טוב, שלום וברכה.
אנחנו זוכים ביחד לחתום את השנה בלימוד,
אבי אתה איתנו? בלימוד תורות של רב צדוק לחודש אלול ולראש שנה היום.
זה שתי תורות שעוסקות ביכולת הבחירה של האדם. או הייתי מנסח את זה בצורה יותר מדויקת, מה נותן כוח,
מה יכול לתת לנו כוח לבחור אחרת.
מפני שראש השנה מוגדר בספרים של החסידות,
השם ישמואל אומר את זה ועוד.
הוא מוגדר כיום הולדת של הזמן.
השם ישמואל אומר שאדם בראש השנה בתקיעת שופר ממש מקבל חיים חדשים.
חוזרים לרגע הבריאה
שבו הקדוש ברוך הוא ברא אותנו ומקבלים חיים חדשים.
אז עם החיים האלה אפשר לעשות הכל מההתחלה, הכל מתאפס. כל מה שהיה בשנה שעברה
הוא לא רלוונטי, כאילו, אני יכול לבחור את הכל מההתחלה או מחדש.
אז ראש השנה זה גם הזדמנות גדולה מאוד להתחדשות ולהשתנות.
אבל צריך לדעת מאיפה מקבלים את הכוח.
לשינוי והתחדשות קוראים בשפה אחרת תשובה.
אדם עשה מעשים לא טובים,
ואז יוצא בעצם שראש השנה הוא ממש עומד בסתירה גמורה למשפט
שהעולם אומר, אין חכם כבעל ניסיון.
אין חכם כבעל ניסיון בעצם אומר, תשמע, הניסיון אומר שכך וכך.
אני בעצם מלמד מן העבר אל העתיד.
אבל כל המהות של התשובה באה לומר שזה הפוך,
שגם אם היה כך וכך והיה לא טוב, יכול להיות אחרת, יכול להיות שונה, יכול להיות חדש.
אבל צריך כוחות
להתחדשות הזאת, ואנחנו, שתי פסקאות, שתי תורות של רבי צדוק,
שנותנות כוח.
דוד, אתה על זה?
יאללה.
התורה הראשונה היא באמת דרמה גדולה,
מפתיעה מאוד.
בואו נראה.
אף על פי שהבחירה נתונה לאדם,
כן?
יש לנו בחירה חופשית.
מכל מקום אין אדם יכול להשתנות משורשו ועיקרו.
כן, תדליק את המזגן בטח.
זו אמירה מאוד
תקיפה.
הבחירה היא בעצם באיזשהו מקום מוגבלת.
מוגבלת.
כלומר, אדם יכול לבחור,
אבל הוא לא יכול לבחור את המגרש
שעליו הוא ישחק.
אדם יכול לבחור, אבל יש דברים ש... כמו שהוא אומר כאן, אדם לא יכול להשתנות משורשו. מי שיש לו נטייה,
נגיד יושב לי כאן מולי הראל, אז מי שיש לו נטייה ריאלית חזקה,
אולי כמו שקוראים לך הראל וזה אותיות ריאלי,
לא יודע.
אז עובד סוציאלי הוא לא יהיה.
כלומר, הוא יכול לבחור אם זה מתמטיקה,
פיזיקה, אלוקטרואופטיקה, ראיית חשבון, כאילו, שמה.
אבל הוא לא יהפוך לפסיכולוג עכשיו, נכון?
וכן להפך.
יש לאדם שורש, ולא רק שהוא לא יכול לנתק את עצמו משורשו, הוא גם,
גם לא כדאי שיעשה את זה.
בסדר?
זה מובן?
האמירה הזאתי?
תראו, זה הולך ונהיה יותר ויותר מפחיד.
רגע, חכו, זה לא סוף הפסקה, זה לא סוף התורה. בסוף יש, יש פה אפי-אנד בסוף.
בסדר?
אבל זה באמת חשוב מאוד שאדם ידע מה שורשו, ואז עם זה הוא יזום. דיברנו על זה היום הרבה מאוד בחבורה על גבולות הבחירה.
אף על פי שהבחירה נתונה לאדם, מכל מקום אין אדם יכול להשתנות משורשו ועיקרו, כאותה שאמרו, אף על פי שחטא, ישראל הוא.
זו דוגמה דווקא חיובית.
אתה רואה אדם של ישראל,
שהוא עושה מלא עבירות, לא עושה שום דבר. השורש, אברהם, יצחק ויעקב.
השורש, האבות הקדושים.
אז ישראל, אף על פי שחטא, החטאים זה פרקטיקה,
אבל זה לא מי שאני באמת.
יש מי שאני ויש מה אני עושה.
מי אני?
אני בן אברהם, יצחק ויעקב, יש כאן... מה אני עושה? בסדר, יש כאן מעשים כאלה ואחרים.
למה? משום דאום משורשה וגיזה קדישה.
וכן אמרו, תבה לא אהבה בישה.
דבר טוב לא הופך להיות דבר רע,
אם לא ברע מעיקרו.
וכן אמרו, תינאי תבליבם,
וכן להפך, בישה לא אהבה תבה.
וואו, גם הפוך.
שזה לכאורה נראה דבר קשה, נכון? איך יכול להיות?
אז כאילו,
אם אדם יש לו רע מעיקרו, הוא לא יכול להתהפך לטוב, כך אומר רב צדוק.
ואף על פי שלא רצו חז״ל לגלות, זה הגמיר האלימות בפירוש, מכל מקום גילו בסוד בכמה מקומות למבינים.
ועל זה אמרו, בוצילה מכתפי ידוע, כלומר כל אחד חוזר לשורש שלו,
כי השורש נעלם מכל הברואים,
כי ליבה לפומה לוגליה, ולכך מצאינו גם כן חוטאים, שאמרו חז״ל שאין להם חלק לעולם הבא. יש משנה בסנדרין שאומרת שיש כל מיני אנשים שאין להם חלק לעולם הבא.
למה?
אומר אבסדו, כי יש להם שורש רע,
ואת השורש הזה הם כביכול לא יכולים לעקור.
אז הוא מסביר.
אין לו חלק לעולם הבא, היינו שהעיקר חסר מן הספר ושורשו רע.
יש לו שורש לא טוב, וואל, בסדר?
אל תתייאשו, אל תשמרו לי באמצע הפסקה, אף אחד לא יוצא גם מהשיעור עכשיו,
עד שאנחנו לא גומרים, כי יש פה איזה...
בסדר?
ולכך יש מאן דאמר שמנשה, מלך יהודה, שהרשיע מאוד, אין לו חלק לעולם הבא,
ולא עליה לו תשובתו. הרי כתוב אצל מנשה,
כתוב
שהוא עשה תשובה. בספר דברי הימים הוא אפילו עשה תשובה.
נכון?
שאחרי שתפסו אותו מלך אשור וכמעט הרג אותו, אז הוא כתוב שהוא קרא אל השם,
והקב' ברחם עליו והשיב אותו למלכותו והוא חזר בתשובה.
אז איך הגמרא אומרת שאין לו חלק לעולם הבא?
אז הם רוצים להגיד, אין לו חלק לעולם הבא, הכוונה, אין לו, השורש שלו עדיין...
נכון שבסוף הוא חזר בתשובה, אבל זה רק היה פרק.
זה לא היה בפנים, זה לא היה בלב.
לא היו לו תשובתו, כי מאחר דעיקרו בישה, ולכך אמר אידך דמרפא דבעל התשובה. מישהו שני, בגמרא שם, אומר, איך אתה אומר דבר כזה?
אתה תחליש את בעלי התשובה.
ולכן לא גילו חז״ל בפירוש, אבל באמת אין זה ריפוי כלל ואין כאן מקום להאריך. הוא אומר, לא רק שזה לא מרפא בעלי תשובה,
זה מחזק אותם. תכף נבין למה.
בסדר? כרגע עד כאן אני קורא את הפסקה ולא מאמין שאני בכלל קורא אותה, כי יש לי התנגדות לכל מילה שנאמרת פה.
מה הדבר הזה? כאילו, אבל אני חושב שהוא הופך את זה מיד בהמשך,
זה מתהפך לגמרי.
כרגע אנחנו נמצאים בעמדה שיש שורש לאדם,
והאדם מצד עצמו לא יכול לשנות את שורשו. לא יכול. אתם יודעים,
לא אני, אבל כשאולי כאן האנשים המבוגרים יותר בשיעור היו ילדים,
אז מי שהיה שמאלי היה נחשב מום.
היו קושרים לו את היד שמאל כדי שיתרגל לכתוב ביד ימין. אתם מכירים? מה?
הבנתי?
כן.
לא, היינו אצלנו זה משהו אחר.
היינו אצלנו זה בסדר גמור, זה לא דבר בריא, אבל מי שהוא שמאלי זה לא מום.
אבל...
ואז
זה גורם לכל מיני דברים אחרים. לדוגמה, המלך ג'ורג' השישי,
אבא של אלילזבת,
אללה ירחמה,
נכון?
אז המלך ג'ורג' השישי, הוא היה שמאלי,
וקשרו לו את היד כדי שיהיה ימני,
ולכן הוא התחיל לגמגם.
התחילו גמגום, פעם גמגם.
כי זה כאילו עונות במוח. אם אדם הוא שמאלי, זה אומר שהעונה הימנית שלו היא הדומיננטית. אני חושב שכשאתה קושר לו את יד שמאל, אז זה כאילו צריך להעביר,
לעשות כל מיני מעקפים, ויכול להיות שבדרך זה פוגע לו ב...
עלול לפגוע בדיבור.
אז אדם שמאלי, אל תיגע לו, הוא שמאלי, זהו. עכשיו, גם אם תקשור לו את היד 200 פעם,
הוא בחיים לא יכתוב ביד שמאל כמו שכותב ביד ימין. הוא יוכל לכתוב,
אבל זה לא יהיה אותו כתב, הוא ודאי לא יוכל לצייר
כמו שהוא מצייר ביד ימין. הוא שמאלי, זהו.
אז אומר רב צדוק,
האדם, רבי חיים, איזה יופי שאני רואה אותך לפנות ראש השנה.
זכות.
זהו, אם היינו יודעים.
אם היינו יודעים, וואי וואי, ברוך השם.
בסדר? אז האדם מצד עצמו, ואז אם האדם הוא טוב, אז בסדר, זה רק כיסוי. ואם הוא רע, יש כאילו רע משורשו.
אז הוא לא יכול, כמו מנשה?
זה נורא נורא מפחיד בעלי תשובה, מה זאת אומרת?
ואז תראו מה הוא אומר.
באמת אין זה כלל ריפוי,
והוא נעשה על ידי פעולתו ובחירתו לרעה וכן להפך, על ידי תשובה מעשים טובים יכול להתקרב, ואפילו אקום עוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול.
וכל התורה מלא מזה, ונאמר לב טהור בריאה לי אלוהים ובריאה הוא יש מאין. והיינו שמאחר שזה בידו של הקדוש ברוך הוא מועיל רחמי שמיים. רבותיי, מה הוא אומר כאן?
הוא נותן פה תקווה עצומה.
הוא אומר ככה,
נכון,
אנחנו בני אדם, אנחנו מוגבלים.
אנחנו בני אדם, אנחנו מוגבלים.
וזהו, ואם אדם יש לו איזשהו שורש אישיות,
שהרבה פעמים תלוי באופי ההולדה שלו וכל מיני דברים, דברים מן הסוג הזה, דברים בשורש הנשמה,
האדם מכוח עצמו לא יכול לשנות את זה. אבל מה אנחנו מתפללים?
לב טהור,
ברא לי אלוהים.
אגב, זה פסוק מאוד חשוב.
לב טהור ברא לי אלוהים, זה תשע תיבות,
והמילה לב טהור ברא זה ראשי תיבות,
טבל,
וגם לב טהור, שלושת האותיות הראשונות זה טבל.
ולכן זה פסוק טוב לכוון אותה כשטובלים במקווה, לטבול תשע פעמים,
להגיד לב טהור ברא לי אלוהים, כי זה גם,
וגם פעמיים טבל.
כן, גם שלוש האותיות הראשונות וגם שלוש התיבות הראשונות עולות טבל.
אבל מה זה בריאה?
יש מאין.
יש מאין.
אני מצד עצמי לא מסוגל. יש גבול למה שבן אדם יכול.
אבל אם אדם אומר, הקדוש ברוך הוא פונה אליו, אומר, הקדוש ברוך הוא תעזור לי.
לב טהור בא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי זה גם בריאה וגם חדש.
הכל אפשר מצד השם יתברך.
הכל.
כלומר, מצד האדם בעצמו אנחנו אכן מוגבלים. דוד, אנחנו אכן מוגבלים. יש לנו מה לעשות. אם אדם יש לו איזשהו שורש אישיות מאוד מאוד מסוים,
הוא, האדם מוגבל בכוחות שלו לשנות. מה, זהו, אתה, יש לך...
אבל אם אני פונה להשם יתברך,
אני באין סוף.
אני לא מוגבל.
הוא יכול לעשות הכול להתברך.
אצל השם יתברך הכול אפשרי.
אז התשובה, יש דברים, כמו במקום אחר, צדוק אומר,
בפסקה אחרת הוא אומר שכתוב כל תענית ציבור שאין בה מפושע ישראל אינה תענית.
אז הוא אומר, תשמע, פושע ישראל זה לא איזה אנשים שצריך לאסוף אותם עכשיו מהרחוב,
כל מיני פושעים ועבריינים.
פושע ישראל,
זה כל אחד מאיתנו בתוכו, בכל אחד באישיות,
יש לנו חלקים בנפש שאנחנו צדיקים,
יש לנו חלקים בנפש שאנחנו מתמודדים,
ויש לנו חלקים בנפש שאנחנו פושעים.
וכשאתה מגיע לתענית, תבוא גם איתם.
גם עם החלקים הפחות מוצלחים שלך. מה נעשה עם החלקים האלה? שאנחנו פושעים! שאנחנו נוסעים לשנות ולא מצליחים.
מנסים, מנסים, מנסים מפה, ולא מצליח, כל פעם נופלים.
אומר רב צדוק,
כנראה מצד עצמך לא תוכל לשנות את זה.
זה השורש של הנפש של האדם. כמו שאמרנו, זה תלוי בהולדה
של האדם, זה תלוי בהורים שלו, תלוי בסדרי נשמות, אנחנו לא יודעים.
אבל יש דברים שהם...
האם אי אפשר לשנות את זה? תשובה?
אפשר.
תבקש מהשם יתברך.
התשובה בגדול היא לקיחת אחריות של האדם על מעשיו.
אבל לכל אחד מאיתנו יש איזו תקרת זכוכית,
שאתה אומר, שמע, לא, פה אני לא מצליח,
פה אני כאילו, זהו, זה כבר, זה חלק מה...
חלק מהאישיות שלי, חלק מה...
אז מה אני אעשה בכזה מצב?
אני מבקש מה שמתברך, לב טהור ברא.
תברא לי לב חדש יש מאין.
וואו,
יש תקווה.
לא ככה, אחים הקדושים?
יותם ומשה.
וזה, ונאמר, לב טהור ברא לי אלוהים ובריאהו, יש מאין? והיינו, מאחר שזה בידו של הקדוש ברוך הוא,
מועיל רחמי שמיים.
רחמי שמיים מועילים.
יש מצב שאדם,
למרות שמצד עצמו הוא לא יכול להשתנות,
הקב' נותן לו רוח חדשה.
כן,
יש דבר כזה.
יש,
אדם כאילו מקבל איזה כוחות שהם לא שלו.
מה?
כן, מקבל איזה ייבוש הצדיק, מקבל איזה כוח שהוא לא שלו. פתאום הוא מקבל איזה בוסט כזה שהוא, תשמע, זה לא שלי, זה לא...
נפתח לו המוח, נפתח לו הזה, נפתח לו הלב,
הוא מוצליח.
יש מאין.
אם היינו סומכים רק על עצמנו,
אז באמת אנחנו מוגבלים, האדם הוא מוגבל. לכל אחד מאיתנו בסוף יש איזו תקרת זכוכית, שאתה אומר, זה מה שאני יכול לעשות.
כי יש לנו את איך גדלנו,
ואת ההורים, ואת המשפחה, ואת התובנות, ואת הדברים שהיינו מורגלים בהם כבר בתור ילדים,
ושורש נשמה, ועוד אלף אחד דברים שיוצרים איזשהו סך מסגרת שהאדם עובד בתוכה, ואומר, תשמע, זהו, זה משנה, מה אני יכול לעשות?
אבל אם אנחנו בראש השנה, לקראת השנה, אומרים הקדוש ברוך הוא, זה מי שאני, זה אמת. אבל אתה, אצלך הכל אפשרי, השם יתברך.
הכל ייתכן אצלך.
אצלך רבי עקיבא, שלא ידע לקרוא ולכתוב עד גיל 40, לא ידע לקרוא ולכתוב כלום.
עד גיל 40, כשהוא התחתן עם רחל, הרב היה צריך,
כשהוא היה צריך לקרוא,
אם יש כרך ירושלים, הוא לא יכול לקרוא את זה, הרב היה צריך להגיד לו, תחזור אחרי מילה במילה. אמר, הארץ גמור, עד גיל 40.
יכול להיות דבר כזה שאדם כזה יתהפך מן הקצה אל הקצה?
שנכנסת בו רוח חדשה והוא פתאום נפתח לו הלב למעיינות חוכמה?
רבי עזר בן אורקינוס, בן 28, לא יודע לקרוא ולכתוב. לא יודע לקרוא ולכתוב.
יכול להיות שאדם כזה יבוא ופתאום ייפתח לו הכול,
כי הוא יתפלל לקדוש ברוך הוא.
יש דברים כאלה.
סיפורים זה גם על הרמב״ם, נדמה לי, שהוא היה...
לא יודע אם הסיפור הזה הוא אמין, אבל מספרים על הרמב״ם,
ודאי על רבנו הנציב זה ודאי ידוע, שהנציב היה קשי תפיסה
הוא מעיד בגלל עצמו, שהוא היה מאוד מאוד איטי בלימוד, הוא אומר, הוא מתפלל והוא, נפתח לו, נפתח לו, מה?
כן,
שם זה היה משהו אחר, שם הוא היה לומד ושוכח
כי הוא לא היה, זה לא היה בעיה של תפיסה, זה היה בעיה של...
ולכך אמרו, תראו מה הוא אומר כאן, ילקוט שמעוני,
הגמרא מביאה בילקוט
סדרת שאלות
מה עושים עם החוטא?
כן, שאלו לחוכמה
חוטא מה עונשו.
שאלו לתורה, לנבואה,
נכון? אז שאלו לחוכמה חוטא מה עונשו, מה החוכמה אמרה?
חטאים תרדף רעה.
מה זה אדם חטא?
לוגיקה.
נכנסת את היד לאש, מה קורה?
לא, סליחה, לא התכוונתי, אפשר הזדמנות שנייה. חבוב, חטא, זה אש, בום.
שאלו לחוכמה, שאלו לתורה חוטא מה עונשו, מה אמרה? מה כתוב בתורה?
הנפש החוטמות.
תודה, אבי, אז וואי, אתה מה זה עוזר לי?
רגע, אל תלך, אני צריך אותך, אני לא זוכר את הכול.
אתה יודע?
נגמר,
חטאים תרדף רע, או אם עשית חשש, זה עובדה, זה, זה,
יש פה,
תחשבו, אדם שמחובר לעושה סנפלינג, ויש לו חבלים כאלה,
פגישת סוכים,
פתאום, פששט,
חותך את החבל.
עכשיו, התכוונת, לא התכוונת, מה זה רלוונטי עכשיו כל הכוונות? החבר'ה נחתך, זהו, נגמר הסיפור, אין חמצן. אדם הלך לצלילה, פתאום נגמר לו החמצן בבלון, זה משנה שהוא התכוון או לא התכוון? הוא עכשיו תקוע בלי חמצן באומץ שלושים מטר.
אז זהו, זה לוגיקה, ככה זה עובד.
ניתקת את צינור החיים, מה אפשר לעשות?
אביעד ממשיך לזה, שאלו לנבואה החותם על עונשו מה אמרה?
יעשה, לא, לא.
נדמה לי שבנבואה כתוב הנפש החוטאתי תמות, ובתורה כתוב יביא קרבן ויתכפר לו.
נכון? אני זוכר נכון.
התורה אומרת, יביא קרבן ויתכפר לו. כלומר,
וואלה, אנחנו מוכנים לתת לך איזה, זאת חליפתך, זאת תבואתך. במקום שניקח אותך, ניתן לך קרבן, בסדר?
הנבואה אומרת, כתוב הנפש החוטאתי תמות, זה פסוק בנביא,
ביחזקאל.
איך שלא יהיה, אתה לא יוצא מהחטא.
שאלו לקדוש ברוך חותם העונשו, מה אמר?
אני אעשה תשובה.
התשובה, על איזה תשובה מדובר? אם זו תשובה שאני יכול לתקן בעצמי, אני לא צריך את הקדוש ברוך הוא. אם אדם גנב כסף ונותן לו בבית,
תחזור בתשובה, תחזיר את הכסף.
בבקשה, קחו את הכסף.
קראנו את זה היום בחבורה, דוד.
כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו.
יש דברים שהם קרובים, אני לא צריך את הקדוש ברוך הוא בשביל זה, בשביל לחזור בתשובה. אם פגעת במישהו בשביל לבקש שלא סליחה, צריך את הקדוש ברוך הוא?
לא, אני צריך לגשת לבן אדם, להגיד לו, אני מצטער, אני מבקש סליחה, שתהיה לך שנה טובה, זה תלוי בנו, אין הדבר תלוי על הבי.
מה צריך תשובה של הקדוש ברוך הוא?
צריך את זה על דברים שאנחנו תקועים בהם,
שניסינו ולא הצלחנו.
יש אדם לא מצליח להתגבר על הכעס,
יש אדם לא מצליח להתגבר על איזה תאווה מסוימת. לא מצליח, לא מצליח.
נסה מפה, משם, לא הולך לו, תקרא זכוכית.
לא מקדמים אותו.
בעבודת השם, הוא לא מצליח להתקדם.
לעקומה שהוא רוצה להיות בה, עושים עליו אפליה.
אז מה עכשיו?
אז זהו, אין סיכוי?
אין יכולת? יש. מה?
לב טהור ברא לי אלוהים, ורוח נכון חדש בקרבי.
יכולה להיות בריאה חדשה.
יש מאין.
לא היה, ועכשיו יהיה.
יכול להיות.
תלוי בתפילה.
שאדם
מושך את עצמו לשאלה של הקדוש ברוך הוא אמר רק אתה, רק ממך. ממך יכולה לבוא הישועה. רק ממך. אני כבר מעצמי התייאשתי. זהו.
זאת אומרת, אני כבר מעצמי, מהדבר הזה,
אני מיואש. דווקא כשאדם מיואש מעצמו,
אז הוא יכול לפנות לקדוש ברוך הוא ולהגיד, רק אתה, אבל.
אני אתן לזה דוגמה קטנה,
לא לגמרי 100% על זה, אבל מאוד מאוד דומה. זה ידוע ומפורסם,
שמי שמכור, נגיד, לכל דבר, סמים, אלכוהול, לא משנה מה,
לבד,
זה כמעט, אני לא רוצה להגיד בלתי אפשרי, אבל כמעט בלתי אפשרי לצאת מזה, לבד.
האדם מצד עצמו, מצד הכוחות שלו, ההתמכרות חזקה ממנו.
אז אי אפשר לצאת?
אז אומרים כן.
א', אומרים שלא, אי אפשר לצאת. כלומר,
לעולם האדם הזה יוגדר מכור נקי.
אני מכור נקי שנה, מכור הוא נקי שנתיים, כי הוא...
מה זה מכור? לא, הגדרה של מכור זה אדם שלא יכול להסתדר בלי.
זה ההגדרה של מכור.
יש לזה הגדרה מדעית, לא צריך את זה. הגדרה מדעית, אדם ש...
ברגע שאין לו את זה, הוא נכנס לכל מיני תופעות פיזיות,
והוא בקצה, הוא עלול לגנוב בשביל זה.
הרי מי שמכור לסמים ואין לו סמים,
הוא גם יהיה מוכן לגנוב וגם לפעמים חמור מזה כדי להשיג את ה... זה נקרא מכור.
דודה, דודה, דודה. דודה, רמה, דודה, כל מיני דברים יש, כן.
אז...
יש בפתח תקווה פיתה דודה.
אז בסדר?
אז הוא זקוק לעזרה.
אז מה העזרה? בדרך כלל העזרה הטיפולית,
כמו שרובה חלוקה,
רטורנו ועוד, זה העזרה של הקבוצה.
אדם מודה, אני לבד לא יכול,
אני זקוק לעזרה של הקבוצה.
גם אחרי עזרה של הקבוצה, אומרים לו, אתה עדיין בחור נקי, אבל הקבוצה תעזור לך.
הקבוצה תומכת, כי לבד הוא לא יכול.
פה רב צדוק מציע אפשרות שלישית.
אתה לא יכול,
הקבוצה עוזרת לך בצורה חלקית, יש אפשרות שתקבל עזרה מלאה ותצא מזה לחלוטין. מה?
כי הוא יתברך יכול לעשות הכול.
יש מאין.
אפילו להפוך את האדם משורשו.
וזה בעיניי דרמה גדולה.
כן, דני, אתה רוצה להגיד משהו?
אני רק רוצה להגיד שהשם משמואל אומר שהזמן לכוון את זה
זה בתקיעת שופר במיושב,
ששם, אתמול למדנו את זה באיזה הקשר,
ששם הוא ממש אומר,
זה שחזור בריאת האדם.
הרי כשהקבל ברוך הוא ברא את האדם כתוב ויפח באפיו נשמת חיים,
ואומר השם משמואל ויפח באפיו נשמת חיים זה בעצם שהקבל ברוך הוא תקע בשופר.
את הנשמה באדם.
כשאנחנו תוקעים בשופר אנחנו בעצם,
כאילו אומר הקדוש ברוך הוא,
הוא אומר יש אור אלוקי מלובש בתקיעת שופר,
ומי שתוקע בשופר זה הקדוש ברוך הוא, דרך הבעל תוקע.
אז זה הזמן שהוא משחזר בצורה המדויקת ביותר את הרגע הראשון, הראשית של הבריאה,
של ההתחדשות, וברגע הזה אפשר לקבל חיים חדשים.
כוחות חדשים, יכולות חדשות,
רצונות חדשים, מחשבות חדשות ברגע הזה.
ואז שמה אין מגבלות, אין זה, בסדר?
זה תקווה עצומה, כי לכל אחד מאיתנו יש מגבלות.
כל אחד יש איזה תקרת זכוכית שאתה אומר, ניסיתי, פה נעצרתי, פה אני לא מצליח.
נכון?
ופתאום,
נפתח פה ראש החודש. כן, אראל.
מה היה אפשר לקרות זכוכית? למה שכל השבוע הולכו לעודש, הוא מתקדם עם היכולות שלו?
הוא מתקדם, אבל הוא מתקדם. מה לעשות? אנחנו בני אדם בגוף. בסוף יש לנו איזה מגבלה. אנחנו בסוף, נכון. תשאל, למה צריך רק לישון?
למה לישון?
למה אי אפשר להיות ערים כל הזמן? לא, אנחנו בסוף בשתיים נופלים.
למה צריך לאכול? כל הזמן אנחנו מלאים במוגבלויות.
ויש לנו גם מוגבלויות נפשיות מסוימות. בסוף אדם נעצר באיזה מקום.
אבל אם הוא מוסר את זה להשם יתברך,
אז הוא מקבל...
כן?
נכון, הספרדים, נכון.
לב טוב, נכון, בדיוק.
בדיוק.
אני פתאום נזכר ברב שטיינזץ, אולי בגלל שנכנסת, רבי חיים, אז אני נזכר פתאום,
אני חושב עליו הרבה, לומד הרבה את הדברים שלו,
אבל אני זוכר שקראתי איזה ראיון איתו, שהוא אמר שהוא לא חשב שייקח לו כל כך הרבה זמן
לבאר את התלמוד, זה היה נראה.
הוא גם לא תכנן את זה.
אבל היה לו איזה מין רצון כזה ללמד תורה את כל עם ישראל, רצון מאוד מאוד גדול.
הוא גם היה מחובר לרבי, והרצון הגדול הזה, אז פתאום אתה...
תראו, אני אגיד לך ככה, בעיניי,
אולי מאז הרמב״ם לא היה מישהו בהיקף שכתב כמו הרב שטיינזלץ.
אז כשאני לומד רמב״ם,
אני יודע שזה כתב את הרמב״ם,
כן? זה אין ספק, כן? אבל אם אני צריך כאילו לנסות לחשוב בעצמי, אני אומר, אין מצב בעולם שאת זה כתב בן אדם אחד, לא יכול להיות.
אחד, בן אדם אחד כתב את כל זה.
אני גם לא מדבר על הספרים האחרים של הרמב״ם,
אני מדבר רק על היד החזקה.
אדם אחד כתב את זה?
לא מכון של איזה אלף איש?
עם כל אחד עם פרויקט השו״ת?
אחד? איך הוא כתב את זה?
איך הוא הצליח? ובאיזה צחות לשון, ובאיזה,
כל מילה שאתה קורא ברמב״ם, השכל שלך מתיישר במקום, ואיזה בהירות, ואיזה דיוק, ואיזה חינוך, הוא כל הזמן מחנך אותך, כל הזמן הוא נותן לך גם,
בסוף כל הלכה, בסוף כל פרק, אומר לך גם איזה דבר מוסר כזה, איזה דבר חיזוק, איזה משהו, אתה אומר, מה זה הדבר הזה?
זה כתב בן אדם?
זה כתב מי שהיה לו מחשבה, הוא אומר, הקב' ברוך הוא אני רוצה ללמד תורה את כל עם ישראל, ככה הוא כותב בהקדמה, אני רוצה תורה, משנה תורה.
הוא מסר את זה על השם יתברך.
על כן יארתי חוצני, אני משה בן מימון הספרדי, ושמתי פניי ככה על המיש וידע כלא יבוש,
ושמתי ביטחוני בצור יתברך,
ותראו מה נהיה מזה.
אדם מצד עצמו יש לו כוחות, והרמב״ם, תסתכלו באגרות, הוא כותב, אתה חושב שהרמב״ם,
ועדיין כתב את הרמב״ם, ועכשיו כל החיים בית מדרש, ולמד, וכתב את הרמב״ם. איפה?
הוא כותב, הוא אומר, הוא רופא, כל היום משגעים לו את המוח, באים אליו, הוא גמור, בסוף הלילה, בסוף היום הוא שוכב במיטה, לא מסוגל לדבר מרוב חולשה.
ותוך כדי הדברים האלו הוא כתב את הרמב״ם, הוא רנבוכים ויגרו את הרמב״ם, ופירוש המשתיות, והתשובות, וככה, מה זה?
הנשר הגדול זה קטן ליד הרמב״ם.
הכי מתאים לרמב״ם זה ממשה עד משה לא קם כמשה. זה באמת הכי...
אז זה...
זה מה קורה כשאדם פותח את עצמו לאור האלוקי.
הוא מקבל דברים שאין מצב... כשאתה מסתכל על זה בעיניים הגיונות, אתה אומר, לא יכול להיות שכתב את זה בן אדם אחד. אין מצב.
אלא אם כן, האלוקי עבר דרכו.
בסדר?
אז אותו דבר גם ביחס למגבלות נפשיות של תשובה וזה.
אנחנו, מה לעשות? אנחנו מוגבלים.
הרבה פעמים גם ההגבלות הן לא בגללנו.
אדם נולד בצורה מסוימת, אני אגיד לך,
נגיד אדם נולד בבית שהייתה אלימות כלפיו, בסדר? בתור ילד.
עכשיו הוא לא אשם, הוא לא, אף אחד לא זה, אבל זו חוויה.
עכשיו, אם אחר כך הוא הולך,
אפשר לנקות אותו מהלב?
את הכעס כלפי ההורים נגיד?
אדם מוגבל, שמע, אני, מה אני אעשה אתם?
אבל כשהוא אומר לקדוש ברוך הוא, תעזור לי לנקות את זה מהלב, הוא מוסר את זה, אז משם יכולה לבוא מחילה.
משם יכולה לבוא כפרה.
יכולה לבוא.
ולכך אמרו, אני חוזר כאן על הדברים החשובים הללו, שעלו לחוכמה, על התורה, על הנבואה, והקדוש ברוך הוא אמר יעשה תשובה,
אבל מצד כולם בי שלא הווה תווה, מצד החוכמה והנבואה ואפילו התורה, אבוד.
ברירה לא יכול להיהפך לטוב.
אומר הקדוש ברוך הוא, הם לא יכולים, אני יכול.
אני יכול להפוך לך את הרע לטוב, תפנה אליי.
אל תלך לפקידים בדרך, ישר למנכ״ל.
לקרוב השם לאכול קוראיו, זמין,
הקו פתוח, בסדר?
וזה היה טענת העם ביחזקאל בפסוקים בשוב צדיק מירישו ובשוב רשע, ואמרתם לא ייתכן דרך השם.
יחזקאל אומר להם תעשו תשובה. אמרו להם, יחזקאל, תגיד, מה נסגר איתך?
אנחנו כבר ארבעים שנה עובדים עבודה זרה. מה אתה מדבר? איזה תשובה? אין סיכוי.
אין מצב. גם אם נעשה תשובה זה יהיה כזה תשובת, אנחנו לא נוכל להשתנות.
לא נוכל. אדם אומר, אתם מכירים את הביטוי הזה שצריך למחוק אותו מהלקסיקון?
אני ככה אני.
זה אני, מי שאני, אני כזה.
נכון, אתה כזה,
אבל אפשר להשתנות.
לא, אני ניסיתי באלף פעמים ולא הצלחתי.
תרים את זה אליו.
תקבל הצלחות.
הם אומרים, לא ייתכן דרך השם, ובוודאי דעת שוטים לא נזכר בכתוב.
אם זה סתם היה דבר מטופש, אז לא היה כותב את זה הנביא.
יש לזה יסוד.
מצד עצמנו אנחנו מוגבלים, לא ייתכן. אבל מצידו יתברך,
הכל ייתכן.
ובוודאי דעת שוטים לא נזכר בכתוב, רק
הם עתווה ובישע מעיקרו, אמרו. הם לא אמרו שאדם לא יכול לחזור בתשובה על איזה מעשים פרקטיים.
הם אמרו, אם אדם יש לו ביסוד האישיות והנפש, אתה רואה את זה מרגע שהוא ילד,
אתה רואה שיש פה איזה משהו מאוד מאוד ככה לכיוון מסוים. אז איך זה ישתנה?
צודקים.
ניתן לאדם צודקים.
ועדי דעת שוטים לא נזכר בכתוב, רק הם עתווה ובישע מעיקרו, אמרו.
והם חשבו שגם הם מבינים, ועל זה אמר להם, דרככם לא כדרכי,
שאתם לא יודעים כלל בזה,
וכשהשם יתברך מקבלו בתשובה,
אז מתגלה למפרע דעיקרו כך. הקב' הוא מגלה עיקר עמוק יותר ושורשיותו.
טוב, עד כאן דרמה גדולה, לדעתי.
עכשיו יכולה להיות שאלה, אוקיי, אני עכשיו רוצה לחזור בתשובה, ואני רוצה להשתנות מעיקרי ולהתחדש וכולי וכולי,
ולכן אני צריך לפנות להשם יתברך, אבל מי אמר שהקב' הוא בכלל יש לו זמן אליי,
שאני חשוב בעיניו?
ויש לו הרבה דברים אחרים לעשות, דוד.
הוא צריך לנהל את כל הגלקסיות.
יש 400 מיליארד גלקסיות.
כל אחת עם העניינים שלה.
הוא צריך להתעסק עם כל המלאכים.
מלכת אנגליה הגיעה לא מזמן, צריך גם לקבל אותה יפה.
נכון?
שמעתי איזה מישהו אמר שהיה מלאה ומלכה.
עשרה ימים מלאה ומלכה.
אז הרב דב זינגר אמר את זה.
יש לו עוד דברים חשובים.
מה, הוא יפנה לאחד דוד מפתח תקווה, אייל ממשורר?
יש לנו דברים יותר חשובים, אנחנו ככה...
נכון?
אומר רב צדוק,
איזה פסקה פה, וואי וואי.
כשם שצריך האדם להאמין בה' יתברך,
שכולנו מאמינים בקדוש ברוך הוא,
כך צריך אחר כך להאמין בעצמו.
האדם יאמין בעצמו.
מה הכוונה להאמין בעצמו?
מה, שאני בריון, אני חזק? לא.
האמונה של האדם בעצמו משמעותה היא המשפט הבא.
רוצה לומר
שיש להשם יתברך עסק עמו ושאיננו פועל בטל שבן לילה היה ובן לילה עבד וכי חייתו שדה שלאחר מיתתם נאבדו בעיניו.
אדם צריך להאמין שהוא יקר בעיני השם יתברך והקדוש ברוך הוא,
אנחנו חשובים בעיניו ואכפת לו מאיתנו והוא שמח בשמחתנו ומצטער בצערתנו ואם אנחנו פונים אליו בבקשה אז הוא מקשיב, מאזין,
רואים בתפילה נכון, מביט,
מאזין,
שומע,
חותמים כי שומע תרועת עמו ישראל היום ברחמים
הוא ניגש לכל אחד מאיתנו, לא רק ל... לכן אומרים בראש שנה וכל באי עולם עוברים לפניו,
כי בני מרון, הפירוש הראשון, 1-1. בני מרון הכוונה, כל אחד, כמו שאתם סופרים יהלומים.
כשאתה לוקח עגבניות שרי מהדוכן, מעמיס ככה, בוטנים וזה, יהלומים, 1-1. כל יהודי יהלום, 1-1 הוא מעביר אותנו.
מסתכל עלינו.
כתוב כל באי עולם עוברים לפניו.
לא כתוב שהוא דן אותנו.
אנחנו עוברים, הוא רוצה שרק נעבור דרכו, לראות אותנו, להתבונן בנו, להתייחס אלינו. עצם היחס,
עצם היחס.
עכשיו ראו את המלך צ'ארס, יוצא כאילו לקהל,
הוא לא הצליח לדבר עם כולם, אבל עצם זה שהוא יצא אליהם, התייחס, עשה ככה,
וואי, המלך, זה קינג,
ראה אותי וכן הלאה.
אז זה נקרא לעבור.
יש לו עסק איתנו,
אז אפשר לפנות אליו. עכשיו,
מה הכי משמח את המלך שפונים אליו?
הרי 99% מהדברים פונים אל המלך בבקשות.
חנינה,
הקלות במיסים, כל מיני... אז בסדר, והמלך אוהב, אז הוא נותן.
אבל תארו לעצמכם שאחד פונה אל המלך ואומר לו, אדוני המלך, כן,
אני יכול לקבל ממך עצה איך להיות
יותר נאמן אליך?
אני מרגיש קצת רחוק, ואפשר להתקרב אליך יותר?
אה, זה המלך הכי מבסוט בעולם.
אז אם אדם מגיע, אני חוזר רגע לפסקה הקודמת, לתורה הקודמת, אם אדם מבקש מהשם יתברך, לא רק פרנסה בני חי, אלא אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא, מה?
לב טהור, בא לי אלוהים, ורוח נכון שחזר בקרבי. מבקשים ממנו אשיבנו השם אליך ונשובה. מבקשים ממנו תשובה.
מה זה תשובה?
אנחנו מבקשים ממנו. איך אומרים?
אחת המילים שחוזרות על עצמן הרבה מאוד בתפילה,
שהיינו רואים זה, למענך.
למענך אלוהינו עשה ולא למעננו, ראה עמידתנו גלים וריקים, למען
למענך עשה ולא לנו,
ראה עמידתנו גלים וריקים, אנשמה לך והגוף פעל לך. למענך, מה זה למענך?
אנחנו רוצים להיות יותר קרובים אליך,
אז הוא ודאי נעתר לדבר הזה.
אם אדם אומר לקדוש ברוך הוא, המגבלות שלי תוקעות אותי, תעזור לי להתגבר עליהם, אפילו שהשורש שלהם הוא רע,
או השורש שלי הוא רע, תעזור לי להתקרב אליך,
אז יש.
רק צריך להאמין
כי נפשו של האדם ממקור החיים יתברך שמו.
והשם יתברך מתענג ומשתעשע בה כשעושה רצונו,
וגם הפוך, מצטער כשלא עושה רצונו.
וזה פירוש, ויאמינו בהשם ובמשה עבדו.
מה זה ויאמינו בהשם ובמשה עבדו? השם זה הקדוש ברוך הוא. משה עבדו,
עם ישראל מאמינים במשה, כלומר מאמינים שהקדוש ברוך הוא מתייחס ואוהב את משה, וגם אוהב את כל אחד ואחד מאיתם.
משה רצה לומר, כלל שישים ריבון נפשות ישראל בדור ההוא,
משה זה בעצם המנהיג שקודם את כולם,
האמינו שהשם יתברך חפץ בהם,
שזה חידוש גדול, כי הרי לפני כן הם היו עבדים,
ובתור עבד, הדבר האחרון שאתה חושב זה שלמישהו אכפת ממך.
אתה בתחתית שרשרת המזון.
עבד מת, תן לו בעיטה, תביא עבד אחר.
החוויה הבסיסית של עבד זה שהוא האדם הכי פחות חשוב בעולם.
לפעמים גם בעלי חיים יותר חשובים ממנו.
ייתנו לאכול החמור לפני שייתנו לאכול לעבד הזה.
ופתאום עם ישראל לקראת ים סוף
מרגישים שהקדוש ברוך הוא אוהב אותם, שהם חשובים בעיניו, והם יקרים בעיניו. ויאמינו בהשם ומשה עבדו.
משה זה כאילו כלל ישראל, הם מאמינים שהקדוש ברוך הוא מאמין בהם.
יש קשר, יש...
טוב, זה... פה יש כאן סוגריים ארוכות שהוא עושה כאן כל מיני פרשיות.
נסיים פה את ה... נקרא את המשפט ברצף.
ויאמינו בהשם משה עבדו, פירוש משה רצה לומר כלל שישים ריבון נפשות ישראל בדור ההוא, האמינו שהשם יתברך חפץ בהם ורוצה ומקבל נחת רוח מן חלק הטוב שבהם.
אז החיבור של שתי התורות הללו יוצר בעיניי
פיצוץ גרעיני.
התורה, נתחיל מהשנייה, אומרת, תשמע, הקדוש ברוך הוא מאוד מאוד מעוניין להיות בקשר איתך. הוא חפץ, הוא מעוניין, הוא זמין,
הוא מאמין בך, ותאמין בעצמך שהוא מאמין בך.
אילו יהודי היה יודע מה זה, נכון? תאמין.
ואחרי שאנחנו יודעים את הדבר הזה, אנחנו אומרים, אוקיי.
אז תשובה שהיא תחת האחריות שלנו, ניקח אחריות ונתקן.
אבל מקומות שאנחנו מרגישים שזה,
נכון, יש לפעמים כל מיני קופסאות כאלה של ביסקוויטים.
המוצר יצא את מפעלנו כשהוא טרי וטוב.
עם זאת, ישנן תופעות
שלא בשליטתנו.
נכון.
אם יש נחש בסן פרוסט, זה לא בשליטתנו, כל מיני דברים. זה כיסוי משפטי. כן.
אם בכל אופן המוצר זה, תשלח אותו אלינו ותקבל בחזרה וכו'. אז אדם אומר, תשמע, זה לא בשליטתי, אני לא מצליח,
אני מנסה ולא מצליח.
אז החוכמה כאן היא לשחרר,
להגיד לקדוש ברוך הוא, אני מצד הכוחות שלי בעצמי כנראה לא אצליח.
אבל אתה יכול הכל.
אצל השם יתברך הכל אפשרי.
אז לב טהור בראה לי אלוהים,
בריאה יש מעין, ורוח נכון,
נכון, רוח נכון זה רוח יציב.
דבר נכון הוא דבר יציב, הוא לא משתנה,
חדש בקרבי, התחדשות.
ויש דברים כאלה.
אפשר לראות את זה.
אפשר לראות שאנשים קיבלו,
כמו אצל שאול, שהייתה לו רוח השם מפיימת, שמשון,
פתאום איזה רוח השם מפיימת, והם מקבלים כוחות שהם לא שלהם, כאילו מין איזה פיקדון כזה,
שאיתו הם עושים דברים גדולים,
שנזכה בעזרת השם לעמוד לפני השם יתברך. אה, ועוד דבר שהוספנו, שהרגעים, שנכון לחשוב את המחשבות האלו,
הם בתקיעת שופר דמיושב,
ששם האדם בעצם נברא מחדש,
הוא מקבל כוחות מחדש. יהי רצון שנזכה לקבל בשנת תשפ״ג את כל הערות החיים החדשות, להתחדש באמת.
אומרים תשפ״ג תהיה שנת פנים גלויות, גילוי פנים, שהקדוש ברוך הוא יתגלה,
יתגלה כלפינו בעזרת השם בהארת פנים, בשמחה ובטוב לבב.
אמן ואמן, שנה טובה ומתוקה, שבת שלום.
