טוב, בואו נעשה קצת חזרה,
קצת חזרה, נסיים. בואו קצת נזכר מה היה, בסדר?
קצת חזרה, ומשם נתקדם.
תראו, המטרה היא לסיים את ספר דניאל, בעזרת השם, ככה עד סוף הזמן הזה,
ובחורף להתחיל משהו חדש מההתחלה,
מהאמצע, אולי נחזור חזרה למלכים, איפה שהיינו בפני הקורונה, נתייעץ ביחד.
עכשיו אנחנו מדניאל.
הנושא שאנחנו עסוקים בו זה צורת ההנהגה האלוקית כשעם ישראל נמצא בכרטיס צהוב.
נכון?
יש דבר כזה?
וראינו שהקב' הוא מעביר את ההנהגה האלוקית דרך נבוכדנצר. נבוכדנצר מוגדר עבד הקב' הוא, עבדו של השם יתברך,
וממילא אם הוא מתנהג כמו שצריך אז הוא מקבל ברכה,
אם הוא מתנהג לא כמו שצריך, אז הוא נענש.
מהי ההתנהגות לא כמו שצריך של נבוכד נעצר? אז בזה התלבטנו ביחד וראינו שהבעיה המרכזית היא,
זה התחיל הרי מפסל הזהב, נכון? פסל הזהב שהוא עשה, ודיברנו על זה שזה לא היה עבודה זרה אלא זה היה כבוד.
זה היה כבוד. ובעצם כשמנהיג
שהוא מקבל מהקדוש ברוך הוא כזו עוצמה,
הוא בעצם משתמש בה כדי לפאר את עצמו,
או להלל את עצמו וכו', בשלב מסוים זה עובר איזו נקודה קריטית,
וזה נהיה מוגזם. ולכן, תודה רבה,
חניאלה וישאל ועזריה,
תודה,
חניאלה וישאל ועזריה, שהיו יהודים,
כמובן, סירבו להשתתף בחגיגה הזאת. אמרנו, אתם זוכרים, אני אנסה חזרה,
אמרנו שעשיית הצלם שכולו מזהב, זה התגובה של נבוכדנצר לחלום שהוא חלם. הוא חלם בחלום,
הוא ראה דמות שהראש שלה מזהב,
החזה מנחושת,
החזה מכסף, המעיים היא נחושת והרגליים היא מחרס וברזל,
שזה בעצם ביטוי לכל המלכויות,
ונבוכדנצר מחליט, אהה, זה על זה, אז אני אעשה...
אני אראה מה זה. אני לא מתכוון לרדת מה...
לא מתכוון לרדת מבבת ההיסטוריה. אני אהיה פה תמיד, אני אהיה פה לנצח, אני אף פעם לא אאלם.
אני אהיה הכל.
וזה המבחן של מנהיג.
האם מנהיג יודע להגיד, אני שלב,
אני חלק מההיסטוריה,
אני חלק,
אני לא אהיה פה את הנצח, אני צריך לדאוג שבחלק שלי זה יהיה הכי טוב.
או שהוא חושב שהוא יהיה כאן לנצח.
הוא יהיה כאן תמיד.
וכנגד הדבר הזה נלחמו חנינה מישאל ועזריה.
תוך כדי שמאז שנפגשנו עד היום נזכרתי ברשי מאוד מאוד מיוחד, במסכת סנהדרין, יש רשי,
רשי מזעזע, אין לי מילה אחרת, בסדר?
הגמרא אומרת במסכת סנהדרין, בתזף צדיקת עמוד ב',
לשון הגמרא זה שיש שם כזה משל,
נפל תורה אז שמים סוס באורווה, כאילו זה המשל. ורש״י אומר,
שאדם שיש לו שור
שהוא חביב על ההר,
יש פה גמרא סנודרין אולי?
נקרא את זה מבפנים,
תסתכל הנה, לא משנה, אני אגיד בעל פה.
אדם שיש לו,
יש לו,
או יופי, תודה.
זה ממש רש״י,
כבר מזמן לא מוצאים ספרים בכזה כובד
זה נקרא שס חתנים, כי כנראה אם החתן מתנהג לא כמו שצריך
זורקים לו את זה על הראש, הוא מסתדר
אם הוא מתנהג לא כמו שצריך
הגמרא אומרת ככה
היינו דאמרי אינשי ראית ונפל תורה ואזיל ושד לי סוסיה באוריה
רשי אומר
כשרץ השור ונפל,
מעמידים סוס במקומו באבוסו
מה שלא היה רוצה לעשות קודם מפלתו של השור,
שהיה חביב עליו שורו ביותר. טוב, השור שבר את הרגל, אין ברירה,
מעיפים אותו, מביאים סוס לעורבה במקומו.
וכשמתרפא השור,
טוב, השור בסוף מתרפא, היום או למחר,
ממפלתו, קשה לו להוציא סוסו מפני השור לאחר שהעמידו שם. זה המשל. ומה הנמשל?
תחזיקו חזק את הכיסאות.
כך הקדוש ברוך הוא.
כיוון שראה מפלתם של ישראל,
נותן גדולתו לעובדי כוכבים.
וכשחוזרים ישראל בתשובה ונגאלים,
קשה לו לאבד עובדי כוכבים מפני ישראל.
הוא כבר כאילו התרגל אליהם.
רשי, מה?
רשי במסכת סנהדרין צדיק ח עמוד ב'.
היית מאמין דבר כזה?
שמאלני.
רשי שמאלני.
רשי הצביע בנט.
בקיצור,
הבאתי את הרש הזה כדי להגיד שאנחנו צריכים לדעת, עם ישראל,
שיש לנו תפקיד מרכזי לגלות
שם שמיים, אבל הקב' ברוך הוא אומר, זה לא תלוי רק בכם.
אם אתם לא תתפקדו, יש לי עוד דרכים.
וספר דניאל עוסק בהנהגתו של הקב' ברוך הוא את נבוכדנצר.
אז בעצם,
בואו ננסה רגע לחזור, זה חזרה קצרה,
ואז משם נתקדם לחלום הבא של נבוכדנצר.
זה היה
בפרק ד',
בסדר?
פרק ד'.
בעצם זה מתחיל מפרק ג', פסוק ל״א.
נבוכדצר מלכה לכל עממיה ומיה ולשניה דידרין בכל ערה שלומכן ישגה.
שולח מכתב לכל העולם.
עתיה ותמהיה דאבד עמי אלאה עילאה שפר כדמאי להחוויה. אני רוצה לספר לכם מה היה איתי.
כל העלילות והתמיהות שקרו איתי.
עתוי כמה רברבין ותמאוי כמה תקיפין.
מלכותי מלכות עלם ושלטני עמדר ודר. כן, הוא משבח.
אתם מכירים את הביטויים האלה, זה הכל מ...
יא ריבון. כן, יא ריבון, נכון, גם בתפילה.
ואז הוא מספר,
אנא יא נבוכדנצר שלה הבאת בביתי ורענן ב... הייתי מבסוט, הייתי רענן בהיכל שלי.
חלם חזית וידחללני וערעורים על משכבי וחזו ראשי ועלוני. כן, ראיתי חלום וזה נבהלתי.
ומניסים תיאם ממני יצא הטעם
לאן עלק אדמאי להביא לפני כל חכימי בבל דפשר חלמאי אדוני. שיספרו לי מה חלמתי.
בקיצור, אף אחד מהם לא הצליח.
אז הוא קרא לבלשצר זה דניאל, אני מדלג פה לפסוק ו'
בלשצר רב חרטומיה דאנה ידעת דירוכין אלוהים קדישין בך וכל רז לא עניס לך חזבי חלמי דפרחזית ופישרא אמרת. תגיד לי את פתרון החלום.
ואז הוא אומר לי, הוא מספר את החלום.
וחזבי ראשי על משכבי חזה עבד ואילו אילן בגו ערא ורומא שגיא רבה אילנה הותקיף ורומא ימתה לשמיא וחזותי לסוף כל ערא
עפיה שפיר ועין בשגיא ומזון לכל עבד חוטוי תתלל חבת ביראו ובענפוי ידרון ציפורי שמעיה ומיני ידזין כל בישרא
הוא ראה נבוכדנצר אילן גדול מאוד
אילן עצום
שבתוך האילן הזה היו גרים עופות וציפורים
ומתחתיו היו רועות
חיות ואוכלות מרעה ועשב
והיה מזון לכולם
יפה
חזה עבד בחזר ישיר על משכבי
זה ראיתי
ועלו עיר וקדיש מנשמה אנכית, פתאום ראיתי איזה מלאך שנוחת מן השמיים
קרא בחיל, המלאך הזה קרא בקול וחן, אמר גודו אילנה וקציצו ענפוי
תחתכו את האילן
עתרו ואפיה ובדרו אינבט תנוד חיבת המנתחתוי וציפוריים מנפות
תכרתו את האילן
תגרשו מכאן את כל בעלי החיים, קיצור חורבן
ברם אבל עיקר שורשוי
בערעש אבוקו את השורשים תשאירו בקרקע
ובאסור דה פרזל לא נחש בתא דיברה ובתא שמי הצטבע ואם חבאת החלקה באסה בארה. כן, הגזע הזה שיישאר,
ירד עליו טל והוא יישאר בחיים.
ויש לו לב, לבבה מן אנוש ישנון ולבב חי ויתהב ליה ושבעה ידנין יחליפו עליה.
לעץ הזה היה לו לב, לב של בני אדם.
ייקחו לו את לב בני אדם וייתנו לו לב של חיה.
מכבוד, יש מקום פה.
ופה
ויעברו עליו שבעה עידנים
בגזירת אירין פתגמה ובמאמר קדישין שאלתא
עד דברת
דהינדאון חיהיה דהשדית עליה במלכות אינו שלום אינדי אצטווה ייתן אליה ובשפעל אנשים יקים עליה. כן, זה הגזירה, זה החלום.
לפני שדניאל יפרש אותו בוא ננסה לפרש אותו אנחנו.
זה ברור שהחלום הזה מתאר את מי?
את נבוכדנצר, את תפקידו של נבוכדנצר כאימפרטור.
מה תפקיד מנהיג?
התפקיד המרכזי של מנהיג זה להיות אילן גדול שייתן
פרנסה וחיים לאנשים מתחתיו.
כל מי שמתמדד למנהיג,
גם היום ראש ממשלה, התפקיד המרכזי שלו
זה לדאוג שאנשים יהיה להם מה לאכול ושהם יהיו בריאים.
זה התפקיד המרכזי של מנהיג, זה המון המון טרדה.
לאורך רוב שנות ההיסטוריה המנהיגים, בעיקר במה עסקו,
ולנצל את ההמון לטובתם. ואז היו פערים עצומים של, הם היו עשירי עשירים, וההמון לא היה להם מה לאכול.
זכור לרעה,
נכון, אשתו של לואי ה-16 נדמה לי,
מה-14, מרי אנטואנט, שאמרו לה, לעם אין לחם.
אז הם אומרים לי לחם שיאכלו עוגות, מה הבעיה? כאילו,
הם מנותקים לגמרי לגמרי, לחלוטין.
זה לא התפקיד של מנהיג.
התפקיד של מנהיג,
קודם כל,
זה לדאוג לפרנסה,
שאנשים יהיה להם מה לאכול.
וזה התיאור כאן של המנהיגות של נבוכדנצר. לב, עץ ענק שמתחתיו, מתחתיו, כולם מתפרנסים.
זה התפקיד המרכזי.
היה פעם אספה של כל מיני רבנים,
והיה שם גם חפץ חיים,
ודיברו על זה, היה אז בתי ספר מקצועיים,
שהממשלה רצתה להכניס שבבתי הספר המקצועיים
ילמדו גם שפת המדינה, רוסית או משהו כזה.
וגם רצו להכניס את זה לישיבות.
על זה הנציב סגר את וולוז'ין.
שרצו להכריח אותו ללמד רוסית בישיבה.
אבל היו גם כל מיני בתי הספר המקצועיים כאלה.
והיה שם איזה רב אחד שאמר ודיבר בתקיפות, צריך לסגור וזה, ומה יתפרנסו? שילכו לחזר על הפתחים.
אז החפץ חיים אמר לו, ופתחים כבר הכנת להם?
אתה תדאג להם לפרנסה, אתה יודע מה זה לדאוג לפרנסה של, כאילו, לאט לך.
פרנסה זה דבר חשוב מאוד.
חשוב מאוד מאוד. זה התפקיד של מנהיג, עיקר התפקיד שלו.
לדאוג לאנשים, יהיה להם,
לדאוג להם לפרנסה, לדאוג להם ל... זה התפקיד של נמוכדנצר, גם.
ולכן זה מתואר כך.
מה עושה נמוכדנצר,
מה עושים מנהיגים לאורך הזה.
תראו, בהיסטוריה של 100 השנים האחרונות, הדוגמה הבולטת ביותר, הבולטת ביותר,
למנהיג שהרג את העם שלו ברעב
כדי שהוא יהיה בעל עוצמה זה סטלין.
עד היום,
כשמגיעים לאוקראינה לביקור רשמי,
קבלת הפנים הרשמית באוקראינה זה נותנים כיכר לחם למנהיג שמגיע. למה?
לא, לא מלח.
מלח גם?
לחם ומלח, סליחה.
למה? מה הסיבה?
הסיבה היא בגלל שבאוקראינה היו שנים שנקראו שנות הרעב.
מיליונים מתו ברעב שם, מיליונים.
למה?
מה זה?
כן, למה?
כי סטלין החליט שהוא רוצה להפוך את בריאות המועצות למדינה מודרנית.
אז הוא העלים פשוט את כל החקלאות, היה פשוט הגיע, שודד את האנשים, שודד את החקלאים. החקלאים לקח להם את כל האוכל, מכר אותו לכל העולם, בכסף הזה בנה מפעלים ואין בעיה, אתה יכול לעשות את זה, אז תיקח שני שלישים מהתבואה, שליש תשאיר לאנשים, הוא לקח להם הכל.
ופשוט מתו ברעב, לא היה להם מה לאכול.
מי שהיה באוקראינה יודע שזה מאות קילומטרים של מישור שאתה רק רואה תירס וחיטה.
אתה נוסע, נוסע, נוסע.
אין ערים, אין גבעות, זו ערבה אחת שטוחה, פלטה שטוחה,
שרק שדות לא נגמרים של חיטה.
כמות עצומה.
הוא לקח להם את הכל.
מה?
אז למי הוא לקח את זה? לשם שמיים, למי?
לשם שמיים, מה שם? הוא לקח את זה כדי שברית המועצות תהיה מעצמה וכו' וכו'. על הדרך,
על הדרך אתה הורג את האזרחים שלך.
מרעב, זה המוות הכי מבוזה, זה מוות ברעב.
זה מה שקורה כאן. הקב'ה רואה את זה, ולא ישר בעיניו.
לא ישר בעיניו. כשמנהיג מקבל מהקב'ה את העוצמות, הוא מקבל את זה בין השאר,
ובעיקר,
כדי שיתנהג איתם בצורה מוסרית,
ויביא איתם ברכה.
אתם יודעים,
ממש מצווה ללמוד מהדבר הזה. היה הנשיא האמריקאי שנבחר להכי הרבה קדנציות ברציפות.
מי זה היה?
FDR.
פרנקלין דלינו רוזוולט. למעשה הוא נפטר בתור נשיא ארה״ב.
בקדנציה הרביעית שלו, נפטר בפתאומיות.
למרות שהוא היה חולה פוליו במילדות,
היה כיסא גלדים, אבל הוא פתאום נפטר.
הוא נבחר ארבע קדנציות ברציפות. למה הוא נבחר כל כך הרבה קדנציות?
כי הוא הוציא את אמריקה מהמשבר הכלכלי החמור שהייתה בו בשנת 1924. היה שם משבר כלכלי חמור. מה?
1929, סליחה.
משבר כלכלי חמור, והוא הצליח לחלץ אותם. אז הוא נבחר פעם אחרי פעם אחרי פעם. אחריו עשו תיקון לחוקה שנשיא יכול להיבחר רק שתי קדנציות.
אבל כאילו, כשאתה אומר, בואנה, בזכות הבן אדם הזה יש לי פרנסה, מה אני צריך יותר מזה?
זה התפקיד המרכזי, במקום שאני אקבץ נדבות.
נבוכדנצר את זה לא עושה, הוא משתמש בכל העוצמות כדי לפאר את השם שלו.
ולכן בא המלאך ואומר, אתה עתיד לקרוס.
האילן הזה עתיד לקרוס.
ואז דניאל פותר לו את החלום.
פסוק ט״ו
דנא חלמא חזית
אנא מלכה נבוכדנצר ואנת בלשצר פישרא אמר
אני אגיד לך את הפתרון
כל קבלדי כל חכמיי מלכותי לא יחליני פישרא לא הודעתוני.
ואנת קהל דירוכיני אלין קדיש בחזה נבוכדנצר אומר לדניאל. הדין דניאל דשמע בלשצר השתומם כשעה אחדה
ורעיוני בהלוני.
למה? כי הוא מבין את הפתרון והוא,
זה פחד להגיד כזה פתרון לנבוכדנצר.
ענה מלכה ואמר בלשצר חלמר פישרא עלי ועלך. ענה בלשצר ואמר מרי חלמר לשונך ופישרא לארך. וואו וואי איזה פתרון שיבוא על השונאים שלך.
אילנה דחזיית דירה ואותקיף ורומא אימתי לשמיא וחזותי לכל ערה.
האילן הגדול שראית, ועפיה שפיר, ואין בשגיא, ויש לו ענפים וכולי,
ומזון לקולה ב,
תחוטת את דור חבד ברה, וענפיה ישכם ציפורי שמיא,
אנט הוא מלכה.
זה אתה, אדוני המלך.
זה המשל שלך.
אתה היית אמור להיות אילן שמפרנס את כל האנושות.
כן?
נותן פרנסה, נותן. זה אתה.
אחריות. לא רק על בני אדם, גם על הבריאה.
גם על בעלי החיים, לכן זה הדרך.
אנתו מלכה דרבית ותקפית ורבותך ורבות ומתת לשמיא ושיתולך לסוף ארה.
ודכרזה מלכה עיר בקדיש נחית מן שמיא ואמר גודו אילנה וחבלוי
ברם עיקר שורשוי בארה שווקו וביסוד דה פרזל ונחש בתיתא דבריו ותל שמיא אצטבע עם חבד בריה חלקיה דשווי דין יחלפי ראה.
זה כאילו מה שראית שהאילן נחרט ועובר עליו שבעה עידנים זה פשר גזירת עליון דמטת על מארי מלכה הולכת להגיע לך גזירה
ולך תרדין מן ענשה, ואם חוות בירה לאב המדורך,
ועיס בה כתורין לך יתעמון,
ומיטל שמאי לך מצבעין,
ושבעה עידנים יחלפון הלך עד טינדה דה שליט,
עילאה במלכות ענשה, ולמאן די עצבא יתננה".
אתה הולך לעבור סדנה,
אומר דניאל נבוכדנצר,
אתה הולך להיות מגורש מחברתם של בני אדם,
להיות מושפל, להתנהג כמו בעל חיים
לתקופה מסוימת,
עד שיחזירו אותך.
בואו ננסה רגע להבין מה קורה כאן,
ומייד אחרי זה דניאל נותן פה עוד איזה קומה.
תראו,
זה ממש תורת המנהיגות כאן.
בלהיות מנהיג יש דבר והיפוכו.
סוג של דבר והיפוכו.
מצד אחד, התחלנו להיות אמביציוזי,
נכון? אתה רוצה להגיע להישגים, אתה רוצה להצליח.
תמיד יש גם עוד כאלה שיתחרו איתך על אותו תפקיד.
אז אתה כאילו רוצה להצליח יותר מכולם, נכון?
מצד שני,
הקב' הוא אומר,
אני נותן לך את היכולות של ההנהגה בתנאי שתהיה בך ענווה.
בתנאי שתבין שהכל,
שזה שליחות ותפקיד ולא נועד להנאת עצמך.
ועל הציר הזה בני אדם,
על הציר הזה בני אדם, מנהיגים נופלים.
כן, מנהיג אומר את המילה החביבה עליו, זו המילה אני.
וכשהייתי ועשיתי ובאתי והבאתי ואני מזכיר לכם שזה אני הייתי ולפניי היה על הפנים ואחריי כנראה היה על הפנים ורק אני,
אני ואני ואני ואני.
מורכב.
אז מה התפקיד?
מי הם המנהיגים המעולים?
המנהיגים המעולים זה אנשים שעברו בעצמם איזו חוויה ששמה אותם במקום של ענווה.
בעצמם.
בעצמם.
לפעמים זה אסון,
משהו אישי.
לפעמים חוו בעצמם איזה עוני
או איזה צער, וזה שם אותו במקום אחר.
כן? יש כל מיני דוגמאות לזה.
מה?
שמה?
לא, אתה מהרבה פה הצגות עכשיו.
שלמה בהשמדאי, כן, כן.
זה ז'אנר רחב מאוד בסיפורי חסידים שהמלך מתחפש לעני.
המלך רוצה לחוות, איך זה נראה להיות?
היה פעם אלוף פיקוד צפון בצה״ל, אודי אדם,
שהוא בעצמו,
הוא בעצמו, אבא שלו נהרג.
אבא שלו זה האלוף קותי אדם שנהרג בלבנון הראשונה.
כן.
והוא היה עושה ביקורות לבסיסים בפיקוד צפון,
יש לו רישיון למשאית.
היה מוריד את הדרגות,
לוקח משאית מהפיקוד ונוסע.
הוא רוצה לו, תמוצרים אותו בש״ג,
בודקים אותו, לא בודקים אותו, ככה.
מלמטה.
אז הרבה מאוד סיפורי חסידים הם כאלו, אבל כשאדם יש לו איזו חוויה אישית שלו,
שהיא טלטלה אותו,
הוא יהיה מנהיג אחר.
הוא יהיה מנהיג אחר.
זו ראייה אחרת.
מי שהיה פעם רעב ללחם,
הוא לעולם יהיה רגיש לאנשים רעבים.
תמיד הוא יהיה רגיש.
מי שפעם חווה שכול או צער, הוא יהיה רגיש לדבר הזה.
הוא לא יאבד את זה.
ולכן,
ולעומת את מי שלא, אז הוא כאילו, הכל אצלו מספרים, הכל אצלו...
יכול להיות.
דוד המלך כזה, אני יודע, אבל...
על כל פנים, זה הטיפול שנבוכדנצר הולך לעבור. הוא בעצמו הולך לחוות חוויה משפילה כדי...
נכון, קודם יכול היה להרוג אותו וזהו. רואים שהקדוש ברוך הוא חפץ בנבוכדנצר, כי כנראה יש לו יכולות על.
לא כל אחד יכול להיות מנהיג ומנהל את העולם. אתה יודע, זה...
יש אנשים שנבחרים מהסיבות הלא נכונות, וזה קטסטרופה אחריהם.
הם משאירים אחריהם חורבן בכלכלה, הם לא יודעים להנהיג, הם נבחרו כי נבחרו, לא יודע מה. יש לו כוחות לנבוכדנצר, אבל הוא לוקח אותם אליו,
וגאווה אנושית כביכול מסלקת את הנהגת הבורא יתברח.
אז מה עושים בחלום הזה?
מטפלים בנבוכדנצר, הולך לעבור איזו חוויה משפילה.
אתם יודעים, יש לי איזה מחשבה כזאת, תגידו לי אם אתם מזדהים איתה
יש לי מחשבה כזאת, הרבה פעמים יוצא לי לדבר עם אנשים,
משפחה או זה, אבל כאילו מדור אחד לפנינו,
לפניי,
ומדברים הרבה על קניות.
מדברים על קניות,
הלכתי לשוק, קניתי את זה, עגבניה בכך, וזה בכך, וזה בכך, כאילו זה נושא כזה של קניות, עכשיו אני לא מבין מה שאתה מדבר על קניות, קונים, וכאילו,
בסדר, זה...
אבל אז עלה בדעתי שאנשים שחוו מחסור בצעירות שלהם,
לא היה.
אז הם לא גומרים להתרגל לשפע.
מי שחווה מחסור, פה בארץ היה מחסור,
בשנות ה-50 וה-60,
ובכלל התשעים היה פה מחסור, היה צנע, היה קיצוב.
אתה לא גומר להתרגל לשפע, זה מפתיע אותך כל פעם מחדש.
השפע, שזה בזול, וכמות, ואתה, אתה, אתה, וואו, זו חוויה כזאת.
כן, נכון.
אבל כאן,
דניאל,
אתם איתי?
יופי.
כאן דניאל מוסיף פה עוד משפטים.
פסוק כג
ודיאמר ולמישבק עיקר שורשי דאילנה מלכותך לך קיימא, המלכות שלך תישאר,
מן דתינדא דשאליתן שמיא. כלומר, אין עניין להרוג את נבוכדנצר,
יש עניין להשאיר אותו מלך,
כדי שהוא,
המלך העולם, יגיד למעלה,
יצביע למעלה.
קידוש השם.
כלומר, הקדוש ברוך הוא מחפש ששמו יתקדש לא רק דרך ישראל,
אלא גם דרך מנהיגים עוצמתיים באומות העולם,
ויש כאלה מנהיגים.
אני מזמין אתכם לראות נאום חשוב מאוד,
זה נקרא The Evil Empire.
רונדל רייגן,
in front of the
Preachers of the Association או משהו,
רונדל רייגן נואם נאום לפני אגודת הכמרים של איזה
זה אגודה נוצרית, The Evil Empire,
אימפריית הרשע, נאום של 25 דקות.
הוא מסביר שם, לקראת סוף הנאום,
רונלד רייגל היה נשיא ארצות הברית,
הוא מסביר שם למה הוא החליט
לנצח את ברית המועצות
במאבק ביניהם, ולא רק לנהל את המאבק.
והוא אומר שם, הם לא מאמינים באלוהים.
הם לא מאמינים באלוהים.
לא יכול להיות.
וממש ממש לא מאמינה באלוהים, זה הדבר הכי מסוכן בעולם.
הוא חייב להילחם בהם, הוא חייב כאילו לנצח.
הוא הגדיר אותם בתור אימפרט רשע, כי הם לא מאמינים באלוהים.
הוא אומר, אני מעדיף, כך הוא אומר שם, יש המשפט, הוא אומר, אני מעדיף למות
ולא, שלא ייקחו לי את האמונה.
אדם בלי אמונה הוא אדם
בשמונים ומשהו, שני וארבע, שני ומשהו כזה.
כן, אז זה ה...
ועוד ועוד מנהיגים, מנהיגים גדולים של העולם שאומרים, כן, זאת אומרת, אנחנו שם גם כן בקורונה,
אז
טראמפ שיש עליו הרבה ביקורת, אז אמרו בואו נסגור מקומות כינוס, בואו נסגור בתי כנסת. הוא אומר, תסגור בתי כנסת?
עכשיו אנחנו הכי צריכים להתפלל, זה הזמן שהכי צריך להתפלל לאלוהים.
אנחנו כולם אומרים שאף אחד לא יודע מה עושים פה, אז חייב להתפלל,
אל תסגרו את הבתי כנסת, זה הזמן הכי דחוף לתפילה.
בסדר? אז כשאנשים מדברים על, מצביעים כלפי מעלה, כלפי שמיא הם מצביעים,
ומנהיגים,
ומודים בקיומו של בורא עולם,
ובהזדקקות שלנו אליו, זה קידוש השם.
אז המטרה היא שנבוכדנצר יקדש את השם.
ויש לאורך...
תקראו בהיסטוריה, אתם מכירים את מנסרת סנחריב?
שמעתם עליה?
לא שמעתם?
חבל מאוד.
סנחריב המלך
כתב מנסרה, מנסרה זה מין משושה כזה, מיתית,
שעליו הוא כתב את כל תולדות הכיבושים שלו במרחב.
בין השאר את כיבוש חזקיה מלך יהודה.
מצאו את המנסרה והיא תואמת אחד לאחד כמעט למה שנכתב בספר אישה.
הכל באר עצמי, אני, המלך סנחרי, כולם אפסים לידי, אין אלוהים, הוא כאילו אחי, אתה רואה את הגאווה,
אתה רואה כמה גאווה, כמה נפיחות עצמית.
הדבר הזה דוחק רגלי שכינה.
אז נבוכדנצר, שהוא שם את סנחרי בכיס הקטן לצורך העניין,
המטרה היא שמנהיג בסדר גודל כזה ינקוט בפה שלו בשם שמיים.
לצורך כך הוא צריך לעבור את החוויה המשפילה הזאת.
דניאל נותן לו עצה, פסוק כד
להן, לכן, מלכה, מילכי,
ישפר עלייך, אם טוב עליך, וחטאך בצדקה פרוק,
ועבייתך במכן עניין, הן תאהבה ארכה לשלבתך.
דניאל מציע עצה לנבוכדנצר. אם אתה רוצה להימלט מהגזרה הרעה הזאת, מה תעשה?
תן צדקה.
למה?
מה יש בצדקה
שיכול...
כשאדם נותן צדקה לעני, קודם כל אתה פוגש עני.
קודם כל, אתה פוגש מישהו שהוא קצת מתרכך.
ודבר שני, אדם נותן צדקה, הוא נותן קצת מעצמו.
כסף.
הרווחתי והתאמצתי כדי להרוויח אותו והזהתי עליו,
אני נותן אותו למישהו אחר.
אני מחלק טיפה את השפע. אני מבין ש... ולכן גם חז'ל אומרים שהמילה צדקה נקראת צדקה ולא חסד,
כי אני עושה צדק.
במיוחד נבוכדנטר צריך להבין כי בעצם מה שדניאל מנסה להגיד לנבוכדנצר זה אדוני המלך התפקיד שלך בעולם זה לעשות צדקה
זה לדאוג שלאחרים יהיה לא לקחת מהם כדי לפאר את עצמך אלא להיות צינור לשפע לאחרים זה התפקיד שלך בעולם
זה התפקיד
לפני הרבה שנים באחת הפעילויות על הגולן שהיה פה מדובר על למסור את הגולן
אז ביקשו ממני ליצור קשר עם איזה בן אדם שהוא היה בעל ממון
ורצינו לגייס אותו, והיה מאוד מאוד מזוהה, ורצינו לגייס אותו לפעילות,
אותו בעצמו.
הוא היה לו,
הוא היה איש עסקים וזה, והיה לו.
אז התקשרתי אליו, אמרתי לו, שמע, מטה גולן, הוא אומר לי, חשוב מאוד, אני איתכם,
אני גם תורם, הוא תרם סכום נכבד.
אמרתי לו, לא, אנחנו לא רוצים את הכסף, אנחנו רוצים אותך.
סליחה, רוצים גם את הכסף, כמובן, לא זה, אבל אנחנו רוצים גם אותך.
שתבוא ותצטרף למטה ותתן לנו עצות וכל מיני כאלה.
אז הוא אמר לי, תראה,
יש לי מפעל עם מאה עובדים.
אני אחראי על פרנסה של מאה משפחות.
אני לא עוזב את זה.
משפט חזק.
האחריות שלי זה להביא פרנסה שמאה משפחות יתפרנסו.
אחד אחרי על מאה, אחד אחרי על אלף, אחד אחרי.
אז כשדניאל אומר לנבוכדנצר לעשות צדקה, הוא בעצם אומר לו,
מראה לו שיקוף של התפקיד שלו בעולם.
תפקיד של מנהיג, ויהי דוד לכל דרכה, ויהי דוד עושה צדקה ומשפט.
תפקיד של מנהיג זה לעשות צדקה.
כלומר, לחלק את המשאבים שיהיה לכולם.
ראיתי עכשיו,
בדרך שמעתי דבר שאני חושב שהוא יפה.
סמנכ״ל שערי צדק,
שהוא מעל גיל 50,
מסרב להתחסן את החיסון השלישי.
הוא אומר,
כל עוד אנשים לא יתחסנו את החיסון הראשון,
אני מרגיש לא מוסרי לקחת חיסון שלישי.
זה לא בסדר.
יש פה כאלה בפריפריה, כל מיני זה, שעוד לא קיבלו את החיסון הראשון.
וראיתי כאלה, מה, וראיתי כאלה, מה, לא, לא מדובר על מי שלא רוצה.
יש כאלה שלא הגיעו, או יש כאלה שעכשיו רוצים,
עכשיו אחרי שהם התחרטו,
וראיתי גם כאלה שהם מדברים על העולם.
אומרים,
יש כאן מדינות שקונות חיסונים, ויש מדינות באפריקה שעוד לא התחסנו בכלל. רגע, תחלקו את זה בצורה הוגנת, שקודם כל, כל העולם מתחסן חיסון אחד.
יש פה איזה, נכון? צריך להיות פה איזה חלוקה הוגנת.
אז אוקיי, אומרים, ישראל, אנחנו מקבלים את החיסונים, זה לא רק בשביל עצמנו, אלא בגלל שדרכנו אפשר,
יש כאלה שדורשים את זה לשבח, יש כאלה שדורשים את זה לגנאי, אני לא כרגע רוצה להיכנס לזה, אבל כן, כאילו, דרכנו, יש את הנתונים, ונדע, אז בסדר, אז כאילו,
זה לא רק לעצמנו, זה יביא איתו, בעזרת השם יביא איתו ברכה לכל העולם, בסדר?
אבל, טוב.
על כל פנים,
כולה מטה על נבוכדנצר מלכה, הכל הגיע על נבוכדנצר.
לקצת ירחין תרי עשר על היכל מלכותת יבבל מהלך אבא, אה.
ענה מלכה ואמר,
על הודאי בבל רבתא דיאנה בניתי לבית מלכו בתקף חסני וליקר אדריי".
רגע, למוחדת צריך נתן צדקה או לא נתן צדקה? הוא נתן צדקה.
אבל במקום שזה יגרום לו לענווה,
למה זה גרם לו?
עכשיו הוא מאוד יותר גאוותן. הוא אומר, לא רק שאני מלך ולא רק שאני זה, אני גם חסיד הפרוש המלא צניעות וענווה.
איך?
כן,
בדיוק.
זה כמו הבחור ישיבה הזה שנפגש עם זה,
והוא היה בחור ישיבה עילוי.
וכל בחורה שהציעו לו, הוא מיד פסל אותה.
אז יום אחד הרב שלו קרא לו, תראה, אני רואה שאתה פוסל כל בחורה, אתה מלא בגאווה, אני מוציא לך, תפסיק להיפגש.
לך תשקיע במידת הענווה, תלמד, מצאתי שערים, תלמד רמב״ם, תלמד, ואחרי שתלמד במידת הענווה, תחזור להיפגש. אין בעיה,
הפסיק להיפגש חצי שנה,
וכל זה, למד הענווה, וזה, אחרי חצי שנה הציעו לו בחורה,
על השנייה הראשונה פסל אותה.
אז הרב שלו אומר לו, מה? הוא אומר לו, עכשיו, שאני גם ענוותן?
בכלל, אני צריך לקבל איזה מישהי.
אז זה נבוכדן, אבל עכשיו אני גם בעל צדוקה.
מתברר שאדם יכול לעוות כל דבר,
ועד שהוא לא חווה בעצמו את חוויית הקושי והצער,
זה לא יעזור.
אתם יודעים, היה פה רמטכ״ל, קראו לו שאול מופז,
והוא היה מאוד מאוד
הרחיב את הקריטריונים לבה״ד 1, וכאילו מי שלא התקבל, הוא רצה לדעת למה הוא לא התקבל, ורצה שזה, למה? כי הוא בעצמו לא התקבל, הוא שלוש פעמים ניסה להתקבל לבה״ד 1 ולא הצליח.
מה?
כן.
שלוש פעמים ניסה להתקבל, והוא כאילו פרסי, הוא עלה מאיראן,
וזה, ולא כאילו בזה, ולא,
אז הוא לא...
איך הוא התקבל לבה״ד 1?
הוא עשה איזה מעשה גבורה, היה איזה מארב,
והוא חיסל שלושה מפקדים, הוא אומר, טוב, כזה גיבור.
כנראה הוא יודע להיות מפקד, אז בוא נשלח אותו. בסוף נהיה רמטכ״ל.
אז, כן.
עוד מילתא בפו מלכה, המלך לא בזה,
קל משמיא נפל לך,
נפל לך, אמרין ימוכדצר מלכה מלכותא עדת מנח, המלכות
ניטלת ממך.
מנען שלך טרדין ועם חבד ברע מדורך עיס בה כתורין לך יתעמון,
ושבעה ידנים נחלפון הלך, עד יתינתא דשאלית עילאה!
במלכות אינשה ולמנדי יצווה יתנניהו.
מה קרה לו?
הנחת העבודה היא של רוב הפרשנים שהוא השתגע.
לשבעה עידנים,
איזה שבעה שבועות או שבעה חודשים,
הוא חווה חוויה לא נעימה.
זה כמו אדם שקיבל אירוע מוחי קל,
והוא פתאום מאבד את הזיכרון.
זה תקופה.
הוא לא זוכר.
והוא מבין שהוא לא זוכר.
ואחרי כמה זמן מחזירים לו את הזיכרון.
אז מבחינת יצחק קרה לו משהו כזה.
כלומר, הוא איבד את השפיות שלו, אבל הוא ידע שהוא חווה את זה.
ולקצת יום היה, אנא נבוכדנצר,
עיניי לשמי הנטלית, הרים עיניים לשמיים,
ומאן דעי עלי יטוב, דעתי התיישבה עלי בחזרה,
ולעילאה ברקת בירכתי את העליון,
ולחי עולמים שיבחתי והדרתי,
דשלטוני שלטון עולם,
ומלכותי דר ודר.
וכל דרי ערא כולה חשיבין וכמיץ ואבד בחיל שמיא ודרי ערא ולא איתי דימיכי בידי ויאמר למעבד אין מי יאמר לו מה תעשה אין מה לא תפעל
בא זימני מאן די יטוב עלי דעתי חזרה עלי ולעיקר מלכותי אדרי וזיוי יטוב עלי ולי אדברי ורב רבנאי יבעון מלכותי יתקנת ורבי יותר האוספת לי
לכן כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדו יקשות
ועורכתי דין ודין מהלכין בגבי יכיל להשפלה".
אז תראו מה קורה כאן. כשעם ישראל נמצא במקביל, עם ישראל נמצא במצב של הידרדרות והתפרקות וכולי, מה יהיה על שמו יתברך?
מי יספר את כבודו יתברך? אומר הקדוש ברוך הוא לעם ישראל, אל תדאגו,
אל תדאגו.
אם אתם לא תמלאו את תפקידכם, יש לי,
אם השור לא ממלא את תפקידו, אני יכול לשים גם סוס בעורבה.
ונמוכדנצר במכתב הזה עושה כאן קידוש של שמיים עצום.
כי זה לא איזה...
האימפרטור הגדול מכולם אומר, יש אלוהים, הוא יחוס מה שהוא רוצה, לא עד האלוהים, וכן על זה הדרך.
וואו. טוב.
בזה בעצם סיימנו את פרקי נבוכדנצר.
בשבוע הבא אנחנו צריכים לדלג לפרק ז', למה?
ספר דניאל לא כתוב בסדר כרונולוגי.
אחרי נבוכדנצר יש לנו את אוויל מורודוך.
אוויל מורודוך אין עליו פרקים בדניאל.
אחרי אוויל מורודוך מגיע המלך בלשצר, הוא עדיין מלך בבלי,
ואחרי בלשצר זה כבר מתחלף למלכות פרס, זה כבר
דרייבש המדי, כן?
אז עכשיו, למה הספר מחולק באופן הזה?
אז אתם תראו שפרק ה' זה כבר, זה בלשצר, כן?
בלשצר הוא כבר, אז אנחנו בעצם נלך לפרק ז',
שזה שנת אחת לבלשצר.
למה זה לא מסודר לפי הסדר?
אז הספר מסודר לפי החלומות של דניאל.
בחלק הראשון זה חלומות שאחרים חלמו ודניאל פותר להם
נבוכדנצר ובלשצר ובחלק השני זה חלומות שדניאל בעצמו חלם
אז ככה זה מסודר בדניאל אנחנו בשביל הנוחות נלמד את זה לפי הסדר הכרונולוגי אז נבוכדנצר, עוד שנייה, נבוכדנצר אחריו אוויל מורדוך שלא כתוב עליו כלום בספר דניאל ואחרי אוויל מורדוך ובלשצר שהוא עדיין מלך בבלי ואיתו דניאל יש לו כמה וכמה עניינים זה כבר נראה בעזרת השם בשבוע הבא כן, מה רצת לשאול?
נכון.
לא, אתה יכול להגיד שגם, קודם כל,
למה דניאל יבחר? אז דניאל הוא אדם מיוחד והוא עמד בניסיון.
עכשיו, הוא באמת אומר לנבוכנצר את פתרון החלום, ונבוכנצר עושה מה שהוא אומר, הוא נותן צדקה.
אבל הוא לא
עושה את זה מהכוונות הנכונות.
אגב, גם פרעה עושה מה שיוסף אומר,
אבל זה לא עוזר לו.
כתוב אחרי זה, ויעקב מלך חדש, אשר לא ידע את יוסף.
זה אותו מלך בעצמו.
עושים את זה ברמה מסוימת, כל עוד זה מתאים, אבל לא באמת עושים תשובה.
עד שצריכים לחטוף בראש.
אז לכן, למרות שנבוכדנצר, ואגב, יש ביקורת על דניאל שהוא אמר לנבוכדנצר, מה אתה מציע לו פתרונות? הוא צריך לחטוף.
למה אתה מציע לו לתת צדקה? אבל דניאל הוא נאמן לתפקיד שלו,
ואומר לנבוכדנצר את האפשרות לפתור את הבעיה.
לענייננו, מה שראינו כאן זה שקידוש שמו יתברך,
קידוש שמו יתברך,
יש לו כל מיני צירים.
אני רוצה רק לציין פה נקודה אחת מאוד מאוד מעניינת.
במלחמת העולם השנייה
אפשר להסתכל בכל מיני צורות על הצדדים הלוחמים,
בסדר?
כל מיני צורות.
אחת הצורות היא,
גרמניה הייתה מדינה מאוד מאוד חילונית,
מאוד חילונית.
כן, לא נצרות ולא יהדות, כן, זה היה...
יפן, קיסרות של עבודה זרה ממש. הם האמינו שהקיסר שלהם הוא בן של אלוהים.
ולעומת זאת, גם אנגליה וגם ארצות הברית,
שהן המדינות המרכזיות שהיוו את המעצמות הברית,
הן מדינות שבבסיס שלהן הן מאמינות,
מאמינות באל אחד.
אז אפשר גם להגיד, במובן מסוים, שיש כאן מלחמת המאמינים מול מלחמת הכופרים.
כן,
אבל אני מזכיר לך שברית המועצות בתחילתה הייתה עם הגרמנים.
זה הסתדר להם.
היה זה, ורק אחרי שהם תקפו אותם אז לא הייתה להם ברירה להתגונן, אבל מראש מראש המלחמה הייתה בין גרמניה לאנגליה,
ובין יפן לארצות הברית. זה כאילו הציר המרכזי. ואתה ממש יכול לראות שזו מלחמה בין
שתי מדינות שאין להן אמונה.
גרמניה אין לה שום אמונה, הם האמינו בניטשה.
בטבע הם האמינו, בכוחות הטבע, ויפן האמינו בקיסר. הקיסר הוא אלוהים.
קראו לו אורייטו, נדמה לי, אורייטו.
מול אנשים שהם גם זה.
ולכן ניצחונם של בעלות הברית על יפן ועל גרמניה הוא בעצם ניצחון האמונה על העבודה זרה במובן מסוים.
חזקו ואמצו.
