הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הפרק על היצר הרע | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ה’: הגאולה – חורבן הגוף או חיזוק הגוף? | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

איך ולמה המצוות בטלות לעתיד לבוא? | אורות הקודש ד’, יפעת גילוי המצוות | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ג’, ה’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי שרקי בהמשך ללימוד ספר המדע לרמב"ם, ממשיך בלימוד הלכות תשובה לרמב"ם, בהרחבה ובתוספות רבות

הרב אורי עמוס שרקי

ו׳ במרחשוון ה׳תשפ״ג (אוקטובר 31, 2022)

מילות מפתח:תשובה

Play Video

Autoscroll:

‫הרכב, אני רק רוצה לחזור על זה ‫שאנחנו נמצאים בספר המדע להרמב״ם,
‫שהוא הספר הראשון מתוך 14 ‫ספרים המרכיבים את משנה תורה,
‫והוא מחולק ספר המדע לחמישה חלקים.
‫והחלק הראשון שמו אלחות יסודי התורה,
‫השני אלחות דעות, השלישי אלחות תלמוד תורה,
‫הרביעי אלחות עבודה זרה ומשמשיה,
‫וחלק החמישי נקרא אלחות תשובה.
‫יש משמעות לסדר אצל הרמב״ם, זה לא במקרה.
‫צריך להבין מהי השקפת העולם ‫שבאה לידי ביטוי בסדר הזה.
‫הגענו אל אלחות תשובה. כן, מה אתה אומר?
‫באיזה עמוד? אז זה צריך לראות.
‫באיזה פרק אנחנו באלחות תשובה, ‫ולפי זה נוכל גם להגיד איזה עמוד,
‫אבל זה תלוי במעדורות.
‫אנחנו באלחות תשובה, ונדמה ‫לי שהגענו אל פרק שלישי.
‫פרק שלישי.
‫פרק שלישי, הלכה ה'.
‫נכון? אנחנו בסוף הלכה ה', או שאני טועה?
‫היית במילואים. אז בגלל זה לא התקדמנו?
‫לא, לא, היית במילואים. בסדר, אין בעיה.
‫אנחנו בפרק שלישי של אלחות ‫תשובה, ואנחנו בסוף הלכה ה'.
‫ההלכה היא הלכה ארוכה, ‫ואנחנו עסוקים בחלק האחרון.
‫נאמר כך,
‫וכן כל הרישאים... אתם נמצאים שם?
‫זה מספר שורות לפני סוף ‫ההלכה, זה משתנה לפי המעדורות,
‫וכן כל הרישאים שעבונותיהם מרובים.
‫מה זה רישאים שעבונותיהם מרובים?
‫יש להם הרבה עבירות, יותר מזכויות.
‫מה אתה עושה, בנימין? אנחנו בהלכות תשובה.
‫זה ודאי לא בתחילת הספר, ‫זה נקרא סוף הספר, נכון?
‫אנחנו בפרק שלישי, הוא ‫נקרא גם פרק ג', אם זה עוזר לך.
‫רגע, רגע, רגע, לא, לא, אני לא מקבל את זה,
‫אתה איש מדע, אתה אמור ‫לדעת את הדברים האלה.
‫פרק שלישי, מצאת, נכון?
‫תשובה, רגע, אתה מקצר תהליכים. כן.
‫פרק שלישי, אתה נמצא שם? ‫פרק שלישי, סוף הלכה ה'.
‫תודה רבה, ברוך תהיה.
‫לפחות פה יש סוכר, אני מתאר לעצמי.
‫כן, לפחות בזה. טוב.
‫אה, בזה יש סוכר, טוב, יפה, תודה.
‫לא, לא אמרתי כלום, לא...
‫אז הוא אומר כאן,
‫וכן כל הרשעים שאבונותיהם ‫מרובים דנים אותם כפי חטאיהם.
‫מה זה דנים אותם כפי חטאיהם? לא ברור.
‫האם זה הונשים בעולם הזה? ‫האם זה הונשים בגהינום?
‫את הרמב״ם, לומר את האמת, זה לא מעניין.
‫מדוע? ‫משום שענחת היסוד הכללית, השם הוא שופט צדק,
‫מה אכפת לי איך הוא שופט את האדם על חטאיו?
‫העיקר שאני יודע שהוא עושה צדק.
‫אז לפעמים יש אווירות שעונשן בעולם הזה,
‫יש אווירות שעונשן בעולם ‫הבא, יש איזו פגיעה בגוף,
‫או פגיעה בממון, או פגיעה ‫בנפש, יש כל מיני סוגים של הונשים.
‫עכשיו, מה זה הונשים? ‫דרך כלל זה דבר נצטרך לברר.
‫דרך כלל זה דרך לברר. ‫המושג של הונש מצד האמת
‫זר ליהדות. למה?
‫מה שמקובל בתרבות הכללית כשמדברים על הונש,
‫מתכוונים לומר נקמה.
‫זו נקמה. ‫כלומר, אלוהים נוקם נגד מי שעובר על דברו.
‫כאילו, רק איזשהו שאומר, ‫מה, אני אמרתי לך לעשות ככה,
‫עשית אחרת? אני אראה לך מה זה.
‫זה נכון במיתולוגיה, זה נכון גם ‫במידה רבה בנצרות ובאיסלאם.
‫ביהדות, הקב". ‫הוא לא נוקם מן האדם, אלא מתקן את האדם.
‫גהינם, לפי זה, הוא לא מקום הנקמה, ‫גם אם לפעמים זה מופיע בצורה הזאת,
‫אלא הוא מקום התיקון.
‫לכן מובא במדרשים שכאשר ‫הנשמה מגיעה לפתחו של גהינום,
‫היא מודה לקב". שהיא הגיעה למקום הזה.
‫כן? והיא מתקנת. ‫זה כמו שיש לך רכב שהתקלקלת,
‫אתה מביא אותו למוסך. מה עושים לו במוסך?
‫מפרקים אותו יותר.
‫הוא לא יכול לתפקד בכלל. ‫מעלים אותו עכשיו על רמפה.
‫אז מה? מה עשה הרכב? הוא כבר הגיע, מסכן.
‫לא, אנחנו רוצים לתקן.
‫תראה, אחר כך הוא יצא דנדש.
‫אז זה בדיוק מה שעושה גהינום.
‫לכן אומר כאן הרמב״ם, רישאים ‫דנים אותם כפיכתיהם, זה לא נקמה,
‫זה תיקון. יש צור של תיקון.
‫מה זה רשע? מה זה הרשע?
‫הגדרה של רשע נמצאת בפרק ג', בהלכה א'.
‫אנחנו לא נעבור על זה, כי אנחנו בהלכה ה'.
‫אבל עשיתי לך הפנייה, בסדר?
‫האמת היא שזה לא כזה פשוט, כי ‫הגדרות של רשע משתנות לפי ההקשר.
‫פה אנחנו מדברים על רשע בדין, ‫בדינו, שדינו, הרשעתו, יקר ויקר.
‫אבל יש מובנים אחרים של ‫רשע, למשל בספר עתניה,
‫ההגדרה היא אחרת לגמרי.
‫אז פה אנחנו מדברים לפי ההלכה ‫א', שאתה, בזונך החופשי, תאיין בה.
‫אז מה שאומר כאן לנו הרמב״ם?
‫וכן, כל הרשעים שאבונותיהם ‫מרובים דנים אותם כפיכתאים.
‫ויש להם חלק לעולם הבא,
‫שכל ישראל יש להם חלק ‫לעולם הבא, אף על פי שחטאו.
‫שנאמר, ועמך כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ.
‫ארץ זו משל, כלומר, ארץ ‫החיים, והוא העולם הבא.
‫זהו, אז זה קצת מוזר, לא? ‫אלא מה? ועמך כולם.
‫גם מי שאתה חושב שהוא ‫לא צדיק, כולם צדיקים.
‫זהו, אבל מה פירוש המילה כולם? ‫בואי נחשוב לפני המילה צדיקים.
‫נחשוב על המילה כולם.
‫כשאתה אומר כולם, זה כולם, כולל כולם,
‫גם אלה שאני לא רוצה להזכיר את שמם.
‫זה כמו שלמשל אומר הנביא ישעיהו,
‫יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע,
‫אני ה' עושה כל אלה. כך אומר הנביא, נכון?
‫זוכר? הנביא אומר, כן? ‫יוצר אור ובורא חושך,
‫עושה שלום ובורא רע, אני ה' עושה כל אלה.
‫זה מה שאומר הנביא ישעיהו.
‫בתפילה אנחנו מתקנים את לשונו של ישעיהו
‫כי אנחנו לא אוהבים להגיד את המילה רע.
‫לכן אומרים יוצר אור ובורא ‫חושך, עושה שלום ובורא את הכול.
‫סימן שהכול זה הרע.
‫זאת אומרת, כשאני אומר הכול, ‫זה כולל הכול, גם הרע לפי זה.
‫לכן כשאתה אומר, ועמך כולם צדיקים,
‫תעצור עד לפני המילה צדיקים, ‫ועמך כולם, מה זה כולם?
‫הרשעים גם, נכון?
‫אלא מה? בסופו של דבר צדיקים. איך?
‫טוב, הם צריכים לעבור כל מיני מסכים.
‫הם בסוף כולם ירשו ארץ,
‫אבל מה הם צריכים לעבור באמצע? ‫וואלה, לא נעים. נכון?
‫זה מה שזה אומר.
‫אבל הם צדיקים, לפני שהם עוברים את זה.
‫לא, אז לפי זה לא.
‫אני אדאג, כמו שגילו הנביא אומר,
‫ואמר, אני אדאג שכולם יהיו ‫צדיקים בסוף, ואז גילו, לב ירשו ארץ.
‫יש שאלה ששואל,
‫שעולה מהמשנה שהרמב״ם מסתמך עליה.
‫המשנה במסכת סנדרין אומרת, ‫כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא,
‫שנאמר,
‫ואמר, כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ,
‫נצר מתי מעשה ידי להתפאר, ‫ואלה שאין להם חלק לעולם הבא,
‫ואיזו יש רשימה של מי ‫שאין לו חלק לעולם הבא?
‫עכשיו, לא מובן. לפני כן אמרת לי, ‫כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.
‫עכשיו את עושה לי ‫רשימה, והרשימה זה יהודים.
‫אז איך את אומרת שאין להם חלק לעולם הבא?
‫יש פה סתירה מהמשפט הראשון למשפט השני.
‫כן, אז איך מסתדרים עם זה?
‫למה זה לא באמת סתירה?
‫אם כתוב, יש לו, אחר כך אתה אומר, אין לו.
‫זה לא סתירה.
‫אבל כתוב במצב שמות, הוא לא תרצה.
‫אבל זה לא כמובן יכול להרוג ‫את עם הלב, זה דבר דרגש.
‫לא תרצה חוץ מה... ‫אז אתה אומר שכאילו המשנה כתבה,
‫כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, חוץ מהם.
‫כן, אולי אפילו אינם... אז ‫אני הייתי כותב את זה אחרת.
‫כמו אלו מציאות שלא, ‫ואלו מציאות חייב להכריז.
‫יש נוכלים ומנחילים, ‫ויש נוכלים ואינם מנחילים.
‫אז תראה, יש מבני ישראל ‫שיש להם חלק לעולם הבא,
‫ויש מבני ישראל שאין להם חלק לעולם הבא.
‫זה יותר פשוט.
‫כשאתה אומר כולם, כל ישראל, אתה מתאה אותי.
‫אני קורא בהתחלה שכולם.
‫ואחר כך אתה אומר, לא, יש כאלה שלא.
‫זה לא מסתדר.
‫יש פה אסימטריה בין החלק ‫הראשון לבין החלק השני.
‫אז אם אתה רוצה להיות ‫קוקניק, אתה תגיד ככה.
‫כלל, כלל ישראל, האומה הישראלית, ‫לדורותיה, יש להם חלק לעולם הבא.
‫יש אחרית לכלל ישראל.
‫אבל הפרטים, יש כאלה שכן, יש כאלה שלא.
‫בסדר? אפשר להגיד את זה ככה.
‫בעלי המוסר אומרים, כל ישראל שם חלק.
‫השאלה אם זה חלק גדול או חלק קטן. בסדר.
‫אבל האריזל, הוא קורא את זה אחרת.
‫הוא אומר, כל ישראל, אז זה כל ישראל,
‫כולל אלה שאין להם חלק לעולם הבא,
‫כולם יש להם חלק לעולם הבא.
‫הוא קורא את המשפט כי פשוט טוב, נכון?
‫כל ישראל, ובכלל זה אלה ‫שאין להם חלק לעולם הבא,
‫יש להם חלק לעולם הבא.
‫עכשיו, איך זה יכול להיות? ‫פה יש סתירה פנימית בתוך המשפט.
‫אלא צריך להבין את זה ככה.
‫כל ישראל יש להם בסופו של ‫דבר, אחרי זיכוכים וייסורים וכולי,
‫יש להם חלק לעולם הבא.
‫זה ברור? אז זה מה שאומר כאן הרמב״ם.
‫שכל ישראל יש להם חלק לעולם ‫הבא, אבל פי שחתו, שנאמר,
‫והאמר, כולם צדיקים. ‫זאת אומרת, בסוף כולם מגיעים.
‫בסדר? -אבל גם הגמרק הזה,
‫גם אלה שאין להם חלק ‫לעולם הבא, יש להם חלק.
‫זו הוכחה שאני צודק.
‫זאת אומרת, הגמרק על המשנה ‫הזאת אומרת, גם אלה שאין להם חלק,
‫יש להם חלק. הסימן שצדקתי בקריאה,
‫או יותר נכון, שהארי זה על קרא נכון. ‫-למה הרשימה?
‫כי שם זה רק על רשימת המלאכים.
‫וזה דורשי רשומות אמור. כי גם יש פה... מה?
‫יש שם שלושה מלאכים וארבעה הדעותות
‫אין להם חלק לעולם הבא. כך כתוב המשנה.
‫מי זה השלושה מלאכים? ירובעם, אחאב ומנשה.
‫מי זה הארבעה הדעותות? ‫בלעם, דואג, אחי תופל וגחזי.
‫אז בסך הכול מצאנו שבעה אנשים ‫בעולם שאין להם חלק לעולם הבא.
‫ואז הגמרה אומרת, דורשי רשומות... ‫מה זה דורשי רשומות?
‫אלה שקורים בין השורות. ‫לפעמים אתה חותם משהו בבנק
‫ויש איזה משהו באותיות ‫קטנטנות, ואתה לא קורא.
‫אבל מי שקורא את זה, אז ככה אומרת הגמרה,
‫דורשי רשומות אמרו כולם ‫יש להם חלק לעולם הבא,
‫ומביאים הוכחה שגם ‫ירובעם יש לו חלק לעולם הבא,
‫וגם מנשה וגם אחאב וגם גחזי וכו'.
‫אז כאילו זה היה בלוף. ‫עשינו את זה, אין להם חלק, אבל יש.
‫אבל לא נדבר על זה בפורש.
‫נכניס אותם בדלת האחורית, דרך מערכת הביוב.
‫הם ייכנסו, בסוף הם יגידו. בסדר?
‫אבל זה לא חינוכי. ‫פדגוגית אי אפשר להגיד את זה.
‫מה, להגיד על אנשים כל כך רעים ושהם חלק...
‫זה שורט את ההכרה המוסרית שלי. ‫אז אני אגיד, אין להם.
‫אחר כך, בצד, בוא נסדר את זה ‫בינינו רחוק מהזרקורים. בסדר?
‫מה? למה?
‫כדי ללמד אותך מה שאומרים דורשי רשומות.
‫כלומר, דורשי רשומות, איפה הם דרשו את זה?
‫כי הם ראו את המשפט הראשון, ‫כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.
‫אז הם הבינו שזה לא יכול להיות ‫שאלו שאין להם חלק לעולם הבא
‫אין להם חלק לעולם הבא. בסדר?
‫אבל אתה עדיין יכול להגיד ‫לזה, למה אני מקיים מצוות?
‫בשביל מה לקיים מצוות? ‫-לא, יש לי כבר גם כתה כתה...
‫יש לי את הקופון הזה.
‫יפה. אתה שואל, אז למה לקיים מצוות?
‫יש לי כבר את הקופון. ‫אדם מישראל יאמר, אני מסודר.
‫תשובה. מי שמקיים מצוות זה ‫לא בשביל לקבל לעולם הבא.
‫מקיימים מצוות כי זה מצוות. מה זאת אומרת?
‫בגלל עולם הבא אתה מקיים מצוות? ‫נו, באמת, אתה הופך את המצוות למסחר?
‫זה דבר ראשון.
‫דבר שני, נגיד לו, אתה מקיים מצוות
‫כי אם אתה לא תקיים מצוות, יחריכו ‫אותך בסוף להגיע לחי העולם הבא.
‫וואי, כמה זה יהיה קשה. נאמר את זה ככה.
‫הקדוש ברוך הוא יבטיח הבטחות לעם ישראל. ‫אין בעיה.
‫אבל האם אתה אותו ישראל ‫שהקדוש ברוך הוא יבטיח? לא.
‫אתה צריך לעבור איזה שיפוץ כדי ‫להיות מי שראוי להבטחה. בסדר?
‫וכיוון שהקדוש ברוך הוא ‫יבטיח והבטחות צריך לקיים,
‫אז לא תהיה לו ברירה, ‫אלא להפוך אותך ראוי לקיום.
‫הגלגולים, גן עדן, ‫גיהינום, קף הקלה, ייסורין,
‫כל מה ש... כל ה... ‫הוויזרים המרובים של מידת השכר וההונש,
‫ואז בסוף אתה זך ונקי, גמור לגמרי,
‫ושכות מגיעה לחי העולם הבא. בסדר?
‫אז לא הייתה לנו מוצאים ‫מוצא, אבל עכשיו נקרא לנושא...
‫סליחה? -מה חושב שזה יסתכל פה על תלמיד?
‫כן. -לא רוצים רק להגיע לחלק או הבחרת,
‫אבל אפשר לצפות מנהל ש... ‫-כן, זה אפשר להגיד, להגדיל את החלק.
‫אבל הבעיה שהמושג הזה של ‫הגדלת חלק ולא הגדלת חלק,
‫זה לא כתוב. בסדר. אבל יש לפי זה שאלה,
‫שאלה מה כדאי להיות. ‫האם כדאי להיות יהודי או גוי?
‫זאת השאלה. ‫לכאורה, להיות יהודי זה בעיה. מדוע?
‫כי מכיוון שיבטיחו לעולם ‫הבא, אז יכריחו אותי להגיע לשם.
‫זה יהיה נורא כואב. ‫השאלה אם האיסורים שווים. מה?
‫אבל זה עדיף לו שהוא לא יענה? ‫-לא. אני רוצה לענות לך.
‫הגוי לעומת זה, הוא ‫אומר, אני רוצה עולם הבא.
‫אם אתה רוצה עולם הבא, אין בעיה. ‫עושים ככה וככה וככה וככה,
‫אתה מקבל עולם הבא. גם הגוי. זה בהמשך.
‫וכן חסידאומות העולם יש להם חלק לעולם הבא.
‫אתה לא רוצה, אתה לא חייב. ‫כלומר, מי שרוצה להיעלם, נותנים לו.
‫מי שלא רוצה, יכול להגיע. ‫כלומר, זה הרבה יותר רגוע
‫השגת חיי העולם הבא ‫בתור גוי מאשר בתור יהודי.
‫כסיפור הידוע שבשואה, ‫אז ילד שואל את אבא שלו,
‫תגיד, למה זה קורה לנו? ‫הוא אומר, כי ה' אוהב אותנו.
‫אז אולי שהוא יאהב אותנו פחות. ‫זה קשה להיות יהודי.
‫בכלל, השאלה אם זה רווח. ‫אנחנו אומרים בתהילים,
‫לא לנו, ה' לא לנו. זה לא בשבילנו.
‫כי לשמחה אתן כבוד, למה אמרו הגויים וכו'.
‫אבל מצד האמת, הרבה יותר ‫פשוט, לראות כמה כבשים בניו זילנד,
‫לראות את המונדיאל בערב ‫עם קוסטה בירה מימין,
‫פייפ משמאל וחתול על נעלי הבית. ‫בשביל מה כל הבלאגן הזה?
‫אלא מה? מי שמחוויח מזה זה לא אנחנו.
‫הקבדה שבולחום מחוויח ‫מזה כנראה, יש לו תוכנית.
‫אז זה בדיוק המשהו, להיות גוי יותר כדאי.
‫זאת הסיבה שרוב מוחלט של ‫העולם החליטו להיוולד גויים.
‫שבעה מילים צודקים נוח, זה מינימום, מה?
‫זה תהיה בן אדם, מה? זה תהיה מנש.
‫מה? לרצוח, לגנוב, גיילות הרעיות, מה? ‫ואיזה מיני תנהגות.
‫זה לא בן אדם, זה פחות ‫מקוף, יותר גרוע מקוף.
‫אז זה ברור שהאדם צריך להיוולד, ‫שבעה מילים צודקים נוח, ברור.
‫אבל... מה? -הם החליטו.
‫הם החליטו. ‫החליטו, הכוונה שבין שתי אפשרויות,
‫הוא בחר באחת. הוא התחלתי להחליט.
‫למה כאילו? אחרי את הבחירה.
‫מה, מה, מה? רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע.
‫הצלבים משהו, הצלבים משהו. ‫אתה מביא לי משנה
‫שאמורה לסתור את מה שאמרתי, נכון?
‫נכון. על כוחך אתה חי, נכון?
‫כן? בואי ניקח את זה כפי שרגילים ‫להבין, כמו שאתה מבין כנראה.
‫על כוחך אתה נוצר, על כוחך אתה נולד,
‫על כוחך אתה חי, על כוחך אתה מת,
‫על כוחך אתה נציג, תתן דין חשבון לפני...
‫זה נורא והיום. זו תפיסה דמונית של העולם.
‫לא ביקשתי לשחק את המשחק, וגם אני נדפק.
‫לא ביקשתי לשחק.
‫למה אני צריך עכשיו לתת דין ‫וחשבון לפני מלח מלחי המלחים?
‫זה כאילו באים, שמים לי ככה, ‫הופכים את הסכין בתוך הפצע.
‫מלח על הפצעים, הכול, נכון?
‫הכל זה לא בתוך כל המסע שזה בפעד אחד.
‫מה דפני?
‫אז מה דפני, מה קורה לו? ‫הוא בוחר או לא בוחר?
‫לא יודע, לפי... ‫-לפי המשנה ברור שהוא בוחר,
‫ואני אסביר לך למה. ‫המשנה שהבאת, על מה היא מדברת?
‫איפה זה מתחיל לשחשרת? על כוחך אתה...
‫נוצר, נכון? נוצר.
‫ועל כוחך אתה נולד, חי, מת, כולם, נכון?
‫שאלה, מה זה השלב הזה? ‫מתי האדם נוצר? -40 יום.
‫40 יום מה? -אחרי...
‫אחרי מה? -אחרי ההפריה.
‫אחרי ההפריה, נכון? ‫כלומר, הביטוי יצירה אצל חזאל
‫מציין ראשית ריקום העיוורים ‫של העובר, שזה 40 יום,
‫אחרי הביצית המופרית. ‫נשבע אותך לביצית מופרית.
‫עוברים 40 יום, זה נקרא יצירה, ‫נגמרו תשע חודשים, זה נקרא לידה.
‫נכון? אבל השלב שקודם ליצירה ‫לא כתוב על כוחך, אלא עד רבה.
‫מה שאומרת המשנה, כיוון שעל כוחך אתה נוצר,
‫ולא השלב הראשון של ההפריה, ‫לכן זה סימן שאתה בחרת
‫ולכן אתה צריך לתת דין וחשבון.
‫אתה בחרת את היצירה של העובר?
‫לא, בחרת להגיע לביצית המופרית הזאת.
‫נשמה? -כן, שהיית נשמה.
‫אז מה על כוחך? -על כוחך היצירה.
‫אחרי השלב של הביצית המופרית ‫יש תהליכים ביולוגיים קבועים,
‫שאפשר להימלט מהם. ‫-אבל החלטה של נשמה זה הרבה יותר,
‫לא, אבל בחירה ראשונית. ‫-הבחירה הראשונית אני בחרתי.
‫זה לא על כוחך, על זה לא נאמר. ‫-זה להיווצר, זה...
‫לא, להיווצר, זה היווצר, ‫זה 40 יום אחרי ההפריה.
‫אה, אה, אה, אה. אה, אה, אה.
‫אתה איתי? -כן, כשאדם בוחר, מה אדם בוחר?
‫לפני היצירה הוא בוחר בהפריה.
‫אה, רק בהפריה הוא בוחר. ‫-יפה, מכאן ואילך אתה...
‫אני מחליט להיכנס למים. ‫לא יודע, להיכנס למים,
‫לא להיכנס למים. ‫אני מפחד מהמים, בבריכה וזה, מפחד.
‫אחרי שנכנסתי אני רטוב, אין מה לעשות. כן?
‫עכשיו יש תהליכים אחרים, ‫אבל יכולתי אז לבחור,
‫להיכנס או להיכנס. ‫-רגע, אז יש שתי אחרים. או לרדת למטה,
‫או לרדת למטה, שיהיה איתי. ‫-זה אותו הדבר. אני בוחר,
‫מה שאתה בוחר זה מה שאתה מקבל. ‫-אבל איך שיהיה איתי?
‫אתה יכול לרדת לתאגות. ‫-לא, אני בחרתי לרדת ל...
‫זה כמו שכתוב במסכת ראש השנה. ‫כל מעשה בראשית,
‫לדעתן נבראו, רשי, שעלם, ‫אם רוצים להיברה, ואמרו, הן.
‫כלומר, כל נברא בעצם הוא תולדה ‫של בחירה רצונית שקדמה להופעתו.
‫בסדר? ואז לא יצא לי גוי, ‫הוא יצא יהודי, אני בחרתי.
‫איפה להיבלד? אם יוצא לזה משפחה,
‫עם איזה צרות וכו'. בסדר? ‫יוצא לפי זה שאני צודק,
‫כשאני אומר שרוב מוחלט ‫של בני האדם, של הנשמות,
‫בחרו להופיע בתור גויים בעולם הזה. ‫זה מאוד מאוד מובן.
‫כי גוי, אם הוא רוצה עולם הבא, אין בעיה,
‫אתה עושה שבע מיצות בננוח, אתה מסודר.
‫יהודי, אם אתה לא רוצה, ‫נכריח אותך, בסוף אתה תרצה.
‫אז לסיבוב את ההתעה, בגלל ‫שהנשמות בחרות את ההפריה,
‫אז גם בני האדם יצאו ‫לנפרד ויש להם דבר שחרם?
‫לא, מה שבני הזוג עושים, הם עושים הפריה.
‫איזה נשמת הופיעה, לא תלוי בהם.
‫אין לנו דנאי של נשמות.
‫הנשמה גוחת לאיזה בצית מופרט להגיע.
‫אתה ממשיך נשמות, מאלה שרוצות.
‫זאת אומרת, יש לך אשכול ‫של נשמות, זה כמו בקרוסלע,
‫אתה צריך לתפוס, אבל צריך שיהיה מה לתפוס.
‫כן, בסדר, זה תהליכים נורמליים.
‫כל אחד מאיתנו יש לו ‫געגועים לכל מיני מצבים,
‫זוכרים את הילדות, כל מיני דברים. ‫-למה שזה הדבר הכי רחוק מהבורא?
‫אני אומר שזה הכי רחוק מהבורא, מי אמר לך?
‫כי יש אספקטורנדה גוי, אז... ‫-הוא יכול להיות ישראל,
‫הוא יכול להיות גוי.
‫יש כאלה שבחרו בכלל להיות אסבים.
‫הוא משירת האסבים.
‫אתה לא יודע איך להשתתף ‫של השאלה של השכונים.
‫אזו, אז השאלה היא ככה, למה יש משוגעים
‫שבחרו להיוולד יהודים? זאת השאלה.
‫מה? בדיוק, הוא אמר, סימן ‫שזה נשמות אידאליסטיות.
‫כלומר, הקדאיסטים, התועלתנים, ‫בחרו להיוולד מבני אומות העולם,
‫והאידאליסטים בחרו להופיע בתור בני ישראל.
‫עכשיו אני רוצה לשאול אלגה בזה שאלה,
‫האם זה כדאי להיות אידאליסט?
‫התשובה היא שאידאליסט לא ‫שואל את עצמו שאלות כאלה.
‫יכול להיות שזה כדאי, אבל ‫הוא לא יעשה את החשבון הזה.
‫בסדר? לא, למשל, יש לפעמים אידאליסטים ‫שמוכנים לוותר אפילו על העולם הבא שלהם.
‫משה רבין היה מוכן לוותר על העולם הבא.
‫זאת אומרת, עכשיו, ברור שהמוכנות ‫של משה לוותר על העולם הבא
‫זה מזכה אותו בבומבה של העולם הבא.
‫אבל הוא לא ידע את זה.
‫כשהוא החליט על הדבר, ‫זה היה אצלו רציני לגמרי.
‫בסדר? מה?
‫יש ספר...
‫הוא היה קורמיון ב-2003.
‫נו. -הוא היה קורמיון כמה?
‫יש גם אסטר קובלרוס, גם כן, בתקראי זה. כן.
‫נו, אז מה?
‫לדעת שיש מחקר על הנשמות. יש רק בעיה אחת.
‫המחקרים האלה הם יפים, ‫אבל עדיין יש ספק בהם.
‫כי מה שנחקר זה אנשים שכמעט מתו.
‫אלה שמתו לגמרי, לא חכו.
‫לא, לא, לא מתו. הם פנוזה.
‫פנוזה, כן, שחוזרים לגלגול הקודם. ‫כן, זה גם יכול.
‫כן, נכון. אגב, חכמי הקבלה ‫אומרים על הברכה שלא עשה ניגוי
‫הכוונה שלא גלגל אותי בגוי.
‫יש כאלה שאמרו שלא גוי עשה אותי.
‫כן, מה אתה אומר?
‫כן.
‫זה איך אתה חושב ש... -לא, לא גלגל אותי.
‫זאת אומרת, הגלגול הראשון בחרתי.
‫אחר כך מה התוצאות של מה שאני עושה בגלגול,
‫אז זה כבר תלוי במעשים שלי.
‫אז אני יכול אחר כך להתגלגל במקום אחר.
‫זה אומר, הוא מתחבר לעניין הזה של החלילה,
‫שאני אהיה יותר מונח, ‫שמעתי בכלל איזה מה להיות.
‫כי אין לך עדן.
‫השאלה, מי הייתי כשהייתי נשמה? זו השאלה.
‫מי הייתי? זו השאלה.
‫גם כאילו, איך אני נשמה? -מה?
‫הייתה רגעית שעל כוחי אני נשמה? ‫-זו, זאת השאלה.
‫זו השאלה. זאת השאלה שלך, נכון?
‫זאת אומרת, האם על כוחי אני נשמה?
‫מי אני כשאני בוחר לרדת? אני כבר מישהו.
‫אם אני כבר מישהו, אז זה ‫ברור לאן אני אגיע. נכון?
‫זה חצי גורמל, סליחה שאתה...
‫לא מסתדר, העניין הזה ‫שאני בוחר, אני כבר בוחר.
‫אם אני בוחר בפעם, ואיפה את אותי...
‫מי אמר לך את זה? זאת מיניין לך.
‫אתה אומר, הכל חשוב... ‫-אני לא אמרת לך שאני בוחר,
‫אני נשמה בוחרת. -למה לא? תוכיח שלא.
‫זה לכאורה מתבקש מסיבות מוסריות.
‫זה לא מוסרי להעמיד אותי לקבל דין וחשבון
‫על דבר שלא בחרתי בו.
‫אם אדם בוחר סיטואציה מסוימת,
‫אז הוא נושא באחריות של כל ‫מה שקשור לסיטואציה הזאת.
‫אבל אם הוא לא בחר, למה שזה יקרה לו?
‫יש יהודים שאתה הם כמו גוי ממש.
‫אה, זה בחירה? זאת אומרת, בעולם הזה,
‫אני בעל בחירה חופשית ‫אם אני אתנהג כיהודי או כגוי.
‫זה לא קשור לזהות שלי. ‫למשל, יש אדם שמשוכנע שהוא קוף.
‫הוא משוכנע, אבל הוא בן אדם.
‫אבל תתחיל, אולי הוא בוחר להיות משלמת.
‫איך אתה יודע? לא, הוא בוחר להיות אדם
‫שיתנהג כמו קוף. ‫הוא יכול לבחור להיות יהודי
‫ולהתנהג לא כיהודי. אגב, אחד מהמאפיינים
‫המובהקים של הזהות היהודית ‫זה הרצון לא להיות יהודי.
‫כן? לא, יש הרבה כאלה.
‫זה אנחנו רואים בכל הספרות. -אבל...
‫כן, הרצון לא להיות יהודי זה ‫דבר שחורז את כל ההיסטוריה
‫היהודית מתחילה ועד סוף. רואים את זה הרבה.
‫כן, למשל, שלמה זנד.
‫שלמה זנד כתב ספר, מתי הומצא העם היהודי? ‫הוא יהודי.
‫הוא טוען שהוא לא. כן? זה מאוד מעניין.
‫עכשיו, הספר שלו הפך ‫להיות רב מחר בכל אירופה.
‫מיליונים שלא תקים למכרו. למה? ‫כי ברגע שיש יהודי אנטישמי
‫כולם קונים. בסדר? זאת אומרת, יש...
‫כלומר, זה אחד מהמאפיינים, ‫זה מאוד מאוד בולט, הדבר הזה.
‫כי זה כל כך דבוק בנפש היהודית ‫שזה מעצבן עד כמה שזה דבוק.
‫כן? זה סוד הנסירה, קוראים לזה בקבלה,
‫שהאדם הראשון היה זכרון קבע דבוקים בגב.
‫ואי אפשר ככה לחיות. אז חייבים לחתוך,
‫לחשוב שאפשר להיפרד לגמרי. ‫ואז פתאום נפגשים.
‫או, זה את, זה אתה. בסדר.
‫אומר, אתם יכולים לעשות את ‫זה כאילו למעלה, כאילו ככה,
‫ל... -למה לעשות את זה ככה בצורה הזאת?
‫זה נושא בפני עצמו. ‫אתה רוצה לדעת על זכרון קבע?
‫אל תמדבר. ‫לא, אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו,
‫כי זה לא הנושא שלנו. אני יכול לעבור ‫מנושא לנושא, אבל אנחנו משתדלים.
‫כן. מה?
‫האם דן נעשים יהודי, שהתקדש ‫שלו ללא שבוע ולשמוע השבוע,
‫הוא יכול לספר לך שאתה עשית את המקוונות,
‫שגם המקור שיש לנו, גם ‫עם כל החברות הקטנות,
‫האנושי, הוא רק לא יהודי. -נכון.
‫אז יש מה שנקרא נסיבות מקהילות. ‫בסדר. אנחנו מכירים נסיבות מקהילות.
‫לכל אדם יש יהוד משלו, יש סיבות,
‫מדוע אני מתנהג באופן מסוים, הדוני השופט,
‫אתה צריך להתחשב בילדות ‫הקשה של הנאשם וכו'.
‫יש דברים כאלה. בסדר?
‫אבל אנחנו לא מדברים ‫על זה, אנחנו מדברים עכשיו
‫על הופעת הזהות עצמה.
‫ואז נשאלת השאלה, שאתם שניכם שאלתם,
‫מי הייתי כשבחרתי להיות אני?
‫זה אפילו... ‫זה מעגל קסמים, זה הנחת על מבוקש.
‫אני בחרתי להיות אני, אבל מי ‫זה היה אני שבחר להיות אני?
‫זה השאלה. -שאני לא זוכר זה.
‫זה שאני לא זוכר, אז מה? ‫יש הרבה דברים שאני לא זוכר.
‫לפעמים אדם עובר תאונה, ואז הוא ‫שוכח מה היה לפני חמש דקות, אז מה?
‫וזה לא קרה בגלל זה.
‫זה שאני לא זוכר, הייתי אומר, זה ‫אפילו חסד שהקב' הוא עושה איתי.
‫שאני יכול עכשיו לפתוח דף חדש, ‫פחות תחושה של דף חדש, זה גם משהו.
‫אבל השאלה היא, האם זה ‫פר שאני אני ולא גזר באדמה?
‫למה לא נהייתי גזר?
‫אולי בגלגול הקודם הייתי שפן.
‫בגזמני. מה אתה אומר?
‫הקושי פה בשאלה, זה הכי פשוט בחדר,
‫אנחנו בעולם מופשטים, ‫לא מתאימים בתודעה שלנו
‫לראשם של אותה בחירה.
‫אז אני חושב, זה אומר, אתה בחר בדף.
‫אתה אומר שבחיים המודעים שלנו ‫אנחנו לא רואים ראשם של אותה בחירה.
‫אנחנו לא זוכרים. ‫-לא זוכרים, אין לנו ראשם של אותה בחירה.
‫נכון? זה מה שאתה אומר.
‫אז א', אני רוצה להגיד לך ‫שזה מתבקש מבחינה מוסרית,
‫כי אם לא כן, זה לא פר שמעמידים אותי לדין.
‫זה בעצמו מוכיח, כיוון ‫שקדוש הוא מעמיד אותי לדין
‫ואלוהים הוא לא שד, כן? כי רק השד יודע.
‫אבל האלוהים הוא לא שד, לכן ‫אנחנו יודעים שהוא חייב לעמוד
‫בעמות המידה של המוסר שהוא דורש מאיתנו.
‫והוא לא ישפוט מי שלא הייתה לו ברירה.
‫זאת דבר ראשון. אז זה כבר ראשם דרך השכל.
‫שתיים, יש רשמים שנמצאים ‫במעמקי הנשמה של האדם,
‫והרשמים האלה לפעמים מופיעים באדם.
‫מה שאתה אומר, למשל ‫ההיפנוזה של פרופ' ניומן,
‫שחוזר אחורה.
‫וגם לא חייבים תמיד לזכור. ‫יבוא יום שאתה תיזכר.
‫כן? אתה תגיע לתחיית המיתים, ‫וואלה, הייתי כל הגלגולים האלה.
‫עכשיו אני זוכר.
‫בינתיים אתה לא זוכר, ‫אז מה אם אתה לא זוכר?
‫אם אני ישן, אני לא זוכר שום דבר מעצמי.
‫כי אני מתעורר, אני זוכר. ‫בסדר? אבל יש דבר כזה.
‫יש סיפור נפלא של רבי נחמן ברסלב.
‫אתה מכיר את סיפורי רבי נחמן?
‫המייסף וזין בטלרס?
‫אתה לא זוכר? המייסף וזין בטלרס.
‫רגע, לא מנטי. אתה יהודי, לא?
‫אני לא יודע איתם. -אתה יהודי היידיש.
‫יהודי? אתה יהודי היידיש? -אני לא יודע.
‫אז זהו, אתה רואה, הוא יהודי היידיש.
‫זה מעשה בשבעה קבצנים. המייסף וזין בטלרס.
‫כן? מעשה בשבעה קבצנים.
‫הסיפור הזה הוא סיפור ארוך ‫שכדי לספר אותו צריך 40 דקות.
‫אז אני לא אספר לכם את כל הסיפור,
‫כי גם הסיפור הוא עשוי מהרכבה ‫של סיפור בתוך סיפור שבתוך סיפור.
‫כלומר, יש מולקולות של סיפור ‫בתוך מבנים של סיפור עוד יותר...
‫זה סיפור מאוד מאוד ‫ארוך, שיש לו התחלה וסוף,
‫אבל בתוך הסיפור יש הרבה תתי סיפורים.
‫אז אני אספר לכם רק תת סיפור אחד
‫מתוך הסיפור של מה שסיפר הקבצן השני,
‫ביום השני של השבע ברכות ‫של הילד והילדה שנמצאו ביער
‫ביום הבריכה הגדולה. בסדר? זה מה שכתוב שם.
‫אז אני לא אספר לכם לא על ‫הבריכה הגדולה ולא על היער,
‫ואני אספר לכם רק קצת ממה שמספר הקבצן השני
‫ביום השני של השבע ברכות של הילד והילדה. ‫בסדר?
‫ואז הוא מספר, אני מברך אתכם,
‫אני מברך אתכם, לכבוד החתונה שלכם,
‫שיהיה לכם זיכרון כמו שלי.
‫ואיך אני יודע שיש לי זיכרון גדול?
‫כי פעם אחת הייתה אונייה שהייתה בים
‫ובה רוח שערה בים. ‫כל זה סיפור קטן בתוך הסיפור, כן?
‫והאונייה התהפכה ונשברה,
‫וחלק מהאנשים ניצלו, הצליחו לשחות עד ה-E.
‫מה? -יש E בסיפור הזה?
‫תמיד יש סיפור. ‫לא תמיד, אבל במקרה הזה יש E.
‫והניצולים הגיעו ל-E ואז ‫עלו בראש המגדל שב-E,
‫כדי לראות את הנוף.
‫ואז אמרו, בואו נשחק משחק.
‫משחק של תחרות למי יש יותר זיכרון.
‫ואז הגיע הנשר הגדול,
‫והציע את עצמו בתור שופט בתחרות.
‫עד כאן ברור? סיפור יפה, לא?
‫ופיטר פאנזי כלום לאומד זה.
‫עכשיו, ואז היה שם אדם זקן ‫מאוד, כולם ראו שהוא מאוד זקן,
‫והוא אמר, אני זוכר כשכתפו את הפרי מן העץ.
‫ואז כולם אמרו, וואו, איזה זיכרון.
‫ואחר כך בא אדם שני, והוא ‫היה גם כן זקן, אבל פחות זקן.
‫והוא אמר, אני זוכר כשהפרי היה על העץ.
‫וכולם תמהו איך הוא זוכר, ‫למרות שהוא יותר צעיר,
‫הוא זוכר משהו שהיותר זקן לא זוכר.
‫והשלישי אמר, אני זוכר כשהנר היה דלוק.
‫ואז כולם מתפעלים, הוא יותר ‫צעיר, כל פעם זה אחד יותר צעיר.
‫והרביעי אומר, אני זוכר ‫כששמו את הגרעין באדמה.
‫והחמישי אומר, אני זוכר ‫כשחשבו על הטעם של הפרי.
‫והוא אומר, אני זוכר ‫כשחשבו על הריח של הפרי.
‫ריח של הפרי, וכו'. וכל פעם זה יותר צעיר.
‫ואני הייתי שם, אומר ‫הבטלר השני, הקבצן השני.
‫ואני הייתי שם והייתי ‫תינוק שרק עכשיו נולד.
‫ואני אמרתי, ואני זוכר שום דבר.
‫ואז כולם אמרו איזה זיכרון. ‫ואז הנשר הגדול אמר,
‫הוא בעל הזיכרון היותר גדול. ‫למה? כי מי שזוכר
‫שכתפו את הפרי מן העץ, הוא ‫זוכר שחתכו את חבל הטבור שלו.
‫ואז זה שזוכר שהפרי על ‫העץ לפני חיתוך הטבור.
‫וזה שזוכר את הנר, הוא היה עובר במעי עמו.
‫הגמרא אומרת שהעובר, יש נר דלוק על ראשו,
‫והיא לא נרוע לראשי.
‫וזה שזוכר את הגרעין ששמו באדמה זה ההפריה.
‫ומי שזוכר את הטעם, ‫את הריח, וכו', את המראה,
‫כל זה זה המחשבות שקדמו להפריה.
‫והילד הזה שאומר שהוא לא זוכר כלום,
‫הוא זוכר שהוא לא היה. הוא זוכר את העין.
‫ולכן הוא בעל הזיכרון היותר גדול,
‫ואני מברך אתכם, לכבוד חתונתכם,
‫שיהיה לכם זיכרון כמו שלי, ‫ותהיה השמחה גדולה מאוד.
‫ביום השלישי, הגיעה הבית ‫לר השלישי, אבל זה לא סיפור.
‫טוב, עכשיו, מה זה הסיפור ‫הזה שאני זוכר את הכלום?
‫אני זוכר, וכל אחד ‫מאיתנו זוכר, שלא היינו פה.
‫נכון? אתה זוכר שפעם לא היית פה?
‫אתה לא חושב שאתה נצחי, נכון? ‫אתה לא חושב שתמיד היית.
‫כן, אבל אתה גם... הלא זוכר שלך זה הידיעה
‫שיש גבול עד כמה אתה יכול לחזור אחורה.
‫מבחינתך, מה שקודם לזה לא קיים.
‫אבל זה היה קיים.
‫כלומר, אדם נולד בעולם הזה, ‫ימות, יעזוב את העולם הזה,
‫העולם ממשיך, גם לפני, גם אחר.
‫זאת אומרת, יש בנו רושם ‫שמתלווה לכל אחד מאיתנו
‫של היותנו לפני היותנו.
‫למה זה נצרח? ‫כי כדי לענות על השאלה שלך, אתה הקשטה,
‫לפני כן, אין לנו רשמים. אז הוא אומר, יש!
‫אם הבטלר השני אומר שיש, ‫אז הוא יודע על מה הוא מדבר.
‫בטלר זה הקבצן. בסדר.
‫אז יש דבר כזה. ‫עכשיו, הפלטון היווני אמר שכל מה
‫שאדם לומד בעולם הזה הוא ‫היזכרות, רמיניסנס, גם זה באנגלית.
‫זאת אומרת, מעין מה שהגמרא אומרת,
‫שאדם לומד כל התורה כולה, ‫שוכח, ואז הוא לומד בחזרה.
‫או במילים אחרות, אם אני ‫מסוגל ללמוד משהו שלא ידעתי,
‫סימן שתמיד ידעתי אותו, רק ששכחתי. ‫משהו כזה.
‫מה דף מחוק? -יפה, אנחנו לא דפים חלקים.
‫אנחנו דפים מחוקים שמתמלאים בחזרה. יפה.
‫מה? -איזה פרוצדורה?
‫עכשיו, איך אתה נולד לעצם ‫לשכיח את החיים קבועה?
‫כדי לעזור לי. ‫כלומר, השכיחה של מי הייתי היא נצרכת
‫שאוכל לתפקד במסגרת העולם הזה. ‫לעולם הזה יש כללים משלו.
‫אם אתה אומר כל הזמן, מה ‫היית וכו', אני לא אוכל לתפקד.
‫לכן, לתקופה קצרה של מאה ‫שנה בערך, משכיחים ממני את זה.
‫אבל לפני כן ידעתי, אני ידע אחר כך.
‫השאלה, מי הייתי? צאו, אני חוזר על השאלה.
‫עוד לא ענינו על השאלה הזאת. ‫מי הייתי כשבחרתי להיות אני?
‫נכון? עד כאן השאלה ברורה? ‫התשובה היא שהייתי חלק
‫מן הרצון האלוהי.
‫זה פסוק מפורש. ‫אני אמרתי, אלוהים אתם ובני עליון כולכם.
‫אכן כאדם אתם מוטון. ‫כלומר, הייתי בהתחלה חלק מן הרצון העליון.
‫מה זה הרצון העליון? ‫היה כתוב שהוא רוצה משהו, נכון?
‫מה הוא רוצה? ‫יכול להגיד שהוא אמר, אני רוצה עולם. יפה.
‫מה פירוש אתה רוצה עולם? ‫אני רוצה שמיים וארץ.
‫אז אתה כבר רוצה שני דברים. ‫כן, ובארץ, אני רוצה שיהיה אילנות,
‫חתולים ובני אדם. ‫אז הרצון שלך שתהיה ארץ, זה כבר שלושה.
‫וכשאתה רוצה שיהיו חתולים, אז מה אתה רוצה?
‫שיהיה להם ארבע רגליים ושפם וזנב. ‫אז זה כבר מתפרט.
‫כלומר, הרצון האלוהי האחד ‫מתפרט להרבה תתי-תתי-תתי רצונות.
‫עד כאן ברור. הוא רוצה, בין ‫היתר, שהיו יהודים, שיהיו גויים.
‫ואני בוחר, כלומר, בתור אחד הרצונות האלה,
‫בחרתי להיות נטף של הרצון ‫העליון שהופך להיות אדם פלוני.
‫בקבלה קוראים לזה מעבר ‫מעולם האצילות, שהוא אצלו,
‫לעולם הבריאה. וזה בדיוק מה שרשי אומר,
‫שעלם, אם רוצים להיברא. ‫מה זה להיברא? לצאת החוצה.
‫לפני כן, מהאלוהה היו נבראים, ‫הם היו חלק מן הרצון העליון.
‫בעצם אני רצון שהוא תולדה של רצון. ‫רצון בוליד רצון. מובן?
‫אז זו המשמעות של הביטוי, ‫אני, אמרתי, אלוהים, אתם,
‫מובנים עליון כולכם.
‫יש לי אפשרות... -כאילו מה?
‫אתה יכול... ‫לא אדם, אבל אתה יכול להיות אדם.
‫יכולתי לא להיות אדם, נכון. ‫זה גם מסביר מדוע יש סולידריות
‫בין האדם לכל הבריאה.
‫כי אני, לא רק אני, אני חלק מן הקוסמוס.
‫לכן יש קשר בין האדם לקוסמוס.
‫יש אפילו גמרה במסכת ‫סנדרי, אני חושב, שאומרת,
‫מה היה הגודל של האדם הראשון? ‫כמה הוא היה גבוה?
‫זה אחרי החטא.
‫לפני החטא, האדם הראשון ‫היה גדול מהשמיים ועד הארץ.
‫כלומר, מילא את כל החלל של העולם כולו.
‫והוא היה רואה את כל ‫הדורות, אז הוא היה בכל הזמנים.
‫אז איך הוא היה נראה?
‫הוא לא יכול לראות... הוא הכול.
‫אין הבדל בין האדם לבין הקוסמוס.
‫כיוון שחטא, ששרח, נתקטן, ‫שנאמר, אחור וקדם צרטני,
‫ותשת עלייקה פחם.
‫ואז הוא נהיה צוציק.
‫מה זה אומר? -מה? לא, זה אומר שהאדם
‫הוא שריד של הבחירה ‫הקוסמית שהייתה בעולם כולו,
‫ורק באדם זה נשאר.
‫מי אמר שזה רע? זה נתון.
‫בעצם... -כיוון שהוא חטא, אבל זה...
‫לא, כיוון ששרח, אני ‫תיקנתי, לא חטא, כיוון ששרח.
‫וכנראה שזה משחק מכור, ‫הוא היה חייב להגיע למצב הזה.
‫בסדר? אבל זה... ‫צריך להביא ראיות למה שאני אומר.
‫הוא לא רע? -לא, זה לא בדיוק.
‫זה לא בדיוק, אבל זה נושא מאוד מאוד רחב,
‫שאני לא יכול להריב בו עכשיו. מה?
‫הרצון של הבורא זה הבורא, נכון?
‫הרצון של הבורא זה הבורא. ‫זה משהו מהפילוסופים.
‫המקובלים לא אומרים ככה.
‫אנחנו לא חלק מה... ‫אתה רק אולי מתייחס לזה,
‫אנחנו חלק מהרצון. יפה. ‫אנחנו גזורים מהרצון.
‫נכון, זה חלק מהרצון. בסדר?
‫לפי הפילוסופים זה לא מסתדר, ‫אבל לפי המקובלים זה מסתדר.
‫הרמבא אומר שהרצון זה דברים מסויים.
‫כן, זה מה שהרמבא אומר, כן? ‫כי דרכם של הפילוסופים.
‫זו הוכחה שלום המקובלים.
‫המקובלים אומרים שהרצון זה לא האלוהים.
‫זה הופעה שלו.
‫בסדר? ‫זה מערל דרך חיים, פרק חמישי על המשנה
‫של עשרה דברים נעברו בין השמשות.
‫שם הוא מסביר את המחלוקת ‫בין המקובלים לרמבא בזה. בסדר?
‫טוב. אז זה מה שלמדנו, שרוב ‫בני האדם בחרו להיוולד גויים,
‫מאוד אפשר להבין אותם, ושיש ‫אנשי סיירת בחרו להיוולד ישראל.
‫אבל אפשר להיות חתול כמו בחיות. ‫בחרו להיות חיות.
‫הרבה יותר קל להיות חתול מאשר אדם.
‫החתול לא צריך לחשוב מה הוא ילבש הבוקר. ‫גם לא החתולה.
‫ואילו אדם שואל את עצמו, מה אני אלבש?
‫הוא נזר הבריאה. -מה? הוא נזר הבריאה.
‫אבל זה די איזה כדר זה, להיות נזר הבריאה.
‫עדיף להיות חתול. ‫אמר לי אדם שעבר את השואה,
‫תדע לך שבשואה היינו מקנאים בחתולים.
‫פשוט, יותר קל להיות חתול מאשר להיות אדם.
‫טוב, כן. -הגלגול הוא גם כולו?
‫אה? -הגלגול הוא גם כולו?
‫לא, זה כבר לא. ‫כלומר, הגלגול הוא פונקציה של...
‫של המעשים של האדם. ‫זה חלק מהתהליך שהוא עובר לתיקון.
‫אז כך שאפשר לומר, הבחירה ‫הראשונית שלי היא קדומה מאוד,
‫בגלגול הראשון, אפשר לומר.
‫טוב, אז בואו נחזור כן לדברי הרמב״ם.
‫אנחנו בסוף הלכהה.
‫אף על פי שחתאו שנאמר ועמך ‫כולם צדיקים, לעולם ירשו ארץ.
‫ארץ זו, משל. ‫כלומר, ארץ החיים, והוא העולם הבא.
‫וכן, חסידי אומות העולם, ‫יש להם חלק לעולם הבא.
‫אבל אין חסידי אומות העולם ‫לא מוגבל שייבשו את זה?
‫זהו, הוא לא מגדיר בכלל מה ‫זה חסידי אומות העולם. נכון?
‫כי זה לא הנושא שלו. ‫איפה הוא מגדיר מה זה חסידי אומות העולם?
‫בלכות מלאכים. בפרק י'... לא, סע, בפרק ח',
‫הלכה י', שם הוא מסביר ‫מה זה חסידי אומות העולם.
‫חסידי, חכמי, ויש לדון מה היחס בין ‫חסידי אומות העולם לחכמי אומות העולם.
‫איפה הוא מגדיר עולם הבא? ‫-הוא לא מגדיר מה זה עולם הבא.
‫איפה הוא מגדיר עולם הבא? ‫בפרק ח' של ללכות תשובה.
‫אנחנו בפרק ג'. אז אם נגיע לפרק ח',
‫נדע מה זה עולם הבא. ‫-הוא אומר פה, הוא קצת רומן,
‫הוא אומר, ארץ החיים תהיה עולם הבא. ‫-כן, אבל זה מילים סתומות.
‫מה זה ארץ החיים היא עולם הבא. ‫אבל בפרק ח' הוא מסביר מה זה עולם הבא.
‫אני חושב, פרק ח' הוא ‫פרק ו', רק רגע, אני אגיד לך.
‫פרק...
‫פרק ח', כן? ‫בפרק ח', שם יש הסבר מה זה עולם הבא.
‫אז כך שחסידי אומות העולם ‫זה בלכות מלאכים פרק ח',
‫הלכה יהודה א', ועולם ‫הבא בלכות תשובה פרק ח'.
‫עד כאן ברור? יפה. וכן חסידי אומות העולם
‫יש להם חלק עולם הבא. מי אמר לו?
‫מי אמר לו שהרמב״ם, איפה הוא יודע ‫שחסידי אומות העולם יש להם חלק עולם הבא?
‫מה זה עולם הבא? ‫-מה זה עולם הבא זה בפרק ח'.
‫אבל מי אמר לו לרמב״ם שחסידי ‫אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא?
‫נכון, זה מה שהגמרא אומר. זה בעצם משנה.
‫זה משנה במסך חצנדרין על זה ‫שאומרים שבלעם אין לו חלק לעולם הבא,
‫ובלעם הרי הוא גוי. ‫אם אומרים עליו שאין לו עולם הבא,
‫סימן שבאופן עקרוני יש לו. ‫וזה כדעת רבי יהושע.
‫מחלוקת רבי יהושע ורבי ‫אליעזר, האם חסידי אומות העולם
‫יש להם חלק לעולם הבא או לא. ‫רבי יהושע אומר שיש להם,
‫רבי אליעזר אומר אין להם.
‫הוא לא קרא את המשנה. זה דברי רבי אליעזר.
‫יכול להיות שכן, יכול להיות שלא. ‫איך אתה ידע?
‫אבל יש אנשים גם שאומרים, ‫הם לא רוצים לחיות.
‫אז זאת אומרת שיש מחלוקת תנאים,
‫ורבי יהושע אומר, יש להם מחלוקת נבאה.
‫כשיש מחלוקת בין רבי ‫אליעזר לרבי יהושע, הלכה כמי?
‫כרבי יהושע, זה כלל.
‫זאת אומרת, שאלת השאלה, ‫מה, רבי אליעזר באמת חושב
‫שכל העולם כולו עבוד?
‫גם האנשים הישרים? איך יכול להיות?
‫אז קודם כול, יכול להיות שרבי ‫אליעזר אומר, תראה, יש פה בעיה.
‫הם שמעו על עם ישראל ולא מתגיירים? ‫איך יכול להיות?
‫כמו המטענה שלך, אם אני צודק, ‫למה לא כולם חושבים כמוני?
‫אבל אני חושב שיש פה משהו הרבה יותר עמוק.
‫אברהם אבינו, כתוב, אלה תולדות ‫השמיים והארץ בהיברעם. נכון?
‫אומרים, חזל, אל תקרא בהיברעם, אלא באברהם,
‫שבשביל אברהם נברא העולם.
‫נכון? מה?
‫בוודאי שזה אחד הפירושים. ‫כל פירוש יש לך עוד מיליון פירושים.
‫אני מדבר על הפירוש הזה, ‫לא לברוח לפירושים אחרים.
‫נכון? ‫בהיברעם, אל תקרא בהיברעם, אלא באברהם.
‫מישהו אמר לי שבשיעורים ‫שלך ביוטיוב זה מאוד מעניין,
‫אבל אתה כל הזמן כועס על התלמידים.
‫אז אני מודיע, אני לא כועס על אף אחד. ‫זה מהלך פדגוגי, בסדר?
‫בסדר. אז אומר... איפה היינו? בהיברעם.
‫בהיברעם, בשביל אברהם נברא העולם.
‫מה זה אומר? ‫שבשביל אברהם היה כדאי לברוא את העולם הבא.
‫אם כדאי לברוא את העולם, ‫כנראה שיש עולם הבא.
‫עכשיו, אני שואל את השאלה, ‫מה עם כל הדורות לפני אברהם?
‫כתוב, עשרה דורות, מהאדם ועד נוח.
‫להודיע כמה ערך הפעים לפניו.
‫שלקח עשר דורות עד שהוא ‫השחית את העולם עם המבול.
‫עשרה דורות, מנוח ועד אברהם.
‫לא הודיע כמה ערך הפעים ‫לפניו, שכל אלה היו מכעיסים,
‫עד שבא אברהם ונטל שכר כולם.
‫אני לא הבנתי.
‫היה עשרים דורות, בסוף ‫בא אברהם ונטל שכר כולם.
‫איך יש להם שכר? ‫הם היו רישאים, הם היו מכעיסים.
‫אז איך אברהם נוטל את השכר שלהם?
‫הם אין להם שכר, הם רישאים.
‫הבנתם את השאלה?
‫המשנה אומרת שהיו עשרים דורות של רישאים,
‫בא אברהם נטל שכר כולם.
‫איזה שכר כולם? הם אין להם שכר, הם רישאים.
‫אלא מה? ‫זה בא לומר שאם עשרים דורות של רישאים
‫מסוגלים לייצר אברהם אחד,
‫אז רטרואקטיבית זה אומר ‫שהם לא כאלה רישאים.
‫יש להם שכר. בזכות זה שיש לאברהם שכר,
‫הוא נוטל שכר כולם, אז יש להם שכר.
‫הם הולידו.
‫זה כנראה לא כל כך כך.
‫כלומר, הכלכולים הם גם ההזדמנות של התיקון.
‫כלומר, אין תיקון בלי כלכול.
‫אז יוצא שבזכות אברהם יש עולם הבא לכולם.
‫אז עכשיו, מה שאומר רבי אליעזר,
‫בואו נחזור לשיטה של ‫רבי אליעזר, הוא אומר נכון,
‫אבל עוד לא הגיע אברהם ‫שנותן שכר לעולם כולו.
‫יגיע הזמן שבו יהיה כל ‫העולם ראוי לעולם הבא,
‫אבל עוד לא הגענו לזה.
‫זה בעצם, אפשר לומר, הגויים, ‫לפי רבי אליעזר, הם בסטנדביי.
‫כשם שאברהם, היה צריך להמתין ‫עד אברהם כדי שרטרואקטיבית
‫עשרים דורות יזכו לחיי ‫העולם הבא, יזכו לסחר, נגיד.
‫אז כך אומר רבי אליעזר על האנושות כולה.
‫רבי אליעזר אומר שאפילו חסידי אומות העולם
‫אין להם חלק לעולם הבא. זה יכול להיות.
‫עוד לא זכו לאברהם שלהם.
‫אבל זה יבוא. כלומר, זו המשימה של האנושות
‫היא לזכות לחיי העולם הבא.
‫אבל זה אמרה שאברהם... ‫-אזו, זה לפי המשנה הזאת,
‫שהיא כנראה לפי רבי יהושע.
‫אבל אני רוצה להסביר מה ההיגיון ‫של דבר רבי אליעזר. עכשיו, בכל מקרה,
‫יש לחסידי אומות העולם חלק לעולם הבא.
‫מה?
‫אפשר לומר, דס מתן צחרם ‫של צדיקים לעתיד לבוא.
‫השאלה מה זה הסחר?
‫האם סחר, האם כל העולם ‫הבא מסתכם במושג של סחר?
‫זו שאלה שאין צח לדון בג כשנגיע לפרק חדש.

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/765624640″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

מספר פרק בסדרה : 4

<< לחץ לפרק הקודם

הלכות תשובה לרמב"ם א', ג' | הרב אורי שרקי

לחץ לפרק הבא >>

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ג', ו' | הרב אורי שרקי

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 52 דקות

סדרה:הלכות תשובה לרמב"ם - תשפ"ב | הרב אורי שרקי

מילות מפתח:תשובה

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/765624640″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ג’, ה’ | הרב אורי שרקי

52:18

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל: