תראו, אני אספר לכם טיפה אולי גם על השיעור הזה, איך הוא קורא,
נפש הפרשה, וגם אני אגיד שבעזרת השם אתמול,
כלומר היום, ט׳ בשבט,
אז שלחתי להוצאה לאור את הספר שבנוי על השיעורים האלה, זה לא יהיה ספר פרשות שבוע,
זה שיעורי נפש הפרשה לאורך השנים שהרגשתי שהם עשו אצלי איזה,
וגרמו לי לחשוב, שינוי.
הלכו איתי, בקיצור, הרבה מעבר לפרשה, אז
אספתי אותם, וזה ספר שיהיה מחולק למרחבים, בין אדם למקום,
בין אדם לעצמו, בין אדם לאלוקה, בין אדם לחברו.
זה כאילו השלושה מרחבים.
אז זה מתבשל עכשיו.
אבל מה שאני רוצה להגיד זה שבעצם
כשנכנס שבוע חדש,
אז אני מנסה לדפוק על הפרשה, כאילו כמו אורח שנוקש בדלת,
מנסה לדפוק, לפעמים הדלת נפתחת, לפעמים החלון נפתח, לפעמים דופקים.
ורוצים לראות איזה פסוק דופק לך בחזרה ואומר לך,
בוא.
בדרך כלל אני משתדל להגיע לכאן אחרי,
לפחות איזשהו תהליך אחד, כי דברים עוד הולכים אחר כך, עד שבת עוד מתחדשים דברים. היום אני רוצה לשתף אתכם במשהו שאני באמצע.
בסדר? תיכנסו למטבח.
אנחנו באמצע, נראה לאן הקב' יוביל אותנו. לכן גם באתי בלי דף.
זה באמצע, אבל באמצע,
דברים טובים קורים באמצע.
חלק מהדברים דיברנו היום בבוקר, נחזור עליהם
וננסה להתקדם, לנסות להבין מה זה, אולי,
בעזרת השם, מיחד מכוח החבורה
יצמח איזה בירור.
תראו,
פרשת יתרו היא פרשה מרתקת כמובן,
ובתחילת הפרשה יש סוגיה שהיא נוגעת,
ממש נוגעת לכולם,
וזה הסיפור של יתרו
ומשה רבנו, כן?
ויהי ממחרת,
ויושב משה לשפוט את העם,
ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הארץ.
שזה כבר קצת תמוה, כלומר, מה יש להם להטריד את משה רבנו מהבוקר עד הערב? במיוחד אם נגיד שהפרשיות כתובות לפי הסדר,
וזה קרה לפני מתן תורה,
אז מה יש להם כל כך להטריד את משה רבנו לפני מתן תורה? אין פה...
אולי זו אחת הרעיות החזקות שזה קרה כמו רשי אחרי מתן תורה.
כי בעצם ניתנו להם הרבה מאוד חוקים חדשים, והם...
אז הם צריכים לדעת איך...
כן, לכאורה.
טוב,
ויהיה חותן, אני אומר, החצי הראשון דיברנו עליו בבוקר, זה יהיה קצת חזרה,
אבל בהמשך יהיה עוד התפתחויות.
שווה להישאר.
ויהיה חותן משה, ויאמר,
מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם? מדוע אתה יושב לבדיך וכל העם ניצב עליך מן בוקר עד הערב?
ויאמר משה לחותנו, כי יבוא אליי העם לדרוש אלוהים, כי אין להם דבר בא אליי ושפטי בין איש ובין רעהו והודאתי את חוקי האלוהים ואת תורותיו.
כן.
אז זו אחת הראיות החזקות לשיטת הרמב״ן, סליחה, לשיטת רש״י,
שהפרשה הזאתי קרתה אחרי מתן תורה, ויש עכשיו הרבה חוקים, אז צריך ל... הם באמת לא יודעים, כל דבר מהווה עבורם חידוש.
אולי זה בכלל לא רק בבן אדם לחברו, אולי זה גם בהלכות שבת, כל מיני דברים.
אז הם צריכים להגיע, אז הם אצלי,
אני מסביר להם. יש תור ארוך, אבל...
אבל בפשט זה מדבר דווקא על בן אדם לחברו.
על זה זה מדבר, כן? בפשט.
כי אתם תראו בהמשך,
יש כאן דרשות חזל
על הפסוקים האלו שמדברות בעיקר על בן אדם לחברו.
ויאמר,
ואז מה התגובה שלי יתרו? ויאמר חותל משה אליו, לא טוב הדבר אשר אתה עושה. נבול תיבול, גם אתה גם העם הזה אשר יימך,
כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשו לבדיך.
אתה אשמע בקולי ייעצך ויהיה אלוהים עמך,
היית לעם מול האלוהים, והבטאת את הדברים אל האלוהים. אתה תהיה הסמכות העליונה.
ואז, והזהרת אתם את החוקים ואת התורות,
והודאת להם את הדרך ילכו בה בית המעשה אשר יעשון.
אתם זוכרים מה הגמרא דורשת על הפסוק הזה? את הדרך
ילכו בה בית המעשה אשר יעשון?
יש גמרא במסכת בר המציאה, נדמה לי, דורשת את זה.
הדרך ילכו בה זה הדין. המעשה אשר יעשון זה לפנים משורת הדין.
כן?
הגמרא מדברת על הדרך ילכו בה.
זה מצוות של בן אדם לחברו, השבת אבדה, דברים מן הסוג הזה.
כן, ביקור חולים, בגמילות חסדים.
תודיע להם את הדבר הזה.
טוב,
יפה,
ומה יהיה עם העם? ואתה תחזה מכל העם, אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת, שונאי באת, תכף נעבור על התארים האלה וננסה להבין מה הם אומרים.
ושמת עליהם שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות,
ושפטו את העם בכל עת, ויה כל הדבר הגדול יביאו אליך, וכל הדבר הקטון ישפטו הם,
והקל מעליך ונשוא איתך.
אם את הדבר הזה תעשה וציווך אלוהים ויכלת עמוד,
וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום, וישמע משה לכל חתנו ויעש כל אשר אמר".
אנחנו בהמשך נתייחס לראות האם באמת הוא עשה כל אשר אמר,
אבל בואו ננסה רגע להבין את ההצעה של יתרו,
בסדר?
מה הוא בדיוק הציע?
מה הפריע לו?
מה הפריע?
אז אומר לנו עידו, הוא אומר עידו, דברי אלוקים חיים,
הפריע לי שמשה רבנו עושה את הדברים לבד. למה?
כי העם צריכים,
אפשר להגיד משני צדדים, או בגלל שיש המתנה ארוכה,
נכון? הם עומדים מהבוקר עד הערב, זאת אומרת שאתה עומד, זה כמו תור ל-PCR,
אתה עומד בבוקר ונכנס בערב, כן? זה ה... זה.
אבל מצד שני, בואנה, אין להם לאלם למהר, הם לא מרינים בשום מקום במדבר, תשחקו.
אפשרות שנייה, שכמו שאומר עידו, יתרו דואג למשה רבנו, תשמע, כל היום, כל היום, אין לך, אין לך רגע מנוחה, צריך טיפה לבזר סמכויות.
כמובן, על הדבר הזה, מה קשה ברמת הפשט?
מה, משה לא ידע את זה?
מה כזה חידוש? מה כאילו הפצצה, כאילו ה... מה החידוש הגדול?
ברור ש...
טוב,
מסבירים פה את ההסבר הידוע והמפורסם, שיש הבדל אם אתה שומע את זה ממשה רבנו,
אם אתה שומע את זה מאחרים,
וכן על זה הדרך. אבל אולי אני אנסה למצוא כאן עוד איזה משהו, עוד איזה חידוש, מה יתרו חידש?
מה יתרו חידש? כלומר,
אני רוצה לטעון שבוודאי משה רבנו ידע,
בוודאי משה רבנו ידע שצריך
להעביר על הדברים, שלא הכל אצלו. וגם הרבב״ם כותב את זה במפורש.
הרבב״ם כותב בפירוש המשניות שצורת לימוד התורה,
איך משה רבנו היה מלמד תורה את עם ישראל, אתם יודעים?
או יש לנו כאן מומחה לכל הסוף חכמינו? כן, בבקשה.
כן?
משה, אחר כך משה ואהרון, אחר כך משה ואהרון והבנים שלו,
חוזר לך את זה.
יפה, אבל כאילו, חמיש פעמים כל אחד כל פעם, יפה, הוא לא, כן, אבל יפה, אבל נשמע את הקטע חשוב, משה רבנו בא ומלמד את אהרון, יפה, לשון הרמב״ם זה נכנס אהרון, משה מלמד אותו, טוב?
אחרי אהרון נכנסים הבנים של אהרון,
ואז משה מלמד את אהרון ואת בניו,
כן?
ואז משה כבר מלמד פעמיים,
אבל גם אהרון מלמד את הבנים שלו,
ואז נכנסים הזקנים, ואז משה רבנו מלמד את הזקנים,
אז משה כבר מלמד שלוש פעמים,
ואז נכנסים כל ה... ארבע פעמים, ואז אומר הרמב״ם, זה הדבר הכי חשוב, אחרי כל הארבע פעמים האלה שמשה רבנו לימד, יוצאת כל הקבוצה הזאת, שזה משה אהרון,
הבנים שלו והזקנים, ומלמדים את עם ישראל קבוצות-קבוצות.
זה המצב של משה רבנו, זה לא צריך את יתרו בשביל הדבר הזה, כן?
כלומר, העובדה שצריך לקחת איזושהי קבוצה קטנה,
כמה זה? משה, אהרון, הבנים וזקנים, שבעים זקנים,
ועוד משה ואהרון נגיד שמונים איש.
ושמונים איש האלו הם מלמדים את עם ישראל תורה, גם כמו שהרבה לא הבינו את הדבר הזה, שזה צריך ללמד. אז ברור שיש כאן איזו הצעה אחרת.
אנחנו ננסה להבין בשיעור הזה מהי ההצעה.
אני מזכיר לכם שזה שיעור נפש הפרשה.
זה עבודת הנפש בעקבות הפרשה בדרכו של אדמו״ר הזקן, שצריך לחיות עם הזמן. ואני רוצה שאנחנו נצאים כאן עם כלים מעשיים בהתנהלות ציבורית.
כל אחד מאיתנו בסופו של דבר הוא חלק מאיזשהו מערך כללי,
ציבורי, וכן על זה הדרך.
וכדאי מאוד להכיר את העצה הזאת, כי היא מאוד מאוד משמעותית.
פעם אחת. ופעם שנייה, אני רוצה שנבין,
יש כאן,
וזו עצה טובה, תמיד תחפשו,
תמיד תהיו כמו בלשים, כשאתם בפרסת שבוע.
אם יש איזה משהו משונה,
משהו מוזר, צריך ללבש עליו.
הוא הדבר המיוחד.
בסדר?
אז בואו ננסה רגע להבין את העצה של יתרו.
מה העצה של יתרו, וזה בעיניי דבר ממש נפלא, תובנה מופלאה.
אם אנחנו,
מתרגמים את המספרים שיתרו הציע וקונסים אותם ביחד,
כלומר שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות,
אנחנו מגיעים למספר המדהים של 78,600 שרים בעם ישראל.
מדהים, לא?
איך? בוא נעשה חשבון, עידו לא היה בבוקר.
כמה שרי אלפים יש?
נגיד שיש 600,000 איש, יוצאים מ-600,000 בתי אב יש בעם ישראל.
נגיד, אז זה כאילו מספר היחס הכי מינימלי,
אתה יכול להגיד יותר, הכי מינימלי זה.
אז מתוך 600,000, כמה שרי אלפים יש?
600. כמה שרי מאות?
6,000. כמה שרי חמישים?
12,000. וכמה שרי עשרות?
60. 60,000. 60,000 ועוד 12,000?
72. ועוד 6,000?
ועוד 600?
78,600 שרים.
זה הרבה או מעט?
זה המון.
זה המון.
רק בשביל הדוגמה, בסדר?
לא בטוח שהשרים האלה הם שופטים.
לא בטוח שהם רק שופטים, כנראה הם לא רק שופטים, הם עוד דברים.
אבל רק שתכירו שבמדינת ישראל היום יש 800 שופטים. כל מדינת ישראל 800 שופטים.
במדינת ישראל יש 100 דיינים. כל מדינת ישראל 100 דיינים.
בסדר?
פה יש 78,000,
600,000 עד 80,000
בעלי תפקיד.
תכף נראה מה הם. ננסה רגע להבין מה הם, בסדר?
בואו נעבור רגע על התכונות שצריכות להיות להם.
אני מאוד אוהב את זה, תדעו לכם.
רשימות של תכונות זה נורא יפה.
נגיד, יש רשימה שאני מאוד אוהב, אצל דוד המלך.
מה כתוב אצל דוד המלך?
שש תכונות, מגן דוד, יש לו שישה קודקודים.
הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי, ימין למטה.
מה כתוב?
יודע,
נו,
יודע, קודם כל מה?
יודע, נגן.
נכון?
וגיבור חי,
ואיש מלחמה,
ונבון דבר ואיש תואר באדוני אמו.
אז הוא יודע נגן וגיבור חיל, איש מלחמה ונבון דבר, איש תואר באדוני אמו.
שיש תכונות. פה יש לנו גם תכונות.
צריך להבין מהן התכונות האלו.
תכונות ציבוריות. מי שרוצה להצטרף לשירות הציבורי,
צריך לשלול את התכונות האלה. תכונה ראשונה,
אנשי חיל, נכון?
מה זה אנשי חיל, לדעתכם?
רשי אומר במקום,
אי אפשר לשחד אותם.
ככה רשי אומר.
אבל הרבי מפרש
איזה פירוש מדהים בעיניי,
כל כך פשט,
זה פירוש פשט.
מה זה אנשי חיל?
אתם איתי?
אתם מרוכזים, חבר'ה? או שהסדר טו בשבט יחס לכם סוכר ללבלב ונרדמתם לי פה.
הרבי אומר באיזה שיחה, אנשי חיל,
אנשים שנותנים חיל,
שנותנים כוח.
כלומר, אתה מגיע לאיזה מנהיג, לאיזה גדול, לכל זה, איך תדע אם אדם הוא גדול או לא גדול? גדולי ישראל.
למה גדולי ישראל הם גדולי ישראל?
כי הם הופכים אותך לגדול ולא לקטן.
אם אתה מגיע למישהו ואומר לך, תקשיב, אתה לא יכול לעשות דבר בלעדיי,
כל דבר, אתה חייב לבוא לקבל ממני אישור, יוצר עצמך, תברח ממנו,
תברח.
אבל אם אתה מגיע למישהו ואומר לך, תשמע, מה קרה לך? אתה מסוגל, אתה זה, תתייעץ, אתה יודע, אבל אתה, יש לך כוחות, אתה מסוגל, אני אעזור לך, אני זה, אבל לך, לך בכוחך הזה.
אנשי חיל, הוא נותן לך חיל. מצוין, זה מנהיג.
ועל זה אמרו שהרבי הוא לא השאיר אחריו הרבה חסידים, הוא השאיר אחריו הרבה מנהיגים.
כלומר, החוכמה של מנהיג זה לא להשאיר אחריו כאלה שהולכים אחריו בעיניים עם עצבות, אלא החוכמה של מנהיג זה להשאיר אחריו מנהיגים.
להשאיר אחריו כאלה ש...
לא משנה מנהיגים או לא מנהיגים, לא חייב להיות מנהיגים, אבל להשאיר...
להעביר כוח.
אתה הולך למישהו ואתה אומר, שמע, הוא נתן לי כוח.
נתן לי כוח להתמודד לבד, נתן לי כוח, חיזק אותי, נתן לי עוצמה.
זה אנשי חיל, מחזקי אחרים.
טוב, זו תכונה אחת מאוד חשובה.
וגם, כמובן, רשי אומר, אנשי חיל...
אגב, כתוב שבסוף משה רבנו מצא רק אנשי חיל.
לא מצא אחרים.
כתוב זה.
אז רשי אומר, אנשי חיל עשירים, לא צריכים להחניף ולהכיר פנים. אנשי אמת, מה זה אנשי אמת?
או אנשי אמת.
אנשי אמת זה אנשים שהמוטיבציה המרכזית שלהם במה שהם עושים בחיים זה מה נכון ולא מה נחמד או מה מועיל.
אנחנו אומרים את זה כל יום בתפילה.
אמת ויציב ונכון וקיים וישר ונאמן,
קודם כל, קודם כל.
ורק אחר כך, ואהוב וחביב ונחמד ונעים ונורא...
קודם כל צריך להיות אמת.
אחרי שזה אמת זה גם צריך להיות נחמד ונעים.
אבל זה לא מי שמחפש להיות נחמד ונעים וזה,
ורק אחרי זה בודק אם זה אמת או לא. קודם כל תבדוק אם זה ערכי,
אם זה אמיתי. וכאן אני רוצה להגיד עוד איזה נקודה על העבודה זרה החדשה של הדור שלנו. אתם יודעים איך קוראים לעבודה זרה החדשה של הדור?
אתם יודעים?
ריגשת אותי.
זה צריך להיות מרגש.
זהו.
זה נכון, זה לא נכון, זה אמיתי, זה לא אמיתי. מה זה משנה?
זה צריך להיות מרגש.
זה לא משנה אם זה אמיתי או לא היה.
תדמיין את זה, תביים את זה, תשחק את זה. העיקר שזה יהיה מרגש.
תרגש את האנשים.
הרגש הוא חשוב מאוד, בתנאי שהוא בא ל... מה זה רגש? רגש כאילו זה בבית אלוהים להלך ברגש, הלב דופק, מצוין.
ממה הלב דופק?
ממה?
קודם כל, הלב צריך לדפוק במשהו שהוא אמת. אם זה אמת, אני גם רוצה להתרגש מזה. חוכמה בינה דעת, הדעת היא ספירה רגשית.
רוצה גם להתרגש, אם זה קשור ל... אם זה חופה.
אז אני לא רוצה לבוא לחופה שאין איגונים ואין שירים וכל כזה, יאללה.
צריך להתרגש בחופה.
זוג מקים בית, זה אין סוף, אני רוצה, טוב מאוד.
אבל אם זה לא אמיתי,
אז אני לא רוצה להתרגש מזה,
כי זה נכנס לי לתוך הנפש ומבלבל אותה, בסדר?
אז צריך להיזהר,
לבחור את המזונות הרגשיים שלנו.
דיברנו על זה בעבר הרבה. טוב, אנשי אמת, העיקר זה אמת. שונאי בצע,
מה זה שונאי בצע? אתה יודע, זה שונא, אוהב. אל תיקח בצע,
אל תיקח בצע.
אנשי חיל, גם כאלה שיודעים לסרב לשוחד, אבל מה זה שונאי בצע?
שונאי, אוהב.
תראו,
כל אדם שהוא נושא באיזשהו תפקיד כללי,
גם כשהוא מכוון לאמת וכל זה,
לא ייבצר שישבחו אותו ויגידו זה, ואלו מזה רווחים כאלה ואחרים,
בסדר?
אי אפשר להימנע מזה.
אבל בלב הוא שונא את זה.
הוא היה מעדיף שזה לא יהיה.
אי אפשר להימנע מזה, כי אי אפשר להימנע מזה, כי אדם הוא, בסדר,
זה חלק מהאדם הוא נהיה איש ציבור, או כשאדם הוא נהיה זה, אז הוא, שומחים אותו, אומרים לו, בסדר גמור.
בצע זה מה בצע כי נהרוג את אחינו וכיסינו את דמו, מה נרוויח מזה?
אז הוא שונא את העובדה שיוצאים לו מהדבר הזה גם לפעמים רווחים אישיים. הוא גם לא משתמש בזה,
לא משתמש בזה, קרדום לחפור,
חלילה, אבל הוא גם,
כן,
לפני כמה שנים התקשר אליי איזה מתווך דירות,
שעשו איזה פרויקט באיזשהו מקום.
זה פרויקט בתי קרקע. אמרו לי, תשמע, יש לי הצעה בשלך, בוא, תקנה פה דירה,
ואנחנו נפרסם שהנה יש פה כבר קהילה עם רב,
כאילו יש פה רב, ומי שבא יהיה לו כבר,
כאילו אתה יכול לעשות בריכה, קאנטרי, אנחנו נעשה רב.
אז אמרתי לו, תשמע, אני יודע שזה עובד הפוך, שיש קהילה והיא בוחרת רב, פה ההצעה החדשה, קבלנים בוחרים רב.
זה עוד לא שמעתי דבר כזה,
שאתה מביא את הדירה עם רב צמוד.
אמרתי לו, אני מכיר דירות עם הכנה לרב, אבל דירה עם רב ממש?
זה אני לא מכיר.
אמרתי לו, לא, תודה.
אז, כן.
הוא כמובן אומר לי, ואנחנו נעשה לך הנחה.
כתוב, לרב תרבה נחלתו.
ככה כתוב.
אז,
אז, טוב.
אתם מבינים שלא הלכתי על זה?
אז הם שונאים גם את הדבר הזה.
טוב, בסדר גמור, שונאי בצע, אנחנו מבינים.
אז יש לנו גם יראי, אה דילגתי סליחה, אנשי חייל יראי אלוהים יראי אלוהים זה
שנייה אחת אני אסביר משהו על יראי אלוהים אבל רק הסברנו את אנשי חייל, את אנשי המד ואת השונא בעצמם, מה זה יראי אלוהים?
יראי אלוהים רשי כאן אומר במקום אחר שאין על גביהם אלא השם אלוהיהם
כלומר יש
הרי ישנם תפקידים שבהם אף אחד לא בודק אותך
אף אחד לא בודק אותך
אף אחד לא יודע מה, כאילו אף אחד לא בודק אותך, כלומר
אבל מנהל בית ספר, מנהל, מנהל, אין, אף אחד לא בודק אותו, מתי הוא בא, מתי הוא הולך, מתי הוא חוזר,
כאילו זה תפקיד דינמי, הוא יכול להגיע גם ב-11 בבוקר,
כי יום קודם הוא טיפל בתלמיד, אדם בא בבוקר במיון.
אז מי בודק אותך?
הוא בודק אותך.
הוא.
ויש עוד תפקידים כאלו,
שבהם
זה נקרא דברים המסורים אל הלב.
אתם מבינים?
דברים המסורים אל הלב, לדוגמה,
כן, אתה
אתה יכול לחתום על איזה משהו,
ואף אחד לא ידע.
חתמת באמת לשם שמה. בקיצור, כל מיני פרויקטים, נגיד אפילו פרויקטים כלכליים.
אני אתן לכם דוגמה, נגיד בסוגיית ראשי הערים.
כמה זה קשה להיות ראש עיר ישר. לא שזה לא אפשרי, אפשרי יש, ברוך השם, הרבה, אבל כמה זה קשה.
נגיד שראש עיר, עכשיו מוציא פרויקט אצלו בעיר לבנות,
לא יודע, תחנה מרכזית חדשה. פרויקט של 20 מיליון שקל, בסדר?
פרויקט, לא, זה בדרך כלל יותר, 100 מיליון שקל הפרויקט הזה.
מקבל הצעות מארבעה קבלנים.
טק, טק, טק. בא אליי איזה קבלן, אומר לו, תקשיב,
אם תבחר בי,
תבחר בי, אני אצ'פר אותך.
עכשיו, זה לא יעלה, אומר הקבלן, תקשיב, זה לא יעלה יותר, אתה לא צריך לשלם יותר ג'ילולה הזה. פשוט, אני מוכן להרוויח פחות.
במקום שאני ארוויח
מהפרויקט הזה, אני ארוויח עשרה מיליון שקל, אני מוכן להרוויח תשעה מיליון שקל, ומיליון אני אתן לך.
תעשה עם המיליון מה שאתה רוצה,
תתרום אותו, בסדר? תקים עם המיליון הזה, אבל אני אתן לך.
מה אתם אומרים?
זה קשה,
זה קשה.
היה פה ראש עיר בירושלים שנכנס לזה לכלא,
ולדעתי הוא,
כלומר, לי זה ברור שהוא צדיק,
ובאמת אין בזה שום בעיה,
אבל זה התנגשות תרבויות.
היה כאן ראש עיר בירושלים שהיה לופוליאנסקי,
כן?
עכשיו, לופוליאנסקי, הוא הקים את יד שרה.
פרויקט מפואר.
ובאמת, בטוב ליבו ובתמימותו, אחי, זה, הוא אמר לקבלנים שזכו במכרז, הוא אמר להם, חבר'ה, זכיתם במכרז, אתם יכולים להרוויח פה מלא כסף. תתרמו משהו ליד שרה.
תתרמו.
אז הם אמרו, סבבה, זה באמת תרמו.
עכשיו זה לא הגיע עם זה שקל לכיס שלו וכל זה, בכל אופן האשימו אותו כי אמרו אתה הקמת את יד שרה ויש לך כאילו טובת הנאה מזה שהם תורמים, איזה טובת הנאה יש לי?
אני נהנה מזה? החולים נהנים מזה? הסובלים? אני לא נהנה מזה?
לא, זו העמותה שלך? זה מין
כאילו התנגשות בין תרבות גמחים לתרבות שלא מבינה כלום והכל צריך להיות במנהל תקין. אז שרה זה הלך ליד שרה וכל זה, אבל אם זה לא הולך ליד שרה זה הולך לאיזה כיס של איזה מישהו.
יראי אלוקים, אף אחד לא ידע מזה.
אלא אם כן הקבלן החליט להלשין, כן? זה יכול להיות.
זה מה שקורה עכשיו, הקבלן במכרז זה לא מפסיד ואז הוא מחליט להלשין.
שזה בעיה, אבל אם אף אחד לא מלשין, אף אחד לא ידע מזה.
צריך יראי אלוקים.
טוב, בסדר, אז זה יראי אלוהים.
אמרנו אנשי אמת, שונאי בעצמי. יפה.
ואז אמרנו שיש כאן שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות, וזה כמות עצומה.
אני רוצה לנסות להבין מה הסיבה שיש כזאת כמות.
ודבר שני, בואו נראה אם אתם עולים על זה. יש פה, בתוך הסיפור הזה, יוצא דופן.
מי היוצא דופן?
חמישים. שרי חמישים.
זה שובר את המשוואה.
עשרות, מאות, אלפים.
יש פה משהו בשרי חמישים שהוא מעניין,
ואנחנו ננסה לדוג אותו, בסדר?
קודם כל בואו ננסה להבין על הכמות.
לדעתי, יתרו
נותן כאן עצה אדירה לכל אחד מאיתנו,
והעצה היא אומרת ככה,
נאמר ככה, מה הפריע לי יתרו?
מה הפריע לי יתרו? הוא בא, מה מפריע לך? מה אתה מתערב?
לא צריך להתערב?
מכאן ההוכחה שחותנים מתערבים לחתנים שלהם בחיים.
זה הוכחה שמתערבים.
לדעתי מה שהפריע ליתרו זה לא שמשה רבנו,
רק זה שמשה רבנו ייבול.
הפריע ליתרו
שבסך הכל עם שאין לו הרבה על מה לריב.
אין לו הרבה על מה לריב. עובדתית, אין להם רכוש עדיין, כי הם לא בארץ ישראל.
פרנסה,
אין להם חושן משפט, הם לא רוזים, כל יום יורד מן.
אז מה יש לריב?
והם בכל אופן רבים כל היום.
הוא שואל את עצמו, מה זה התור הזה של המתלוננים?
ואז הוא מלמד אותנו תובנה עמוקה מאוד בנפש האדם.
אתה יכול להיות בשתי פוזיציות.
אתה יכול להיות צופה
ואתה יכול להיות שותף.
אתה יכול להיות
לקוח
ואתה יכול להיות שותף, חלק מהדבר הזה.
עם ישראל צופים. משה רבנו עובד, יודע, והם צופים. זה לא בסדר, זה לא בסדר. זה בעייתי.
המן שלו, ראיתי, הוא קיבל מן יותר עגול משלי.
לא בסדר, נגיד.
הוא בנה את האוהל והוא מסתיר לי את הזריחה בבוקר. אני לא יודע להגיד קריאת שמע בזמן בגללו.
אין סוף לתלונות שאנשים יכולים להתלונן
ולקטנות הדעת. הרב קוק אומר בהוראות התשובה שכמו שצריך לחזור בתשובה ממצווה, מעבירה למצווה,
ככה צריך לחזור בתשובה מקטנות לגדלות. יש אנשים שמתלוננים, מתלוננים, מתלוננים.
מה הדרך לטפל בזה?
איך אתה מוציא אנשים ממצב של תלונה למצב שהם
מפסיקים להתלונן? מה הדרך?
תהפוך אותם להיות חלק.
תטיל עליהם תפקיד.
ברגע שאדם מוטל עליו תפקיד, לא משנה כרגע גודלו.
זה לא משנה באמת אם הוא שר עשרות או שר אלפים.
כל מה שמשנה זה שהוא עכשיו חלק מאלה שהעול מוטל עליהם.
וכשיש עליך עול, אתה מפסיק להתלונן.
אתה פתאום רואה את הדברים בצורה אחרת. אתה רואה את הדברים מזווית אחרת, אתה רואה את הדברים ממקום אחר.
וזו,
זו מחשבה גאונית.
זו המחשבה שעמדה בעומק של הרבי
בפרויקט השליחים.
אנחנו מכירים את הפרויקט הזה מהצד של עם ישראל, שנהנה ממנו, בכל מקום שמגיעים, איזה שזה של בית חב״ד וכל זה.
אבל זה ידוע מפורסם שהרבי לא חשב רק על טובתו,
טובת עם ישראל. בהקשר הזה הוא גם חשב על טובתם של החסידים.
כי הוא אמר ככה, אם אני לא אשלח אותם,
הם יהיו עליי בערמות שם ב-770,
ויצטופפו, מה שנקרא, ואז
כל אחד יהיה יותר שקוראים לזה שפיץ חב״ד.
הכובע שלי יותר למטה.
אני יותר מעריך בתפילה, אני יודע, תתחיל
תלונות ודקדוקים ולא קראו לי ולא קיבלתי עלייה, כן קיבלתי עלייה, נכנסתי לרבב רק לפני שנה.
אמר הרבב אחר,
אני רוצה כל אחד מכם יהיה מלך.
תפסו את הרגליים, עופו לי מהעיניים.
באיזה פורים אחד הוא חילק ארצות.
אתה רוצה קולונגיה? קיבלת. אוסטרליה? אתה. זה ניו זילנד, נורבגיה, דנמרק, שוודיה, אנגליה, תבואו פעם בשנה,
ניתן לכם ברכות, תמשיכו הלאה.
להפוך אתכם למנהיגים, לזה.
ואז כשאדם יש עליו עול, והוא בעצמו,
והרבי בסוף ימיו,
הוא דיבר על שליח,
אחרי זה הוא דיבר על משפיע,
אחרי זה בסוף ימיו הוא אמר שכל אחד צריך להתכונן להיות אדמו'ר.
תהיה אדמו'ר איפה שאתה.
הרבי הוא אדמו״ר בניו יורק לכל הזה.
אבל עכשיו, איפה שאתה נמצא באוסטרליה, אתה האדמו״ר, אתה הרבה.
אתה תהיה המנהיג.
וברגע שאדם עובר לשאת על עצמו עול ציבור, הוא רואה את הדברים בצורה אחרת. ודבר ראשון הוא מפסיק להתלונן.
זה דבר ראשון.
כי הוא פתאום מבין מה המשמעות ומה העול ומה זה, אז הוא מפסיק להתלונן.
אז הרעיון של לתרון, זה להגיד, אדרבה, כמה שיותר אנשים
שנוסעים בתפקידים, אתה יכול להבין, מה זה שרי עשרות? שרי עשרות זה אחד שאחראי על עשרה אנשים. מה הכוונה אחראי על עשרה אנשים? במכון מאיר, מה זה אחראי על עשרה אנשים?
מה הפונקציה?
זה לא יודע, מי שאחראי לארגן את הכדורגל ביום שני, לא יודע כמה מגיעים,
עשרים חבר'ה מגיעים, לא יודע כמה.
אז נגיד, זה המצווה שלו.
כשאתה צריך לארגן משהו,
צריך לתלות פתק ולתלות מודעה ולהגיד שחבר'ה יגיעו, ואתה מתאכזב אם לא הגיעו.
למה לא הגיעו?
תליתי, השקעתי ולא באו, לא בסדר. אתה פתאום מרגיש את האכזבה שהשקעת ולא זה.
כן, אתה פתאום נהיה רגיש לכל מישהו אחר שהשקיע והתאמץ, ואתה תגיע.
אתה תגיע בעצמך.
ותעלית פתק ושמת ל... אה, בפעם הבאה נתלה פתק יותר גדול. כולה כדורגל, כולה יום שני, כולה חמש עשרה איש.
זה לא משנה.
יש לך תפקיד,
אבל אם לא היה לך תפקיד, אתה תתלונן, תגיד, למה כדורגל ביום שני ולא ביום שלישי?
אפשר בתשע ורבע ולא בתשע?
אתה יודע, אולי נשחק במקום שבע על שבע, חמש על חמש?
גם קר. אתה יכול להרגיע לנו במדרש עם חימום?
תן, סוף לתלונות של היהודים ומתלוננים.
הפוזיציה הזאת היא לעבור מצופה לשותף משנת הראש של הבן אדם.
זה מה שיתרו אומר. יתרו בעצם רוצה לצמצם את המתלוננים.
השיטה של יתרו גורמת לזה שפשוט פחות אנשים יבואו להתלונן.
כי יותר אנשים חלק.
זה לדעתי הרעיון המבצעי פה.
וזו תובנה חסידית מאין כמוה.
חסידית מאין כמוה.
אתה רוצה, זה נקרא בחסידות להיות ניזוז ממקומו. אתה רוצה להזיז מישהו, אתה יכול לדבר איתו אלף שיחות.
אבל כתוב בלוח היום-יום,
טובה פעולה אחת מאלף הנחות. תגרום לו לזוז, תטיע לו איזשהו תפקיד, זה עדיף מאלף הנחות.
הוא עכשיו יבין בעצמו.
אתה מבין? זהו, עכשיו הוא יבין בעצמו שאיך זה דברים נראים וכל זה, והוא...
תמונה אחרת לגמרי.
טוב, יפה.
אבל עכשיו מעניין אותנו לדעת
בעיקר מיהם שרי החמישים.
נכון?
זה הכי מעניין.
12 אלף האלה,
שרי חמישים.
כן?
טוב, אז בשביל להבין מי זה שרי חמישים, בואו ננסה להבין קודם כל מי זה שרי השרות, מי זה שרי מאות, מי זה שר... בואו, תעזרו לי. מי זה שרי השרות?
תנו לי דוגמה.
היום, מה זה יכול להיות שרי השרות היום?
לא, פשוט... לא, לא, לא.
שרי השרות זה האדם שאחראי על עשרה אנשים.
כן.
אז על מי הוא אחראי?
מה זה שרי השרות?
ועד בית לדוגמה.
ועד בית.
המשנה במסכת אבות אומרת,
זה רק מי שגר בבניין עם ועד בית טוב מאוד,
או עם ועד בית לא טוב בכלל, מבין את המשנה הזאת.
המשנה אומרת, אמר רבי יוחנן בן זכאי לתלמידיו, צורו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם.
נכון?
אז כל אחד מביא פצצה.
אחד אמר עין טובה, וואלה. אחד אמר
חבר טוב, מצוין. אחד אמר רואה איתה נולד. אחד אמר לב טוב.
רבי שמעון, נדמה לי, מה הוא אומר?
רבי שמעון, מה הוא אומר?
שכן טוב.
הוא אומר שכן טוב.
יצאת החוצה, הסתובבת בעולם, עשית סקר בסוף, ומזה חזרת עם שכן טוב?
זה כזה חשוב שכן טוב? תשובה, כן.
כי שכן טוב זה היום יום.
זה היום יום שלך.
בסוף יש דברים גדולים וכל זה, אבל הדברים הגדולים קורים פעם בלא יודע מה שנה.
יום-יום אתה צריך שלא יטפטפו את השקית זבל בדרך במעלית וכל איזה מסריח,
ושלא יהיו נזילות, ושיהיה מסודר הגינה, ושלא יפרצו את התיבות דואר,
ושיזבטו את הגג, שיהיה נעים ביום-יום, ובסוף זה הופך את החיים של האנשים לגיהנום.
אז אותם אנשים גיבורים
שמוכנים להיות ועד בית, וכידוע לכם שאני גר במגדל,
ובמגדל אין ועד בית.
כלומר, יש ועד בית, אבל הוא לא מנהל את הוועד בית, אלא בגלל שזה מגדל וזה מערכות
מורכבות וזה, אז יש חברת ניהול.
אתה משלם הרבה כסף על הדבר,
על הפינוק הזה.
ועד בית זה 120 שקל בחודש, אני יודע. פה חברת ניהול, עם ביטוחים, עם עניינים, זהו,
שמר אחר על זרע. אמרו חזל,
בהרבה נכסים, הרבה דאגה, ממש פשוט לא כמו שמעו.
אבל ועד בית זה אנשים שהוא שר השרות.
שרי השרות.
זה פרטי לגמרי.
זה לדאוג, זה דברים בזמן, שיהיה ניקיון, שיהיה זה. זה חשוב מאוד.
זה שרי השרות, נכון?
בבית ספר, איך תגדירו שרי עשרות?
מורים לכיתות קטנות, הוראה מתקנת, הוראה זה, פרטני, מורה פרטני כאלה. יש להם קבוצה קטנה וכו'. בסדר?
בצבא, מה זה שרי עשרות?
מה? ממש קלאסה.
מה? שלושה חיילים? שלושה חיילים? טוב, אני אדלג.
שרי מאות, מה זה?
אגב,
אם אנחנו גם, אם כתוב, לא כתוב שר מאה, שר אלף,
אלא שרי עשרות,
אז זה מיעוט רבים ושתיים. זה אומר ששר עשרות יכול להיות על עשרים.
ושרי מאות זה על 200 ושרי אלפים זה על 2,000, בסדר?
אז אולי יש פחות שרים, אבל זה מגדיל את הכמות. אבל נגיד, שרי מאות, מה זה שרי מאות?
מה השתנה משרי עשרות לשרי מאות?
העומד גם נאלים.
תראו, איך איך?
אומר לך דניאל אבו,
שרי מאות,
שרי מאות,
אתם יודעים, עשו פעם, בדקו,
מה הגודל האופטימלי של קהילה?
אתה רוצה להקים קהילה, לא משנה.
איזה קהילה שאתה רוצה.
בין אם זה יישוב,
בין אם זה קבוצת משהו.
מה הגודל? שממנו כבר זה נהיה too much.
הגיעו למספר 120. איך הגיעו למספר הזה?
בדקו וראו,
דבר מאוד מעניין,
שניתן לרחל באופן יעיל עד 120. אם אתה בקבוצה של 120, אפשר לרחל,
למעלה מ-120 זה כבר מאבד את זה, כבר לא מכיר אותו, זה כמו שאני מדבר על מישהו שם.
אז 120 זה קבוצה.
כלומר, שרי מאות זה כבר חורג מהקבוצה הרגילה,
ובאופן בסיסי,
מי שמנהל את השרי מאות האלו,
שר המאות הזה, הוא כנראה לא אמור להכיר כל אחד,
יהיה לו קשה מאוד להכיר כל אחד ברמה האישית.
יהיה לו קשה.
יהיה לו קשה.
זה גם לא בדיוק המטרה שלו.
אז מה המטרה שלו?
שהעסק הזה, הוא בעצם עובד ברמה של קבוצה כבר.
בסדר? הוא לא עובד ברמה פרטנית, הוא עובד ברמה של קבוצה.
זה ברור?
דוגמה, יכול להיות מה?
מה?
אגד. האם אגד מכיר את החיילים שלו בשמות?
לא.
האם אגד מכיר את המ״מים?
כנראה שכן.
הכתובת שלו בעיקר זה המ״פ.
הוא דואג לפמפם את המ״פים, הם הכיתה שלו,
הם הזה שלו, והוא, יש לו פסימות לגדוד.
הוא לא יודע, עכשיו חייל בא, חייל הולך,
במקרים קיצוניים אגד יתערב, יפגוש חייל, משהו כזה,
אבל הוא בשטח, הוא לא במשרד, הוא מכיר את האנשים,
ומדי פעם יפגוש חייל, ידגום אותו וישאל אותו,
אבל זה כבר מיומנות להניע גוף לאיזושהי מטרה, והוא לא...
ורק לשים לב, זה מקצוע אחר לגמרי,
להיות שר השרות ולהיות שר מאות.
זה מקצוע אחר לגמרי.
יכול מאוד להיות שהיית מ״מ מעולה, הכי טוב מכולם,
והיית מ״פ מצטיין הכי טוב מכולם,
ובתור מגל אתה כבר תהיה כישלון.
למה?
כי מ״מ ומ״פ זה עוד עם החיילים,
ועד הזה, אבל בתור מגד אתה קורא לזה, ושם זה כבר לא התפקיד שלך.
אדם צריך להכיר את ה...
כן, אדם יכול להיות מורה מצוין.
מורה, מורה, מורה,
וטוב, אם הוא מורה מצוין, אז שימו אותו מנהל, ומנהל יהיה כישלון.
כי מנהל,
הנה מנהל יש לו מאות תלמידים, שר מאות, יש לו 200, 300, 400 תלמידים,
והם גם מתחלפים כל הזמן, כי הם מגיעים ויוצאים.
מה הסיכוי שיספיק להכיר אותם בשמות וללוות אותם? אין סיכוי.
עכשיו,
וזה גם דורש מהמנהל ענווה.
למה?
כי נגיד,
נגיד שמנהל היה,
זה מעניין אתכם?
אתם רוצים להיות מנהלים? זה חשוב, תקשיבו.
נגיד מנהל היה מורה מוצלח מאוד.
לא חשוב, הוא מגיע לאיזה מקום,
הוא היה מורה מוצלח והוא מגיע להיות מנהל בית ספר.
יש לו שתי דרכים שיכולות להיות לו. דרך אחת
זה לקנות את המעמד שלו דרך התלמידים.
להגיד למורה, זוז, אני אכנס לכיתה, אני זה, ואז כאילו התלמידים מעריצים את המנהל,
גבר וכל זה, הוא כאילו חוזר להיות שר השרות,
אבל עם עוצמה של שר מאות.
זה טוב או לא טוב?
זה גורם למורים להרגיש מיותרים.
אתה שר מאות, אתה לא שר השרות. מה תעשה?
תעצים את המורים. הם הכיתה שלך.
תעצים את המורים.
תקבע יעדים לבית הספר, תעצים את המורים, תלך איתם, זה שר מאות. תלמידים, מדי פעם תיכנס, מדי פעם תכיר, כמה שתספיק, כמה שתצליח.
אבל המורים הם הכתובת שלך, המורים צריכים להיות בקשר.
וזה ניסיון.
למי שהוא היה שר עשרות מוצלח להגיע לשר מאוד. לא בטוח שהמעבר הזה הוא טוב. אז זה שר מאוד.
טוב, בסדר גמור.
אבל זה מובן.
מה זה שר אלפים לפי זה?
איך?
תצאו רגע מהצבא.
מה?
איך?
ראש עיר. ראש עיר לדוגמה זה שר אלפים.
כאילו, אתה נמצא עכשיו, אתה בהחלטה אחת שלך מזיז הרים.
אתה רק במקרו.
אסור לך להיות במיקרו, אתה גם לא רואה את המיקרו, תמנה אנשים מתחתיך.
אבל אתה מתעסק עכשיו, יש עליך
אלף איש, אלפיים איש, או יותר, עשרת אלפים איש, הם תחתיך.
אסור לך להתעסק עם זה, אתה חייב כל הזמן להסתצל רק במאקרו.
כן, לדוגמה, שר אלפים,
אחת מההשלכות שהוא בדרך כלל
לא אמור להתעסק בהווה.
הוא אמור לדאוג למה יהיה פה בעוד
חמש שנים.
ההווה זה כבר אחריי, זה כבר עבר מבחינתי, ושיטפלו, אני צריך לדאוג, לתכנן מה יהיה כאן,
מה יהיה בשנה הבאה, מה יהיה בעוד שנתיים, וכן על זה הדרך.
מה קורה לגמרי? זה שר אלפים, בסדר?
שר בממשלה, לצורך העניין, הוא שר אלפים.
יש לו כסף, הוא עושה תקציב, והוא מניע תהליכים.
הרבה פעמים מה שהשר בכלל תכנן יבוצע אחרי שהוא בכלל יגמור להיות שר.
כן? מעט דברים,
אתה עושה פרויקטים גדולים, לוקחים יותר מארבע שנים. פה יש בחירות כל ארבעה חודשים, אז זה עוד יותר גרוע.
אז זה עשר אלפים.
מקרו לגמרי.
בסדר? פחות מכיר את הזה, הוא רואה את הדברים בטווח ארוך,
הוא רואה את הדברים ב... תראו,
יגאל ידין מספר שבן גוריון קרא לו,
הוא אמר לו, תקשיב,
אנחנו דרדלה כל המשחקים וזה, אנחנו צריכים לפתוח, אנחנו צריכים לרבוש את הדרך לירושלים.
כל הסיפור של השיירות, הכול נגמר.
אני רוצה מבצע,
נכבוש את הדרך לירושלים.
אז יגאל ילדין אומר לו, צריך בשביל זה מאות חיילים.
אז בן גורון אמר לו, מאות?
למה אתה אומר מאות?
למה לא אלפים?
אז יגאל ילדין כאילו,
אלפים?
אמר לו, כן, צריך אלפים.
זו הפעם הראשונה שעשו מבצע שהיה כמה חטיבות,
חטיבה ועוד חטיבה שעזרה לה.
כי לו היה נשק לצאת לכולם, אז עשו מבצע רכישה.
זה נקרא שר אלפים, כי הוא מסתכל הכי גדול שאפשר והוא רואה במקרו.
את הפרטים אתה נסגור.
זה שר אלפים.
שרי אלפים באמת זה אנשים בודדים, אנשים מיוחדים.
זה אנשים שהם כאלה שיש להם יכולת לראות חזון, לראות זה, לראות את הדבר הבא.
אז אם כך אני מסכם, שרי השרות זה רק פרטני.
אם תשים אותם ברובד הכללי הם ילכו לעיבוד.
שרי מאות, הם כבר עזבו את הפרטני,
הם בארגון כללי, אבל זה ארגון יחסית קטן, והם צריכים להניע את הארגון הזה קדימה.
שרי אלפים הם לא חלק משום ארגון, הם ממש למעלה ומצביעים מדיניות כללית.
זה שרי אלפים.
אז מה זה שרי חמישים,
לפי הדבר הזה?
צריך משהו שמגשר, משהו שהוא לא נרשם.
יפה.
קודם כל תדעו לכם שהמילה חמש היא תמיד קשורה למשיח.
כי חמישי זה אותיות משיחי.
וזו תכונה משיחית.
תכונה משיחית.
על המשיח יש כל מיני תכונות, כל מיני תיאורים של המשיח. אחד התיאורים הכי יפים זה בישעיהו, נכון?
שהמשיח מתואר שם בתחילת ספר ישעיהו.
כן, אבל כל תכונה חמישית,
כתוב ויצא חוטר מגזע ישי, ונחה עליו רוח ה',
רוח חוכמה ובינה,
רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה',
וירכו ביראת ה', ולא למראה עיניו ישפוט,
ולא למשמע אוזניו יוכיח,
ושפט בצדק דלים,
והוכיח במישור לענבי ארץ,
והיכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע.
והיה צדק אזור מותניו והאמונה אזור חלציו".
אז איזה תכונות יש כאן של המשיח החמישי, המשיחי,
שר החמישים?
אז מצד אחד הוא מאוד מאוד גדול,
הוא חותם גזע אישה, יש לו רוח השם, רוח חוכמה, בינה, עצה, גבורה, דת, עירת השם.
הוא לא שופט למראה עיניו וכל זה, אז הוא אדם כזה מאוד מאוד גדול. אבל אז פתאום מתחילים תכונות מאוד מאוד מפורטות.
ושפט בצדק דלים.
הדל, המסכן, מעניין אותו.
והוכיח במישור לענווה ארץ. אם הוא רואה כל מיני ענוותנים כאלה שהם לא מספיק...
קדימה, נחזק אותם.
והיכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע.
שר החמישים זו תכונה משיחית שכנראה היא נצרכת בדור שלנו, יש לה ציפייה
שאתה תהיה ממונה על מערכת כללית ובכל אופן תכיר את האנשים שבה
את השמות הפרטיים שלהם.
כלומר, תהיה מחובר אל הפרטים.
זה נורא קשה.
זה נורא קשה.
בסדר?
הרב ביגון מכיר את כל השמות של התלמידים במכון מאיר? אני לא יודע אם הוא מכיר.
מה, מכיר במכון מאיר, מכון הוראה. אפשר, כן, אבל אתה תהיה אחראי על מערכת כללית,
ולמרות שזו מערכת כללית, יהיה לך קשר עם כל אחד ואחד.
זו תנועה מפתיעה ביותר. אני רוצה לספר על זה סיפור,
כדי שתבינו איזה כוח ואיזה עוצמה יש לדבר הזה.
אתה אוהב סיפור?
מקבל סיפור לווריד, הזרקה ישירה.
אני זוכר היום להיות,
הייתי,
בכל המילואים שלי הייתי בחטיבה 679,
חטיבת השריון המפורסמת שנלחמה במלחמת יום כיפור,
בקרבות ברמת הגולן.
זאת החטיבה שהרב חב... סבתא כותב את הספר תיאום כוונות עליה,
ואורי אור היה המחת במלחמת יום כיפור. היום אני הרב של החטיבה הזאת.
679, חטיבה מפוארת, חטיבת השריון המגינה על רמת הגולן במסגרת אוגדת
אבשן.
עכשיו, הייתם בצבא, נכון?
מתי בתור מילואימניקים,
מילואימניקים,
איש צוות, פגשת את המח״ט שלך, מח״ט.
שיחה לפני משהו ככה בא והולך, נכון? אתה לא רואה מח״ט, אתה רואה מ.מ.פ. מג״ל, מח״ט זה משהו שהוא
רחוק יחסית.
בתור חייל.
מח״ט מגיע ל...
הרב סבתו מספר בספר שלו
שאורי אור
התמנה להיות מח״ט באוגוסט.
ביולי-אוגוסט הוא התמנה להיות מח״ט של החטיבה הזאת,
והחטיבה גם עברה בדיוק מחנה, עברה ממחנה עין זיתים למחנה יפתח.
זה הייתה באמצע הזה, ומחנה יפתח בעצמו היה בבנייה.
בקיצור, הכל היה בלאגן.
ואז נפתחה המלחמה.
זה אומר שיש מח״ט שלא מכיר אף אחד, לא מהחיילים, ובקושי מכיר את אנשי המפקדה שלו אפילו. לא מכיר.
ובשריון יש קטע כזה, להילחם עם הצוות שלך ולהכיר את כולם.
הוא דבר ראשון קיבל החלטה, הוא אומר, אני לא מחכה שיגיעו הצוותים האורגניים, כשיש צוות,
אני בונה צוותים, תותחן, טען, נהג, מטק,
לרמת הגולן.
אבל אז הוא עשה דבר נפלא.
אוריו,
מה הוא עשה?
הוא המתין ליד גשר בנות יעקב
עם הג'יפ שלו,
וכל טנק שהגיע, הוא עצר אותו ועלה.
הוא אמר לאנשי צוות סו,
רמת הגולן בוערת, הסורים על הגדרות, פשוטו כמשמעו.
היה לו את זה.
לחץ להם את הידם, אמר להם שלום,
אני אורי, אני המח״ט החדש שלכם. זאת מלחמה, מלחמה קשה, יהיה בסדר, אנחנו ננצח, תהיו חזקים וכל זה.
וכך הוא עבר על כל התנקים של החטיבה.
זה נקרא שר חמישים.
אתה מח״ט, אפילו לא תראה את האנשים שלך, כי זה הכול בקשר.
והוא מדבר רק עם המג״דים.
אבל הרב סבטו כותב בספר, יש לו תיאום כוונות, בכל פעם שהייתי שומע בקשר, כי אתה שומע בשירון את כולם, את המח״ט,
אני ידעתי מי הפנים, וזה נתן לי כוח להילחם.
זה איזה מין הברקה משיחית כזאת, שאתה אומר, אם אני רוצה לנצח במלחמה עם חיילים שהגיעו הרגע מהבית,
והם לא מכירים אותי ואני לא מכיר אותם,
אני חייב שהם יכירו את השם שלי, שירו את הפנים שלי.
אז הוא עוצר את כל הטנקים של החטיבה, זה מהטנקים, עולה עליהם אחד-אחד, פוגש את האנשייה של הצוות, לוחץ להם יד, אומר להם, יהיה בסדר,
אנחנו ננצח.
ואני רוצה להגיד, רבותיי, זוהי הבשורה המשיחית.
אם בעבר היה כאילו מערכות גדולות וכל זה, אני למדתי ב...
טוב, אני לא אגיד את השם של הישיבה,
אבל מי שמכיר, מכיר, ישיבה תיכונית מסוימת,
שבעלייה לבית מודרש היה ציור.
איך היה הציור?
ראו מלא מלא מלא בחורים,
אבל כולם מאחורה,
כולם נראים אותו דבר,
חולצות לבנות וכיפה לבנה, ויש להם ספר מתחת ליד.
והם עולים בבית מדינת שלמה, יש כאן איזו תנועה כללית של התורה וזה, אבל
הפנים וההיכרות, אין פנים ואין היכרות.
זה צריך להיות מחזורים גדלים של תשע כיתות, של שמונה כיתות,
אנחנו כאילו תנועה כזאת.
זה לא קיים היום.
היום מחפשים שרי חמישים.
אתה יכול להיות גדול, אין בעיה, תהיה כמה שיותר גדול, אבל אתה לא יכול לדלג על האנשים.
צריך להכיר אותם בשמות,
להתייחס אליהם.
למרות שזה מהר... אז תגיד, אני אהיה שר השרות. לא!
לא, רוצים שתהיה גם גדול, ולמרות שאתה גדול, אתה פוגש את האנשים בשמות שלהם ומתייחס אליהם.
זה שר חמישים ששובר כאילו את המשוואה.
זה לא פה ולא שם.
זה לא פה ולא שם, זה גם פה
וגם שם.
לא יודע איך להגדיר את זה, אני חושב שזה בעצם הגדרה של תפקיד רב קהילה אולי. כאילו, יש,
יש, אתה יודע מה,
רב, אה, רב בית כנסת, יש רב שכונה, יש רב עיר, מה זה רב קהילה?
כאילו, קהילה גם יכולה להיות גדולה, קהילה יכולה להיות גם 150.
משפחות וכל זה, 150 משפחות, זה אירוע גדול,
אבל ההגדרה שלך היא רב קהילה.
ורב קהילה, ההגדרה שיש פה קהילה, זאת אומרת שאתה חייב להכיר את כל אנשי קהילתך, ואם זה גדול מדי ואתה לא מכיר, זה לא טוב.
זה הפונקציה של שרי חמישים,
והיא, כמו שאמרתי,
פונקציה משיחית מאוד מאוד.
כאילו, אני אזכיר פה עוד מושג, אמרנו שיש רבי ויש חסיד.
נגיד שרבי הוא שר מאות,
וחסיד הוא שר עשרות.
יש מדרגת ביניים?
יש.
זה נקרא משפיע.
משפיע מקביל לשר חמישים.
הוא משפיע.
הוא משפיע, אבל זה לא עשרה אנשים, זה הרבה יותר.
אבל הוא לא רבי, הוא לא איזה אחד ש...
יש לו איזה קבוצה כזאתי.
הוא גם משפיע עליהם כללית, וגם מכיר אותם בשמות.
גם וגם, וזו המשיחיות הזאתי.
וזו התכונה שמתוארת אצל המשיח בספר ישעיהו.
ונחה עליו, וכו', וכו', וכו', וכו'. נכון, וכל זה כאילו. בהתחלה תכונות טוב, אחרי זה, אבל בשפט ענבים, ודלים, ואחד-אחד,
והכיר את כולם בשמות,
עוזר להם, דוחף אותם.
ונסיים ממש במשפט אחד אחרון.
אולי כנראה הדוגמה הכי הכי גדולה למי שהתחיל, מי שהתחיל בתור שר כזה,
זה דוד המלך.
היכה שאול בעלפיו ודוד רבותיו. דוד בעצם מתמנה להיות איזשהו שר כלשהו של שאול. איזה שר הוא?
איזה שר הוא, דוד?
אומר לנו ספר שמואל, שמאל באמצע,
מה כתוב?
אממ,
ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול לישכיל,
וישימהו שאול אל אנשי המלחמה, ויטה בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול.
זה מרגיש שהוא שר חמישים.
הוא לא שם אותו שר אלפים, ודאי לא.
לא שר עשרות הוא זה.
מה התוצאה?
ויהי דוד לכל דרכיו משכיל, אה, סליחה, כתוב,
ויסירהו שאול מאמו וישימהו לו שר אלף.
פה כתוב שהוא כבר שר אלף, אבל למרות שהוא שר אלף,
ויצא ויבוא לפני העם. הוא שר אלף
שמתנהג כמו שר חמישים,
ואז תראו מה כתוב כאן.
ויהי דוד לכל דרכיו משכיל ואדוני עמו.
ויער שאול אשר הוא משכיל מאוד ויעגו מפניו.
ואז זה הפסוק שאני הכי אוהב בתנ״ך.
וכל ישראל ויהודה אוהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם.
אוהב, זה המנהיג היחיד בכל התנ״ך שנאמר עליו שאוהבים אותו.
יש ירעים, מעריצים, אבל אוהב רק דוד. ולמה? כתוב למה?
יוצא ובא לפניהם.
הוא איתם, הוא זה, כוס קפה, מכין, מכיר אותם בשם מורות, קדימה, אחריי, כשהוא בקשר, אז הוא יודע לענות בשם הפרטי, והוא זה.
הם משוגעים עליו, הם אוכלים אחר באש ובמים.
זה מלכה משיחה.
ובדור שלנו זה תביעה מרבים להיות
שר חמישים.
שר אלפים לא כולם צריכים להיות, גם לא שר מאות, אבל שר חמישים,
כשאתה נמצא באיזשהו מקום, אתה גם כללי וגם יודע להכיר את האנשים, כל אחד בשמו,
זאת המשימה.
שנזכה רבותיי,
ברוכים תהיו.
