היום נדבר קצת על הפלא הגדול בתשובה שנקרא זדונות נהפכים לזכויות.
יש דיבור כזה בגמרא,
הגמרא אומרת שבתשובה מהירה זדונות נהפכות לשגגות
ובתשובה מאהבה זדונות נהפכות לזכויות.
איך זה בדיוק עובד הדבר הזה?
אבל לפני כן איזו תורה,
תורת הקדמה,
ואז ניכנס לסוגיה המרכזית.
תורת ההקדמה עוסקת בדבר שמילה שאנחנו מרבים לדבר עליה בחודש אלול, כלומר להזכיר אותה, וזו המילה לב.
המילה לב מופיעה הרבה מאוד פעמים בספר דברים,
בהטיות שונות, לב, לבבך, ליבך, לבבם,
בהטיות מרובות.
זה גם אחד הרמזים של חודש אלול, לעומת השם את לבבך ואת לבב זריך,
את לבבך ואת לבב,
זה ראשי תיבות אלול.
והשאלה מה, האם יש מקום לעבודת הלב בתשובה?
כלומר, התשובה, אדם צריך לקחת ספרים ולראות מה צריך לתקן ולתקן.
אבל אז בכלל עוד יוסף, יש פה כיסאות געם, יש פה זה, תרגישו בבית.
יוסף ודניאל, קדימה.
אתם יודעים שיש קשר הדוק בין יוסף לדניאל בתנ״ך?
בטח.
נכון.
שניהם נערים שנלקחו לבית המלך.
שניהם שרתו את המלך נאמנה. שניהם עמדו בניסיונות.
שניהם חלמו חלומות ופתרו חלומות לאחרים וחלמו חלומות בעצמם.
מה עוד?
שניהם ירדו לבור, שניהם עלו מהבור.
מה זה?
איש חמודות וליוסף יש
בגדי חמודות, כתוב נדפסים.
קיצור.
אז לכן אתם מחוברים,
בעזרת השם.
אז בסדר, אז אדם חוזר בתשובה,
אז הוא קורא בספרים, עובר על הרשימה של רשמנו בגדנו,
ומתקן מה שהוא יכול.
האם יכולה להיות תמונה יותר אישית,
מפה קצת יותר זה?
רב צדוק אומר שכן, תראו מה זה, זו תורה נפלאה.
השם יתברך קורא לאדם בכל יום.
גם רבי נחמן אומר את זה באיזה מקום.
שנאמר, יען קראתי ותמאנו, נטיתי ידי וכו'.
כל יום הקב'ה קורא לכל אחד מאיתנו וזה קריאה אישית.
איך אני אדע מה הוא קורא לי?
אז יכול להיות כל מיני דרכים.
לפעמים זה על ידי איזה ניגון שאתה שומע ונכנס לך אל הלב.
תשמע פתאום איזה שיר, נכנס לך על הלב. למה דווקא השיר הזה נכנס לך על הלב ולא שיר אחר?
זה הדרך של הקב' לקרוא לך.
יושבים שני אנשים, שניהם שומעים אותו שיר,
אחד נפתח לו הלב, אחד אומר, כן, שיר נחמד, תעבור הלאה.
מה?
זה נכנס לך.
מדובר על שיר, כן, שיר...
או לפעמים אתה קורא איזה משפט באיזה ספר,
שנכנס לך. לפעמים אתה רואה שלט
על משאית, והוא,
השלט הזה בעצם,
הקדוש ברוך הוא מדבר איתי דרך השלט הזה, עם סיטואציה כזאת,
סיטואציה שקורית לך, ואתה אומר, מה...
עכשיו, אפשר להשתגע מזה, כן?
כלומר, זה מסוכן.
כל דבר, אי, מה...
אז צריך בשכל ישר לעשות דבר כזה, לא להשתגע עכשיו, אבל להבין, אם קרה איזה משהו.
והוא משך את תשומת ליבי.
ו...
אז הקדוש ברוך הוא מדבר איתי.
שנה שעברה בדיוק בחודש אלול,
קיבלתי קנס.
אני מקווה שבאלול הזה אני לא אקבל קנסות, אבל שנה שעברה,
אבל קנס כזה מפנק, לא 100 שקל חניה, משהו ככה ז'נגלר, משהו שלם, עגול, 750 כזה ככה.
אז הוא היה ממש שבועיים לפני ראש השנה.
על מה היה הקנס?
הקנס היה על מי שמכיר, כשנוסעים בכביש 40 לכיוון ירושלים, פתח תקווה,
זה כאילו אתה מגיע לנתב״ג,
ויש שם תמיד פקק כזה, יש שם כיכר עם פקק.
אז הרבה אנשים עושים משהו שהוא חוקי,
ומקצרים דרך התחנת דלק. אפשר להיכנס לתחנת דלק ולצאת כאילו מה... אתה חוסך את כל אלה שפונים ימינה לנתב״ג, אתה בעצם
עוקף אותם וזה בסדר, זה חוקי. אבל
לפעמים אתה רוצה להקדים את הגאולה, מה שנקרא,
אז אתה מתחיל את הנסיעה שלך לתחנת דלק, אתה כבר יורד לשוליים איזה מאה מטר קודם ומתחיל ככה לחתור. אז אני, בעוונות המרובים הייתי עושה את זה, כאילו, אתה אומר, תשמע, אני לא מפריע לאף אחד, אני לא עוקף אף אחד פה.
אני רק...
וכנראה שלא רק אני יודע שעושים את זה גם השוטרים, אז היה שם איזה ניידת של מתנדבים, אתם מכירים? אנשים ככה...
מתנדבים, הם לא שוטרים, הם חיפשו את המטבע מתחת לפנס,
ישבו שם,
ארבעה עם משהו שאמר, כן, תעצור בצד, בסדר,
קבל תדים, בסדר, אז הכל זה צדקות שלא נתנו,
אז,
אבל אמרתי, אדוני אמרתי לעצמי, מה הקדוש בחור רוצה,
מעבר לזה שזה כסף שהיה צריך לתת לצדקה ולא יצא, אז הוא הגיע תרומה למדינת ישראל, אני מקווה שזה יגיע לחלקים הנכונים במדינת ישראל, שלא יממנו מזה דברים לא טובים,
שקנו ב-750 שקל האלה
כדורי מאג, אני מקווה, אבל חשבתי לעצמי, מה?
ואז,
כמה זמן אחר כך, פגשתי את המחותן שלי,
המשפחת זילבר מיצהר,
והוא אמר לי משפט שסידר לי את הכל.
ממש
משפט הכנה לראש השנה.
היה לו גם כן,
הוא קיבל גם כן, היה לו נקודות, היה לו קורס הכנה לקורס נהיגה מונעת וכל זה.
אז הוא אמר שכשהוא הגיע שם לקורס,
שהמורה, המרצה שם, איך קוראים לזה,
אמר להם, אתם לא הגעתם לפה
כי עשיתם עבירת תנועה ונתפסתם,
וקיבלתם נקודות. לא.
אתם הגעתם כי עשיתם את העבירה הזאת שוב ושוב ושוב, ונעשית לכם כהיתר עד שתפסו אתכם.
וזה נכון, תמיד הייתי עושה את הדבר הזה.
אל תתפסו אותי פעם אחת. זה לא שתשאיר אותי פעם אחת ותפסו אותי.
אתם מכירים את ההבדל בין שלומיאל לשלמייזל?
שלומיאל זה אחד שתמיד כשהוא מביא את היד מעל השולחן, הוא שופך את המרק.
מכירים?
כזה שלומיאל.
ושלמייזל זה מי שהמרק נשפך עליו.
אז אם הייתי עושה את זה פעם אחת, אז אם היו תופסים אותי, הייתי שלמה על זה, כאילו, אה, אתה עושה פעם אחת, ובדיוק עושים אותך, אתה יודע, כמו החנון הזה שאף אחד לא בורח מהבית הספר,
פעם אחת הוא ברח, תפסו אותו.
אבל זה נדיר, בדרך כלל אתה לא מפסיק לברוח,
ואחת לכמה זמן, לפי חוקי הסטטיסטיקה, הם יתפסו אותך.
אז זה ממש נעשית לו כהיתר.
הייתה, אמרתי, אה, זה הדבר הזה,
נעשית לו כהתר, עברת על עבירה עוד פעם ועוד פעם, צריך לתפוס אותך כדי לעצור אותך.
אז הקדוש ברוך הוא מדבר איתנו
בכל מיני דברים, לפעמים זה משפט שאנחנו שומעים,
מראה שאנחנו רואים, שיר שנכנס לנו ללב,
סיטואציה, זה נקרא שהוא מדבר.
זה מה שאומר כאן רב צדוק, יו, יש פה מלא מים, מה זה?
שפחתי פה מים, ברוך השם, סיוון ברכה.
הקריאה הוא הרהורי הלב, הבאים מעצמן בתשוקה להשם יתברך,
והוא על ידי קריאת השם יתברך
לו כמה עם הפנים לפנים, כן?
הקבוצה ברוך הוא קורא לאדם, וכתוצאה מהדבר הזה יש לאדם כל מיני ערעורים, שהוא מערער בינה לבין עצמו, זו הקריאה.
יש לך איזה ערעור,
לפעמים יוצא מהערעור הזה גם התבודדות,
כשאדם מתבודד לפני השם יתברך ומדבר איתו,
ההתבודדות,
לפי רב צדוק, זה לא שאני מדבר אל הקב' ברוך הוא, אלא
אני עונה לו.
הוא דיבר איתי ראשון,
וכתוצאה מהדבר הזה יש לי איזה הרהור תשובה בלב ואני מדבר אותו, אבל זה ממש דו שיח.
בנטיית היד הוא התעוררות על ידי דברי תורה שהוא ימינו,
או לעם הארץ על ידי תפילין שהוא שמאלו.
פירוש תפילין דמרי עלמא הוא אהבת ישראל.
כמו שאמרו זל,
הוא מכניס בליבו אהבת ישראל,
שזהו אצל עם הארץ במקום אהבת תורה.
כלומר,
אחת ההתעוררויות
יכולה להיות אצל האדם,
התעוררות באהבת ישראל.
שנכנס לך בפנים, בלב, איזו תחושה כזאת לקראת ראש השנה,
שאתה אוהב כל יהודי ויהודי, ואתה רוצה שיהיה טוב לעם ישראל, ובאמת מתפלל לכולם, נכון?
ועל ידי זה מתעורר לשוב להשם יתברך, יפה,
ולעולם השם יתברך משפיע הרהורי תשובה וחשקות לאהבה ולתורה ולעבודה בלבות בני ישראל. אז מה הבעיה?
אם הקב'ה משפיע מחשבות כאלה וחשקות, אז למה אנחנו לא שומעים את זה בצורת אדירה?
התשובה היא, הוא מיד יגיד אותה כאן בעצמו,
התשובה היא, בגלל שאנחנו כל הזמן מייצרים רעש אלטרנטיבי.
תראו את זה עכשיו, העלו את זה לרשת.
הייתה לי את הזכות הכי גדולה בעולם לשוחח עם הרב ביגאון על תהליך התשובה שלו.
עשו איזה כאילו תוכנית לאלול, עכשיו העלו את זה, ראיתי.
אז שאלתי את הרב ביגאון,
שיושב פה על הכיסא הזה לפניי, כן?
אני עוד מרגיש חם.
לפני כמובן נסעתי עם חבר טרם,
ואני יושב, חם לי, אני משתגע, אני נשרף מה...
אני אומר שהחימום של המושב היה עובד, בקיץ, החימום של המושב עבד.
כל פנים, אז אמרתי לו, שאלתי אותו, איך לפני 60 שנה, זה לא היה כזה באופנה לחזור בתשובה, לא היה מכון מאיר,
זה היה קצת פרש בודד, איך?
אז הוא עונה ואומר, תראה, אני הייתי מדריך בחברה גדולת הטבע, היה לי הרבה זמן לבד,
היה לי הרבה זמן שקט, היה לי הרבה זמן לחשוב.
עד חשבתי.
כלומר, וזו הייתה המסקנה שאליה הוא הגיע.
אז אנחנו לא חושבים, כי יש לנו המון המון רעשי רקע.
תנסו רגע לחשוב מתי הייתם פעם אחרונה במקום שהיה שקט מוחלט.
דממה.
כמעט בלתי אפשרי, נכון?
רע, איזה מטוס עובר, איזה אופנוע, איזה... מה?
בסגר.
או במדבר.
אם אדם מגיע למדבר, יש מצב שהוא יהיה באמת בשקט.
לכן אולי אני אעשה כאן סקר, תגידו מיש כאן שביליסטים שעשו את השביל.
תמיד כשאני שואל שביליסטים, איזה חלק היה לכם יותר משמעותי?
אז רובם אומרים דווקא הדרום ולא הצפון. למרות שהצפון הוא יותר עשיר בטבע ובזה.
השקט של המדבר, הדממה המוחלטת בלילה, אין.
השקט והכוכבים הזה, זה מעורר. כאילו הצפון, התחושה היא שהוא תפוס.
הוא כאילו תפוס.
יש נחלים, בעלי חיים, צמחים, הכל כאילו...
כן, יש.
הדרום, באמת, זה חוויה מאוד חזקה, לטייל בדרום.
אז יכול להיות סיטואציה, לדוגמה, שבת זה סוג של השקטה.
באופן בסיסי, בשבת.
ולכן, אני מאוד רגיש בשבת לרעשים של יום חול.
אם יש איזה טלפון בטעות שמישהו שכח לכבות מהילדים, והוא עוד מצלצל בשבת את הפרמון הזה של הילדים,
אני מגיע אליו עם איזה עטב כביסה, תופס אותו ככה וזורק אותו לסל כביסה שם, כאילו, לא יכול.
לפעמים איזה מקרר מתחיל לצפצף.
אני משתדל לכבות את המחשב.
ואת המדפסת, כי לפעמים המדפסת באמצע,
יש לה איזה גרפס כזה, עושה כזה רעש כזה שהיא, נכון?
כל הרעשים האלה,
זה רעש היום חול,
לא רוצה לשמוע אותם בשבת.
ההשקטה מאפשרת לאדם בשבת לפחות
לקבל מתוכו מחשבות אחרות. והמחשבות האלו אומר, רב צדוק,
אלה בעצם מחשבות שהקדוש ברוך הוא שוטל, הוא מדבר איתך, הוא מדבר איתנו דרך
מחשבות הלב והרהורי הלב,
בזמנים של שקט והשקטה.
זה מה שהוא אומר כבר.
רק שהאדם צריך להכין עצמו לשמוע בקול השם הקוראו ומשפיע בליבו ירורי תשובה, להחזיקם בם
בל ירפה.
כדאי לרשום אותם גם.
מי שיכול,
לרשום, קשבת לך איזה פנקס או תיקייה במחשב,
לפעמים לרשום את החלומות שחלמתם, לרשום.
כי מי שלבוא פונה לאבלי העולם אינו שומע ומשיג כלל שפע השם יתברך. אם הכל תפוס,
שרעשים תפוסים,
מהרבה העולם, אז לא תוכל לשמוע את ה...
אחת האפשרויות לשמוע שקט זה ברכיבת אופניים, שאתם יודעים שאני אוהב לרכב.
גם שם כמובן יש מה שהורס את זה, וזה האופנועים.
לא, מה?
לא, זה היה כמובן.
האופנועים, פתאום אתה באמצע מישהו.
אתה רוכב, הכל שקט.
כן, רציתי להגיד משהו, שכחתי, אבל...
גם שם יש...
אה, לא, נזכרתי.
אז עשיתי פעם רכיבה, דווקא לא רכיבה שקטה.
רכיבה, הסתרחבתי לנמל תל אביב, מהבית לנמל תל אביב.
עשרים הלוך, עשרים חזור.
טוב, בחזור כבר הייתי קצת עייף,
זה היה בלילה, אז עצרתי,
בהלוך עשיתי את זה על הירקון.
חזור התאר אל הכביש.
עצרתי לנוח כזה על הספסל,
זה היה בדיוק מול איצטדיון במושבה.
פתאום אני שומע אוה,
שגה. לא שמעתי בחיים דבר כזה.
לא שמעתי בחיים דבר כזה.
מהעולם האיצטדיון יש לו כזה ככה,
אז כאילו הרעש,
כאילו מתרכז ויוצא החוצה, משהו,
אחרי שנבהלתי.
מה עצבי רבא? כי קטעון במושבה, הפועל פתח תקווה, מכבי פתח תקווה, יש להם חמישה אוהדים לכל קבוצה, מה זה הרעש הזה?
אבל ממש היה.
אז כשהגעתי לבית, העניין אותי, הסתכלתי, ואז ראיתי שבלומפילד היה בשיפוצים,
והדרבי התל אביבי יתקיים בפתח תקווה. אה, זה עשה סדר, הדרבי וזה, וכנראה זו קבוצה, זו קבוצה יקיעה עגול, לא יודע איזה, כנראה מכבי, ואתה, זה הפועל, אתה מבין מה עשיתי?
אז פתאום נזכרתי בחז'ל, שחז'ל אומרים שיש דברים שקולם הולך מסוף העולם ועד סופו, ואחד מהם זה קול המונה של רומי.
עכשיו, מי שזאת השעדה שהוא שומע, יהיה לו קשה לשמוע שעדות אחרות.
אז ההשקטה הזאת,
שצריך לדאוג להיות במקומות שקטים, מאפשרת לאדם טיפה להתבונן.
היום, מרוב שאנחנו מפחדים להיות לבד, אז דואגים שלא נהיה לרגע אחד לבד. לרגע אחד לא תהיה לבד. תמיד יהיה לך איזה מסך מול העיניים שירצד,
או שתיכנס לאדם להיכנס לשירותים עם הטלפון, שלשנייה אחת לא יהיה לך ד' אמות שאתה תהיה עם עצמך.
בסדר?
פעם, נגיד, אדם היה הולך לבית חולים,
בית חולים זה מקום של אירועי תשובה, אתה רואה אנשים חולים, אתה רואה אנשים במצב לא טוב, אתה עכשיו, תסתכלו, ברוב בתי החולים אתה נכנס לבית חולים דרך קניון.
לא שיש קניון ליד,
פתחו את הקניון בדרך למיון, אתה עובר, חייב לעבור דרך.
ואז גם במיון עצמו יש לך מסכים,
כאילו שלרגע אחד אוהב לך איזו אפשרות לעצור, להגיד, וואו, תראה,
לאדם גם חולים, צריך לעשות תשובה, לאדם יש כזה, זה יראה כזאת.
כן.
אז שנזכה לדבר הזה. טוב.
עכשיו בואו נדבר על הסיפור של הקצת זדונות נהפכים לזכויות.
בסדר?
הוא גם מדבר פה על עניין ידוע ומפורסם שתכף נרחיב עליו.
בואו נקרא פה איזה משפט וחצי. התשובה היא כמו התרת חכם
שעוקר הדבר למפרע ונתבטא למלאך הרע הנעשה מהעבירה לגמרי. וואי!
מה זה התרת חכם? נסביר רק את המושג.
אם אדם הולך, אדם נדר נדר והוא לא יכול לעמוד בנדר,
אז הוא הולך לחכם.
התרת נדרים זה רק על ידי חכמים.
החכם יכול, יש לו שתי דרכים.
או להפר את הנדר, או לעקור את הנדר מעיקרו.
להפר את הנדר, זה, אומרים לאדם, טוב, אתה נדרת נדר כזה וכזה וכזה,
אבל המציאות השתנתה.
בסדר?
המציאות השתנתה.
כן, אדם נדר שהוא ייתן, לא יודע מה, סכום מסוים לצדקה,
ועכשיו פתאום פיטרו אותו מהעבודה ואין לו כסף, אז הוא, אז הוא טוב. אז על דעת זה לא נדרת.
כאילו,
המציאות השתנתה.
אני מקווה שאני מדייק.
לעקור את הנדר זה להגיד שמראש...
לא היית יודע. מה?
אם היית יודע לא היית נודר בכלל.
כמו מה שעשה רבי עקיבא לקלבא סבוע. אמר לו, תגיד, אם היית יודע שהחתן הזה, עם הארץ של הבת שלך,
הוא יהיה תלמיד חכם. היית מדיר אותו מן... מה פתאום? היית אומר לי שהוא יודע לקרוא שורה, אני ראיתי זה.
אומר לו, זה אני.
אז מעולם הנדר לא חל.
על דעת המציאות הזאת לא נדרתי, בסדר?
על דעת המציאות הזאת לא נדרתי.
אז זה נקרא לעקור אותו ניכר. אז התשובה,
תשובה מאהבה, תיכף תראו, זה עוקר את החטא מראש.
זה נוסע בזמן,
הולך אחורה לפני החטא ופפפ,
מפוצץ אותו.
איך זה קורה הדבר הזה?
ומאהבה שנעשים כזכויות,
היינו שלא נתבטל, רק נתהפך לטוב.
זה מה שהוא אמר מקודם, זו תשובה מיראה,
שמאיינת את החטא. אבל תשובה מאהבה הופכת את החטא לזכות.
זהו שני דארגין, להיטפחה ולהיטקפיה.
התקפיה זה לבטל, והתאפחה זה להפוך אותו לזכויות.
פירוש הירא הוא ההגדרה בלב מהרע.
הגדרה, הכוונה לפרוש, כמו לגדור גדר.
ואהבה הוא שמהפך המר שהוא היצר והחשק שבאדם למתוק,
שמושכו לבית המדרש ולדברי תורה.
שבזה היצר הרע טוב מאוד. רבותיי, הוא מגלה פה את הסוד, אליהו.
בואו נדבר רגע על היצר הרע. בסדר? בואו נגיד רגע שבחים על היצר הרע.
בסדר?
תגידו עליו שבחים, מה הוא?
לא מתייאש.
תחמן?
מה מפתה?
יצירתי? כן?
חבל, הזמן יצירתי. לא חוזר על עצמו.
לא חוזר על עצמו.
כבודו רמז מקודם למה שרב לוי יצחק מרדיצ'ה אומר, שצריך ללמוד שבעה דברים מגנב.
הוא אמר שבעה דברים מגנב
וארבעה מתינוק.
מה לומדים מגנב?
עושה מלאכתו בלילה.
אם לא הצליח פעם אחת, מנסה פעם שנייה.
מה?
זריז.
מתכנן.
נכון?
לא מוותר.
איך?
לא בוחל בדבר קטן, מסכן את עצמו.
עכשיו, זה נכבד לקרוא על זה בספרי רבי יצחקים ברדיצ'ב.
אבל אם היית גנב,
אז אתה יודע מה זה.
בסדר?
זה נכבד לקרוא על זה, אז מה עכשיו יהיה זה?
אבל אם אדם היה גנב, הוא אומר, שמע, אני אצלי, אין דלת סגורה, דלת מהחלון, לא מהחלון, אני...
והוא לוקח את הכישורים האלו
ורותם אותם אל הקדושה,
וואו, אז הוא הולך להיות גנב דה קדושה.
כאילו,
היצר הרע הכי מפחד מהחבר'ה האלה, כי הם מכירים את השיטות שלו.
גם מתינוק הוא אומר, תינוק הוא אומר, הוא לא מתבייש לבקש כל דבר,
אם הוא לא מקבל מיד בוכה,
נכון?
וכשהוא מקבל הוא מיד מרוצה,
מיד מתרצע, אז הוא אומר, זה כאילו, שלושה דברים מתינוק.
אז דונות,
מה לעשות שבעולם הזה היצר הרע יש לו, הוא יותר אקטיבי כאילו, נכון?
הוא יותר מתאמץ להשיג דברים.
אז הוא מתאמץ כי יש פה משהו רע.
אבל אם אני אצליח לקחת את התובנות הנפשיות
שקניתי בדרך לעשיית הרע, ולהגיד, אוקיי, עכשיו אני לא רוצה לוותר על התובנות האלו ועל היכולות, אני רק רוצה לשנות להם את האפליקציה,
לשנות להם את היישום,
אז זה ממש,
ממש זדונות נפחים לזכויות, זה הדבר בעצמו,
בלי שהייתי...
בקיצור, זה מה שאמר רבי יוחנן לרש לקיש.
רבי יוחנן ראה את ריש לקיש קופץ בירדן, עושה סלטות, אתה יודע מה?
אז הוא לא אמר לו, תקשיב,
אם תחזור בתשובה ותוותר על כל ההפקרות שלך, איזה עולם הבא מובטח לך, אתה יודע מה זה, הפרישה שלך מהדברים האלו, ותעשה רושם בעולם וכו' זה. הוא לא אומר לו את זה, מה הוא אומר לו?
לא, שנייה, השער אצטרח אותי, השער אתה רץ לשם.
הרב ליאור אלינגמן סיפר שהוא פעם הלך לאיזה אולפנה,
לקבל את ה... לרשום את הבת שלו,
גבורה שם, שמיניסטיות, כתבו שם שלט,
אמרי נא אחותי את.
כאילו, תגידי לי שיש לך פה אחות שיקבלו אותך.
אז הבת שלי אמרה לי שאצלם באולפנה כתבו,
יש שיר של עקיבא,
אין נשמה רוצה להשתחרר, אז כתבו את זה למזכירות,
נשמה רוצה להשתחרר, כאילו, זה היה...
כל פנים, הוא לא אומר לו את זה, הוא אומר לו, תקשיב, חלחל אורייתא, תבוא עם זה לבית המדרש. עם זה, עם הגבורה, עם העוז, עם היצירתיות,
עם חוסר הפחד, תבוא, בוא נעיף את בית המדרש.
כאילו רבי יוחנן חיפש איזה אחד כזה.
ומה קרה בפועל?
זה מה שקרה.
כשרבי יוחנן, תראו, רבי יוחנן היה קשה מאוד לעמוד בפניו. הוא היה דמות
בלתי רגילה. קודם כל, הוא היה מאוד מאוד יפה.
הגמרא אומרת שהיה לו יופי בלתי רגיל.
זוכרים מה הגמרא אומרת עליו? איך הוא היה יפה?
הגמרא אומרת שהיופי שלו היה מעין יופי של יעקב אבינו.
גם לא היה לו זקן.
הגמרא מציינת שזה
להיות יפה בלי זקן זה קצת,
בדרך כלל יופי זה עם זקן,
כמובן.
אז...
כן, כן.
הגמרא אומרת, קח כוס של כסף, שים בגרגירי רימון,
שים אותם מול השמש,
הנצנוצים שיוצא מהדבר זה מעין שופר דרבי יוחנן.
היה מאוד מאוד יפה.
אז כשאתה אומר את זה, הוא אדם יפה,
כבר אתה לא יכול להתנגד לו, כי הוא כל כך יפה ש... נכון?
הצדיקים יפים.
רבי יוחנן גם היה בעל ייסורים.
נדמה לי שזה עליו, שמתו לו עשרה בנים, זהו, אני חושב שאני לא טועה, נכון?
זהו.
הוא גם היה עשיר גדול והפסיד את נכסיו בשביל ללמוד תורה.
כלומר, הוא היה אמורה ארץ ישראלי המרכזי.
אז כשרבי יוחנן לימד שיעור, כולם, סכמי, נכון?
ומה הרב רוצה?
שיהיה פה גבר אחד שיקום ויגיד, הרב, מה אתה אומר? זה לא נכון מה שאתה אומר, אני... אבל אין! כולם...
אבל הרב הוא רב, איש אמת,
אז הוא רוצה שיהיה איזו התנגשות,
אבל אין,
אין. גם משהו מעודד, נו, תשאלו שאלה.
אז הם שואלים כזאת שאלה של כזה...
הרב, נכון שהתכוונת ל...
פתאום מגיע איזה רש לקיש כזה, והוא הופך עליו שולחנות.
הוא אומר לו, מה זה הדבר? מה פתאום?
רבים, ויכוחים,
כל השאס, מלא מחלוקות רבי יוחנן וריש לקיש,
ברוב המחלוקות נפסק כרבי יוחנן, ובשלוש נדמה לי
רובי חזקה ובבבא בתרא שמה, בפרק ראשון ועוד נפסק כריש לקיש, אני לא זוכר את כולן.
אבל ריש לקיש, רבי יוחנן מבסוט, סוף סוף. עכשיו האם ריש לקיש היה יכול להיות לו את העוז הזה
ואת העוצמה הזאת אם הוא היה גדל בסביבות ככה זה?
לא.
ולדעתי גם זה מה שרבי יוחנן אומר לו, תקשיב, הוא אומר,
כשאתה חוזר בתשובה, רק אל תאבד לי את זה.
זאת אומרת, אל תתחיל להיות, תבוא ככה איך שאתה, שודד,
לבית המדרש.
בסוף זה גם נגמר, היה שם פיצוץ,
בסדר? היה כאילו, אבל גם מהפיצוץ אתה למד מה היה האירוע מראשיתו.
זה נקרא זדונות נהפכות לזכויות.
רק צריך להיזהר, לא לעשות את זה לכתחילה,
שאדם לא יגיד, אוקיי, עכשיו אני לכתחילה אעשה זדונות?
לא, זה לא עובד ככה. אם עושים את זה לכתחילה, זה לא עובד.
זה עובד שאדם, הוא הלך בדרכי ליבו, מה שהלך, ועכשיו הוא בא לתקן.
זו אפשרות אחת, זה להגיד, אני מתחרט, אני מתחרט, אני מצטער, הלוואי שזה לא היה, והוא כאילו חורט את החרטה בליבו.
אבל אפשרות שנייה להגיד,
יותר עמוק כאשר צדק אומר, הוא אומר, זה היה.
זה חלק ממני, אני לא יכול להתנתק מזה ולא יכול להתכחש לזה. זה חלק ממני.
אם הייתי הולך בדרך ישרה, לא הייתי מגיע לזה. אם אדם הולך בדרך ישרה, הוא לא היה גנב.
נכון?
אבל עכשיו שהוא הולך באיזה, אז הוא אומר, אני יכול עם הדבר הזה שלמדתי במקומות אחרים,
לגייס אותו אל הקודש ולהעיד.
אני רוצה להגיד משהו כאן, סתם נתון אחד מאוד מאוד פשוט.
חלק גדול מהמהפכות בתוך עולם התורה קרו על ידי אנשים שלא צמחו בתוכו,
אלא הגיעו אליו בשלב מאוחר.
לדוגמה,
רבי עקיבא, קודם כל.
הבעל שם טוב. הבעל שם טוב, רבי עקיבא, מה שאתם רוצים גם כן. אני מדבר אבל אולי בדור שלנו יותר,
הרב שטיינזלס,
שהוא עשה מהפכה בפירוש השס ובתרגום ובזה שהוא גם שינה את צורת הדף
לכתוב פירוש אין בעיה אבל הוא כאילו לקח את הגמרא הגמרא המסורתית
הוא אמר כן אבל זה לא נוח זה לא אז בואו מה הבעיה נפרד
הוא התייעץ לזה עם הרבי
איך לעשות את זה והרבי אמר לו תעשה כאילו תדאג שזה יהיה
שני דפים שלך מקבילים לדף אחד גמרא רגילה כאילו תשמור על איזה קשר הוא רצה לפרק את זה לגמרי להפוך את זה כאילו אין שום קדושה בדפוס
יש לה אלמנה והאחים רום.
לא, אני לא מחויב לזה, אני אעשה.
הרבי אמר לו, תקשיב, תעשה שיהיה איזשהו לינק, איזשהו קשר. הוא שילם לזה מחירים,
חבל על הזמן.
אבל הוא כאילו הגיע מבחוץ, הוא פחות מחויב לכל הקודים הזה, ואז יצר מהפכה.
יש לו מקר לבחולי, ועוד.
אז זה מה שהוא אומר כאן.
ואהבה הוא שמהפך אמר שהוא היצר והחשק
של האדם למתוק, שמושכו לבית המדרש ולדברי תורה,
שבזה היצר הרע טוב מאוד, כמו שמבואר, שמעתם? היצר הרע טוב מאוד.
כמו שאמרנו, היצר הרע יותר יצירתי מהיצר הטוב, הוא יותר ערמומי, הוא יותר מדויק,
הוא יותר, יש לו יותר עוצמה,
הוא יותר חותר למגע, הוא יותר הכול.
היצר, אז אם כבר הוא יצא לפועל,
אז בואו ניקח אותו ל...
שמעתי פעם שיחה מהרב רפאל אלפרין, זכר צדיק לברכה.
שמעתם עליו?
לא, זה היה, בסוף הוא הקים את אופטיקה אלפרין.
לפני כן, הוא היה, הוא גדל, הוא גדל, כן, הוא גדל בבית חרדי, הם היו מאוד מאוד קשורים לחזון איש,
והוא נכנס לו בגיל צעיר הסיפור של גבורת הגוף,
הוא התחיל להתאמן,
ואחר כך הוא התחיל להיאבק בקארטה או בבוקסינג, לא יודע מה זה היה,
ממש כאילו הוא הופיע בכל העולם, היה לו מכנסיים עם דגל מגן דוד כזה, הוא היה מרביץ לגוי מה שנקרא,
וכל זה, הוא כתב ספר,
הספר נקרא,
תוסיף לרשימה,
זירת חיי.
ספר, זירת חיי.
רפאייל הלפרי.
והוא,
אחרי זה הוא פותח מכוני כושר,
וכל החיים, וכל התקופה הוא היה שומר על קשר עם החזוני, שכותב לו מכתבים וזה, והוא גם תמיד היה
שומר על קשר עם הגמרא.
ואז הוא מספר שהוא היה,
יום אחד הוא ביקר באתיופיה,
והוא ראה שם איזה נזיר אתיופי שעושה שם איזה התבודדות של כמה שנים וכל זה,
אז הוא אומר שפתאום נכנס לו איזה קול, מה שדיברנו בפסקה הראשונה,
שאמר לעצמו, רפאייל, מה יהיה איתך?
כאילו, עד מתי תרביץ לכל העולם וגויים ותשבור? מספיק, הגיע הזמן לחזור.
ובאותו הרגע הוא עזב את כל ה...
העביר את השקים שלו הלאה,
ונכנס לבית המדרש,
והוא אומר, מכיוון שהוא התאמן ב... אפילו בתור ילד הייתי בהופעה שלו.
הוא היה מעביר שיחות והופעות, ותוך כדי ההופעה אני זוכר שהוא שבר שק הזה טח ושבר בלוקים.
בתור ילד,
אז הוא אומר, אני התאמנתי בלהתרכז.
בזה עובדים, בקראטה וכל זה.
ואז הוא מתאר, הוא לקח גמרה,
סטנדר, נכנס לבית המדרש פונוביץ',
ישב ליד החלון, הוא אומר, ושנה וחצי לא זזתי.
לא זזתי.
עד שגמרתי את השס.
ומיד אחר כך הוא התחיל להוציא ספרים.
הוא הוציא ספר מונומנטלי על רשי, על כל השס.
אחרי זה הוא הוציא אנציקלופדיה יהודית של הלפרין,
ואחרי זה הוא הוציא עוד כמה ספרים,
ממש כאילו,
הספיק, הספיק, הספיק גם הרבה ספרים, ואחרי זה הוא נפתח אחר כך.
כאילו הוא אומר, ואז הוא כותב שם בספר שהוא לקח את כוח הריכוז שהוא למד,
דברים שלומדים, כשלומדים אומניות לחימה, יש פה חבר'ה שעוסקים בזה, נכון?
כשלומדים אומניות לחימה, אתה לומד ביכולת ריכוז וזה,
הוא לקח את כל זה והשקיע את זה בתוך בית המדרש.
זה העניין של
זדונות נהפכים לזכויות.
טוב,
ולכן העצר הראה בזה הוא טוב מאוד.
כמו שנובע במדרש הנעלם, זה חמיד לדורת הילדו. וזהו, התורה תבין לעצר, לטבלו להיות טוב.
