא מודה לקב". שהיא הגיעה למקום הזה.

‫כן? והיא מתקנת. ‫זה כמו שיש לך רכב שהתקלקלת,

‫אתה מביא אותו למוסך. מה עושים לו במוסך?

‫מפרקים אותו יותר.

‫הוא לא יכול לתפקד בכלל. ‫מעלים אותו עכשיו על רמפה.

‫אז מה? מה עשה הרכב? הוא כבר הגיע, מסכן.

‫לא, אנחנו רוצים לתקן.

‫תראה, אחר כך הוא יצא דנדש.

‫אז זה בדיוק מה שעושה גהינום.

‫לכן אומר כאן הרמב״ם, רישאים ‫דנים אותם כפיכתיהם, זה לא נקמה,

‫זה תיקון. יש צור של תיקון.

‫מה זה רשע? מה זה הרשע?

‫הגדרה של רשע נמצאת בפרק ג', בהלכה א'.

‫אנחנו לא נעבור על זה, כי אנחנו בהלכה ה'.

‫אבל עשיתי לך הפנייה, בסדר?

‫האמת היא שזה לא כזה פשוט, כי ‫הגדרות של רשע משתנות לפי ההקשר.

‫פה אנחנו מדברים על רשע בדין, ‫בדינו, שדינו, הרשעתו, יקר ויקר.

‫אבל יש מובנים אחרים של ‫רשע, למשל בספר עתניה,

‫ההגדרה היא אחרת לגמרי.

‫אז פה אנחנו מדברים לפי ההלכה ‫א', שאתה, בזונך החופשי, תאיין בה.

‫אז מה שאומר כאן לנו הרמב״ם?

‫וכן, כל הרשעים שאבונותיהם ‫מרובים דנים אותם כפיכתאים.

‫ויש להם חלק לעולם הבא,

‫שכל ישראל יש להם חלק ‫לעולם הבא, אף על פי שחטאו.

‫שנאמר, ועמך כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ.

‫ארץ זו משל, כלומר, ארץ ‫החיים, והוא העולם הבא.

‫זהו, אז זה קצת מוזר, לא? ‫אלא מה? ועמך כולם.

‫גם מי שאתה חושב שהוא ‫לא צדיק, כולם צדיקים.

‫זהו, אבל מה פירוש המילה כולם? ‫בואי נחשוב לפני המילה צדיקים.

‫נחשוב על המילה כולם.

‫כשאתה אומר כולם, זה כולם, כולל כולם,

‫גם אלה שאני לא רוצה להזכיר את שמם.

‫זה כמו שלמשל אומר הנביא ישעיהו,

‫יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע,

‫אני ה' עושה כל אלה. כך אומר הנביא, נכון?

‫זוכר? הנביא אומר, כן? ‫יוצר אור ובורא חושך,

‫עושה שלום ובורא רע, אני ה' עושה כל אלה.

‫זה מה שאומר הנביא ישעיהו.

‫בתפילה אנחנו מתקנים את לשונו של ישעיהו

‫כי אנחנו לא אוהבים להגיד את המילה רע.

‫לכן אומרים יוצר אור ובורא ‫חושך, עושה שלום ובורא את הכול.

‫סימן שהכול זה הרע.

‫זאת אומרת, כשאני אומר הכול, ‫זה כולל הכול, גם הרע לפי זה.

‫לכן כשאתה אומר, ועמך כולם צדיקים,

‫תעצור עד לפני המילה צדיקים, ‫ועמך כולם, מה זה כולם?

‫הרשעים גם, נכון?

‫אלא מה? בסופו של דבר צדיקים. איך?

‫טוב, הם צריכים לעבור כל מיני מסכים.

‫הם בסוף כולם ירשו ארץ,

‫אבל מה הם צריכים לעבור באמצע? ‫וואלה, לא נעים. נכון?

‫זה מה שזה אומר.

‫אבל הם צדיקים, לפני שהם עוברים את זה.

‫לא, אז לפי זה לא.

‫אני אדאג, כמו שגילו הנביא אומר,

‫ואמר, אני אדאג שכולם יהיו ‫צדיקים בסוף, ואז גילו, לב ירשו ארץ.

‫יש שאלה ששואל,

‫שעולה מהמשנה שהרמב״ם מסתמך עליה.

‫המשנה במסכת סנדרין אומרת, ‫כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא,

‫שנאמר,

‫ואמר, כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ,

‫נצר מתי מעשה ידי להתפאר, ‫ואלה שאין להם חלק לעולם הבא,

‫ואיזו יש רשימה של מי ‫שאין לו חלק לעולם הבא?

‫עכשיו, לא מובן. לפני כן אמרת לי, ‫כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.

‫עכשיו את עושה לי ‫רשימה, והרשימה זה יהודים.

‫אז איך את אומרת שאין להם חלק לעולם הבא?

‫יש פה סתירה מהמשפט הראשון למשפט השני.

‫כן, אז איך מסתדרים עם זה?

‫למה זה לא באמת סתירה?

‫אם כתוב, יש לו, אחר כך אתה אומר, אין לו.

‫זה לא סתירה.

‫אבל כתוב במצב שמות, הוא לא תרצה.

‫אבל זה לא כמובן יכול להרוג ‫את עם הלב, זה דבר דרגש.

‫לא תרצה חוץ מה... ‫אז אתה אומר שכאילו המשנה כתבה,

‫כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, חוץ מהם.

‫כן, אולי אפילו אינם... אז ‫אני הייתי כותב את זה אחרת.

‫כמו אלו מציאות שלא, ‫ואלו מציאות חייב להכריז.

‫יש נוכלים ומנחילים, ‫ויש נוכלים ואינם מנחילים.

‫אז תראה, יש מבני ישראל ‫שיש להם חלק לעולם הבא,

‫ויש מבני ישראל שאין להם חלק לעולם הבא.

‫זה יותר פשוט.

‫כשאתה אומר כולם, כל ישראל, אתה מתאה אותי.

‫אני קורא בהתחלה שכולם.

‫ואחר כך אתה אומר, לא, יש כאלה שלא.

‫זה לא מסתדר.

‫יש פה אסימטריה בין החלק ‫הראשון לבין החלק השני.

‫אז אם אתה רוצה להיות ‫קוקניק, אתה תגיד ככה.

‫כלל, כלל ישראל, האומה הישראלית, ‫לדורותיה, יש להם חלק לעולם הבא.

‫יש אחרית לכלל ישראל.

‫אבל הפרטים, יש כאלה שכן, יש כאלה שלא.

‫בסדר? אפשר להגיד את זה ככה.

‫בעלי המוסר אומרים, כל ישראל שם חלק.

‫השאלה אם זה חלק גדול או חלק קטן. בסדר.

‫אבל האריזל, הוא קורא את זה אחרת.

‫הוא אומר, כל ישראל, אז זה כל ישראל,

‫כולל אלה שאין להם חלק לעולם הבא,

‫כולם יש להם חלק לעולם הבא.

‫הוא קורא את המשפט כי פשוט טוב, נכון?

‫כל ישראל, ובכלל זה אלה ‫שאין להם חלק לעולם הבא,

‫יש להם חלק לעולם הבא.

‫עכשיו, איך זה יכול להיות? ‫פה יש סתירה פנימית בתוך המשפט.

‫אלא צריך להבין את זה ככה.

‫כל ישראל יש להם בסופו של ‫דבר, אחרי זיכוכים וייסורים וכולי,

‫יש להם חלק לעולם הבא.

‫זה ברור? אז זה מה שאומר כאן הרמב״ם.

‫שכל ישראל יש להם חלק לעולם ‫הבא, אבל פי שחתו, שנאמר,

‫והאמר, כולם צדיקים. ‫זאת אומרת, בסוף כולם מגיעים.

‫בסדר? -אבל גם הגמרק הזה,

‫גם אלה שאין להם חלק ‫לעולם הבא, יש להם חלק.

‫זו הוכחה שאני צודק.

‫זאת אומרת, הגמרק על המשנה ‫הזאת אומרת, גם אלה שאין להם חלק,

‫יש להם חלק. הסימן שצדקתי בקריאה,

‫או יותר נכון, שהארי זה על קרא נכון. ‫-למה הרשימה?

‫כי שם זה רק על רשימת המלאכים.

‫וזה דורשי רשומות אמור. כי גם יש פה... מה?

‫יש שם שלושה מלאכים וארבעה הדעותות

‫אין להם חלק לעולם הבא. כך כתוב המשנה.

‫מי זה השלושה מלאכים? ירובעם, אחאב ומנשה.

‫מי זה הארבעה הדעותות? ‫בלעם, דואג, אחי תופל וגחזי.

‫אז בסך הכול מצאנו שבעה אנשים ‫בעולם שאין להם חלק לעולם הבא.

‫ואז הגמרה אומרת, דורשי רשומות... ‫מה זה דורשי רשומות?

‫אלה שקורים בין השורות. ‫לפעמים אתה חותם משהו בבנק

‫ויש איזה משהו באותיות ‫קטנטנות, ואתה לא קורא.

‫אבל מי שקורא את זה, אז ככה אומרת הגמרה,

‫דורשי רשומות אמרו כולם ‫יש להם חלק לעולם הבא,

‫ומביאים הוכחה שגם ‫ירובעם יש לו חלק לעולם הבא,

‫וגם מנשה וגם אחאב וגם גחזי וכו'.

‫אז כאילו זה היה בלוף. ‫עשינו את זה, אין להם חלק, אבל יש.

‫אבל לא נדבר על זה בפורש.

‫נכניס אותם בדלת האחורית, דרך מערכת הביוב.

‫הם ייכנסו, בסוף הם יגידו. בסדר?

‫אבל זה לא חינוכי. ‫פדגוגית אי אפשר להגיד את זה.

‫מה, להגיד על אנשים כל כך רעים ושהם חלק...

‫זה שורט את ההכרה המוסרית שלי. ‫אז אני אגיד, אין להם.

‫אחר כך, בצד, בוא נסדר את זה ‫בינינו רחוק מהזרקורים. בסדר?

‫מה? למה?

‫כדי ללמד אותך מה שאומרים דורשי רשומות.

‫כלומר, דורשי רשומות, איפה הם דרשו את זה?

‫כי הם ראו את המשפט הראשון, ‫כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.

‫אז הם הבינו שזה לא יכול להיות ‫שאלו שאין להם חלק לעולם הבא

‫אין להם חלק לעולם הבא. בסדר?

‫אבל אתה עדיין יכול להגיד ‫לזה, למה אני מקיים מצוות?

‫בשביל מה לקיים מצוות? ‫-לא, יש לי כבר גם כתה כתה...

‫יש לי את הקופון הזה.

‫יפה. אתה שואל, אז למה לקיים מצוות?

‫יש לי כבר את הקופון. ‫אדם מישראל יאמר, אני מסודר.

‫תשובה. מי שמקיים מצוות זה ‫לא בשביל לקבל לעולם הבא.

‫מקיימים מצוות כי זה מצוות. מה זאת אומרת?

‫בגלל עולם הבא אתה מקיים מצוות? ‫נו, באמת, אתה הופך את המצוות למסחר?

‫זה דבר ראשון.

‫דבר שני, נגיד לו, אתה מקיים מצוות

‫כי אם אתה לא תקיים מצוות, יחריכו ‫אותך בסוף להגיע לחי העולם הבא.

‫וואי, כמה זה יהיה קשה. נאמר את זה ככה.

‫הקדוש ברוך הוא יבטיח הבטחות לעם ישראל. ‫אין בעיה.

‫אבל האם אתה אותו ישראל ‫שהקדוש ברוך הוא יבטיח? לא.

‫אתה צריך לעבור איזה שיפוץ כדי ‫להיות מי שראוי להבטחה. בסדר?

‫וכיוון שהקדוש ברוך הוא ‫יבטיח והבטחות צריך לקיים,

‫אז לא תהיה לו ברירה, ‫אלא להפוך אותך ראוי לקיום.

‫הגלגולים, גן עדן, ‫גיהינום, קף הקלה, ייסורין,

‫כל מה ש... כל ה... ‫הוויזרים המרובים של מידת השכר וההונש,

‫ואז בסוף אתה זך ונקי, גמור לגמרי,

‫ושכות מגיעה לחי העולם הבא. בסדר?

‫אז לא הייתה לנו מוצאים ‫מוצא, אבל עכשיו נקרא לנושא...

‫סליחה? -מה חושב שזה יסתכל פה על תלמיד?

‫כן. -לא רוצים רק להגיע לחלק או הבחרת,

‫אבל אפשר לצפות מנהל ש... ‫-כן, זה אפשר להגיד, להגדיל את החלק.

‫אבל הבעיה שהמושג הזה של ‫הגדלת חלק ולא הגדלת חלק,

‫זה לא כתוב. בסדר. אבל יש לפי זה שאלה,

‫שאלה מה כדאי להיות. ‫האם כדאי להיות יהודי או גוי?

‫זאת השאלה. ‫לכאורה, להיות יהודי זה בעיה. מדוע?

‫כי מכיוון שיבטיחו לעולם ‫הבא, אז יכריחו אותי להגיע לשם.

‫זה יהיה נורא כואב. ‫השאלה אם האיסורים שווים. מה?

‫אבל זה עדיף לו שהוא לא יענה? ‫-לא. אני רוצה לענות לך.

‫הגוי לעומת זה, הוא ‫אומר, אני רוצה עולם הבא.

‫אם אתה רוצה עולם הבא, אין בעיה. ‫עושים ככה וככה וככה וככה,

‫אתה מקבל עולם הבא. גם הגוי. זה בהמשך.

‫וכן חסידאומות העולם יש להם חלק לעולם הבא.

‫אתה לא רוצה, אתה לא חייב. ‫כלומר, מי שרוצה להיעלם, נותנים לו.

‫מי שלא רוצה, יכול להגיע. ‫כלומר, זה הרבה יותר רגוע

‫השגת חיי העולם הבא ‫בתור גוי מאשר בתור יהודי.

‫כסיפור הידוע שבשואה, ‫אז ילד שואל את אבא שלו,

‫תגיד, למה זה קורה לנו? ‫הוא אומר, כי ה' אוהב אותנו.

‫אז אולי שהוא יאהב אותנו פחות. ‫זה קשה להיות יהודי.

‫בכלל, השאלה אם זה רווח. ‫אנחנו אומרים בתהילים,

‫לא לנו, ה' לא לנו. זה לא בשבילנו.

‫כי לשמחה אתן כבוד, למה אמרו הגויים וכו'.

‫אבל מצד האמת, הרבה יותר ‫פשוט, לראות כמה כבשים בניו זילנד,

‫לראות את המונדיאל בערב ‫עם קוסטה בירה מימין,

‫פייפ משמאל וחתול על נעלי הבית. ‫בשביל מה כל הבלאגן הזה?

‫אלא מה? מי שמחוויח מזה זה לא אנחנו.

‫הקבדה שבולחום מחוויח ‫מזה כנראה, יש לו תוכנית.

‫אז זה בדיוק המשהו, להיות גוי יותר כדאי.

‫זאת הסיבה שרוב מוחלט של ‫העולם החליטו להיוולד גויים.

‫שבעה מילים צודקים נוח, זה מינימום, מה?

‫זה תהיה בן אדם, מה? זה תהיה מנש.

‫מה? לרצוח, לגנוב, גיילות הרעיות, מה? ‫ואיזה מיני תנהגות.

‫זה לא בן אדם, זה פחות ‫מקוף, יותר גרוע מקוף.

‫אז זה ברור שהאדם צריך להיוולד, ‫שבעה מילים צודקים נוח, ברור.

‫אבל... מה? -הם החליטו.

‫הם החליטו. ‫החליטו, הכוונה שבין שתי אפשרויות,

‫הוא בחר באחת. הוא התחלתי להחליט.

‫למה כאילו? אחרי את הבחירה.

‫מה, מה, מה? רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע.

‫הצלבים משהו, הצלבים משהו. ‫אתה מביא לי משנה

‫שאמורה לסתור את מה שאמרתי, נכון?

‫נכון. על כוחך אתה חי, נכון?

‫כן? בואי ניקח את זה כפי שרגילים ‫להבין, כמו שאתה מבין כנראה.

‫על כוחך אתה נוצר, על כוחך אתה נולד,

‫על כוחך אתה חי, על כוחך אתה מת,

‫על כוחך אתה נציג, תתן דין חשבון לפני...

‫זה נורא והיום. זו תפיסה דמונית של העולם.

‫לא ביקשתי לשחק את המשחק, וגם אני נדפק.

‫לא ביקשתי לשחק.

‫למה אני צריך עכשיו לתת דין ‫וחשבון לפני מלח מלחי המלחים?

‫זה כאילו באים, שמים לי ככה, ‫הופכים את הסכין בתוך הפצע.

‫מלח על הפצעים, הכול, נכון?

‫הכל זה לא בתוך כל המסע שזה בפעד אחד.

‫מה דפני?

‫אז מה דפני, מה קורה לו? ‫הוא בוחר או לא בוחר?

‫לא יודע, לפי... ‫-לפי המשנה ברור שהוא בוחר,

‫ואני אסביר לך למה. ‫המשנה שהבאת, על מה היא מדברת?

‫איפה זה מתחיל לשחשרת? על כוחך אתה...

‫נוצר, נכון? נוצר.

‫ועל כוחך אתה נולד, חי, מת, כולם, נכון?

‫שאלה, מה זה השלב הזה? ‫מתי האדם נוצר? -40 יום.

‫40 יום מה? -אחרי...

‫אחרי מה? -אחרי ההפריה.

‫אחרי ההפריה, נכון? ‫כלומר, הביטוי יצירה אצל חזאל

‫מציין ראשית ריקום העיוורים ‫של העובר, שזה 40 יום,

‫אחרי הביצית המופרית. ‫נשבע אותך לביצית מופרית.

‫עוברים 40 יום, זה נקרא יצירה, ‫נגמרו תשע חודשים, זה נקרא לידה.

‫נכון? אבל השלב שקודם ליצירה ‫לא כתוב על כוחך, אלא עד רבה.

‫מה שאומרת המשנה, כיוון שעל כוחך אתה נוצר,

‫ולא השלב הראשון של ההפריה, ‫לכן זה סימן שאתה בחרת

‫ולכן אתה צריך לתת דין וחשבון.

‫אתה בחרת את היצירה של העובר?

‫לא, בחרת להגיע לביצית המופרית הזאת.

‫נשמה? -כן, שהיית נשמה.

‫אז מה על כוחך? -על כוחך היצירה.

‫אחרי השלב של הביצית המופרית ‫יש תהליכים ביולוגיים קבועים,

‫שאפשר להימלט מהם. ‫-אבל החלטה של נשמה זה הרבה יותר,

‫לא, אבל בחירה ראשונית. ‫-הבחירה הראשונית אני בחרתי.

‫זה לא על כוחך, על זה לא נאמר. ‫-זה להיווצר, זה...

‫לא, להיווצר, זה היווצר, ‫זה 40 יום אחרי ההפריה.

‫אה, אה, אה, אה. אה, אה, אה.

‫אתה איתי? -כן, כשאדם בוחר, מה אדם בוחר?

‫לפני היצירה הוא בוחר בהפריה.

‫אה, רק בהפריה הוא בוחר. ‫-יפה, מכאן ואילך אתה...

‫אני מחליט להיכנס למים. ‫לא יודע, להיכנס למים,

‫לא להיכנס למים. ‫אני מפחד מהמים, בבריכה וזה, מפחד.

‫אחרי שנכנסתי אני רטוב, אין מה לעשות. כן?

‫עכשיו יש תהליכים אחרים, ‫אבל יכולתי אז לבחור,

‫להיכנס או להיכנס. ‫-רגע, אז יש שתי אחרים. או לרדת למטה,

‫או לרדת למטה, שיהיה איתי. ‫-זה אותו הדבר. אני בוחר,

‫מה שאתה בוחר זה מה שאתה מקבל. ‫-אבל איך שיהיה איתי?

‫אתה יכול לרדת לתאגות. ‫-לא, אני בחרתי לרדת ל...

‫זה כמו שכתוב במסכת ראש השנה. ‫כל מעשה בראשית,

‫לדעתן נבראו, רשי, שעלם, ‫אם רוצים להיברה, ואמרו, הן.

‫כלומר, כל נברא בעצם הוא תולדה ‫של בחירה רצונית שקדמה להופעתו.

‫בסדר? ואז לא יצא לי גוי, ‫הוא יצא יהודי, אני בחרתי.

‫איפה להיבלד? אם יוצא לזה משפחה,

‫עם איזה צרות וכו'. בסדר? ‫יוצא לפי זה שאני צודק,

‫כשאני אומר שרוב מוחלט ‫של בני האדם, של הנשמות,

‫בחרו להופיע בתור גויים בעולם הזה. ‫זה מאוד מאוד מובן.

‫כי גוי, אם הוא רוצה עולם הבא, אין בעיה,

‫אתה עושה שבע מיצות בננוח, אתה מסודר.

‫יהודי, אם אתה לא רוצה, ‫נכריח אותך, בסוף אתה תרצה.

‫אז לסיבוב את ההתעה, בגלל ‫שהנשמות בחרות את ההפריה,

‫אז גם בני האדם יצאו ‫לנפרד ויש להם דבר שחרם?

‫לא, מה שבני הזוג עושים, הם עושים הפריה.

‫איזה נשמת הופיעה, לא תלוי בהם.

‫אין לנו דנאי של נשמות.

‫הנשמה גוחת לאיזה בצית מופרט להגיע.

‫אתה ממשיך נשמות, מאלה שרוצות.

‫זאת אומרת, יש לך אשכול ‫של נשמות, זה כמו בקרוסלע,

‫אתה צריך לתפוס, אבל צריך שיהיה מה לתפוס.

‫כן, בסדר, זה תהליכים נורמליים.

‫כל אחד מאיתנו יש לו ‫געגועים לכל מיני מצבים,

‫זוכרים את הילדות, כל מיני דברים. ‫-למה שזה הדבר הכי רחוק מהבורא?

‫אני אומר שזה הכי רחוק מהבורא, מי אמר לך?

‫כי יש אספקטורנדה גוי, אז... ‫-הוא יכול להיות ישראל,

‫הוא יכול להיות גוי.

‫יש כאלה שבחרו בכלל להיות אסבים.

‫הוא משירת האסבים.

‫אתה לא יודע איך להשתתף ‫של השאלה של השכונים.

‫אזו, אז השאלה היא ככה, למה יש משוגעים

‫שבחרו להיוולד יהודים? זאת השאלה.

‫מה? בדיוק, הוא אמר, סימן ‫שזה נשמות אידאליסטיות.

‫כלומר, הקדאיסטים, התועלתנים, ‫בחרו להיוולד מבני אומות העולם,

‫והאידאליסטים בחרו להופיע בתור בני ישראל.

‫עכשיו אני רוצה לשאול אלגה בזה שאלה,

‫האם זה כדאי להיות אידאליסט?

‫התשובה היא שאידאליסט לא ‫שואל את עצמו שאלות כאלה.

‫יכול להיות שזה כדאי, אבל ‫הוא לא יעשה את החשבון הזה.

‫בסדר? לא, למשל, יש לפעמים אידאליסטים ‫שמוכנים לוותר אפילו על העולם הבא שלהם.

‫משה רבין היה מוכן לוותר על העולם הבא.

‫זאת אומרת, עכשיו, ברור שהמוכנות ‫של משה לוותר על העולם הבא

‫זה מזכה אותו בבומבה של העולם הבא.

‫אבל הוא לא ידע את זה.

‫כשהוא החליט על הדבר, ‫זה היה אצלו רציני לגמרי.

‫בסדר? מה?

‫יש ספר...

‫הוא היה קורמיון ב-2003.

‫נו. -הוא היה קורמיון כמה?

‫יש גם אסטר קובלרוס, גם כן, בתקראי זה. כן.

‫נו, אז מה?

‫לדעת שיש מחקר על הנשמות. יש רק בעיה אחת.

‫המחקרים האלה הם יפים, ‫אבל עדיין יש ספק בהם.

‫כי מה שנחקר זה אנשים שכמעט מתו.

‫אלה שמתו לגמרי, לא חכו.

‫לא, לא, לא מתו. הם פנוזה.

‫פנוזה, כן, שחוזרים לגלגול הקודם. ‫כן, זה גם יכול.

‫כן, נכון. אגב, חכמי הקבלה ‫אומרים על הברכה שלא עשה ניגוי

‫הכוונה שלא גלגל אותי בגוי.

‫יש כאלה שאמרו שלא גוי עשה אותי.

‫כן, מה אתה אומר?

‫כן.

‫זה איך אתה חושב ש... -לא, לא גלגל אותי.

‫זאת אומרת, הגלגול הראשון בחרתי.

‫אחר כך מה התוצאות של מה שאני עושה בגלגול,

‫אז זה כבר תלוי במעשים שלי.

‫אז אני יכול אחר כך להתגלגל במקום אחר.

‫זה אומר, הוא מתחבר לעניין הזה של החלילה,

‫שאני אהיה יותר מונח, ‫שמעתי בכלל איזה מה להיות.

‫כי אין לך עדן.

‫השאלה, מי הייתי כשהייתי נשמה? זו השאלה.

‫מי הייתי? זו השאלה.

‫גם כאילו, איך אני נשמה? -מה?

‫הייתה רגעית שעל כוחי אני נשמה? ‫-זו, זאת השאלה.

‫זו השאלה. זאת השאלה שלך, נכון?

‫זאת אומרת, האם על כוחי אני נשמה?

‫מי אני כשאני בוחר לרדת? אני כבר מישהו.

‫אם אני כבר מישהו, אז זה ‫ברור לאן אני אגיע. נכון?

‫זה חצי גורמל, סליחה שאתה...

‫לא מסתדר, העניין הזה ‫שאני בוחר, אני כבר בוחר.

‫אם אני בוחר בפעם, ואיפה את אותי...

‫מי אמר לך את זה? זאת מיניין לך.

‫אתה אומר, הכל חשוב... ‫-אני לא אמרת לך שאני בוחר,

‫אני נשמה בוחרת. -למה לא? תוכיח שלא.

‫זה לכאורה מתבקש מסיבות מוסריות.

‫זה לא מוסרי להעמיד אותי לקבל דין וחשבון

‫על דבר שלא בחרתי בו.

‫אם אדם בוחר סיטואציה מסוימת,

‫אז הוא נושא באחריות של כל ‫מה שקשור לסיטואציה הזאת.

‫אבל אם הוא לא בחר, למה שזה יקרה לו?

‫יש יהודים שאתה הם כמו גוי ממש.

‫אה, זה בחירה? זאת אומרת, בעולם הזה,

‫אני בעל בחירה חופשית ‫אם אני אתנהג כיהודי או כגוי.

‫זה לא קשור לזהות שלי. ‫למשל, יש אדם שמשוכנע שהוא קוף.

‫הוא משוכנע, אבל הוא בן אדם.

‫אבל תתחיל, אולי הוא בוחר להיות משלמת.

‫איך אתה יודע? לא, הוא בוחר להיות אדם

‫שיתנהג כמו קוף. ‫הוא יכול לבחור להיות יהודי

‫ולהתנהג לא כיהודי. אגב, אחד מהמאפיינים

‫המובהקים של הזהות היהודית ‫זה הרצון לא להיות יהודי.

‫כן? לא, יש הרבה כאלה.

‫זה אנחנו רואים בכל הספרות. -אבל...

‫כן, הרצון לא להיות יהודי זה ‫דבר שחורז את כל ההיסטוריה

‫היהודית מתחילה ועד סוף. רואים את זה הרבה.

‫כן, למשל, שלמה זנד.

‫שלמה זנד כתב ספר, מתי הומצא העם היהודי? ‫הוא יהודי.

‫הוא טוען שהוא לא. כן? זה מאוד מעניין.

‫עכשיו, הספר שלו הפך ‫להיות רב מחר בכל אירופה.

‫מיליונים שלא תקים למכרו. למה? ‫כי ברגע שיש יהודי אנטישמי

‫כולם קונים. בסדר? זאת אומרת, יש...

‫כלומר, זה אחד מהמאפיינים, ‫זה מאוד מאוד בולט, הדבר הזה.

‫כי זה כל כך דבוק בנפש היהודית ‫שזה מעצבן עד כמה שזה דבוק.

‫כן? זה סוד הנסירה, קוראים לזה בקבלה,

‫שהאדם הראשון היה זכרון קבע דבוקים בגב.

‫ואי אפשר ככה לחיות. אז חייבים לחתוך,

‫לחשוב שאפשר להיפרד לגמרי. ‫ואז פתאום נפגשים.

‫או, זה את, זה אתה. בסדר.

‫אומר, אתם יכולים לעשות את ‫זה כאילו למעלה, כאילו ככה,

‫ל... -למה לעשות את זה ככה בצורה הזאת?

‫זה נושא בפני עצמו. ‫אתה רוצה לדעת על זכרון קבע?

‫אל תמדבר. ‫לא, אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו,

‫כי זה לא הנושא שלנו. אני יכול לעבור ‫מנושא לנושא, אבל אנחנו משתדלים.

‫כן. מה?

‫האם דן נעשים יהודי, שהתקדש ‫שלו ללא שבוע ולשמוע השבוע,

‫הוא יכול לספר לך שאתה עשית את המקוונות,

‫שגם המקור שיש לנו, גם ‫עם כל החברות הקטנות,

‫האנושי, הוא רק לא יהודי. -נכון.

‫אז יש מה שנקרא נסיבות מקהילות. ‫בסדר. אנחנו מכירים נסיבות מקהילות.

‫לכל אדם יש יהוד משלו, יש סיבות,

‫מדוע אני מתנהג באופן מסוים, הדוני השופט,

‫אתה צריך להתחשב בילדות ‫הקשה של הנאשם וכו'.

‫יש דברים כאלה. בסדר?

‫אבל אנחנו לא מדברים ‫על זה, אנחנו מדברים עכשיו

‫על הופעת הזהות עצמה.

‫ואז נשאלת השאלה, שאתם שניכם שאלתם,

‫מי הייתי כשבחרתי להיות אני?

‫זה אפילו... ‫זה מעגל קסמים, זה הנחת על מבוקש.

‫אני בחרתי להיות אני, אבל מי ‫זה היה אני שבחר להיות אני?

‫זה השאלה. -שאני לא זוכר זה.

‫זה שאני לא זוכר, אז מה? ‫יש הרבה דברים שאני לא זוכר.

‫לפעמים אדם עובר תאונה, ואז הוא ‫שוכח מה היה לפני חמש דקות, אז מה?

‫וזה לא קרה בגלל זה.

‫זה שאני לא זוכר, הייתי אומר, זה ‫אפילו חסד שהקב' הוא עושה איתי.

‫שאני יכול עכשיו לפתוח דף חדש, ‫פחות תחושה של דף חדש, זה גם משהו.

‫אבל השאלה היא, האם זה ‫פר שאני אני ולא גזר באדמה?

‫למה לא נהייתי גזר?

‫אולי בגלגול הקודם הייתי שפן.

‫בגזמני. מה אתה אומר?

‫הקושי פה בשאלה, זה הכי פשוט בחדר,

‫אנחנו בעולם מופשטים, ‫לא מתאימים בתודעה שלנו

‫לראשם של אותה בחירה.

‫אז אני חושב, זה אומר, אתה בחר בדף.

‫אתה אומר שבחיים המודעים שלנו ‫אנחנו לא רואים ראשם של אותה בחירה.

‫אנחנו לא זוכרים. ‫-לא זוכרים, אין לנו ראשם של אותה בחירה.

‫נכון? זה מה שאתה אומר.

‫אז א', אני רוצה להגיד לך ‫שזה מתבקש מבחינה מוסרית,

‫כי אם לא כן, זה לא פר שמעמידים אותי לדין.

‫זה בעצמו מוכיח, כיוון ‫שקדוש הוא מעמיד אותי לדין

‫ואלוהים הוא לא שד, כן? כי רק השד יודע.

‫אבל האלוהים הוא לא שד, לכן ‫אנחנו יודעים שהוא חייב לעמוד

‫בעמות המידה של המוסר שהוא דורש מאיתנו.

‫והוא לא ישפוט מי שלא הייתה לו ברירה.

‫זאת דבר ראשון. אז זה כבר ראשם דרך השכל.

‫שתיים, יש רשמים שנמצאים ‫במעמקי הנשמה של האדם,

‫והרשמים האלה לפעמים מופיעים באדם.

‫מה שאתה אומר, למשל ‫ההיפנוזה של פרופ' ניומן,

‫שחוזר אחורה.

‫וגם לא חייבים תמיד לזכור. ‫יבוא יום שאתה תיזכר.

‫כן? אתה תגיע לתחיית המיתים, ‫וואלה, הייתי כל הגלגולים האלה.

‫עכשיו אני זוכר.

‫בינתיים אתה לא זוכר, ‫אז מה אם אתה לא זוכר?

‫אם אני ישן, אני לא זוכר שום דבר מעצמי.

‫כי אני מתעורר, אני זוכר. ‫בסדר? אבל יש דבר כזה.

‫יש סיפור נפלא של רבי נחמן ברסלב.

‫אתה מכיר את סיפורי רבי נחמן?

‫המייסף וזין בטלרס?

‫אתה לא זוכר? המייסף וזין בטלרס.

‫רגע, לא מנטי. אתה יהודי, לא?

‫אני לא יודע איתם. -אתה יהודי היידיש.

‫יהודי? אתה יהודי היידיש? -אני לא יודע.

‫אז זהו, אתה רואה, הוא יהודי היידיש.

‫זה מעשה בשבעה קבצנים. המייסף וזין בטלרס.

‫כן? מעשה בשבעה קבצנים.

‫הסיפור הזה הוא סיפור ארוך ‫שכדי לספר אותו צריך 40 דקות.

‫אז אני לא אספר לכם את כל הסיפור,

‫כי גם הסיפור הוא עשוי מהרכבה ‫של סיפור בתוך סיפור שבתוך סיפור.

‫כלומר, יש מולקולות של סיפור ‫בתוך מבנים של סיפור עוד יותר...

‫זה סיפור מאוד מאוד ‫ארוך, שיש לו התחלה וסוף,

‫אבל בתוך הסיפור יש הרבה תתי סיפורים.

‫אז אני אספר לכם רק תת סיפור אחד

‫מתוך הסיפור של מה שסיפר הקבצן השני,

‫ביום השני של השבע ברכות ‫של הילד והילדה שנמצאו ביער

‫ביום הבריכה הגדולה. בסדר? זה מה שכתוב שם.

‫אז אני לא אספר לכם לא על ‫הבריכה הגדולה ולא על היער,

‫ואני אספר לכם רק קצת ממה שמספר הקבצן השני

‫ביום השני של השבע ברכות של הילד והילדה. ‫בסדר?

‫ואז הוא מספר, אני מברך אתכם,

‫אני מברך אתכם, לכבוד החתונה שלכם,

‫שיהיה לכם זיכרון כמו שלי.

‫ואיך אני יודע שיש לי זיכרון גדול?

‫כי פעם אחת הייתה אונייה שהייתה בים

‫ובה רוח שערה בים. ‫כל זה סיפור קטן בתוך הסיפור, כן?

‫והאונייה התהפכה ונשברה,

‫וחלק מהאנשים ניצלו, הצליחו לשחות עד ה-E.

‫מה? -יש E בסיפור הזה?

‫תמיד יש סיפור. ‫לא תמיד, אבל במקרה הזה יש E.

‫והניצולים הגיעו ל-E ואז ‫עלו בראש המגדל שב-E,

‫כדי לראות את הנוף.

‫ואז אמרו, בואו נשחק משחק.

‫משחק של תחרות למי יש יותר זיכרון.

‫ואז הגיע הנשר הגדול,

‫והציע את עצמו בתור שופט בתחרות.

‫עד כאן ברור? סיפור יפה, לא?

‫ופיטר פאנזי כלום לאומד זה.

‫עכשיו, ואז היה שם אדם זקן ‫מאוד, כולם ראו שהוא מאוד זקן,

‫והוא אמר, אני זוכר כשכתפו את הפרי מן העץ.

‫ואז כולם אמרו, וואו, איזה זיכרון.

‫ואחר כך בא אדם שני, והוא ‫היה גם כן זקן, אבל פחות זקן.

‫והוא אמר, אני זוכר כשהפרי היה על העץ.

‫וכולם תמהו איך הוא זוכר, ‫למרות שהוא יותר צעיר,

‫הוא זוכר משהו שהיותר זקן לא זוכר.

‫והשלישי אמר, אני זוכר כשהנר היה דלוק.

‫ואז כולם מתפעלים, הוא יותר ‫צעיר, כל פעם זה אחד יותר צעיר.

‫והרביעי אומר, אני זוכר ‫כששמו את הגרעין באדמה.

‫והחמישי אומר, אני זוכר ‫כשחשבו על הטעם של הפרי.

‫והוא אומר, אני זוכר ‫כשחשבו על הריח של הפרי.

‫ריח של הפרי, וכו'. וכל פעם זה יותר צעיר.

‫ואני הייתי שם, אומר ‫הבטלר השני, הקבצן השני.

‫ואני הייתי שם והייתי ‫תינוק שרק עכשיו נולד.

‫ואני אמרתי, ואני זוכר שום דבר.

‫ואז כולם אמרו איזה זיכרון. ‫ואז הנשר הגדול אמר,

‫הוא בעל הזיכרון היותר גדול. ‫למה? כי מי שזוכר

‫שכתפו את הפרי מן העץ, הוא ‫זוכר שחתכו את חבל הטבור שלו.

‫ואז זה שזוכר שהפרי על ‫העץ לפני חיתוך הטבור.

‫וזה שזוכר את הנר, הוא היה עובר במעי עמו.

‫הגמרא אומרת שהעובר, יש נר דלוק על ראשו,

‫והיא לא נרוע לראשי.

‫וזה שזוכר את הגרעין ששמו באדמה זה ההפריה.

‫ומי שזוכר את הטעם, ‫את הריח, וכו', את המראה,

‫כל זה זה המחשבות שקדמו להפריה.

‫והילד הזה שאומר שהוא לא זוכר כלום,

‫הוא זוכר שהוא לא היה. הוא זוכר את העין.

‫ולכן הוא בעל הזיכרון היותר גדול,

‫ואני מברך אתכם, לכבוד חתונתכם,

‫שיהיה לכם זיכרון כמו שלי, ‫ותהיה השמחה גדולה מאוד.

‫ביום השלישי, הגיעה הבית ‫לר השלישי, אבל זה לא סיפור.

‫טוב, עכשיו, מה זה הסיפור ‫הזה שאני זוכר את הכלום?

‫אני זוכר, וכל אחד ‫מאיתנו זוכר, שלא היינו פה.

‫נכון? אתה זוכר שפעם לא היית פה?

‫אתה לא חושב שאתה נצחי, נכון? ‫אתה לא חושב שתמיד היית.

‫כן, אבל אתה גם... הלא זוכר שלך זה הידיעה

‫שיש גבול עד כמה אתה יכול לחזור אחורה.

‫מבחינתך, מה שקודם לזה לא קיים.

‫אבל זה היה קיים.

‫כלומר, אדם נולד בעולם הזה, ‫ימות, יעזוב את העולם הזה,

‫העולם ממשיך, גם לפני, גם אחר.

‫זאת אומרת, יש בנו רושם ‫שמתלווה לכל אחד מאיתנו

‫של היותנו לפני היותנו.

‫למה זה נצרח? ‫כי כדי לענות על השאלה שלך, אתה הקשטה,

‫לפני כן, אין לנו רשמים. אז הוא אומר, יש!

‫אם הבטלר השני אומר שיש, ‫אז הוא יודע על מה הוא מדבר.

‫בטלר זה הקבצן. בסדר.

‫אז יש דבר כזה. ‫עכשיו, הפלטון היווני אמר שכל מה

‫שאדם לומד בעולם הזה הוא ‫היזכרות, רמיניסנס, גם זה באנגלית.

‫זאת אומרת, מעין מה שהגמרא אומרת,

‫שאדם לומד כל התורה כולה, ‫שוכח, ואז הוא לומד בחזרה.

‫או במילים אחרות, אם אני ‫מסוגל ללמוד משהו שלא ידעתי,

‫סימן שתמיד ידעתי אותו, רק ששכחתי. ‫משהו כזה.

‫מה דף מחוק? -יפה, אנחנו לא דפים חלקים.

‫אנחנו דפים מחוקים שמתמלאים בחזרה. יפה.

‫מה? -איזה פרוצדורה?

‫עכשיו, איך אתה נולד לעצם ‫לשכיח את החיים קבועה?

‫כדי לעזור לי. ‫כלומר, השכיחה של מי הייתי היא נצרכת

‫שאוכל לתפקד במסגרת העולם הזה. ‫לעולם הזה יש כללים משלו.

‫אם אתה אומר כל הזמן, מה ‫היית וכו', אני לא אוכל לתפקד.

‫לכן, לתקופה קצרה של מאה ‫שנה בערך, משכיחים ממני את זה.

‫אבל לפני כן ידעתי, אני ידע אחר כך.

‫השאלה, מי הייתי? צאו, אני חוזר על השאלה.

‫עוד לא ענינו על השאלה הזאת. ‫מי הייתי כשבחרתי להיות אני?

‫נכון? עד כאן השאלה ברורה? ‫התשובה היא שהייתי חלק

‫מן הרצון האלוהי.

‫זה פסוק מפורש. ‫אני אמרתי, אלוהים אתם ובני עליון כולכם.

‫אכן כאדם אתם מוטון. ‫כלומר, הייתי בהתחלה חלק מן הרצון העליון.

‫מה זה הרצון העליון? ‫היה כתוב שהוא רוצה משהו, נכון?

‫מה הוא רוצה? ‫יכול להגיד שהוא אמר, אני רוצה עולם. יפה.

‫מה פירוש אתה רוצה עולם? ‫אני רוצה שמיים וארץ.

‫אז אתה כבר רוצה שני דברים. ‫כן, ובארץ, אני רוצה שיהיה אילנות,

‫חתולים ובני אדם. ‫אז הרצון שלך שתהיה ארץ, זה כבר שלושה.

‫וכשאתה רוצה שיהיו חתולים, אז מה אתה רוצה?

‫שיהיה להם ארבע רגליים ושפם וזנב. ‫אז זה כבר מתפרט.

‫כלומר, הרצון האלוהי האחד ‫מתפרט להרבה תתי-תתי-תתי רצונות.

‫עד כאן ברור. הוא רוצה, בין ‫היתר, שהיו יהודים, שיהיו גויים.

‫ואני בוחר, כלומר, בתור אחד הרצונות האלה,

‫בחרתי להיות נטף של הרצון ‫העליון שהופך להיות אדם פלוני.

‫בקבלה קוראים לזה מעבר ‫מעולם האצילות, שהוא אצלו,

‫לעולם הבריאה. וזה בדיוק מה שרשי אומר,

‫שעלם, אם רוצים להיברא. ‫מה זה להיברא? לצאת החוצה.

‫לפני כן, מהאלוהה היו נבראים, ‫הם היו חלק מן הרצון העליון.

‫בעצם אני רצון שהוא תולדה של רצון. ‫רצון בוליד רצון. מובן?

‫אז זו המשמעות של הביטוי, ‫אני, אמרתי, אלוהים, אתם,

‫מובנים עליון כולכם.

‫יש לי אפשרות... -כאילו מה?

‫אתה יכול... ‫לא אדם, אבל אתה יכול להיות אדם.

‫יכולתי לא להיות אדם, נכון. ‫זה גם מסביר מדוע יש סולידריות

‫בין האדם לכל הבריאה.

‫כי אני, לא רק אני, אני חלק מן הקוסמוס.

‫לכן יש קשר בין האדם לקוסמוס.

‫יש אפילו גמרה במסכת ‫סנדרי, אני חושב, שאומרת,

‫מה היה הגודל של האדם הראשון? ‫כמה הוא היה גבוה?

‫זה אחרי החטא.

‫לפני החטא, האדם הראשון ‫היה גדול מהשמיים ועד הארץ.

‫כלומר, מילא את כל החלל של העולם כולו.

‫והוא היה רואה את כל ‫הדורות, אז הוא היה בכל הזמנים.

‫אז איך הוא היה נראה?

‫הוא לא יכול לראות... הוא הכול.

‫אין הבדל בין האדם לבין הקוסמוס.

‫כיוון שחטא, ששרח, נתקטן, ‫שנאמר, אחור וקדם צרטני,

‫ותשת עלייקה פחם.

‫ואז הוא נהיה צוציק.

‫מה זה אומר? -מה? לא, זה אומר שהאדם

‫הוא שריד של הבחירה ‫הקוסמית שהייתה בעולם כולו,

‫ורק באדם זה נשאר.

‫מי אמר שזה רע? זה נתון.

‫בעצם... -כיוון שהוא חטא, אבל זה...

‫לא, כיוון ששרח, אני ‫תיקנתי, לא חטא, כיוון ששרח.

‫וכנראה שזה משחק מכור, ‫הוא היה חייב להגיע למצב הזה.

‫בסדר? אבל זה... ‫צריך להביא ראיות למה שאני אומר.

‫הוא לא רע? -לא, זה לא בדיוק.

‫זה לא בדיוק, אבל זה נושא מאוד מאוד רחב,

‫שאני לא יכול להריב בו עכשיו. מה?

‫הרצון של הבורא זה הבורא, נכון?

‫הרצון של הבורא זה הבורא. ‫זה משהו מהפילוסופים.

‫המקובלים לא אומרים ככה.

‫אנחנו לא חלק מה... ‫אתה רק אולי מתייחס לזה,

‫אנחנו חלק מהרצון. יפה. ‫אנחנו גזורים מהרצון.

‫נכון, זה חלק מהרצון. בסדר?

‫לפי הפילוסופים זה לא מסתדר, ‫אבל לפי המקובלים זה מסתדר.

‫הרמבא אומר שהרצון זה דברים מסויים.

‫כן, זה מה שהרמבא אומר, כן? ‫כי דרכם של הפילוסופים.

‫זו הוכחה שלום המקובלים.

‫המקובלים אומרים שהרצון זה לא האלוהים.

‫זה הופעה שלו.

‫בסדר? ‫זה מערל דרך חיים, פרק חמישי על המשנה

‫של עשרה דברים נעברו בין השמשות.

‫שם הוא מסביר את המחלוקת ‫בין המקובלים לרמבא בזה. בסדר?

‫טוב. אז זה מה שלמדנו, שרוב ‫בני האדם בחרו להיוולד גויים,

‫מאוד אפשר להבין אותם, ושיש ‫אנשי סיירת בחרו להיוולד ישראל.

‫אבל אפשר להיות חתול כמו בחיות. ‫בחרו להיות חיות.

‫הרבה יותר קל להיות חתול מאשר אדם.

‫החתול לא צריך לחשוב מה הוא ילבש הבוקר. ‫גם לא החתולה.

‫ואילו אדם שואל את עצמו, מה אני אלבש?

‫הוא נזר הבריאה. -מה? הוא נזר הבריאה.

‫אבל זה די איזה כדר זה, להיות נזר הבריאה.

‫עדיף להיות חתול. ‫אמר לי אדם שעבר את השואה,

‫תדע לך שבשואה היינו מקנאים בחתולים.

‫פשוט, יותר קל להיות חתול מאשר להיות אדם.

‫טוב, כן. -הגלגול הוא גם כולו?

‫אה? -הגלגול הוא גם כולו?

‫לא, זה כבר לא. ‫כלומר, הגלגול הוא פונקציה של...

‫של המעשים של האדם. ‫זה חלק מהתהליך שהוא עובר לתיקון.

‫אז כך שאפשר לומר, הבחירה ‫הראשונית שלי היא קדומה מאוד,

‫בגלגול הראשון, אפשר לומר.

‫טוב, אז בואו נחזור כן לדברי הרמב״ם.

‫אנחנו בסוף הלכהה.

‫אף על פי שחתאו שנאמר ועמך ‫כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ.

‫ארץ זו, משל. ‫כלומר, ארץ החיים, והוא העולם הבא.

‫וכן, חסידי אומות העולם, ‫יש להם חלק לעולם הבא.

‫אבל אין חסידי אומות העולם ‫לא מוגבל שייבשו את זה?

‫זהו, הוא לא מגדיר בכלל מה ‫זה חסידי אומות העולם. נכון?

‫כי זה לא הנושא שלו. ‫איפה הוא מגדיר מה זה חסידי אומות העולם?

‫בלכות מלאכים. בפרק י'... לא, סע, בפרק ח',

‫הלכה י', שם הוא מסביר ‫מה זה חסידי אומות העולם.

‫חסידי, חכמי, ויש לדון מה היחס בין ‫חסידי אומות העולם לחכמי אומות העולם.

‫איפה הוא מגדיר עולם הבא? ‫-הוא לא מגדיר מה זה עולם הבא.

‫איפה הוא מגדיר עולם הבא? ‫בפרק ח' של ללכות תשובה.

‫אנחנו בפרק ג'. אז אם נגיע לפרק ח',

‫נדע מה זה עולם הבא. ‫-הוא אומר פה, הוא קצת רומן,

‫הוא אומר, ארץ החיים תהיה עולם הבא. ‫-כן, אבל זה מילים סתומות.

‫מה זה ארץ החיים היא עולם הבא. ‫אבל בפרק ח' הוא מסביר מה זה עולם הבא.

‫אני חושב, פרק ח' הוא ‫פרק ו', רק רגע, אני אגיד לך.

‫פרק...

‫פרק ח', כן? ‫בפרק ח', שם יש הסבר מה זה עולם הבא.

‫אז כך שחסידי אומות העולם ‫זה בלכות מלאכים פרק ח',

‫הלכה יהודה א', ועולם ‫הבא בלכות תשובה פרק ח'.

‫עד כאן ברור? יפה. וכן חסידי אומות העולם

‫יש להם חלק עולם הבא. מי אמר לו?

‫מי אמר לו שהרמב״ם, איפה הוא יודע ‫שחסידי אומות העולם יש להם חלק עולם הבא?

‫מה זה עולם הבא? ‫-מה זה עולם הבא זה בפרק ח'.

‫אבל מי אמר לו לרמב״ם שחסידי ‫אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא?

‫נכון, זה מה שהגמרא אומר. זה בעצם משנה.

‫זה משנה במסך חצנדרין על זה ‫שאומרים שבלעם אין לו חלק לעולם הבא,

‫ובלעם הרי הוא גוי. ‫אם אומרים עליו שאין לו עולם הבא,

‫סימן שבאופן עקרוני יש לו. ‫וזה כדעת רבי יהושע.

‫מחלוקת רבי יהושע ורבי ‫אליעזר, האם חסידי אומות העולם

‫יש להם חלק לעולם הבא או לא. ‫רבי יהושע אומר שיש להם,

‫רבי אליעזר אומר אין להם.

‫הוא לא קרא את המשנה. זה דברי רבי אליעזר.

‫יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. ‫איך אתה ידע?

‫אבל יש אנשים גם שאומרים, ‫הם לא רוצים לחיות.

‫אז זאת אומרת שיש מחלוקת תנאים,

‫ורבי יהושע אומר, יש להם מחלוקת נבאה.

‫כשיש מחלוקת בין רבי ‫אליעזר לרבי יהושע, הלכה כמי?

‫כרבי יהושע, זה כלל.

‫זאת אומרת, שאלת השאלה, ‫מה, רבי אליעזר באמת חושב

‫שכל העולם כולו עבוד?

‫גם האנשים הישרים? איך יכול להיות?

‫אז קודם כול, יכול להיות שרבי ‫אליעזר אומר, תראה, יש פה בעיה.

‫הם שמעו על עם ישראל ולא מתגיירים? ‫איך יכול להיות?

‫כמו המטענה שלך, אם אני צודק, ‫למה לא כולם חושבים כמוני?

‫אבל אני חושב שיש פה משהו הרבה יותר עמוק.

‫אברהם אבינו, כתוב, אלה תולדות ‫השמיים והארץ בהיברעם. נכון?

‫אומרים, חזל, אל תקרא בהיברעם, אלא באברהם,

‫שבשביל אברהם נברא העולם.

‫נכון? מה?

‫בוודאי שזה אחד הפירושים. ‫כל פירוש יש לך עוד מיליון פירושים.

‫אני מדבר על הפירוש הזה, ‫לא לברוח לפירושים אחרים.

‫נכון? ‫בהיברעם, אל תקרא בהיברעם, אלא באברהם.

‫מישהו אמר לי שבשיעורים ‫שלך ביוטיוב זה מאוד מעניין,

‫אבל אתה כל הזמן כועס על התלמידים.

‫אז אני מודיע, אני לא כועס על אף אחד. ‫זה מהלך פדגוגי, בסדר?

‫בסדר. אז אומר... איפה היינו? בהיברעם.

‫בהיברעם, בשביל אברהם נברא העולם.

‫מה זה אומר? ‫שבשביל אברהם היה כדאי לברוא את העולם הבא.

‫אם כדאי לברוא את העולם, ‫כנראה שיש עולם הבא.

‫עכשיו, אני שואל את השאלה, ‫מה עם כל הדורות לפני אברהם?

‫כתוב, עשרה דורות, מהאדם ועד נוח.

‫להודיע כמה ערך הפעים לפניו.

‫שלקח עשר דורות עד שהוא ‫השחית את העולם עם המבול.

‫עשרה דורות, מנוח ועד אברהם.

‫לא הודיע כמה ערך הפעים ‫לפניו, שכל אלה היו מכעיסים,

‫עד שבא אברהם ונטל שכר כולם.

‫אני לא הבנתי.

‫היה עשרים דורות, בסוף ‫בא אברהם ונטל שכר כולם.

‫איך יש להם שכר? ‫הם היו רישאים, הם היו מכעיסים.

‫אז איך אברהם נוטל את השכר שלהם?

‫הם אין להם שכר, הם רישאים.

‫הבנתם את השאלה?

‫המשנה אומרת שהיו עשרים דורות של רישאים,

‫בא אברהם נטל שכר כולם.

‫איזה שכר כולם? הם אין להם שכר, הם רישאים.

‫אלא מה? ‫זה בא לומר שאם עשרים דורות של רישאים

‫מסוגלים לייצר אברהם אחד,

‫אז רטרואקטיבית זה אומר ‫שהם לא כאלה רישאים.

‫יש להם שכר. בזכות זה שיש לאברהם שכר,

‫הוא נוטל שכר כולם, אז יש להם שכר.

‫הם הולידו.

‫זה כנראה לא כל כך כך.

‫כלומר, הכלכולים הם גם ההזדמנות של התיקון.

‫כלומר, אין תיקון בלי כלכול.

‫אז יוצא שבזכות אברהם יש עולם הבא לכולם.

‫אז עכשיו, מה שאומר רבי אליעזר,

‫בואו נחזור לשיטה של ‫רבי אליעזר, הוא אומר נכון,

‫אבל עוד לא הגיע אברהם ‫שנותן שכר לעולם כולו.

‫יגיע הזמן שבו יהיה כל ‫העולם ראוי לעולם הבא,

‫אבל עוד לא הגענו לזה.

‫זה בעצם, אפשר לומר, הגויים, ‫לפי רבי אליעזר, הם בסטנדביי.

‫כשם שאברהם, היה צריך להמתין ‫עד אברהם כדי שרטרואקטיבית

‫עשרים דורות יזכו לחיי ‫העולם הבא, יזכו לסחר, נגיד.

‫אז כך אומר רבי אליעזר על האנושות כולה.

‫רבי אליעזר אומר שאפילו חסידי אומות העולם

‫אין להם חלק לעולם הבא. זה יכול להיות.

‫עוד לא זכו לאברהם שלהם.

‫אבל זה יבוא. כלומר, זו המשימה של האנושות

‫היא לזכות לחיי העולם הבא.

‫אבל זה אמרה שאברהם... ‫-אזו, זה לפי המשנה הזאת,

‫שהיא כנראה לפי רבי יהושע.

‫אבל אני רוצה להסביר מה ההיגיון ‫של דבר רבי אליעזר. עכשיו, בכל מקרה,

‫יש לחסידי אומות העולם חלק לעולם הבא.

‫מה?

‫אפשר לומר, דס מתן צחרם ‫של צדיקים לעתיד לבוא.

‫השאלה מה זה הסחר?

‫האם סחר, האם כל העולם ‫הבא מסתכם במושג של סחר?

‫זו שאלה שאין צח לדון בג כשנגיע לפרק חדש.
[fwdevp preset_id="meirtv" video_path="https://vimeo.com/765624640" start_at_video="1" playback_rate_speed="1" video_ad_path="{source:'https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4', url:", target:'_blank', start_time:'00:00:01', fwdevp_time_to_hold_add:'0', fwdevp_add_duration:'00:00:07'}"]
מספר פרק בסדרה : 4
הלכות תשובה לרמב"ם א', ג' | הרב אורי שרקי
הלכות תשובה לרמב"ם פרק ג', ו' | הרב אורי שרקי
אורך השיעור: 52 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש"ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id="meirtv" video_path="https://vimeo.com/765624640" start_at_video="1" playback_rate_speed="1" video_ad_path="{source:'https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4', url:", target:'_blank', start_time:'00:00:00', fwdevp_time_to_hold_add:'7', fwdevp_add_duration:'00:00:07'}"]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[shiurim_mp3]

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ג', ה' | הרב אורי שרקי

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!