טוב,
צהריים טובים. אנחנו היום בנפש פרשת זכור.
נעסוק היום בפרשת זכור שנקרא בשבת, זאת מצוות עושה מן התורה.
והשליחות שלי בשיעור הזה יחד איתכם זה להפוך את פרשת זכור,
את זכירת עמלק, למשהו שאנחנו כולנו נשתכנע ביחד שהוא נוגע אלינו היום, כאן ועכשיו.
בסדר?
גם בעבודת הנפש וגם בעבודה מעשית אולי, בצורה כלשהי.
לצורך כך אנחנו צריכים לצאת ללימוד בתנ״ך,
בתנ״ך, כלומר את פרשת זכור
בשלושת המקומות שבהם היא מופיעה בעצם.
אבל אני מבקש מכם לעשות פעולה אחת מאוד מאוד קטנה, בסדר? לעשות ככה, להעביר
יד על המצח, תביאו, פורים, שייחס אדם, רואים את הסיפה, תעשו.
יפה. עכשיו תשכחו כל מה שאתם יודעים עד היום על הפרשה הזאת.
בסדר?
פרשת זכור העמלק. עכשיו אל תגידו לי, אבל אנחנו לומדים את זה עכשיו פעם ראשונה. בעלי תשובה, חוזרים ותשובה. פעם ראשונה לומדים את זה, בסדר?
ראש נקי.
שמואל למד, במיוחד אתה שמואל, אתה מכיר יותר מדי מדרשים, זה ידוע?
אז אתה תעביר עוד פעם את היד, תעשה פעמיים. מוכנים?
מוכנים או לא?
רק אם אתם מוכנים אנחנו רוצים, אם לא, אז...
ראש נקי, ואז אנחנו...
טוב, נתחיל.
ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים,
ויאמר משה אל יהושע, בחר לנו אנשים, וצא יילחם בעמלק, מחר אנוכי ניצב על ראש הגבעה, ומטה האלוהים בידי.
ויעש יהושע כאשר אמר לו משה, תילחם בעמלק, ומשה, אהרון וחור, עלו ראש הגבעה. כן, זה העמלק תופס אותנו בדרך ביציאת מצרים, טוב.
והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל, וכאשר יניח ידו וגבר עמלק.
בידי משה כבדים, ויקחו אבן וישימו תחתיו,
וישב עליה, ואהרון וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד,
וידע וממונעת בו השמש ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. יפה.
עד כאן זה סיפור המעשה. ואז יש ציווי.
ויאמר אדוני אל משה כתוב זאת זיכרון בספר ושים באוזני יהושע
כי מחאו ימחה את זכר עמלק מתחת השמיים.
מי ימחה את עמלק?
הקדוש ברוך הוא.
אם אנחנו קוראים רק מה שכתוב פה זה לא בעיה שלנו בכלל. הקדוש ברוך הוא ימחה את עמלק. איך הוא ימחה?
היד השם תקצר.
צונאמי, רעידת אדמה,
פוטין יכבוש אותו, יש אלף ואחד דברים, אבל זה לא נוגע אלינו, זה לא עסק שלנו.
ככה הקדוש ברוך הוא אומר, אני לוקח את זה על עצמי.
נכון? כך כתוב.
ומשה בונה מזבח, ויקרא שמו אדוני ניסים.
ויאמר, כי יד על כס יא מלחמה לאדוני בעמלק נידור דור. כן, אז משה גם מחזק את זה.
מי שאין לו דף לנו, זה בעיקר פסוקים, רק פסוקים.
משה עוד מחזק את זה ואומר,
באמת, זו מלחמה לקדוש ברוך הוא בעמלק.
הקדוש ברוך הוא יפתור את הבעיה.
וכמו שאמרנו, יש כל מיני דרכים, סדור, רעילת אדמה, כל מיני דרכים כאלה ואחרות.
זה לא הדרכים האלה, אולי תיקחו, תצלמו, פשוט נתקע לי המדפסת באמצע.
ואז בספר דברים מגיעה ההפתעה. מה ההפתעה?
מתברר שזה לא הקדוש ברוך הוא,
צריך לעשות את זה, אלא מי?
אנחנו.
שנאמר,
זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך וצאתכם ממצרים,
אשר קרחה בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עייף ויגיע ולא ירא אלוהים.
ואז מצווה אותנו התורה, והיה בהניח אדוני אלוהיך לך מכל אויביך מסביב בארץ
אשר אדוני אלוהיך נותן לך נחלה לירשתה,
תמחה את זכר עמלק מתחת השם ולא תשכח.
יפה.
זה הציווי.
עכשיו הציווי הזה מעורר קשיים מרובים מאוד.
קשיים מרובים.
קודם כל,
מה מתנפים על עמלק?
מה?
בסדר, הוא בא ונלחם איתנו, הוא באמת לא בסדר, לא נחמד.
היינו עייפים, היינו יגיעים, בסדר, אבל
היו עוד אומות שנלחמו איתנו.
ולא מתנפלים עליהם ככה ואומרים, תמחה ולא תשכח.
כאילו, צריך להבין מה הסיבה שככה נכנסים בעמלק במאה ה-20 קמ״ש. טוב, זאת שאלה אחת. שאלה שנייה,
תראו, המצווה הזאתי, יש לה תנאי.
יש לה תנאי.
מתי ניתן להילחם בעמלק?
מתי?
אומר איתי,
עידן. עידן.
אומר עידן, מה קורה, שלו?
עכשיו אתה מדבר, עכשיו אתה בעניינים,
עכשיו אתה רציני.
אומר עידן,
דברים נכונים ביותר,
שהתורה מגבילה אותנו. כלומר, כל עוד אתה נלחם לכבוש את הארץ,
כל עוד אתה נלחם מלחמות רגילות, אתה לא יכול לגעת בעמלק.
מתי אתה יכול לגעת בעמלק?
אחרי שגמרת, והקב' ברוך הוא הניח מכל אויביך ויש שלום, אז תילחם בעמלק.
קצת מוזר, לא?
אם אני כבר נלחם ומפנה את ארץ ישראל מכל האויבים,
אז אני כבר אגמור את הסיפור עם עמלק.
לא, קודם כל תגמור להילחם בכולם, וכשיש שלום,
אז תלך להילחם בעמלק.
מוזר, נכון?
שאלה שנייה.
ושאלה שלישית, אתם יודעים איך זה. אם כתוב משהו, סימן ש...
זה הפוך.
אם כתוב פה שלוש פעמים,
פעמיים כתוב לזכור ופעם אחת לא לשכוח,
זכור את אשר עשה העמלק.
אחר כך,
תמחה את זכר עמלק, ואחר כך לא תשכח.
אז אם כתוב פה שלוש פעמים, זכור,
זכור, זכור ולא לשכוח,
סימן שמה?
שמה?
לא אפשר אלא,
לא צריך אלא,
איך?
לא טבעי אלא, טבעי יותר חזק מטבעי.
אנחנו כנראה מאוד מאוד נרצה לשכוח.
מאוד נרצה.
לכן צריך לצוות אותנו, למרות שאתם רוצים לשכוח,
דיר באלכום.
אל תשכחו.
אחרת,
אין צורך להזכיר יותר. יש מצווה, מקיימים את המצווה.
כתוב פה כל כך הרבה פעמים.
לא לשכוח ולזכור וכל זה. זה אומר שאם היה תלוי בנו, אתה אמרת טבעי, אני אומר עוד לג אחד מטבעי. לא רק טבעי, אלא
היינו כנראה מתאמצים לשכוח.
רוצים, משכיחים בידיים.
טוב,
אלה השאלות. בסדר? שאלות טובות?
יא קיר.
שאלות טובות?
יופי.
עושה ככה, זה אומר ש... טוב.
עכשיו,
בשונה מהרבה מאוד, מהרבה דברים בתורה שיש לנו את המצווה, אבל אנחנו לא כל כך רואים את הביצוע, פה יש לנו מצווה, ויש לנו גם את הביצוע עצמו.
ואנחנו יכולים לבחון את הביצוע.
איפה הביצוע מופיע?
בספר שמואל, בהפטרה, שנקרא בשבת.
ויאמר שמואל אל שאול,
אותי שלח אדוני למשוכה למלך עלמו על ישראל,
ועתה שמע לכל דברי אדוני. כה אמר אדוני צבאות,
פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל,
אשר שם לו בדרך בעלותו ממצרים.
בסדר?
יפה.
אתה, אנחנו בינתיים רק בשלב שאלת השאלות. בסדר? עוד אין לי אף תשובה, אבל בינתיים אנחנו עושים פה ערימה של שאלות.
אתה לך והקית את עמלק, ואחרמתם את כל אשר לו, ולא תחמול עליו, והמתה מאיש עד אישה, מעולל ועד יונק, משור ויצא מגמל ועד חמור.
עכשיו אני רוצה לשאול אתכם שאלה.
הציווי הזה,
הוא עובר לכם חלק בגרון?
זה הציווי קשוח ביותר, גם במונחים של התורה.
כלומר, לא של התורה, אלא של מונחים של מלחמה של אז,
שהיו יותר אכזריות כנראה, עדיין,
זה ציווי קשה מאוד,
נכון?
עכשיו,
מה קשה עוד על הציווי הזה?
זה לא כתוב בתורה.
לא כתוב בתורה שצריך להרוג את התינוקות. כתוב, תמחה את זכר עמלק.
תגידו לי איך מוחים. מה זה למחות את זכר עמלק?
אני רוצה לשאול שאלה. מישהו כאן היום יכול להראות לי איזה שריד,
מישהו מהאימפריה הרומאית?
לא.
אז מה זה אומר?
כשהאימפריה היומאית, מה קרה לה?
נמחתה.
מה, הרגו את כל התינוקות?
שמה.
הרגו את כל האנשים?
מה זה למחות משהו?
למחות משהו, הכוונה שאתה פוגע במסגרת שלו באופן שהוא מפסיק להתקיים. ואז עוברות כמה שנים, הוא באמת מפסיק להתקיים. אין זכר ואין שארית.
היו פעם מדינות ענק. היה פעם מדינה שנקראה פרוסיה.
לא רוסיה, אלא פרוסיה, מין שילוב של אוסטריה, כל מיני...
גרמניה וכן, גרמניה וחנביסים מפולין, אין מדינה כזאת היום, היה פעם ביטוי קצין פרוסי, כאילו ביטוי לקצין כזה אינדיגניטיב, אין,
נמחה.
אז כשהתורה אומרת תמחה את זכר עמלק,
היא מתכוונת שעמלק יפסיק לכאורה, לא חייבים להגיד,
אם אתה כותב את כל הפירוט אז בסדר, אבל כשהתורה אומרת תמחה את זכר עמלק,
אז היא בעצם מתכוונת לכך שעמלק יפסיק להתקיים כמסגרת, שלא, תגיד עמלק,
רק תגיד, אני לא יודע מי זה. כמו שאני אומר לכם היום, האצטקים. אתם יודעים מי זה האצטקים?
אה, אתם אפילו לא יודעים מי זה.
מה, מה, מה, מה?
בזמן מי?
לא.
אז אתה טועה, ברור.
ברוך השם, אתה נשוי, יש מי שתתקן לך את הטעות.
האצטקים הייתה אימפריה עצומה, תרבות גדולה בדרום אמריקה, באזור מקסיקו של היום.
זה הצטקים, היה שם, יש להם ערים, הגיעו הספרדים של קולומבוס וכל הזה, שכבשו את דרום אמריקה קודם כל, ופירקו להם את הצורה הזו, הכל, עשו להם שם איזה תרגיל,
הרגו את המלך שלהם, שדדו להם את כל האוצרות וזה, ולא, אתם אפילו,
אתה ידעת את זה?
לא. אח של יצחק, אברהם, יוסף, סליחה.
הצטקים זה אצלכם ובעל העזה שלכם, מקסיקו. הייתה אימפריה עצומה, אתם אפילו לא זוכרים מי, לא יודעים מי, הצטקים.
הצטייקים, היה פעם הצטייקים.
נמכרו הצטייקים.
אז גם כאן,
מה פתאום שמואל אומר לשאול,
שמע, תהרוג, איש אדישה, עולה לדיונק, שוער יצא, גמר וחמור.
רבותיי, זה מאוד מאוד קשה.
מה, לכם לרדוף אחרי תינוקות ולהרוג אותם במיטה? אנחנו... זה ציווי מאוד מאוד קשה.
בסדר?
כן, עידן.
ציווי על בת עמם.
מה פתאום?
קודם כל,
אני רוצה להזכיר לנו את מה שכבר כתב הרמב״ם בהלכות מלכים וזה, שג', שבעת עממים, שולחים להם שלוש אגרות.
מי שרוצה ללכת, ילך.
בסדר, תלך במקום אחר.
מי שרוצה להשלים, יעשה שלום ויקבל
עליו שבע בצוות בני נוח.
מי שרוצה להילחם, יילחם.
בסדר, קודם כל יש להם שתי אפשרויות. זה דבר שהם נלחמים, נלחמים, נלחמים ביריב, באויב, בסדר?
ואז צריך מה? לגרש.
כתוב, וגירשתם הוא מפניך.
בא, מגרש אותה מפניך כדי שלא יסיטו את בניך. זה יהיה כאן כמו שהיה במלחמת השחרור, שתפסו את הרגליים וברחו.
אבל להרוג תינוקות?
זה מוזר מאוד.
טוב,
אני רוצה לשאול עוד שאלה,
לפני שנתקדם.
הפסוק הזה, האם הוא מסודר לפי סדר?
זה נראה שאין פה שום סדר בפסוק. כלומר, הוא מתחיל בבני אדם ועובר לבעלי חיים, נכון?
וחרמתם את כל אשר לא, ומתם מאיש אדישה מעולל ועד יונק, ואז שור ועצה גמל ועד חמור. אבל
האם יש כאן איזה סדר מהקל אל הכבד, מהכבד אל הקל?
זה נראה, וגם מה זה מאיש אדישה, מעולל עד יונק? מה זה מזה עד זה?
זה נראה, אם אני אגיד את זה בשפה שלנו, שהפסוק אומר, תהרוג, בלי הבחנה, לא אכפת לך, עולל, יונק, איש, מפה עד שם, תפציץ, תפציץ.
כי אין פה שום סדר, היית יכול להגיד שהפסוק מתחיל מהקל אל הכבד, תתחיל מהכבשים,
תעבור לשברים,
תעבור לגברים, תעבור לזה, בסוף, בסוף תינוק... לא,
הפסוק הזה מעורבב, מאוד מאוד לא מובן.
טוב, בסדר.
הבנו את השאלות?
אנחנו עדיין רק בערימת השאלות.
טוב,
אני ממשיך את הפרק. וישמע שאול את העם ויפקדם בתלאים 200 אלף רגליו ועשרת אלפים את איש יהודה, שאול סופר את העם דרך הטלאים. כלומר, כל אחד הביא את הלב, ואז
דרך זה שאול ידע כמה לוחמים יש לו.
ויבוא שאול לדיר עמלק ויערב בנחל.
ויאמר שאול אל הקני,
לכו סורו ורדו מתוך עמלקית ונוספך עמו,
ועתה עשית חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים, ויאסר קני מתוך עמלק.
יפה, ואז מתחילה המלחמה.
ויאך שאול את עמלק מחבילה בו החשור אשר על פני מצרים,
ויתפוס את אגג מלך עמלק חי,
ואת כל העם אחרים לפי חרב.
ויחמול שאול והעם על הגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב
ולא אהבו אחר עמם וכל המלאכה נמבזה ונמס אותה החרימו. אז מה שאול עשה, השאיר את מי?
מלך המלך אגג, מזכיר לכם מישהו?
המן בן עמדתה האגגי וגם השאיר את הצאן, חלק מהצאן, לא את כל הצאן, חלק מהצאן.
מה יותר חמור בעיניכם מבין שני, נגיד שזה,
בהמשך יתבררש שזה חטא, מה יותר חמור?
אה, יפה אמרתם,
אתם מחודדים.
השאיר פה את העמלק, את הגג מלך עמלק, יש פה זה, והכבשים.
טוב, בואו נראה מה קורה בהמשך.
ויהי דבר ה' אל שמואל לאמור, הקדוש ברוך הוא כועס על שאול, ניחמתי כי המלכתי את שאול למלך, כי שב מאחריי, ואת דברי לו הקים.
ואיחר לי שמואל, ויזעק אל ה' כל הלילה.
והשכם שמואל לקראת שאול בבוקר ויוגד לשמואל אמור בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ויסע ויעבור וירד הגלגל. רבותיי, הכרמלה פה זה לא הר הכרמל
אלא דרום הר החברון
באזור מעון וכרמל, בסדר? כמו נבל הכרמלי.
כי אם שאול נלחם בעמלק חבילה אשור באזור
רמת נגב, אז כשהוא חוזר חזרה לכיוון ירושלים ובנימין, הוא עובר דרך דרום הר החברון, דרך הכרמל.
ויבה שמואל אל שאול, והוא אומר לו שאול, ברוך אתה לאדוני, הקימותי את דבר אדוני.
מה, שאול, הוא בא לעבוד על שמואל, מה קורה כאן?
אה?
ברור ששאול בטוח במאה אחוז
שהוא קיים את דבר השם.
זה ברור, שאול הוא צדיק.
כלומר, יש פה איזה טעות כלשהי ששאול לא מבין אותה.
הוא הרי לא בא...
נכון?
זה לא ששאול הסתיר פה איזה כמה כבשות בבגז' וככה זה. הוא לא מסתיר את הכבשים פה,
אין לו בעיה עם זה, ברור לו שהוא קיים את המצווה, בוודאי את החלקים הקשים שבה הוא הרג את הבני אדם וכו', הוא השאיר כמה כבשים, תכף נראה למה,
והשאיר את הגג, בשביל מה הוא השאיר את הגג?
להרוג אותו בצורה פומבית, כמו שאת המן תלו על עץ גבוה, אז גם את הגג הוא רוצה לתלות על עץ גבוה, הכל בסדר, הוא לא מבין מה הבעיה.
אני אגיד לכם סוד, גם אנחנו עדיין לא מבינים מה הבעיה, באמת מה הבעיה?
הכל טוב, כן?
ויאמר שמואל, יש פה פסוק שהוא,
יש בתנ״ך קצת פסוקים ציניים, זה אחד מהם.
ויאמר שמואל, הוא מה כל הצאן הזה באוזניי,
וכל הבקר אשר אנוכי שומע,
הבנתם?
הוא מה,
שומע את ה.. תצחקו.
איפה יש עוד פסוק ציני בתנ״ך?
אני לא אוהב ציניות, אבל יש פסוקים כאלה.
איפה?
כשאליהו צוחק על נביאי הבעל,
הוא אומר להם, הם קוראים בקול גדול, והבעל איננו, והוא אומר להם, תקראו בקול גדול, הוא ישן, הוא עסוק, הוא עכשיו סגר עסקאות עם פוטין, הוא עייף, תצעקו בקול גדול. הוא צוחק עליו. כן, אז כתוב, מכאן לומדת הגמרא, ועוד מקומות,
שכל ליצנות האסורה, בר מליצנות של עבודה זרה. גמרא, מסכת מגילה.
אז הוא אומר לו, מה זה כל הצאן? ואומר שאול מעמלק, יהי ואום אשר חמה לעם על מיטב הצאן והבקר למען זבוח, אדוני לא חווה יותר החרם, הוא אומר, מה הבעיה? הרגנו את כל עמלק.
הרגנו גם חלק גדול מהצאן, הבאנו חלק מהצאן לעשות קורבן לקדוש ברוך הוא, ואת מלך הגג בשביל לעשות הוצאה להורג פומבית.
ואז שמואל מתעצבן על שאול,
הרף ואגיד עליך את אשר דיבר אדוני אליי הלילה, ויאמר לו דבר, ויאמר שמואל,
הלא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל עטה, והאם שוכחה ה' למלך על ישראל?
וישלחה ה' בדרך לאמר לאר לך ואחרמת את החטאים ואת המלך וינלחמת בבלעד כלותה מותם ולמה לא שמעת בקול ה' וטעת אל השלל ותעשרה בעיני ה'. ויאמר שאול שמונה, אשר שמעתי בקול ה' הוא אומר אם אתה רוצה!
שיח כאילו חרשים! אשר שמעתי בקול ה' והלך בדרך אשר שלח על ניה ה' ואבי אתה גם מלך המלך ואת המלך החרמתי, מה אתה רוצה ממני? הוא באמת לא מבין!
זה דבר מדהים.
עכשיו תשימו לב, עוד שנייה, מה לה אחי, עוד שנייה.
על מה שמואל מוכיח אותו?
על הגג או על הכבשים?
מה קרה על הכבשים? שמואל לא מדבר על הגג. כלומר, העובדה ששאול השאיר את הגג
לא הייתה חטא.
הוא באמת צדק, לא הייתה חטא. טוב מאוד ששרתה את הגג.
אין תוכחה על הדבר הזה. הגג, מליך אמלק, נוציא אותו להורג בצורה פומבית, על זה אין תוכחה.
שמואל מוכיח אותו על הסיפור של הצום.
ושאול לא מבין.
ויאמר שאול אל שמואל אשר שמעתי בקול אדוני ואלך בדרך אשר שלחני אדוני ואביא את הגג מלך עמלק ואת עמלק החרמתי וייקח אך מיצאנו בקר ראשית החרם לזבוח לאדוני אלוהיך בגלגל ויאמר שמואל החפץ לאדוני בעולות וזבחים כי שמוע בקול אדוני הנה שמוע מזה וכתוב להקשיב מחלב אלים אז אוקיי אני אומר אז נגיד
שמואל אומר לו תקשיב היית צריך לעשות מה שאמרתי למה שינית
אבל שאול, הוא הפעיל פה שיקול דעת, לכאורה הגיוני, אז גם אם נגיד שהוא טעה, שאול טעה,
אבל למה ככה להיכנס בו?
כאילו, טוב,
מה רצית לשאול? מה רצית לשאול? מה רצית לשאול?
חיכיתי שתירדם ואז התקפתי אותך, כן.
דבר, מה רצית לשאול?
מה זה חרם בערבית?
אסור לגעת, אסור, כאילו גמרתי אותם, חרמתי אותם, זה לשון.
כי חטאת קסם מרי, ואבן וטרפים מפצר,
יען מאסת את דבר אדוני ויהי מוסכם ממלך.
שמואל.
ורק פה שאול מודה ואומר, ויאמר שאלה ושמואל, חטאתי כי עברתי את פי אדוני ואת דבריך, כי יראתי את העם ואשמע בקולם. עכשיו הוא אומר, האמת, האמת,
האמת היא שהעם מאוד מאוד רצה קצת ככה כבשים שמנות, ואני לא יכולתי לעמוד מולם,
זה מה שהיה בפנים,
ואני הלבשתי את זה כלפי חוץ, על זה שאנחנו נעשה מהדבר הזה קורבן. זה היה כאילו, זה היה החטא של שאול.
כן?
כן?
ואז הוא אומר, ועתה שנא חטאתי וישובה עמי ואשתחבל אדוני.
ויאמר שמואל אל שאול לא אשוב עמך, כי מאסת ידבר אדוני וימאסך אדוני להיות מלך על ישראל.
ויאסוף שמואל ללכת ויחזק וכנפנו ויקרא.
הוא אומר אליו, שמואל קרא אדוני את ממלכות ישראל מעליך ונתנה היום לרעך טוב ממך. עכשיו אני אוכיח לכם שהחטא של שאול
לא היה חטא אלא היה סוג של טעות.
בסדר?
טעות חמורה וקריטית שאנחנו עדיין לא הבנו מהי,
אבל טעות, איך, תראו,
יש פה עונש מאוד מאוד כבד, נכון?
קרע השם את ממלכות ישראל, נתנה לרעך טוב ממך.
כן.
אז אני עונה על זה עוד שנייה, זה בדרך.
אבל בסוף, בפרקטיקה, מה היה?
מי זה הרע הטוב ממנו?
היה אמור להיות דוד.
ודוד מה הוא?
חתן של שאול.
אז במקום שהבן שלו יהיה מלך, החתן שלו מלך.
ובמקום שהנכד מהבן יהיה המלך הבא, אז הנכד מהבת יהיה המלך הבא.
זה כי צריך מיקרוסקופ כדי להבין מה העונש פה.
בסופו של דבר שאול ממשיך.
אם שאול היה מקבל את העונש ולא נלחם בדוד, אז הוא היה זוכה שהמלכות הייתה ממשיכה גם דרכו.
אבל הוא נלחם בדוד והפריד בינו לבין מיכל, ואז
נעשה לשיעור אחר.
שמואל אומר לו, קרה השם, וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם, כי האדם הוא להנחם.
ושאול אומר, חטאתי וכו', ואז שמואל חוזר איתו, וישתחו שאול אדוני.
יש כאן פער, אני אסכם רגע את השאלות.
אולי, עדיין לא הבנו מה היה החטא,
לבין העונש והחרון אף של הקדוש ברוך הוא דרך שמואל.
זה מצטרף,
אני חוזר על השאלות, לשאלה מה פתאום שמואל מצווה את שאול
כדי למחות את עמלק, להרוג את כל התינוקות והנשים והילדים.
זה דבר אכזרי מאוד, זה לא עובר. זה לא עובר לא היום ולא אז. לא רק בג״ץ.
וזה לא עובר גם אותך, לא רק בג״ץ.
אנחנו קוראים בתנ״ך את יהושע,
שם את הרגל על המלכים,
קוראים לדוד נלחם, מודד בחבל העמה, אבל תינוקות זה תינוקות.
ועוד שאלנו,
נכון,
למה המלחמה הזאת בעמלק היא נעשית רק אחרי שגומרים לכבוש את כולם והיה בהניח? ולמה צריך להזכיר את זה כל הזמן? אם אני כל הזמן צריך לזכור, זה מה שאני רוצה לשכוח.
אלה השאלות.
וכדרכם של שאלות כבדות משקל,
הן
לא צריכות תשובה, אלא השאלות מתרצות אחת את השנייה.
שימו לב.
פתחנו בשאלה הכי הכי יסודית,
ושאלנו, למה התורה כל כך
שונאת את עמלק? הקדוש ברוך הוא שונא את עמלק. מה, כאילו, בסדר, יש אנשים רעים בעולם ונלחמים, וצריך לנקום בהם, אבל זה כאילו מחיה טוטלית.
והתשובה היא כזאת.
התשובה היא כזאת.
זאת תשובה חשובה מאוד,
ורק כשמבינים את התשובה הזאת אפשר להבין את הפרק הזה.
אפשר להבין את הפרק הזה.
אנחנו מיד נראה איך סוגיית עמלק היא
סוגיה שנמצאת עכשיו לפתח שלנו.
בני אדם, יש להם יצר טוב, יש להם יצר הרע.
הרב קוק אומר בספר אורות,
שכשמצטבר הרבה הרבה יצר הרע לבני אדם, הרבה רוע,
אחת לכמה זמן הוא מתפרץ
במופע מרוכז של רוע. איך קוראים לו?
מלחמה.
כמו שעכשיו קורה באוקראינה.
זה הרבה הרבה רוע נצבר, הרבה שנאה, הרבה זה, ואחת לכמה זמן זה כמו מוגלה מתפוצץ,
ומתחילים לפרוצץ אחד את השני.
ובכל אופן,
בני האדם אומרים לעצמם,
אחרי הכל אני נברא בצלם אלוהים.
אני נברא בצלם אלוהים.
אז בני האדם
ניסו לקבוע לעצמם כללים גם בתוך מלחמה.
לדוגמה,
התורה אומרת את זה, נכון?
אתה בא להילחם על איזה מקום,
במקום הזה הוא מרים דגל לבן.
זהו.
הצבא, שכנגד מרים דגל לבן. מה אומרת לך התורה?
זהו, נכנעו,
אל תהרוג.
לא סתם שפיכות דמים. זהו, נכנעו, נכנעו. או שתגרש אותם, או שתיקח אותם לעבדים.
כי תצור העיר להילחם עליה ימים רבים.
וקראתה אליה לשלום, והיה אם שלום תענך ועבדוך ועבדוך. אם לא, מלחמה.
אתה אומר, גם כשאני נלחם, אני לא רוצה להפך להיות חיה.
אני רוצה להישאר. אז מלחמה, אין ברירה. העולם מתנהל גם במלחמות.
וגם אנחנו, מדינת ישראל,
שהיה לנו מלחמות עם צבאות סדירים,
כמו הסורים וכמו המצרים.
אף אחד מהם הוא לא צדיק,
והם רשעים גמורים וכו' וכו'. אבל בכל אופן, היה שם איזושהי מסגרת.
כלומר, עשו חילופי שבויים מתישהו,
וכשנכנעו, אז בדרך כלל קיבלו את הכניעה. תמיד יש חריגים, תמיד זה, אבל בדרך כלל, היה, היה, זה איזשהו,
זה גוף מסודר מול גוף מסודר, גם אנחנו כלפיהם וגם הם כלפינו.
אבל יש בעולם
ארגונים שנקראים ארגוני טרור.
איך ארגון טרור נלחם?
לא.
לא, לא.
חמולות? לדוגמה, חיזבאללה זה ארגון גרילה שנלחם בצהל.
זה גרילה, זה ארגון צבאי, וארגון צבאי.
ברגע שצה״ל הקים את אגוז והבין שהוא לא יכול להילחם עם חיזבאללה כמו זה, הוא צריך להקים ארגון גרילה מקביל. אז צה״ל הקה את חיזבאללה שוקול ירך, ניצחנו אותם ב-by far.
בהקשר הזה חיזבאללה משחקים לפי הכללים. נגיד,
איך
פועל ארגון טרור?
אף פעם לא נגד צבא.
אף פעם. תמיד נגד
אוכלוסייה אזרחית חסרת ישע.
תמיד.
אתה תחפש את החוליה החלשה.
תמיד.
אתה תראה קבוצת אנשים,
יושבים במסעדה, אוכלים פיצה, פה בסבארו, היה פעם באיזה משפחת סחי וסחי, יושבים, משפחה, ילדים וזה, תיכנס, תתפוצץ.
אתה תראה
במלון פארק בנתניה,
משפחות ליל הסדר, איזה משפחות נמצאות בבית מלון בליל הסדר? זה משפחות שאו שהן מבוגרים, זקנים, או שבאמת הרבה שם נאור, כאלה שאין להם משפחה.
תיכנס מחבל, תתפוצץ.
אתה עולה על אוטובוס, נתפוצץ.
אתם לא זוכרים, כי עדיין לא נולדתם,
אבל בשנות ה-70, כשאני הייתי ילד קטן,
היו אירועים מזעזעים פה במדינה. היה אוטובוס הדמים, מחבלים חטפו אוטובוס,
נהרגו שם 30 ליד הרצליה שם.
היה במשגב עם, מחבלים השתלטו על מעון, על בית ילדים. בית ילדים, כשילדים קטנים.
היה את הטבח במעלות,
בית ספר מצפת, בית ספר נתיב מאיר, מצפת, עשה טיול,
ישנו בכיתה במעלות,
ילדים בכיתה ה'-ו',
ישנו יסודי וזה,
כמה נרצחו שם זה 30 ילדים.
אתה, אתה, זה מחבלים,
זה ארגון שבחיים לא יילחם מול צבא,
אלא רק מול אוכלוסייה אזרחית.
התורה מתייחסת לאנשים מן הסוג הזה
כאנשים שאיבדו צלם אלוהים.
גם כשאתה נלחם, אתה צריך לשמור על צלם אלוהים.
גם כשאתה נלחם, יש כאלה, אתה לא רוצה להפך לחיה.
אז נלחמים, מפעילים כוח מול כוח, המדינה,
הצבא החזק ביותר מנצח, הצבא החלש יותר, נכנע. ברגע שהוא נכנע, זהו, נגמר.
אז זהו, עכשיו,
נכנעתם.
כמו אמריקה מול יפן.
ברגע שהיפן נכנע, אז האמריקאים לא נכנסו עכשיו לעשות טבח ביפנים. זהו, נכנעתם, נגמר הסיפור.
קבעו להם כללים, אתם לא יכולים להחזיק צבא, אתם לא יכולים עם זה.
עשו להם מערכת חינוך חדשה, ועזרו ליפנים להשתקם.
אחרי שנגמרה המלחמה, למרות שהאמריקאים השכיבו שם עשרות אלפי חיילים בקרבות עם היפנים. זה צבא מול צבא, אז יש איזה שהם כללים כלשהם.
עמלק
זה ארגון הטרור הראשון בהיסטוריה.
תסתכלו, בכל אורך התנ״ך אף פעם לא תמצאו את עמלק נלחם בצבא. תמיד באוכלוסייה. ואתה עייף,
יגע, לא ירא אלוהים ויזנב בך את מי?
את הנחשלים אחריך.
תמיד עמלק, תמיד עמלק יתפוס נשים, ילדים, כאלה שאין להם כוח, כאלה, תמיד הוא, אין, זה,
והתורה,
הקדוש ברוך הוא שונא את הדבר הזה, הוא אומר, אני מבין שבני אדם נלחמים, אני מכיר, אבל להילחם באוכלוסייה חסרת ישע,
לקחת ילדים בני ערובה,
לקחת תינוקות, נשים, זה, לקחת,
מי שעוסק בזה ירד מתחת לרף המינימלי של צלם אלוהים.
אבל זאת לא הבעיה היחידה.
מה הבעיה הנוספת?
הבעיה היא שעמלק לא רק נלחם באוכלוסייה האזרחית שכנגדו, אלא גם נלחם
מתוך אוכלוסייה האזרחית שהוא גר בתוכה.
כלומר, עמלק אומר, איך אני אעשה? מה אני אעשה? איך אני אלחם ביהודים?
אה, יש לי רעיון.
אני אשים קנים של קטיושות והכול וזה. איפה?
בגני ילדים, בבתי ספר, וזה.
אני אמקם את המפקדה של חמאס. איפה?
בקומה התחתונה של בית חולים עליה בעזה.
שם אני אמקם את הזה, אני אמקח על זה, ומשם אני אירא.
ועכשיו שואלים,
רגע, אז מה לעשות?
אני יכול לראות בחזרה?
מותר לי? אם הוא יורה עליי מבית ספר יסודי,
עם ילדים בתוכו, אני יכול לראות בחזרה?
יפה אמרת, אבל תדייק את המילה.
הפסוק שקראנו הוא לא ציווי אלא הוא היתר.
אתם מבינים את ההבדל?
הוא היתר.
כלומר, אומר שמואל לשאול,
אתה הולך להילחם בעמלק, תדע לך, זה ארגון טרור.
הם לא יבואו מולך פלוגות וגדודים, ואתה תוכל... אין, הם יסתתרו בתוך בתי ילדים,
בתוך בתי ספר, בתוך זה, שם הם יסתתרו.
ומשם הם יירו עליך.
אם אנחנו נגיד, אוקיי, הם יורים עליי מבית ספר, אז אני לא יכול להחזיר.
מה עשינו?
נתנו לרע לנצח.
אז מה נעשה? נירה על בתי ספר?
יהרגו ילדים.
אומר שמואל לשאול, תזהיר,
תודיע לפני,
תודיע לפני,
שמכל מקום שיראו, ומבחינתי יהיה מטרה צבאית,
תיתן לאוכלוסייה האזרחית זמן לברוח, 24 שעות,
ומרגע שאתה קובע, מאותו רגע, עוד שנייה, מכל מקום שיראים עליך, הוא מטרה צבאית.
גם אם יהרגו מי...
נכון, אנחנו לא רוצים. לא רוצים. תברחו, אנחנו מזהירים מראש.
בטח גם משלמים לזה מחיר כלשהו,
כשאתה מאבד את אלמנט ההפתעה,
אבל מרגע שנגמר הזמן,
רשאי אש
גם אם המחיר יהיה מחיר כבד מאוד. עכשיו תראו שזה מה שכתוב.
מה הוא אומר?
אתה, בדיוק,
לך ונקדע את עמלק והחמתם את כל אשר לא, ולא תחמור עליו, ומתם איש אדישה מודל עדיונק משעור הצבא וגמרת חמור. כלומר,
אתה יכול לראות, ומה שיהיה, אם יהיו שם האוכלוסייה האזרחית, היא תיפגע, אין מה לעשות,
עמלק תופס.
כלומר, זה בעצמו יביא את האוכלוסייה האזרחית
להקיא את עמלק מתוכם, כי הם יבינו שאנחנו לא נשחק לפי החוקים האלה, ומייד, מי אמר את זה?
נועם אמר את זה, מייד שאול עושה את זה. ויבוא שאול אדיר עמלק וירב בנחל.
מה הוא ראה? ויאמר שאול אל הקני,
קני זה היה עם שוחר שלום מבני בניו של יתרו,
צדיקים,
גויים.
עכשיו עמלק אמרו אנחנו מתחילים מלחמה עם שאול, מה זה? בוא נתערבב עם הקני,
וניקח איזה קני, נסתתר מאחורה, נראה, נחזור.
עוד קנית, ואז שאול הצדיק לא יראה לנו, לא יגיע קנית.
ויאמר שאול אל הקנית, לכו סורו רדו מתוך עמלקי פן אוספך אמו ואתה עשית חסד עם כל בני ישראל ועלותם ממצרים ויאסר קנית מתוך עמלקי. כמו שאול אומר לקנית, תקשיב, עוד שתייה, מה לכי?
יש לך 24 שעות
לעזוב את המקום.
אני אוהב אותך,
הקנית זה כאילו המקביל לדרוזים שלנו, בסדר?
אתה שלי, אתה זה, עזרת לנו,
אבל עמלק מנצל אותך,
יש לך עשרים וארבע שעות להסתלק מפה,
כל מי שישאר פה בעוד עשרים וארבע שעות, מבחינתי הוא מטרה לגיטימית.
מה רצית לשאול?
עמלק, זה ברור.
לא, מה שאתה אומר זה הערה חשובה.
זה הערה חשובה.
הרבה פעמים יש עם שקורא לעצמו
על שם איזה גיבור שהם מזדהים איתו בתור דמות.
בסדר?
דמות. לדוגמה,
We are Americans.
מכירים את ה... יש נאום של רונלד רייגן.
כן, כאילו נאום של כשאתה רוצה לדעת מהי חירות, מהי זה, מהי גיבועה, We are America, אז אנחנו האמריקאים.
אבל למה קוראים לאמריקה אמריקה?
על שם מי?
אמריגוב הספוצ'י,
איטלקי בכלל,
שהוא גילה את אמריקה, באמת, הוא אמר שהיא יבשת.
אז אם נורא נורא מזדהים איתו, אז הם אומרים אנחנו אמריקאים.
עמלק,
הנכד של עשיו,
אליפז הוא בנו של עשיו והעמלק הוא נכדו,
הוא באמת היה הראשון שהתנהג בצורה הזאת של ארגון טרור, ומאז
כל הטרוריסטים אומרים, אנחנו שלו.
אנחנו שלו. כמו הקוזקים, כמו כל אחד. אנחנו, כמו איך קראו לו עכשיו ראש דאעש, איך קראו לו? איך הוא קרא לעצמו?
מוחמד אל-בקרי.
אל-בגדדי.
יש לו שם אמיתי, מהאפן כזה.
איך, איך, איך?
כן, עכשיו זה לא השם שלו, יש לו שם אחר.
אבל הוא כאילו החליף, אני מזדהה עם החליף ההוא, אתה לא קרוב אליו ולא כלום ולא נעליי, אני מזדהה.
אז בעצם עמלק זה קבוצת אנשים שמזדהה עם צורת הפעולה שייסד אותה עמלק נכדו של עשיו.
כן, המוח כוונה על אלה שמצטרפים איתו, אלה שמצטרפים איתו.
אז אתם מבינים, עכשיו תבינו מה קורה.
יש כאן מלחמה עם סף רגישות מאוד מאוד מאוד גבוה, מאוד גבוה, כי יכול להיות, הלוואי שלא,
אמן שלא,
הלוואי שכל האוכלוסייה האזרחית,
כמו שקרה אצל שאול, לדוגמה שאול לא היה צריך להרוג, לא תינוקות ולא זה, כי כולם באמת ברחו,
אז הלוואי שכל האוכלוסייה האזרחית תברח, אבל אם היא לא תברח,
יכול להיות שיהרגו,
ייהרגו, ואנחנו בעצמנו, אנחנו יודעים, גם בצוק איתן,
וגם בעופרת יצוקה, נהרגו אזרחים.
מה?
לא היה תינוקות של עמלק?
לא, לא, איש ועד אישה מעולה, כלומר אתה רשאי אש.
לא משנה, גם אם עמלק יבחר לירות עליך מתוך גני ילדים של עמלק.
בסדר, כשהפלסטינים יורים, איזה גן ילדים הם יורים? גני חב״ד?
הם יורים מהגנים שלהם.
אז יכול להיות שיהרגו ילדים פלסטינים גם, נכון?
אין ד... תן עזרה, עזרה, תן התראה,
ורשאי יש.
זה דבר מדהים שהתורה צריכה לתת היתר לדבר הזה. הגויים בכלל לא מבקשים היתר. אתם ראיתם איך הגויים נלחמים?
עכשיו אנחנו נלחם בקיימן וכאילו מורים פצצות על ה...
אנחנו, בגלל שאנחנו אומה מוסרית,
אנחנו חייבים היתר מפורש לדבר הזה.
אומר שמואל לשאול, תקשיב, אם אתה תילחם בכללים של ה-good guys, אז המלא תנצח אותך, כי הוא יירה עליך מתוך גני ילדים, מתוך כיתות, מתוך, מתוך, מתוך. אז לכן, תזהיר,
תן זמן, ואחרי זה רשע יש.
בגלל שזו מלחמה עם סף רגישות מאוד מאוד מאוד גבוה,
מאוד גבוה,
אז צריך
שיתקיים בה כלל אחד.
מה?
אסור ליהנות מכלום.
בדרך כלל,
כשיוצאים למלחמה בתורה,
לקיחת שלל היא דבר לגיטימי ואף רצוי. בעצם השכר של הלוחמים זה מהשלל שהם לוקחים.
מלחמה,
אתה רוצה לכבוש אותי, אני רוצה לכבוש אותך, אז אני אנצח.
כאן יוצאים למלחמה לשם שמיים נגד הרוע.
רוצים, בעצם, מה התורה רוצה להגיד לנו?
התורה רוצה להגיד לנו, תקשיב, האופן שבו מתנהג
עמלק
הוא מחוץ לגבולות הגזרה שלנו.
אין דבר כזה. אנחנו נצא למלחמה.
ולכן אסור שהמלחמה הזאת תהיה מעורבבת עם אינטרסים.
אה, למה יצאת? כי אתה רוצה נחלה?
כי אתה רוצה אדמה? לא.
אני יוצא למלחמה הזאת כי עמלק זה רוע צרוף,
ואסור שרוע כזה יהיה בעולם.
וכדי שהמלחמה הזאת תהיה נקייה לגמרי, מה צריך שיקרה?
לא לעזור. איך? לא ליהנות מזמן. בדיוק.
שזה חריג.
קודם כל צריך שיהיה זמן שלום.
כלומר, אתה לא יוצא למלחמה כי הוא מציק לך, כי הוא...
לא, חבר'ה, הכל בסדר.
אז למה רציתם למלחמה? כי זה רוע.
זה רוע, זה שטן, ככה לא מתנהגים.
התורה נגד הדבר הזה, זה נגד צלם אלוהים.
פעם אחת,
ופעם שנייה,
אתה לא לוקח כלום מהשלל.
שום דבר.
כי אם תיקח מהשלל, מה יגידו?
ראיתם, ראיתם, ראיתם את זה?
הוא הרג, הרג תינוקות וילדים בשביל לקחת כבשים.
איזה... ומה יהיה?
יהיה צמד המילים שהתנ״ך הכי הכי מזהיר מפניהם, יהיה חילול השם.
האומה של הקדוש ברוך הוא.
יצא להילחם נגד הרע, ובסוף מה התברר?
ובשביל זה נהרגו נשים וילדים, עוד פעם בגלל מה שאמרנו,
ובסוף התברר שכל זה היה בשביל לקחת כמה כבשים,
לגמרי,
טוב, הם כמו הרוסים.
ככה הם מנתחים ככה או ככה. מי?
למה?
אם אתה לא יורה עליהם, פיזית הם ניצחו, תקציב יש להם מקום עכשיו לבוא ולראות עליך.
אם ירית עליהם, יש להם עכשיו תמונת ניצחון שלנו, יורים על אזרחים,
ואיזה גויים אנחנו, ואיזה... זה בדיוק מה שאתה אומר. לא. אם היינו לוקחים את השלל, אנחנו לא נוסרים. שלל, נכון, כי אין ברירה, בסדר.
זאת אותה תוצאה. אני עושה, לא, לא, אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים.
מה שאנחנו יכולים, בסדר?
ברגע, וגם מתעדים את זה, ברגע שאנחנו אומרים מראש,
בכל מקום שיראו עלינו, הוא יהיה יעד.
נותנים זמן לאנשים ללכת, ומזהירים מראש, זהו.
אבל אם אתה אחרי זה אומר, שמע, אבל גם חייל נכנס לאיזה בית, ולקח איתו כל מיני זהב וכל זה,
רגע, רגע, שנייה, זה בעיה. אז לכן התורה, הנביא מאוד מאוד מקפיד.
במלחמה תהיו נקיים. ואז בסוף מה יתברר?
ובאמת, בגלל הדבר הזה אין שום הקפדה על הגג. הגג מצוין, טוב מאוד שהשארת את הגג. מעולה, אנחנו נראה לכולם.
הנביא שמואל, ששמואל הוא מלא רחמים ומלא טוב, הוא יהרוג את הגג.
שיוסף אותו בגילגל.
אתם מכירים אגב את ה... כן, מה לכי?
לא, לא כתוב. איזה ביקורת? תראה לי בפסוקים פה שכתוב ביקורת שהוא השאיר את הגג.
לכן לא היית בתחילת השיעור, אבל לא היית בתחילת השיעור, וכל מי שהיה פה עשה ככה על המצח. תעשה גם, תעשה. תעשה גם, ואנחנו לומדים את הפסוקים עכשיו.
לומדים את הפסוקים.
כן, בסדר, אתה צודק במדרשים וכל זה, אבל בפסוקים אין ביקורת על הגג, ויש המון ביקורת על הכבשים.
לכאורה זה קשה, הגג הרבה יותר חמור.
למה אין ביקורת על הגג? לפי הפסוקים, מצוין, הגג, לכתחילה, זה הרתעה. אתה רוצה להרתיע, אתה רוצה להגיד לכל מי שחושב להיות כמו עמלק, תראו מה נעשה לכם. אגב, אתם מכירים, אלא פיקרא, אלא פיקרא, אתם מכירים שכשאייכמן נידון למוות,
אשתו, קראו לה ורה,
היא כתבה מכתב לנשיא, היה לנשיא פה, נשיא בן צבי, יצחק בן צבי, היה אדם מאוד מאוד גדול ואיש חכם מאוד,
חוקר קהילות יהודי המזרח,
יצחק בן צבי,
וגם היה אב שכול,
היה לו בן שקראו לו עלי,
שנהרג במלחמת השחרור בסג'רה.
והיא כתבה לו מכתב,
שירחם על אייכמן וייתן לו חנינה וכל מיני כאלה.
מה הוא ענה לה?
הוא ענה כזה מכתב רשמי, ואז הוא הוסיף בסוף פסוק, הוא ידע תנ״ך.
פסוק לאייכמן, הוא ענה
כאשר שקלה מנשים חרבך כן תשקל מנשים אמך.
הפסוק שאמר שמואל להגג, זה היה הפסוק שהוא שם לו על פתק והוציא אותו להורג.
על הגג מצוין, הרתעה,
הרתעה, אבל על הכבשים הלכת למלחמה עם סף רגישות מאוד מאוד גבוה, לבער את הרע מהעולם,
ובסוף אנחנו רואים כבשים.
ומה מתברר בסוף?
ששאול אומר, זה נכון, באמת,
כאילו עטפתי את זה במעטפת שאני רוצה להקריב קורבן,
אבל באמת מה היה?
יראתי את העם.
הם לחצו עליי, אמרו לי, נו, תראה איזה כבשים, יפים, שמנים, מה נפסיד לזה, ואז הוא, טוב, טוב, טוב, נגיד שאנחנו מכירים איזה קורבן.
הוא האמין בזה גם, עד ששמואל לחץ אותו לפינה והוא אומר, צודק.
ואז מה התברר?
התברר,
אתם יודעים, כל דבר, כל טעות, השאלה איפה אתה עושה אותה.
אם אדם במקרה במטבח הדליק את הלהבה הלא נכונה של הגז, לא קרה כלום.
אבל אם בכור הגרעיני הדליקת את הלהבה הלא נכונה, בסדר?
אתם יודעים, עכשיו, תכף אני אתן לך לשאול, היה, עכשיו הרוסים כבשו את צ'רנוביל.
צ'רנוביל היה אסון בשנת 87',
היה האסון הגרעיני הכבד בהיסטוריה.
זה אוקראינה.
אתם יודעים מה האסון הזה קרה?
המהנדס של הכור שם כנראה קם באותו יום על צד שמאל וגם שתק כמה כוסות וודקה.
הוא עשה איזה ניסוי בטיחות בכור, איזה ניסוי, הוא עשה יזום, זה לא שקרה, הוא עשה איזה ניסוי והוא שכח ללחוץ שם על כמה כפתורים ופתא...
כל הכור התפוצץ, וקרינה בכל אירופה, הגיעה עד שוודיה, הגיע וזה... הם לא ידעו,
האוקראינים לא ידעו,
המשפחות שלהם מחוץ לארץ התקשרו, אמרו תגידו מה קורה אצלכם?
אז כשאתה עושה טעות בכור גרעיני זה פיצוץ.
מלחמת עמלק זה כור גרעיני,
זה ההארד קור של המלחמה ברוע.
אתה לא יכול לצאת להילחם ברוע ובסוף להגיד, כן, אבל על הדרך גם נהניתי.
אין ענה, זה צריך להיות נקי לגמרי,
אחרת זה חילול השם.
אז עכשיו אנחנו מבינים,
ועוד לא ענינו על זה, עכשיו אנחנו מבינים קודם כל
למה התורה שונאת את עמלק.
מלחמות זה מלחמות.
יש פה, בדרך כלל עם ישראל מנצח במלחמות, לפעמים אנחנו מפסידים במלחמות, אבל
יש כללים במלחמה.
עמלק לא נלחם.
עמלק מחפש אוכלוסייה חסרת ישע כדי לתקוף, לחטוף אותה,
למכור אותה לעבדים, למכור אותה לשפחות, לרצוח אותה, לשדוד אותה.
התורה אומרת, זה רוע, תילחם בו.
תילחם בו, שיהיה ברור שאתה נלחם ברוע, לא בשום אינטרס.
ומכיוון שעמלק הוא כזה רע, יש מקום להניח שהוא גם ינצל את האוכלוסייה האזרחית שהוא בתוכה כדי להילחם בך. ולכן התורה צריכה להתיר, שמואל צריך להתיר במפורש, דע לך,
אם אחרי סט הפעולות שאתה עושה, עדיין עמלק יהיה בתוך אוכלוסייה אזרחית,
רשאי יש. ואגב, הרמטכ״ל שלנו, אביב כוכבי,
הוא אמר את זה איך שהוא נכנס.
הוא אמר, בעימות הבא בעזה אנחנו נזהיר,
ואחרי זה כל מקום שירו עלינו ממנו יהיה יעד אסטרטגי. ומי שהיה בשומרי החומות,
אז
דברים שעשו בסוף
צוק איתן, בזה, עשו בשומרי החומות, על ההתחלה. לדוגמה, ירו עלינו מבניין התקשורת העזתית.
תקשורת לא נוגעים. ברור, הוא הפיל אותו.
הוא הפיל אותו בניין במקום. איפה שיורים זה יעד, זה מטרה. זהו, אל תגידו לא אמרנו.
ככה צריך.
ואז מה? ואז האוהב מבין? אוקיי, אוקיי.
מסוכן.
בדיוק.
כלומר, התכלית של הרוע זה שהיא מנצלת את חולשתו המוסרית של הטוב. אז הטוב צריך להתגבר, אבל צריך יותר מפורש לדבר הזה.
ומכיוון ששאול בא, נכנע לעם ורצה כבשים לשלל,
זה זיהם את הדבר הזה.
זו מלחמה חד פעמית. בדרך כלל במלחמות מותר לקחת שלל. לא רק מותר, מצווה לקחת מהשלל.
פה לא.
שאלנו בהתחלה למה צריך לצוות עלינו לזכור ולא לשכוח.
אתם יודעים למה?
כי אדם שהוא טוב, הוא מתקשה להאמין שיש מישהו כל כך רע מולו.
אתה אומר, איך אני ארצה לו... אני אתן לכם דוגמה, בסדר?
ישראל חתמה הסכם שלום עם מצרים לפני 50 שנה, עוד מעט.
שבעים ושבע, שבעים ושמונה, אתה יודע? שבעים ושמונה.
אז לפני, תשמעו, ב-2008, 2018. לפני ארבע. 45 שנה.
לא נכנס כרגע האם זה הסכם טוב או לא טוב, האם... לא נכנס, בסדר?
אני חושב שהיה אפשר להסתדר בלי ההסכם הזה, והיום היה לנו גם את סיני, כמו את רמת הגולן, ומצרים הייתה כמו סוריה.
מדינה... אבל לא נכנס כרגע, אנחנו לא חיים שם. על כל פנים, אבל נחתם הסכם
עם מדינה.
נחתם, אז המדינה... הם מקיימים את ההסכם.
הסכם הזה מקוים.
כשחתמו עם הרוצחים
על הסכם שלום, מה שקראו אוסלו וכל זה, בזמן שחתמו איתם, באותו זמן, הוא מארגן את הפיגועים.
עם האוטו,
כשהוא נכנס לעזה בתהלוכה של השלום, הוא מבריח מחבלים מתחת לרגליים שלו, הוא מכניס מחבלים.
כלומר, זה אנשים שאתה לא יכול... אין שום... יש באנגלית ביטוי שהזכרנו, Dignity, זה מין כבוד עצמי, הדר, שאתה אומר, נתתי מילה, אני אעמוד בה. אין עם מי לדבר.
אין עם מי לדבר.
זו צורה אחרת.
של מלחמה.
אתה חותם איתו על שלום, והוא מכין לך כבר את הדבר הבא.
אז לכן,
היחס הכל כך מכביר,
ואתה לא רוצה להאמין, אתה מבין אותו, אבל אני חתמתי איתו על הסכם שלום, אז לא יכול להיות.
אני חתמתי איתו, מה, הוא לא...
אתה לא מבין עם מי מדובר.
יש נטייה לשכוח את הדבר הזה.
כי אדם שהוא מאמין, אז הוא אופטימי,
אז הוא נותן אמון בכל אחד,
אז הוא זה, באמת, בדרך כלל זה נכון לתת אמון.
אבל פה יש ארגון, אנשים, שאסור לתת בהם אמון, לכם צריך לזכור את זה, אל תשכח!
זה אנשים שמתנהגים, אופן ההתנהגות שלהם, איך הם נלחמים,
אתה מבין מה שווה המילה שלהם?
זה לא אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.
כנל,
בעצם אם נעצים את זה, כן, נדע איך נגיד לגרמנים, לנאצים,
זה קשה מאוד להאמין, למעשה עד בלתי אפשרי להאמין,
שיש מישהו שרוצה להרוג אותך,
לא משנה מה תהיה הסיבה.
ללא סיבה, אני אעבוד, אני אהיה יעיל, אני... לא משנה, בסוף, הוא רוצה להרוג אותך.
קשה מאוד לזכור את זה, אז אתה מכחיש. זה הכחשה נקרא.
אתה אומר, לא, כנראה לא הבנו, אנחנו לא מספיק עובדים, נעבוד יותר חזק, אז נקבל.
אתה לא מבין, יש להם...
אז לכן התורה מצווה, דווקא כנגד הדבר הזה,
דווקא כנגד רוע צרוף,
יש לנו נטייה להגיד, לא יכול להיות שיש דבר כזה בעולם.
יש דבר כזה בעולם,
צריך לזכור.
יש
אומות שמתנהגות כמו ארגון טרור,
שזה היה הנאצים, ויש ארגוני טרור שמתנהגים כמו ארגון הטרור.
וכנגד האנשים האלו,
הקבוצות הללו שדואגות, הרי מה עשו הנאצים?
הם נלחמו, עשו מלחמה בעולם, טוב, מלחמה, בסדר, מלחמה, מלחמה, הצבא הגרמני בסוף הפסיד.
אבל הם היו לפחות 50% מהאנרגיה שלהם, הם השקיעו בלחסל אוכלוסיות אזרחיות. איזה גבורה,
לקחת משפחות יהודיות,
לעלות אותן על הרכבת ולדחוף אותן למחנות השמיבת שם, בזה הם עסקו.
יהודים לא האמינו שהם הולכים להשמדה גם כשברחו אנשים מהמחנות, קפצו מהרכבות, אמרו להם, ראינו בעיניים שמשמידים יהודים.
אמרו להם, כנראה השתגעתם, לא יכול להיות, אין דבר כזה.
אתה לא יכול להאמין דבר כזה.
התורה יודעת שדבר כזה ידעו להיות, ולכן היא אומרת, מה?
תזכור, אל תשכח, יש דברים כאלה בעולם, יש רוע, תילחם בו.
ותילחם ברוע בכלים שמנצחים את הרוע, כי אם תילחם ברוע בכלים שלובים, אז הרעי ינצח.
אז לכן שמואל צריך לתת היתר, לא מצווה,
היתר לירות על עמלק,
גם כשהוא נמצא בתוך אוכלוסייה אזרחית,
אפילו שהמחיר יהיה מחיר כבד.
זה באור הפרשה. כן, שאלות, התקפות.
בכבוד, יאקיר, כן.
איזה חטא דתה הכיני איתנו במצרים ש...
הכיני זה ביטוי ליתרו, ויתרו הגיע למשה רבנו,
יתרו הלך וגייר את העם שלו, היה קשר טוב.
יעל, אשת חברה קני, הרגה את סיסרא?
כן, עוד שאלות.
כן, יוחאי.
כן?
אה, שאלה יפה.
רב חיים מבריסק אומר שעמלק,
זה כזה,
כאילו אם הלכה כדברי מהלכי, שעמלק זה עם, אז ברגע שחיסלת אותו, נגמר.
אבל רב חיים מבריסק אומר שעמלק
זה כל מי שמתארגן לשנוא את ישראל שנאה מהותית בלא סיבה.
מדור דור.
ואז יכול להיות שזה הגרמני, ואז אתה צריך לזכור את זה בכל הדורות, כי כל פעם זה לובש צורה אחרת.
בסדר?
טוב,
ברוכים תהיו רבותיי, שנזכה.
