אז בואו נלמד את ההפטרה של שבת.
מה ש...
זה אומר ש... זהו.
תראו, מה שאנחנו מנסים ביחד לעשות כשלומדים תנ״ך זה לנסות לקרוא את התנ״ך
ופשוט לראות.
הכל כתוב, לא צריך יותר מזה להתאמץ, אבל מרוב שאנחנו כבר חלק רגילים, מכירים, אנחנו קוראים, הכל בסדר, ולא רואים מה כתוב.
והרבה פעמים השאלות,
אנחנו בפרק ד' בספר שופטים.
השאלות הן כל כך גדולות ובולטות, ובכל אופן לא שמים לב. אז אנחנו ננסה לעלות על זה. פרק ד'.
ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה' ואהוד מת.
זו שאלה למה כתוב שאהוד מת, אבל
אחת הסיבות היא בגלל שאהוד בן גרה, שהיה משבט בנימין,
הפעולה שהוא עשה, הפעולה המפתיעה, יש לומר,
להרוג את עגלון מלך מואב, כל כך הימומה את המואבים,
שבאמת היה פה שקט שמונים שנה. זה שובר את המסגרת של ספר שופטים שהיא תמיד ארבעים ארבעים ארבעים.
כאן היה שמונים שנה, ולכן כשאהוד מת כאילו הסתיימה תקופה.
וימכרם אדוני ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרושת הגויים.
חצור,
לפני שידוע לנו היום, תל חצור נמצא באזור צומת מחניים. בעצם על פתחו של כל עמק רציני בארץ ישראל יש תל ששם בעצם נמצא
הגורם השולט. על פתחו של עמק החולה,
תל חצור, על פתחו של עמק יזרעאל,
תל מגידו, על פתחו של עמק איילון, תל גזר.
אלה הטילים המרכזיים.
ומה?
כן, עמק האלה, זה תל גזר, כן. עמק האלה ועמק איילון זה תל גזר, הוא שולט על שניהם.
וסיסרא יושב בחרושת הגויים, שזה מקום שלא ברור איפה הוא, אבל זה ברור שזה לא ליד חצור.
כנראה מקום יותר באזור השפלה.
תכף תראו למה.
ויצעקו בני ישראל על הגנאי כי 900 רכב ברזל לא, והוא לאחת את בני ישראל בחוזקה 20 שנה. אז אם יש לו 900 רכב ברזל,
איפה טנקים הם רלוונטיים?
באזור פתוח, באזור מישורי, לא באזור הררי.
אז זה אומר שחרושת הגויים נמצא כנראה באיזשהו אזור מישורי,
והוא לוחט את ישראל מכיוון מערב למזרח.
כלומר, הוא נמצא באזור השפלה,
השטוחה, והוא לוחט את ישראל לכיוון ההר.
טנקים.
מה למובן?
מה זה ערכי ברזל?
אין להם בין לב. סוסים.
סוסים.
המרכבות הן מברזל, ממוגנות, עם סוסים, כוח תנועה ואש.
ודבורה, אישה נביאה, אשת לפידות, היא שותתה את ישראל בעת ההיא.
והיא יושבת תחת עומר דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים, ויעלו עליה בני ישראל למשפט.
אז איפה היא נמצאת? איפה היא ממוקמת?
בין הרמה לבין הר אפרים. הרמה זה רמאללה,
ארם, צומת ארם של יומנו, הרכס הגבוה הצפונית לירושלים.
זה נקרא גם רמה וגם הר אפרים, והיא שם נמצאת.
בסדר?
הרמה עדיין בנחלת בנימין,
אבל בית אל כבר בנחלת אפרים.
ויעלו עליה בני ישראל למשפט.
עכשיו, היא שופטת.
כנראה שהמצוקה של בני ישראל,
שגרים כאן באזור ועולים אליה למשפט,
גבורה היא השופטת.
היא ראתה את המצוקה, ולכן היא מחליטה לפעול פעולה. מה הפעולה?
הפעולה, הנה, מיד נקרא,
ותשלח ותקרא לברק בן אבינועם מקדש נפתלי. ותומר אליו, איפה זה קדש נפתלי? כביש המערכת של היום, כביש, מה שנקרא, מצומת כוח לכיוון מערב, נכון? עולים, עולים, עולים, מגיעים לרכס רמים, אביבים, דישון, כל ה... רכס הרי נפתלי. הוא שם, ברק בן אבינועם,
זה המקום שלו, מאוד מאוד גבוה, לא רחוק מתל חצור,
הוא שם.
אז היא קוראת לו,
הגיאוגרפיה כאן חשובה מאוד, היא קוראת לו אליה להר אפרים, יומיים הליכה.
למה היא קורית לו? מה הסיפור?
תשובה,
ותשלח, ותקרא לברק בן אבינוע מקדש נפתלי ותאמר אליו, הלא ציווה אדוני אלוהי ישראל לך ומשכת בהר תבור
ולקחת ממך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון
ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת עמונו ונתתיו בידיך.
כלומר,
אומרת דבורה,
אנחנו צריכים לסלק את האיום של סיסרא.
איך נעשה את זה?
צריך לגרור את סיסרא
לשטח שבו היתרון הגדול שיש לו עם ה-900 טנקים שיש לו לא יוכל לבוא לידי ביטוי.
אם אני אנהל עם סיסרי מלחמה איפה שהוא נמצא,
בחרושת הגויים, שכמו שאמרנו זה כנראה אזור מישורי,
הוא יוכל להביא את העוצמה הרכבית שלו לידי ביטוי.
אם אני אצליח לגרור אותו לשטח הררי,
מצומצם למעבר הכרחי, שמה
אני בעצם מבטל את היתרון היחסי שלו, ולכן היא צריכה את ברק בן אבינועם,
שהוא בעצם גר
באזור הררי כדי לבצע הונאה לסיסרא,
לגרור אותו לשטח נחות מבחינתו ושם לתקוף אותו.
אז היא בעצם מבקשת מברק בן אבינועם
להיות שליח כלל ישראל
כדי לבצע הונאה לסיסרא ולגרור את סיסרא לנחל קישון,
אזור עמק יזרעאל של היום, שנשפך לכיוון מפרץ חיפה,
ושם בעצם היתרון היחסי של סיסרא יבוטל.
מה תוכנית המבצע?
התוכנית, המבצע היא כזאת.
אתה צריך, אומרת לו, 10,000 איש מבני זבולון ונפתלי.
למה?
10,000 איש זה כוח חייר גדול. הוא לא עומד מול 900 רכב ברזל,
אבל במידה וה900 רכב ברזל האלו יסתבכו
והם יצטרכו לרדת מהמרכבות שלהם, אז זה 900 חיירניקים.
לא מוצלחים במיוחד, כי זה בעצם, זה כמו שיריונר שהטנק שלו נפגע. עכשיו הוא יורד מהטנק, אז חיירניק גדול הוא כבר לא יהיה.
הוא ימלט וכל זה.
ודאי שעשרת אלפים אנשים מבני נפתלי וזבולון שהם מקומיים ומכירים את כל הדרכים העוקפות וכל זה,
הם כוח הרבה יותר משמעותי שם.
מה התוכנית? התוכנית היא הונאה.
חלק מהכוח, נגיד חמשת אלפים, יעלו להר תבור, נקודת
נ' צ' מאוד בולטת בשטח,
ויתכוננו מלחמה.
סיסרא עם התצפיתנים שלו יזהה את הכוח הזה וייצא למלחמה.
הם ירדו מהארטבור והוא יתחיל לרדוף אחריהם, וחלק אחר מהכוח,
שכנראה מסתתר מאחורי ארטבור, יצא,
וברגע שהם יהיו בתוך העמק ההכרחי הזה, בתוך המעבר ההכרחי, יתקפו את סיסרא מאחור, זו התוכנית המבצעית,
זו התחבולה.
בסדר?
ככה היא אומרת לו.
לך ומשכת בהארטבור ולקחת ממך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ובני זבולון,
ומשכתי אליך, תודה,
ומשכתי אליך אל נחל קישון,
את סיסרא, שר צבא יבין,
ואת רכבו ואת ארמונון תטיעו בידיך.
טוב,
אז זו תוכנית, מה שנקרא,
תוכנית על הקשקש.
צריך שסיסרא יאכל את הפיתיון.
צריך שהוא באמת יצא כולו לרדוף. צריך שהוא לא ישאיר עתודה.
הרבה דברים צריך שיקרו כדי שהתחבולה תצליח.
אז ברק בן אבינם בצלג קצת חושש. זה לא איזה תוכנית,
תוכנית על הקשקש.
אז הוא אומר לה, התוכנית כזאת צריכה סייעתא דשמיא מרובה,
אני רוצה שתבואי איתי.
ויאמר אליה ברק, מי תלכי ימי והלכתי? ואם לא תלכי ימי, לא אלך.
ותאמר, הלוך ילך עמך, אפס,
כי לא תהיה תפארתך על הדרך שאתה הולך,
כי ביד אישה ימכור אדוני את סיסרא, ותקום ודבורה, ותלך עם ברק קדשה.
כאילו, היא אומרת לו, תשמע, זה חסרון אמונה. מה, אתה לא מאמין שהתחבולה תצליח?
כשנלחמים באמצעות כמויות, יש לך הרבה חיילים, אז אתה לא צריך סייעתא דשמע. אתה אומר, אני אסמוך, יש לי מלא חיילים.
אבל כשאתה הולך לתחבולה,
אז כדי שזה יעבוד,
צריך שכל החלקים יתלכדו בעת ובעונה אחת ויעבדו.
זה דורש המון המון תפילה.
אומרת לו, אם אתה לא סומך על הקב' איתך, אז
לא תוכל ליהנות מפירות הניצחון.
טוב,
על כל פנים פקודת המבצע היא ברורה.
עשרת אלפים איש מבני זבולון ונפתלי בלבד,
הונאה לסיסרא וזה היה זה. מה קורה בביצוע? בדיוק מה שהיה בקפק אחד, שתיים.
ממש אחד לאחד. למרות שבדרך כלל המלחמה היא ממלכת האי ודאות,
ברמת הביצוע אנחנו מדווחים
שזה בדיוק מה שקרה. התוכנית עבדה, מה שנקרא, בצורה מתוקתקת. ויגידו, הפסוק יב,
ויגידו לסיסרא, כי עלה ברק בן אבינו אמר תבור, מתחילה פה תנועת אויב,
ויזעק סיסרא את כל רכבו, 900 רכב ברזל,
ואת כל העם אשר איתו מחרשת הגויים אין נחל קישון.
יפה, אז זה עובד.
ואתה אומר דבורה אל ברק,
על קום, כי זה היום אשר נתן אדוני את סיסרא בידיך.
הלא אדוני יצא לפניך, וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו.
כלומר, העונה בוצעה, ברק יורד, סיסרא רודף אחריו, ואז
הכוח נכנס.
כן, ודאי.
ויהום אדוני את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל המחנה לפי חרב לפני ברק, וארץ סיסרא מעל המרכבה וינוס ברגליו. אני רוצה לדבר על המילה ויהום שמופיעה גם כאן וגם
בפרשת בשלח. תראו את הרשב״ם
בפרשת בשלח,
איך מסבירים ויהום? מה היה? כאילו התחילה... מה? מאומה. איך התחילה המאומה? זה מאוד מאוד פשוט.
כשיש לך 900 רכב ברזל שדוהרים בכיוון מסוים,
ולפתע הם מגלים שהם תוקפים
הם תוקפים בכיוון הלא נכון,
כי פתאום הם רואים שיש כוח שבכלל תוקף אותם.
פתאום הלוחמים של סיסרן מתחילים לחטוף נ״טים בגב.
כי הכוח של ברק, שנשאר מאחורי הר תבור, מהגב, מתחיל לירות עליהם חיצים בגב. אז הם עכשיו צריכים לעצור, ומה?
ולהסתובב.
והכל תוך כדי מהירות גבוהה, וזה לעשות פרסה. עכשיו,
כשיש לך שטח רחב, אתה אומר, אין בעיה, תעשה כזה איגוף רחב וכו'. אין לך שטח רחב, זה שטח צר.
אז הסיור צריך להיות בעצם כמעט במקום.
הם עוצרים, להסתובב, המרכבות נכנסות לאיזה תמרון חריף,
חלק מאופני המרכבות נשברים בגלל התמרון החריף.
האלה שמגיעים אחריהם עולים עליהם, אלה שהגיעו אחריהם עולים עליהם. הייתם פעם פקק תנועה באיזה מקום שכאילו,
כמו המשחק הזה,
trash hour, שאתה כאילו, ההוא מכאן, ההוא מכאן, ההוא מכאן, זהו.
מספיק שאחד נכשל בהתחלה וכולם עליו, ואלה שחוזרים עליו, כן.
כמו להבדיל או לא להבדיל, מה שקרה במירון, כן?
עם האסון הגדול במירון. חלק נפלו, נכון?
אז אלה שנפלו, אז חלק ניסו לחזור, אבל אלה שהגיעו, בכלל לא ידעו שנפלו, אז הם עוד יותר נפלו עליהם, וככה נוצר...
מה? כן, וככה נוצר לחץ, והכל בלאגן, ואף אחד לא יודע מאף אחד, והכל רעש וצעקות,
ולא שומעים, ולא צריך יותר מזה. שתי דקות, כשאנשים
שכבו עליהם 800 קילו,
אז הם נהרגו.
מתו.
הקור?
כל כך קר בירושלים, שגם המזגן עובר לקור.
טוב,
יפה, עזב היהו.
וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרושת הגויים, ויפול כל מחנה סיסרא לפי חרב, לא נשאר עד אחד. וסיסרא נס ברגליו אל אוהל יעל אשת חבר הקיני, כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני.
טוב, אז זה כאילו, זה הפדיחה כאילו, שברק, במקום שהוא זה שיהרוג את סיסרא,
אז מי שאוהב אותה זה יעל, זה אישה.
כן, כן.
זה כאילו הכי, לסיסרא זה הכי ביזיון.
עבור סיסרא,
זה הכי מבזה.
נכון, איך אנחנו יודעים?
שאבימלך, אישה זרקה את פלח הרכב בטבץ בעד החלון, והוא מפחד שזה יהרוג אותו, ולכן הוא אומר לזה שלו, תהרוג אותי, שלא יגידו אישה הרגה אותו.
אז זה כאילו ביזיון לסיסרא.
טוב,
אז היא תוקעת היתד וסיסרא מת, ואז הפרק מסתיים
ויחנה אלוהים ביום ההוא את יבין מלך כנען לפני בני ישראל, ותלך יד בני ישראל הלוך בקשה
על יבין מלך כנען, עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען. יפה, אז לכאורה, פרק קלאסי.
נכון?
הכל סגור.
אבל אז מגיעה שירת דבורה ומציפה המון המון המון שאלות
ברמת העובדות.
קודם כל ברמת המספרים, אחרי זה ברמת האנשים.
בואו נראה.
ועת אשר דבורה וברק בן אבינועם ביום ההוא לאמור בפרוע פירעות בישראל בהתנדב העם ברכו אדוני.
היא כל הזמן חוזרת על המתנדבים.
עכשיו, מי זה המתנדבים?
האם זבולון ונפתלי הם מתנדבים?
אפשרות אחת להגיד כן,
הם מתנדבים כי הם עשו כאן שירות לכלל ישראל. סיסרא לא לחץ רק אותם, הוא לחץ גם את שבטי המרכז, וברק בן אבינועם הסכים
לקחת את המשימה על גבו, אפשרות אחת.
אבל מצד שני, אחרי הכול הוא קיבל פקודה מנביא,
כאילו, הכה אמר השם.
אז קצת, קשה לקרוא לזה מתנדבים, זה צו שמונה, אתה חייב לצאת.
טוב,
שאלה.
שימו מלאכים מאזין ורוזנים, אנכי ה' אנכי עשירה, זמר לאדוני אלוהי ישראל.
ואז היא בכלל הולכת ליציאת מצרים, אדוני בצאתך מסעיר,
בצעדך משדה אדום, ארץ רעשה,
גם שמים נפפו,
גם ערבים נטפו מים, הרים נזלו מפני אדוני, זה סיני,
מפני אדוני אלוהי ישראל. הרים נזלו עכשיו בדרך לכאן,
לירושלים, באמת גשמי ברכה,
לא ראיתי דבר כזה, כבישים מוצפים, משהו.
אז עשיתי כאן, עשיתי איזה סיבוב קטן.
אז זה בעצם הר המנוחות.
עברתי כאילו מתחתיו, הכל נוזל מההר, כל המפלים, כל ההר נוזל מים.
כנראה בגלל שזה הר המנוחות והוא מלא בטון, מלא זה, אז הכל זורם.
טוב,
ואז היא מתארת, בימי שם גר בן ענת,
בימי האל,
חדלו אורחות והולכי נתיבות, ילכו אורחות הכלכלות.
חדלו פרזון בישראל, חדלו,
עד שהקמתי דבורה, שהקמתי אם בישראל.
ידוע לכם ומפורסם, אני מקווה, שמלחמת השחרור, מלחמת העצמאות,
היו לה שני חלקים, חלק אחד לפני הכנסת המדינה וחלק אחד אחרי.
החלק לפני הכנסת המדינה התמקד במאבק על הדרכים.
מי ששולט על הדרכים, שולט על המדינה.
אז הדרך לירושלים, הדרך לנגב, הדרך לצפון. זה היה מאבק על הדרכים. המאבק הכי מפורסם זה הדרך לירושלים, מבצע נחשון.
מבצע נחשון, מבצע זה, כן. לפתוח את הדרך לירושלים. המשוריינים, מבצע נחשון אחר כך, שכבש את כל הדרך.
אז בעצם יוצא שיבין מלך כנען, שלט על כל הדרכים בארץ ישראל, ואי אפשר היה להוביל לא אספקה ולא שום דבר.
עד שגם הדבורה.
יבחר אלוהים חדשים, אז לחם שערים, מגני ברבע אורח,
ב-40 אלף בישראל.
מקודם דיברנו,
אמרנו על 10,000, איך נראה 40,000?
עכשיו, אתה יודע, לומד התנ״ך אומר, אה, זה 10,000, 40,000. שנייה,
רגע.
אם המספר הוא משמעותי,
אז צריך להיות 10,000. אם הוא לא משמעותי, אז מה אמרת לי 10,000 פה, זה. תחליט, אם אתה אומר מספר, זה אומר שהוא משמעותי,
אז יש פה פער, צריך לגשר על הפער הזה. עכשיו, זה לא פער של עוד איזה מחלקה הגיע שלא קראת לה.
עשרת אלפים או ארבעים אלף זה פי ארבע בכוח, זה הוא גייס את האוגדה האחת או ארבע אוגדות, זה הבדל גדול מאוד.
שאלה?
טוב.
עוד פעם המתנדבים, ליבי לחוקקי ישראל המתנדבים בהם ברכו אדוני, רוכבי אתונות סחורות, יושבי על מדין והולכי על דרך, שיחו.
אז כנראה, שנייה, צחור זה לבן, כנראה שהמתנדבים האלו
זה לא בני נפתלי וזבולון,
אלא זה אנשים שלא ציפית מהם להגיע, כי הם יושבי על דין,
הם רוכבי אתונות סחורות.
מי רוכב על אתון? מי נמשל לחמור, לאתון?
לא, בשבטים.
יששכר, וגם יששכר הוא גם שופט.
מבני יששכר יודעי בינה לעיתים.
אז זה אומר שהיא מתכוונת כאן לשבט יששכר,
שלמרות שהוא לא קיבל צו 8,
הוא התייצב. אבל למה צריך שהוא יתייצב?
קודם כל, זה מסביר.
אם שבט יששכר התייצב, אז זה פתאום מסביר את העלייה בכמות, אבל למה הוא צריך להתייצב בכלל?
למה היא משבחת אותו?
טוב.
למה שלא יגיעו למה? מה מה? למה שלא יגיעו למה? לא צריך, אין צורך.
התוכנית המבצעית היא עשרת אלפים, אתה יודע, לפעמים
הייתי ריבי לגלות סודות צבאיים יותר מדי,
אבל בישיבות שיש לנו במטה החטיבה, איפה שאני קצין,
אז יש כל מיני ישיבות על,
לא יודע, על הגיוס וזה,
יש לנו על גיוס חירום, הוא נגח, ואיך עושים, וזה בעצם האירוע, איך אתה מגייס,
לא חטיבה, אלא אוגדה.
אחד
העיסוקים המרכזיים זה כשיש עת חירום,
אז אחוזי הגיוס עומדים על 120 אחוז,
בדרך כלל, כשיש מלחמה.
זאת אומרת שמגיעים לך חיילים שהם לא משובצים,
לא מצוותים,
אין לך מה לעשות איתם, אתה צריך לדאוג להם לאוכל,
למים, לנשק, לקסדה, לשכפץ,
לשים אותם באיזה מקום,
ושגם לא יעסיקו אותך,
כי אם הם יהיו באיזה מקום וייפול עליהם איזה קטיושה,
ואז יהיה לך שם ארן,
אתה בעצם מתעסק עם חיילים שהם לא משרתים לך את המטרה המבצעית, ואתה רק צריך כאילו לנהל אותם.
אז מה נצטרך אותם בכלל, שאתה מבין?
אז לא תמיד תוספת כוח זה מועיל. אם הכוח הזה מגיע והוא מיותר, אז הוא מעסיק אותך סתם.
אז קודם כל עושים רידוד,
ובאמת לא מוצאים בכלל מהרשמות את מישהו שהוא לא רלוונטי.
אם מישהו כן רלוונטי אז דואגים שהוא יהיה מספיק אחורה,
שלא יפעיל עליך בזה, וכדי שהוא יהווה עתודה לעוד שבועיים, משהו כזה.
נותנים על זה את הדעת, בסדר?
אז גם פה, אם צריך עשרת אלפים איש, אז זה הכוח שצריך, לא צריך יותר מזה.
כל המוסיף
גורע
הרבה פעמים.
טוב, יפה.
אנחנו עדיין בשאלות.
והולכי על דרך סיחור מכל מיני חצצים בין משאבים, שם ניתן את זה וכו',
ואז הוא אומר ככה, אורי דבורה, אורי דברי שיר,
אז היא קנתה ספרים בדברי שיר.
קום ברק ובשווה שביאך בן אבינועם.
אז יש פה תוכנית שיכולה גם לקחת אנשים בשבי.
זה קשור להונאה.
יפה.
אז יריץ שריד לאדירים עם, אדוני ירדתי בגיבורים. ואז היא אומרת ככה, מיני אפרים שרשם בעמלק, אחריך בנימין בעממיך,
מיני מחיר ירדו מחוקקים, ומזבולון מושכים בשבט סופר.
ושרי בישכר עם דבורה,
וישכר כן ברק,
בעמק שולח ברגליו, אני עוצר רגע פה,
היא בעצם מתארת פה השתתפות נרחבת ביותר
של שבטים נוספים במלחמה.
אפריים,
למרות ששורשם בעמלק, כלומר למרות שאפריים כנראה היה עסוק באיזה מלחמה פרטית שלא בעמלק, הוא בא למלחמה.
אחריך בנימין בעממיך, גם פלנגות מקומיות, מיליציות אזרחיות, קוראים לזה מבנימין, גם הם הצטרפו למלחמה ולכן הם צעקו אחריך.
גם מכיר, מאיזה שבט זה מכיר?
מנשה גם הוא הצטרף לחגיגה גם זבולון, טוב זבולון קיבל את הפקודה על זבולון ונפתלי וגם יששכר
אז קודם כל זה מסביר את מה?
את 40 אלף
אנחנו פתאום מבינים שזה נהיה הרבה יותר רחב אבל זה לא מסביר למה היה צריך אותם
ומהצד השני היו שבטים שלא באו
בפלגות ראובן גדולים חקקי לב
למה ישבת בין המשפטיים לשמוע שריקות עדרים
מפלגות ראובן, גדולים, חקרי לב. אז ראובן לא הגיע, והיא מבקרת אותו. למה לא באתה?
גלעד, בעבר הירדן שכן, גם הוא לא הגיע.
ודן, למה יגור אוניות? דן היה כנראה על חוף הים התיכון,
או אולי על הכינרת, גם הוא לא הגיע.
אשר ישב לחוף ימים,
ועל מפרציו ישכון, כאילו כל החשבתים האלה,
זבולון, אשר, דן, ראובן וגלעד,
והזולה שלהם, לא ראו צורך לבוא.
לעומת זאת, זבולון, עם חרף נפשו למות,
ונפתלי על מרומי שדה.
וכאן כמובן השואל שואל, מה את רוצה?
את לא ביקשת נאוהם לבוא.
אתה באת לברק,
תיקח איתך כאן את אנשי זבולון ונפתלי, אז מה הטענות שלך כלפיהם?
מראש הם לא קיבלו זימון למבצע הזה, אז למה שהם יבואו?
נכון?
כמו בזוגיות, אתה רוצה משהו? תגיד, לא צריך לנחש.
אתם מבינים את השאלות?
יפה.
השאלות האלה, איך נתרץ אותן?
הפסוק הבא מתרץ אותן.
לפני שאני אגיד את הפסוק הבא,
צריך לדבר רגע על הערכת מצב.
דיברנו על פקודת מבצע,
עכשיו צריך לדבר על הערכת מצב. לדוגמה,
כבר לא לפי פרסומים זרים,
ישראל הפציצה לפני כמה שנים את הכור הסורי.
ידוע לך את זה, כן, עמית?
הכור הסורי, במדבר הסורי.
עכשיו, ההפצצה היה ברור שצריך לבצע אותה, אין ספק,
אבל אחרי זה היה הערכות מבצע. האם בעקבות ההפצצה תיפתח מלחמה?
האם הסורים יפתחו מלחמה בעקבות הדבר הזה?
יכול להיות.
צריך לקחת את זה בחשבון.
פשוט הצבא לכוננות וכו' וכו'.
אתה עושה הערכות.
הערכה הייתה שלא יפתחו מלחמה אם ניתן להם מרחב הכחשה. כלומר, לא נצהיר שזה אנחנו,
נסתום את הפה, הם יבלעו את הזה ולא יצאו למלחמה.
זו הייתה הערכה. אבל יכול להיות שההערכה תהיה מוטעית.
בסדר?
לדוגמה, מי שיודע,
אחת הסיבות לטעות
במלחמת יום כיפור,
הרי במלחמת יום כיפור המודיעין,
מה שנקרא הפיזיקה של המודיעין,
יחידות האיסוף, כן?
יחידות האיסוף הביאו את הסחורה.
הביאו.
כלומר, לא היה פה בעיה באיסוף. היה את כל הנתונים, ראו את כל הזה. הביאו את הסחורה.
איפה הייתה הבעיה?
מה שקוראים בקונספציה.
אבל לא רק בקונספציה, אלא הייתה הנחת יסוד. בקונספציה
הערכת המצב הייתה שהמצרים לעולם לא יפתחו במלחמה עד שהם לא יגיעו לעליונות אווירית על ישראל.
הם לא יפתחו במלחמה.
ובאמת, במחלקת יום כיפור הם לא היו במצב של, היו רחוקים מזה מאוד
מעליונות אווירית.
אבל הערכת המצב הזאת התבררה כשגויה. הם החליטו ללכת למלחמה בכל מקרה, למרות שהם ידעו שהם לא ינצחו בה מראש.
הם גם לא תכננו לנצח בהם, הם תכננו להשיג איזשהו הישג
מקומי לכבוש חצי מסיני. בהערכה הזאת התנפצה וכו'. אז אתה עושה הערכת מצב.
הערכת המצב הייתה
שהקרב של ברק עם סיסרא יהיה קודם כל קרב מהיר,
ושסיסרא לא יקבל עזרה,
אף אחד יבוא לעזור לו. הוא כאילו אמור להסתדר לבד וכו'.
ההערכה הזאת התבררה כשגויה.
למה?
פסוק הבא
באו מלאכים נלחמו,
אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגידו,
בצע כסף לא לקחו.
עכשיו, אני מקבל שהמפה מול העיניים שלכם.
ברק יורד מהר תבור
ורודף אחרי סיסרא לכיוון נחל קישון, מזנב בסיסרא, כן?
כוח אחד של ברק כאילו בורח מסיסרא וסיסרא עודף אחריו,
וכוח אחר של ברק מאגף אותו מהעורף וכו'.
אבל פתאום, מה קורה לכוח שמאגף את ברק?
וסיסרא מתחיל להתבלגן, ומבינים שהם מותקפים גם מאחור,
אז הם צריכים להגן,
ואז הכוח שבורח הוא נושא כאילו התרגיל היה ידוע
אבל פתאום הלוחמים של ברק מתחילים לקבל הם בעצמם, מה?
חיצים בגב, למה?
כי מלכי כנען שנמצאים בתל מגידו,
תל מגידו זה השער של כל האירוע הזה,
מתכנסים, כן, מתכנסים ויוצאים למלחמה בלי שתיאמו איתם, בצע כסף לא לקחו
ואם כך תמונת הקרב משתנה באחת, קודם כל ברק הוא כרגע במיעוט מספרי
ולא בזה, והוא בעצמו עכשיו מופתע
אנחנו כנראה מבינים שהקרב הזה לא היה קרב של כמה שעות, אלא היה פה מהלך של קרב,
ולכן מייד מייד נשמעת זעקת עזרה, כולם לבוא לעזרת ברק, הקרב מסתבך. השבטים הקרובים, מי הם הקרובים?
יששכר, הוא קרוב,
מנשה, חצי המנשה שנמצא באזור, זה ג'נין, מנשה זה ג'נין, זה כלום משם וכל זה. זבולון ונפתלי הם הלב של הסיפור, אבל נפתלי, סליחה, מנשה,
יששכר, אפילו בנימין, אפילו אפרים,
שולחים מהר מהר כוחות עזרה,
כוחות עזרה יספיקו להגיע, לא יספיקו להגיע, לא ברור אם יספיקו להגיע התגבורת הזאתי,
אבל לעומת זאת דן, אשר ונפתלי וראובן לא שלחו כוחות עזרה.
האם הכוחות האלה יספיקו להגיע בזמן,
לפני שתמונת הקרב מתהפכת?
לא ברור, אבל הקרב נהיה מאוד מאוד מסוכן
ומאוד מאוד לוחץ.
ואז
קורה נס.
זה לא לגמרי נס.
דבר כזה יכול לקרות.
זה קרה בפעם האחרונה, בשנת 1963. מה קורה?
להגיד ש... אתם יודעים שמלחמות לא עושים בחורף. אין מלחמות בחורף?
לא עושים בחורף?
מפרץ הייתה מלחמה על הקרקע, זה הייתה באוויר.
כי בחורף אפשר להילחם וכו'. מלחמות עושים מהאביב עד הסתיו.
עכשיו, האביב היא עונה חמקמקה.
בדרך כלל הכל בסדר, אבל יכול להיות שדווקא בעונות המעבר באביב ובסתיו,
התופעות של שברי הענן הן תופעות יותר נפוצות.
כי בגלל שמזג האוויר חם,
עדיין,
אז ההתאדות היא מאוד מאוד גדולה. ואם נוצרים התנאים של ירידת גשם, זה בדרך כלל פיצוץ.
לא יודע אם יצא לכם
להיות פעם בדבר כזה, הייתי פעם,
לפני ארבע שנים.
יום אחרי סוכות עסקנו לנהריה.
יום חופש כזה זוגי.
נכנסתי לרבי דוד, היה יום שמש,
שמיים כחולים.
הגענו באסון וברכבת,
נכנסתי לרבי דוד, הבאנו ברכה, ואז לקחנו מונית לטיילת, ככה יצאת לטיילת.
אני עומד על הטיילת, מסתכל ככה לכיוון צפון,
ומכם שמש, באנו כלום, באנו אפילו עם סוודר או משהו, לא היה,
באנו נסתכל, אני רואה מצפון שחור כזה השמיים.
לא עברו רבע שעה,
מעלינו מבול,
מבול, מה שאומרים בנהריה, הגעתון,
המים עד גובה הברכיים, הגעתון מוצף.
אחרי זה הסתכלתי במחשב לראות מה היה, ירדו שם 70 מילימטר בשעה.
זו כמות אדירה.
היינו סחוטים לגמרי.
לא היה מונית לקחת, לעצור, לא יכולנו. הלכנו, הגענו ברגל לאיזה מסעדה שם, הצלחנו קצת כבר להתייבש.
אסרנו בדרך באיזה חנון קנינו סוודר, ושמיכה, שיהיה לנו...
שנתחמם בדרך.
מטורף.
זה קורה בעונות מעבר.
אומרת לנו השירה,
מן שמיים נלחמו הכוכבים עם סילותם,
נלחמו עם סיסרא,
נחל קישון גרפם,
נחל קדומים, נחל קישון,
תדרכי נפשי עוז.
וגם בתחילת השירה, דילגנו על זה,
נכון? אנוכי לאדוני, אנוכי השירה, אז אומר לאדוני אלוהי ישראל, אדוני,
בצאתך משעיר, בצעדך משדה אדום, ארץ רעשה,
גם שמים נטפו,
גם עבים נטפו מים, הרים נזלו מפני אדוני, זה סיני מפני אדוני אלוהי ישראל. כלומר, המעמד הזה של ירידת גשם פתאומי,
הזכיר את מעמד קבלת תורה מבחינת הנוכחות האלוקית. כלומר, באמצע המצוקה, כשברק היה במצוקה והוא
פתאום היה מותקף,
פרץ של שבר ענן באזור מוגדר,
מאה מילימטר בשעה,
כשכל המים האלה יורדים מההרים ומתנקזים לתוך נחל קישון,
והופכים את הטנקים של סיסרא למלכודת מוות.
לא היית בשייטת?
לא צללת בקישון?
זה נהר, אבל זה נשפך.
נשפך ל... נשפך ל... תסתכל במפה אחר כך. זה כל הנחלים שמנקזים את עמק יזרעאל לכיוון הים.
כל הנחלים
זורמים אל הים, נכון? אז יש לך שם נחל חילזון,
נחל קישון, נחל... זה הנחלים ש...
אה... אז אה... נחל כזיב, זה... מה?
כן! אז מבחינת כאילו המצוקה, פתאום זה... נגיד שהם נלחמו באייר, נגיד, סביר, כן?
פתאום באמצע היער, פפפ! איזה שבר ענן,
יורדים וכל הסיסרה שם שוקרת בבוץ עם מרכבות הברזל. אתם יודעים שברוסיה זה נקרא עונת הבוץ, יש לזה שם, זה נקרא רספוטיצה.
רספוטיצה. אתה נכנס לעונת הבוץ, אז הגרמנים, היטלר,
הוא תכנן להתחיל את מבצע ברברוסה במאי 41. מתוך הנחת יסוד שעד שיגיע הרספוטיצה, הרספוטיצה מגיע בספטמבר, ככה, זה,
ספטמבר-אוקטובר, הוא כבר יהיה אחרי גמר הכיבוש.
אבל אז הוא התעכב בגלל כל מיני סיבות,
הוא רצה לכבוש את יוון קודם וזה, והוא התחיל בפועל במקום במאי ביוני,
חודש וחצי אחרי.
ולכן באמת הוא נתקע באספוטיציה, ואז יש סרטים שאתה רואה את הצבא הגרמני תקוע בבוץ, לא יכול לזוז.
היו צריכים לחכות שיגיע החורף
הקר ואז האדמה תקפא,
ואז הם יוכלו שוב לנוע,
אבל כל כך קר שאתה לא יכול לזוז ברוב קור כבר.
ואז הם נתקעו שם, ובעצם שם נתקע כל ההתקפה הגרמנית.
אז מזג האוויר הוא פונקציה,
משמעותית.
קרה פה איזה אירוע דרמטי, גילוי אלוקי,
שגרם לכל הדבר הזה, נחל, מנשמה אם נלחמו הכוכבים,
נחל קדומים, נחל קישון, ואז ישראל יורד מהמרכבה, בורח, לכן על זה הדרך.
בסדר? אז בעצם שני הפרקים האלה,
צריך לחבר אותם כדי להבין מה התמונה שלהם. הפרק הראשון מספר את התמונה,
את פקודת המבצע כמו שהייתה ראויה להיות.
אבל
אולי בגלל שברק סירב ללכת על התוכנית עד הסוף, אז זה, כן, כאילו, הוא רצה ללכת על בטוח, אז הקדוש ברוך הוא אמר לו, אתה לא תוכל להימלט מזה, אתה בכל מקרה תצטרך את העזרה שלי.
כן,
תמיד יהיו הפתעות,
כשאתה צריך, תצטרך לבקש את העזרה האלוקית,
הנה מגיעה כאן ההפתעה, וגם ההפתעה הזאת,
מגיבים לה בשתי צורות, מגיבים לה בצורה של
כמו שמגיבים בארץ, כלומר מגיעים עוד שבטים לעזרה, מ-10,000 נהיה 40,000,
ועל זה באמת דבורה מאוד משבחת מצד אחד את המתנדבים,
ומצד שני היא מגנה את מי שלא הגיע.
ומצד שני, הקדוש ברוך הוא גם כן התערב כאן,
ועשה כאן איזה אירוע מטאורולוגי חריג,
שגרם לכך שבאמת סיסרא בוטל כל היתרון של המרכבות שלו, ורק נהפך לו למכשול,
וברק, מכיוון שהוא חירניק ועשרת אלפים איש, מכירים את הכול, אז לימדים יד לעלות, איפה לסתתר, איפה זה,
ולהצליח
לנצח במלחמה.
ואז אם ביארנו, וזו נקודה חשובה,
אם מקודם ביארנו שלא תהיה תפארתך,
זה בגלל שאישה תהרוג את ציסרא,
כאן הפירוש לא תהיה תפארתך כי בסוף נהנית מהנס.
התפארת של האדם, של עם ישראל, זה שהוא לא צריך ניסים.
הקב' ברוך הוא נותן לנו את הכוח, אנחנו מסתדרים לבד.
אם אתה זקוק לעזרת ניסים, זה כבר לא חוכמה,
כן, זה כבר לא תפארת.
אבל ממש דוגמה מאוד מאוד יפה, איך לומדים תנ״ך. אתה לומד, קוראת את כל הפרק, כמובן, מה אתה אומר, יש פה שירת דבורה, זה כזה, פחות כפיים, בוא נדלג לדבר הבא. פתאום אתה קורא את שירת דבורה, ואתה רואה נתונים אחרים בשירה ממה שהיה, איך זה מתיישב אחד עם השני,
השירה בעצמה נותנת את התשובה, ואז בעצם אנחנו מקבלים תמונה מלאה לדבר הזה. חזקו ואמצו, ברוכים תהיו.
