טוב, שלום, אנחנו לומדים ספר דניאל,
ובפעם שעברה התחלנו לראות את תגובת נבוכדנצר לחלום, נכון? ראינו שבמקום שנבוכדנצר יקבל את החלום ואת התפקיד שלו ההיסטורי בתורו של זהב, הוא מחליט להילחם בחלום.
יש פה איזשהו עיקרון שלכאורה אי אפשר להילחם ברצון האלוקי,
אבל אפשר לדחות אותו, אפשר לעכב אותו,
אפשר להכחיש אותו לתקופת זמן.
כל פנים זה ודאי, ואפשר לקיים אותו דרך שיתוף פעולה,
ואפשר לקיים אותו דרך התנגדות.
אז נבוכדנצר בוחר להתנגד. הוא רוצה להיות השליט המוכרז, ולכן הוא בונה צלם מזהב. התלבטנו בפעם הקודמת מה עניינו של הצלם הזה,
ודיברנו על כך שבעצם השיטה שנבוכדנצר נוקט בה היא בעצם לייצר כזה מצב שאף אחד לא יוכל להחליף אותו.
כלומר, זה הכל יהיה נעול מבפנים.
אם כולם ידברו באי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים
נכון התלבטנו האם זה פסל העבודה זרה או משהו אחר
למרות שנראה על פניו שזה עבודה זרה
אבל רצינו לנקוט שזה דווקא לא עבודה זרה מפני שאם זו עבודה זרה אז לא ברור
איך רק חניאנם ישראל ועזריה לא ישתחוו מה עם כל היהודים האחרים איך כן ישתחוו
הרי זה יהרג ואל יעבור זה ודאי עבודה זרה בפרסיה
גם רבי ישמעאל שאומר במסכת סנהדרין
שעבודה זרה היא לא חלק מג' מצוות של ייהרג ואל יעבור,
אבל גם הוא מסכים שאם זה בפרסיה אז ודאי ייהרג ואל יעבור. כולנו לא מסכימים בדבר הזה, אז כאן זה היה ודאי בפרסיה.
ולכן,
וגם המימרה של,
גם המימרה של, במסכת פסחים,
של תודוס איש רומי שאמר מה ראו חננה ממשלה בעזריה שלא ישתחוו לצלם?
נשאו קל וחומר מהצפרדעים וכו'. אם זה עבודה זרה צריך קל וחומר מהצפרדעים? זה איסור תורה מפורש.
הגמרא גם אומרת שהם הלכו והתייעצו עם יחזקאל הנביא.
האם להשתחוות או לא להשתחוות? יחזקאל אמר להם, וחיה בהם ולא שימות בהם.
הוא אמר להם...
כלומר, זה ברור שזה לא הייתה...
יותר נוח להגיד שזו לא הייתה עבודה זרה קלאסית.
הפסל לא היה פסל שייחסו לו כוחות אלוהים. אז אם כך, עכשיו השאלה מתהפכת.
אם זו לא עבודה זרה קלאסית,
אז למה הם לא השתחוו פעם אחת? ופעם שנייה,
מה עם האחריות הציבורית?
הרי זה ברור,
בדיוק כפי שהיה אחר כך,
בימי אחשורושי מרדכי, שבמידה וכנינם ישראל ואזרע לא ישתחוו לצלם,
הם מעמידים בסוג של סכנה את כל עם ישראל. אז מי שמכם לא להשתחוות לצלם?
מי נתן לכם...
השאלה עכשיו מתהפכת.
איפה שאתה לא הולך.
ואז נקטנו,
אני עושה כאן איזה חזרה קצרה, כי בשבוע שעבר היה שיעור על יז בתמוז,
נקטנו בעובדה, בגישה שלא היה מדובר כאן על צלם מעבודה זרה, אלא על צלם לכבוד.
אבל יש, כבוד הכוונה, כבוד המלך, כבוד הממלכה, כבוד השנה נבוכד נצר, כולו זהב.
אבל ראינו שישנה איזושהי נקודה מסוימת,
שבה גם אם אתה לא מייחס כוחות אלוהיים לעץ ואבן,
אבל אתה כל כך מכבד
את המלך ולא מאפשר שום שפה אחרת חוץ מהשפה שלו,
שבעצם אתה למעשה יוצר כאן,
בלי שהמלך יגיד שהוא אלוהים, נגיד שהוא לא אומר שהוא אלוהים, כמו שאמרו פרעה או זה, הוא לא אומר, הוא אומר, אני בן אדם, אבל אני האדם היחיד
שיכול לקבוע כאן. אין שפה אחרת חוץ מהשפה שלי,
אין עקרונות אחרים חוץ מהעקרונות שלי, אני יודע הכל, אני לעולם לא טועה.
אנחנו לא צריכים ללכת רחוק,
הדוגמה הכי טובה עבורנו זה הניסוי הגדול בבני אדם,
שנעשה אולי בהיסטוריה,
ברית המועצות.
איך אתה מונע מאנשים
למרוד בדבר הזה? הרי זו דיקטטורה.
אז איך אתה מונע מאנשים? אתה פשוט יוצר להם הלך חשיבה מסוים,
ובעיקר לא מאפשר להם לראות הלך חשיבה אחר.
כל המגדל שנקרא שמו ברית המועצות היה בנוי על כך שהם לא יכולים לדעת מה קורה במקום אחר.
הכל נעול, אסור לצאת.
כן? היום זה נראה לנו דבר, נכון, תמוה מאוד, כאילו, אסור לצאת, אתה לא יכול לצאת לשום מקום, בשום פנים ואופן.
מה? מסך ברזל,
והכל זה תעמולה, והכל צריך לעבור דרך השלטון,
אין רכוש פרטי, אין חדשות פרטיות, הכל דרך השלטון,
וככה לאט-לאט, בפרק זמן מסוים, אתה, זהו, ככה אנשים חושבים.
ככה אנשים חושבים. אין צורת חשיבה אחרת.
אז כשאתה,
אפשר להגיד שהעיקרון המרכזי של היהדות, הרב זקס מדבר על זה הרבה, זה החילום של הכוח.
כלומר,
אף אחד שמחזיק כוח לא יכול לטעון שיש לו איזו סמכות אלוהית.
כולנו מחויבים לקדוש ברוך הוא, ולכן נביא יכול לבוא ולהוכיח מלך.
להוכיח מלך ולעמוד מולו בגבורה ובעזות ולהגיד לתוכחה.
וכהן גדול ומלך הם שני מקבילים,
אף אחד לא יכול להשתלט על השני.
כלומר, כל הפרדת הרשויות נועדה כדי לחלן את הכוח.
העובדה שיש לך כוח לא הופכת אותך ל...
אתה עדיין מחויב לעקרונות האלוהים. הקב' הוא, כולנו מתחתיו.
וכשנבוכדנצר שם את הפסל ואומר,
בעצם זה לא רק הפסל, זה המעמד הגדול, השווינו את זה בפעם הקודמת,
זה זועק מאליו,
ההשוואה למגדל בבל.
פסל ענק מזהב עם מעמד עצום בבקעת דורה,
שכולם שומעים את התזמורת וכולם משתחווים, הוא בעצם, זה לא רק איזה ליטוף אגו עצמי,
אלא המטרה היא שבעצם אף אחד לא יוכל למרוד בו, פשוט מפני שלא יהיה הלך חשיבה אחר.
כדי למרוד בקומוניזם, אתה צריך שמישהו יאתגר את האירוע הזה, אבל אם אף אחד לא מאתגר אותו, כי פשוט אין.
אז חוץ מ...
חוץ מהיהודים.
בשבוע שעבר,
חבר שלח לי סרטון
חזק מאוד,
ממש סרטון חזק. אני חושב שמזמן לא ראיתי כזה סרטון חזק.
ואתם יודעים, יש ג'אם,
Jewish, Jewish מדיה זה נקרא, Jewish, מה יש שם באי, אתה זוכר?
זה כאילו פרויקט המדיה של חב״ד.
הם לוקחים כל מיני, סרטונים של דקה, שתי דקות,
כל מיני אירועים מהחמודים כאלה. לפני שבוע, מי ששלח לסרטון, יש סגן אלוף איתנו,
קוראים לו צפריר הר שושנים,
נראה לי הוא גר באלקנה.
וכשהוא היה ילד,
הוא היה אצל הרבי בחלקת דולרים,
והוא נתן לרבי נשיקה.
כזה, וחב'ד לא נהוג שאפילו לוחצים ידיים.
והוא כזה התלהם.
ואז הוא שלח בקשה אל החבר'ה האלה, וג'רד, אם אתם יכולים לאתר לי את הסרטון שאני נותן לרבי, מצאו את זה. אתם רואים ילד, וואי, נותן לרבי נשיקה, רבי מבסוט.
אז הסרטון ששלח לי חבר, לא יודע,
זה,
יש שם מישהו מארצות הברית, הגיע לברית המועצות,
הוא הצליח להבריח מצלמה, מצלמה,
לא וידאו, לא היה אז וידאו, כנראה מצלמה כזאת של
והוא הקליט
והוא הקליט את החסידים של הרבי, כל מיני אנשים שמבקשים בקשות מהרבי.
וממש, אתה רואה כאלה הקלטות
עמומות כאלו, והם אומרים, אנחנו בסכנה פה, אנחנו מבקשים שתתפלל שהילדים יהיו יהודים.
מסוכן עבורנו כאן מאוד, אי אפשר כאן לחיות, ממש אחד אחרי השני.
והסרטון האחרון הוא הכי, הדובר האחרון בסרטונים זה הכי הכי הכי כואב, הוא היה משפיע.
הוא היה קצת, והרבי היה לו גישה שכל מי שהוא משפיע ברוסיה,
הוא לא יכול לעזוב, אסור לו לעזוב.
אז הייתה לו אפשרות לצאת,
והוא שאל,
הוא ביקש לשאול את הרבי אם הוא עוזב, והרבי שלח עם השליח הזה, עם אותו אחד שהגיע, תשובה שאסור לו לעזוב.
אז הוא אומר לרבי, קיבלתי את התשובה,
ואני מבין שאסור לי לעזוב,
אז אני מבין שאני יותר לא אזכה לראות אותך.
ולהיכנס אליך ליחידות אי פעם, כי זהו, זה כאילו, לא יהיה סיכוי.
אז הוא אומר, אני מבקש שתשלח לי ניגון,
שבכל פעם שתהיה לי התלבטות מה לעשות,
ננגן את הניגון הזה,
ותהיה לי את המחשבה הנכונה ואת התשובה הנכונה.
כאילו, ו... אתה רואה מה זה יהודים נמצאים בתוך,
זה לא רק מסך ברזל, זה מכבש מברזל, זה כאילו דורסני,
אבל הם מחזיקים עמדה אחרת, כי יש להם תורה מסיני.
זה מה שעושה נבוכדנצר.
כשאתה יוצר איזה מין שפה אחת או דברים אחדים,
שבו אף אחד, זה מין בון-טון כזה, אולי
קצת מזכיר מה שקורה היום במידה מסוימת עם כל הסיפור של מזעד הגאווה,
שאסור לך לדבר אחרת כבר, זהו.
כל עמדה אחרת נתפסת כחשוך,
לא נאור, הומופוב, כל מיני דברים מהסוג הזה, כבר אי אפשר לנהל על זה דיון אפילו, להתווכח, כאילו מין טרור כזה.
אז תכפילו איזה מאות מונים, אין שום אפשרות אחרת,
זה הניסיון הגדול בבני אדם, שגם הוא לא הצליח, כי אחרי 70 שנה זה יתפרק.
יש נאום מפורסם של רונלד רייגן
בשנת 87' נדמה לי.
הנאום היה על רקע חומת ברלין.
ברלין הייתה מקולקת לשניים, המערבית והמזרחית.
והוא עומד על רקע חומת ברלין ואומר,
מיסטר גורבצ'וב,
טר דאט וואל דאם. כאילו, תוריד את החומה הזאת.
גורבצ'וב כבר התחיל הגלסנוס, קראו לזה, ההתחדשות, התחילו, הוא עומד שם על החומה, הוא אומר,
תוריד את החומה הזו.
אבל החומה הייתה כל העניין.
ליצור מצב שבו אתה לא יודע שום דבר אחר,
זו המציאות היחידה שאתה מכיר, וככה לא ייאמרת. זה מה שעושה כאן נבוכדנצר.
שלושה יהודים מחרבים אותם סיבה.
אז אתה אומר,
אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה אכפת לנבוכדנצר משלושת היהודים הללו,
ולמה הם עשו את זה.
מה אכפת לו?
אנחנו יודעים מה אכפת לו. רבותיי,
לאורך ההיסטוריה יש עשרות דוגמאות
של אימפריות שנפלו בגלל אדם אחד.
ברגע שאדם אחד הצליח,
אז מה אומרים הרבה?
זה אפשרי.
אנחנו היום, אני לא כל כך מחזיק מהתארחים הלועזיים, אתם יודעים, אבל היום, ה-4 ביולי,
אז קודם כל זה יום העצמאות של ארה״ב,
אז אנחנו מברכים אותם בעזרת השם, שיזכו להמשיך לעזור לעם ישראל,
וכך יהיה להם ברכה.
ולפי הלועזי, זה מבצע אנטבה.
אז אני לא זוכר, איזה מנהיג נוצרי אפילו כתב איזה מניפסט שמופיע בסוף הספר של עידו נתניהו.
הוא אומר, ממבצע אנטבה, ברגע שתהיה קבוצת אנשים,
שתהיה במצוקה, שתהיה באיזושהי חולשה וכל זה, והם יהיו מיואשים,
אבל אז פתאום אחד מהם יספר להם את הסיפור של יונתן,
זה הרגע שתידלק בהם אש החירות,
ומשם הם יתחילו את המסע שלהם לחירות.
לא חסר דוגמאות מאומות העולם,
וגם מעם ישראל. הרצל היה אדם יחיד.
הוא היה משוגע יחיד, הוא גם בסך הכל פעל תקופה מאוד קצרה.
1897, זה הקונגרס הציוני הראשון, ב-1904 הוא נפטר.
בסך הכל, כציוני הוא היה עשר שנים פעיל.
אצל אומות העולם, מעטמה גנדי.
אדם אחד שהוביל מהפכה נגד הבריטים.
לך ולנסה. מהפכה לא אלימה. לך ולנסה בפולין, נלסון מנדלה בדרום אפריקה.
אדם אחד.
מרטין לותר קינג מארצות הברית.
קומני, נכון.
רק השבוע,
למדתי, למה קוראים לשחמט-שחמט?
אתם יודעים למה קוראים לשחמט-שחמט?
שחמט.
זה משחק פרסי, המלך מת, כן.
אדם אחד,
הוא אומנם אחד,
אבל הוא נותן רעיונות לרבים.
פה הם שלושה.
ולמבוחד עצמם הוא מבין היטב את הדבר הזה, הוא לא מתכוון לזה, הוא מבין היטב שאדם אחד,
כמו שאמרנו, הזכרנו את שרנסקי בהקשר הזה,
שהוכיח שניתן לנצח,
ועוד ועוד, גם פה בארץ, גם ב...
היו דוגמאות.
משפט קסטנר לדוגמה, נכון? איך זה התחיל? מאדם אחד שפרסם איזה כתבה והגישו את זה, כל העולם התהפך.
מה אתה אומר?
כן. אסא קדמון, כן.
שם טוב.
לא אסא קדמון?
היו שניים.
היו שניים, אסא קדמון והיה עוד אחד, ברח את השם שלו.
אשכנזי. אשכנזי, כן, כן, אשכנזי.
כן, אחד, אחד, וגם לטובה וגם להפך מן הטובה.
קצין אחד, לוחם אחד, גיבור אחד,
מספרים שכשהגיע מונטגומרי,
הרי החליפו שם את המפקדים, כשהגיע מונטגומרי לכוחות הבריטים באפריקה,
מה הייתה הפקודה הראשונה שהוא נתן?
לשרוף את כל תוכניות הנסיגה.
אתה יודע, אתה מכין תוכניות, אתה מכין, כל תוכניות הנסיגה, לשרוף אותן. אין נסיגה, זהו, רק ניצחון.
הוא הביא כזה רוח והצליח.
כן?
משמעות של מנהיגות אחת.
אומרים שהמנהיגות של צ'רצ'יל במלחמת העולם השנייה הייתה גורם מכריע.
אדם אחד, גורם מכריע בניצחון שלה, וגם היטלר,
ברשעה, כוח העוצמתי. אז יש,
אבל לא רק כוח יחיד של מנהיג, גם כוח יחיד של אזרח.
אזרח אחד יכול לעשות מהפכה.
הוא יכול לעשות מהפכה.
אז הוא מבין את זה היטב נבוכדנצר ופה עם שלושה.
מה איתם?
למה הם עשו את זה? הרי אם זה עבודה זרה, אז אנחנו מבינים, עבודה זרה זו סוגיה גם פרטית.
מבקשים מיהודי לעבוד עבודה זרה, אומרים ליהודי לעבוד עבודה זרה, אסור לו.
אסור לו.
ודאי אם זה בפרסיה, אבל הרי אמרנו שזו לא עבודה זרה, אז מה זה?
רבותיי, דיברנו על זה בפעם הקודמת. כאן אנחנו פוגשים בפעם הראשונה בהיסטוריה של עם ישראל את המושג
התבוללות לאומית
שלא קשורה בעבודה זרה.
סוג של התבוללות לאומית.
התבוללות, כן. כלומר,
נאמר כאן, כאן נאמר כך, כאן
נוצר הסדק הראשון
שילך ויתפתח לכלל שבר של ממש במגילת אסתר,
בין הזהות הדתית שלך לבין הזהות הלאומית.
כאן זה קורה.
כלומר, כאן עולה הרעיון שאני יכול להיות יהודי, לשמור על כל ההלכה,
אבל לבטל לחלוטין את כל המרכיב הלאומי שלי כבן לעם ישראל וכולי, ולהזדהות לחלוטין עם המלכות פה.
כי הרי בעצם מה מבקש נבוכדנצר מכל הנציגים האלה? שהם יתבטלו עליו לחלוטין. אין מנהיג חוץ מנבוכדנצר,
הוא המנהיג שלנו, הוא השליט שלנו,
הוא המומחה שלנו, הוא הזה, ואנחנו מבטלים עליו לגמרי.
כאן זה סדק.
במגילת אסתר כבר נראה חגיגה.
התלהבות מהרעיון.
התלהבות מהרעיון. אני מצטט לכם פה, אתם מכירים את הציטוטים בגרמניה,
של רפובליקת ויימאר,
שאומרים
גרמניה היא מולדתנו.
אין לנו מולדת אחרת.
היהדות היא הדת שלנו, אבל המולדת והתרבות היא גרמניה.
אין לנו שום עניין ללכת לכל מקום אחר.
בטח לא לאיזה desert of ליביה.
כל מיני desert, כל מיני east,
כל מיני במדבר, מה זה קשור אלינו בכלל.
לא שייך.
כן,
כן. כמובן שההתבוללות הדתית מגיעה מיד אחר כך. דור אחר כך אתה כבר גם מתבולל דתי, אתה כבר מתחתן עם גויה,
כמו הילדים של מנדלסון, שכולם התבוללו, לא נשאר מהם אף אחד.
חנניה מישל והזיה מזהים את הסכנה הזאת ואומרים, אנחנו חייבים להציב עמדה.
אחרת אנחנו כאן, לא יהיה מי שיחזור.
כולם מכירים את השבעים שנה.
שבעים שנה זה לא הרבה זמן, אבל זה גם לא מעט זמן.
האם בעוד שבעים שנה יהיה מי שיחזור?
האם בעוד שבעים שנה, כשנרים את הדגל לכחול לבן ונגיד אפשר לחזור חזרה לארץ ישראל,
יש תקלו לנו בעיני עגל ויגידו, אבל למה?
כאילו, למה לעשות דבר כזה?
אנחנו יהודים, טוב לנו כאן בבבל,
אנחנו נאמנים למלך.
אתם מכירים את הוורד של הרב צבי יהודה?
יש לרב צבי יהודה וורד כזה הברקה.
בירמיהו,
הנביא ירמיהו, אפשר? הקדמה, בקצרה.
כשגולה גלותי אויכין,
אז הנביא ירמיהו שולח מכתב
לגלותי אויכין,
והוא אומר להם, בנו בתים ושבו ונטעו כרמים ושתו את עינם.
ומה הוא אומר?
והתפללו לשלום העיר אשר אתם גרים בה, כי בשלומה יהיה לכם שלום.
זה המכתב של ירמיהו,
זה המקור לתפילה לשלום המלכים. אתם מכירים?
שמתפללים לשלום המלכים.
מה?
לא, גם אצל הספרדים אני ראיתי בתור ילד.
הנותן תשועה, ואיך נוסח התפילה?
הנותן תשועה למלכים.
הפוצה את דוד עבדו מחרב רע.
הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה.
הוא ישמור וישמור ויגדל לאדוננו, והסולטן ירום עודו,
הקיסר ירום עודו, סטלין. אתה יכול לראות את זה במלא סידורים ישנים כאלה.
ליבור, אוקיי.
אז אומר הרב צבי יהודה, מה זה הפסוקים האלה?
מה זה, חריזה?
הנותן שואל המלכים הפוצה דוד עבדו מחרב רע, הנותן בים דרך ומים עזים נתיבה. אומר הרב צבי יהודה, זה שפת קוד.
זה כמו שאומר, צריך להמשיך את הפסוק הבא.
בוא נמשיך. הנותן שואל המלכים זה תהילים קמ.
הנותן שואל המלכים הפוצה דוד עבדו מחרב רע, מה ההמשך?
צני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דיבר שב וימינם ימין שקר. תציל אותי מהמלך הזה.
הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה, זה בישעיה בג' כה אמר ה' הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה המוציא רכב וסוס חיל ועזוז יחדיו ישכבו בל יקומו דעכו כפשתק אבו ימותו
אז אתה כאילו אומר בחוץ זה ברכה בפנים שירד לי מהחיים
זה מין מחאה יהודית כזאת
כן? איזה מין קללה יהודית, קללה ביידיש, ביידיש תמיד זה נשמע, אתם מכירים את הקללות ביידיש?
שיפילו לך כל השיניים ויצולך שנה אחת ששם יהיה לך טיפול שורש
כשאתה גביה ספר תורה, בפולחה נכנסה.
כאילו, כל מיני כאלה, נקמות יהודיות כאלה של...
אז זה כאילו קללה יהודית.
ברוכר, ברוכר, מכניסים לו כזה.
בסדר?
חנניה, מישאל ועזריה מזהים את הנקודה.
אומרים, אם אנחנו עכשיו מתבטלים כולנו עוד 70 שנה, אף אחד לא יחזור.
כולנו נזדהה, הנה, הלאום
יהיה כתוב בתעודת זהות, לאום בבלי, דת יהודית.
המצאה. עכשיו, זו המצאה, דיברנו על זה, שלמדנו בגילת אסתר,
מאוד מאוד מאוד נעימה.
מאוד נעימה. זה מאוד נעים להיות יהודי בארצות הברית, תדעו לכם.
זה מאוד נעים.
אתה יכול להיות יהודי,
ויש לך בית כנסת מפואר, והכול,
ואתה לא נושא על הגב שלך את כל המורכבות של להחזיק מדינה. אין לך מילואים, אין לך צבא,
אין לך קליטת עלייה, אין לך אחריות.
אתה שייך פה לאומה הגדולה הזאת, ואתה דתי בית הכנסת. זה מאוד מאוד נוח, זה מאוד מאוד מפתה.
מאוד מפתה.
כנגד הדבר הזה חנניה מישאל ועזרא יוצאים, אוקיי?
לא עבודה זרה, כנראה,
אפשר להסביר עבודה זרה, ואז זה... לא עבודה זרה קלאסית,
אלא סוג של עבודה זרה חדשה,
שנבוכדסר מנסה לייצר איזה מין שפה אחת ודברים אחדים שרק שלא כולם מבוטלים אליו.
וכשיש לך איזה יהודי בברית המועצות שמל את הבן שלו,
הרי ברית המועצות בנויה על שהדת היא אופיום להמונים.
הדת היא הרי אירוע מחוץ ל...
אתה טוען שמגיע מישהו מחוץ למערכת ונותן לה משמעות,
נכון?
לא משנה, הקומוניסטים היו גם נגד הנצרות.
כל דת טוענת שעולם הערכים מגיע מבחוץ.
ניתן דוגמה, בסדר?
ברשותכם מהיורו.
היה משחק אנגליה-גרמניה.
עכשיו נגיד נחת איזה חייזר בוומלי,
הוא מסתכל, רואה, אז הוא אומר, מה קורה פה? מסבירים לו, יש פה משחק כדורגל. מה זה כדורגל?
יש פה 11 שחקנים פה, 11 שחקנים פה, שער,
פה, שער פה, כדורגל, צריך להכניס את הכדור.
אומר, אוקיי, הבנתי, תודה.
אבל אז הוא אומר, אבל,
מה זה כל האנשים האלה פה מסביב?
ולמה הם באקסטזה? ולמה אלה צועקים? ואלה בוכים? ומה זה כל הדגלים האלה? כאילו,
אני הבנתי את המשחק, אבל מה פשע האמוציות?
אז הוא אומר, לא, לא, לא, לא, שנייה רגע, תעצור.
זה בכלל הולך אחורה למלחמת העולם הראשונה.
כשאתה אומר את המילים אנגליה נגד גרמניה,
כאילו זה מטען היסטורי שלם שעכשיו לרגע אחד, ל-90 דקות מתנקז במגרש אבל זה ממש לא המגרש זה אנגליה נגד גרמניה זה מלחמת העולם הראשונה זה מלחמת העולם השנייה זה פשוט עכשיו הצלחנו לכווץ את האירוע הזה להצגה כאילו מסוימת של זה אבל זה כלומר עולם המשמעויות ולכן אתה רואה את האנשים האלה בוכים ואלה צוחקים וכולם מנפנופים בדגלים וכל זה
עולם המשמעויות של המשחק נמצא איפה?
מחוצה לו,
לא בתוכו.
זה מסויג. בדיוק, בדיוק, כן, כאילו זה עולם המשמעויות, זה כאילו ניצחת פה.
לעולם, עולם המשמעויות יגיע מחוץ לאירוע, ולכן אם אתה רוצה לנתק את האנשים, אתה חייב לנתק אותם מדברים שהם בחוץ. הדת היא בהגדרה מגיעה מבחוץ.
אתם מכירים את הבדיחה?
הרי הרוסים שלחו את הקוסמונאוט הראשון לחלל, זה הרוסים שלחו.
יורי גגרי.
טוב, הוא חזר, ישר קראו לו הקרמלין,
הנסיך, איך קראו לו שם, היושב-ראש,
הוא אומר לו, חבל גגרין,
גגרין,
יש אלוהים?
ראית אותו?
אז הוא אומר לו, לא.
אה, סליחה, הוא אומר לו, הרסתי את זה.
הוא אומר לו, כן, ראיתי.
הוא אומר, טוב, ידעתי, טוב, אל תגלה לאף אחד.
אחרי כמה זמן האפיפיור מזמין אותו לביקור.
אז האפיפיור ככה, אחרי שקונזרו לו, אפשר לשאול אותך שאלה? הוא אומר, כן.
תגיד, יש שם אלוהים? ראית אותו עכשיו? והוא הבטיח שזה,
הוא הבטיח שלא יגלה. הוא אומר, לא, לא ראיתי.
אז האפיפיור אומר לו, ידעתי על מה לעשות כזה לאף אחד.
כל אחד מחזיק את השקר שלו מהמקום ה...
הדת,
כל דת,
ודאי דת האמת,
היהדות היא מגיעה מבחוץ.
יש לה עולם ערכים מבחוץ.
אז אתה מנסה לנעול את זה,
זה מה שקורה כאן.
שלושה חבר'ה מתנגדים.
עכשיו תראו, נבוכדנצר מבין, הוא מבין, רואים שהוא מבין,
מבין דבר אחד או שניים. הוא יכול להגיד, יאללה, שלושה לא השתחוו.
מאה אלף השתחוו, מה אכפת לי? הוא לא פראייר.
רבותיי, אנחנו בפרק ג' פסוק יג. אחרי שמגיעים לנבוכדנצר,
הידיעות, וזה מאוד מאוד מזכיר את המבנה הסובייטי.
יש כאן אירוע של כנראה מאות אלפי אנשים.
שלושה לא השתחוו ועלו עליהם.
למה ארבעה?
דניאל לא היה באירוע.
דניאל לא זומן. דניאל כנראה בגלל המעמד הרם שלו לא הוזמן, הם זומנו.
אז כלומר, בתוך כל האירוע הכל היה מוקף, סוכני חרש. אמרת איזה מילה במקום, זה מיד תועד.
אני זכיתי להיות בשליחות ברוסיה הלבנה, היא הייתה בדיוק נפרדה מברית המועצות.
אבל זה עוד הכל היה שם...
בקיצור, בכל בניין היה פוליטרוק.
בכל בניין היה גר נציג של השלטונות,
שהיה שם המון דברים בחדר המדרגות.
ואם אמרת איזה משהו, למחרת אתה כבר לא היית.
לא היית, כבר היית, כאילו, חופשים אותך, יש חקירות,
וככה אתה מטיל אימה על האנשים. פתאום, ביום אחד, השכן נעלם, לאן הוא נעלם? אל תשאל שאלות, אחרת גם אתה תיעלם.
ככה זה עובד.
מסוכן מאוד.
אתה לא רוצה לדבר, אתה לא יודע.
מה שאומר הנביא ירמיהו, כל אח עקב יעקב וכל רע ערכי ילוך.
אז בתוך אירוע כזה גדול, ישר עולים עליהם. תבינו באיזה אימה אתה חי,
איזה אח גדול צופה בך כל רגע.
בסדר?
עליו השלום, שלח אותנו לשליחות אריה קרול, מי שכאן הכיר את האישיות הזאת.
היה אדם דגול, חלוץ,
תלמיד של בן גוריון.
והוא היה מבוגר, ופגשנו אותו, הוא היה בקיבוץ סעד, פגשנו אותו לפני השליחות,
אתה רואה אדם שהעיניים שלו ברקו, זה היה... כי כל החיים הוא התעסק ביהדות ברית המועצות, והכל היה תמיד חשאי וזה, ופתאום לשלוח בני נוער לשם.
וכשהייתי שם, היה לי איזה...
אחת הפעמים נפל לי הארנק, נאבד לי חלק מהכסף,
הסתבכתי קצת.
בסוף מצאתי חלק מהכסף,
נאבד לי הכרטיס טיסה, מצאתי גם אותו, הדרכון כמעט נעלם, היה שם איזה אירוע.
אבל זה היה, זה נפל לי, נפל לי מהארנק.
אבל כשחזרתי לארץ דיווחתי
שחלק מהכסף נאבד.
הוא אומר לי, בחור צעיר,
אתה בטוח שהקגבי האלה פרצו לך לבית וגנבו לך את זה?
מה זה נפל?
בטוח עקבו אחריך.
אמרתי לו, אריה, מה אני אגיד לך?
בחור צעיר, הקגבי עוקבים אחריכם שם כל שנייה.
היה כזה.
אבל זה היה נכון.
כשהייתי שם, השכר החודשי היה שלושים דולר.
ולי הלך לאיבוד שלוש מאות דולר.
זה לא הרבה מהמושגים שלנו, אבל המושגים שלהם זה מישהו מצא משכורת שנתית.
אני מקווה שזה היה יהודי.
יפה, אז הגענו לפסוק י״ג, בואו נראה. בעדין
נבוכדנצר,
פרק ג׳, פסוק י״ג, ברגז וחמה,
ברוגז וחימה,
אמר לה עתיה לשדרך מישך ועבד,
פרק ג׳, פסוק י״ג.
בעדין נבוכדנצר, ברגז וחמה,
אמר לה אתי אלה שדרך מי שך ועבד נגו בעדין גובריה אילך הייתה יו קדמלכה הביאו אותם
ענן נבוכדנצר ואמר להון הצדה
שדרך מי שך ועבד נגו
כן
האנשים הנערים
שדרך מי שך ואלהי לא איתכון פלחין ולצלם דא דאבה דא כמעט לא שק דין כאילו הוא אומר לה למה אתם לא משתחווים
למה אתם לא משתחווים
כען כעת אין איתיכון עתידין דבעידנא דתישמעון קלקר למשרקיתא כתרוס שבחא פסנתרין
וסומפינאיה וכל זני זמרה תיפלון ותסגדון לצלמד יעבדת
ואין לתסגדון בשעה תתרמון לגו אתון אורי כיתה ומנואל לאה די שזנחון מידי". רבותיי, הפסוקים האלה שכרגע קראנו לדעתי הם הבסיס
לסיפור הידוע על חנת ושיבת בניה עם אנטיוכוס.
מה עושה כאן נבוכדנצר?
הוא קורא להם,
הוא אומר להם, טוב, אני שמעתי שלא השתחוויתם,
בסדר?
לא השתחוויתם?
אז תשתחוו עכשיו.
הוא עושה להם מעמד פרטי.
זו המשמעות, נכון? אנחנו ננגן עכשיו את כל המנגינה מההתחלה,
וכשאני אעשה לכם ככה, אתם תשתחוו.
כל כך חשוב לו
שלא יהיה חריג.
עכשיו, עוד פעם, אפשר להגיד
שהוא נאמן מאוד לעבודה זרה שלו, אבל כמו שאמרנו,
אין בזה, זה קשה מאוד להגיד את זה. אפשר להגיד שהוא מבין את הערך של יחיד שמתנגד. הוא אומר, אוקיי, אתם, יש לכם כנראה,
יש לכם מחויבויות,
כלפי העם שלכם, לא יודע, יש לכם כל מיני מסורת שצריכים למשתחווים לפסלים, לא משנה מה סוג הפסל, כזה או אחר, הבנתי,
אני ארגן לכם מעמד פרטי.
כמו, נכון, כמו אנטיוכוס,
שאמר ליונתן הקטן,
בוא נזרוק את הטבעה, אז אתה תשתחווה.
מה משיג מזה נבוכדנצר?
מה הוא משיג מזה?
מה, פה הקהל לא רואה.
פה ה...
הוא משיג מזה שהוא...
אין אף אחד שמעמיד לו אלטרנטיבה.
בסדר, אין בעיה, לא יש לך, אבל...
ברגע שהוא שבר אותה מבפנים, שגם הם יתבטלו אליו, בסדר, הם שלו.
ענו,
שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכה נבוכדנצר,
לא חשכין אנכנא על דנא פתגם להטבותך.
אנחנו לא נעשה מה שאמרת לנו.
הן איתי איתנו אלא אנא דאנחנו פלחים יכיל לשזוותונה מן אתון נורא יקידתה ומן ידך מלכה ישזיו.
יש איתנו אלוהים, הוא יכול לצאת אותנו מהכבשן ומממך אדוני המלך.
ואם לא ידיע לה ולחבל כדי לילך לו איתנה פלחין ולצלם דעה בדעה כמעט לא מסגוד. אז אתם רואים, זה שני דברים.
כאילו זה גם, אנחנו גם לא נעבוד עבודה זרה,
אבל גם לא נשתחבא לצלם, שהוא רק לשם כבוד.
עכשיו נבוכנצר אמר להם, בסדר, עבודה זרה אני מבין, תקבלו חופש דת, אבל כבוד, תהיו ממלכתים, תנו כבוד לממלכה.
כבוד לממלכה הוא עד מקום מסוים.
כבוד לממלכה בתנאי שהמלך נותן כבוד לאלוהים.
אבל אם המלך אומר אין כבוד לאלוהים, אני מקור הכבוד, הוא נהפך בעצמו לסוג של עבודה זרה מתוחכמת.
בסדר?
אתם מבינים?
כמה הדבר הזה הוא חשוב.
וכבר בעבר הזכרתי בפניכם את הנאום החשוב של אותו נשיא רונלד רייגן שנקרא The Evil Empire,
שהוא מסביר שם למה הוא החליט לנצח במאבק מול הקומוניסטים,
והטענה שהוא טוען היא טענה מדהימה, הוא אומר אין להם אלוהים.
הוא אומר, זה עשרות מיליוני אנשים שלא מאמינים באלוהים. איך אפשר לקבל את הדבר הזה?
מי זה אייקסור זה? מי זה רונלד רייגן?
הוא היה נשיא ארצות הברית
בין השנים 80 ל-88.
מה?
הוא עשה הרבה דברים חשובים. הוא היה שחקן לא בינוני, היה שחקן זה.
בדקו וראו שהוא הופיע באיזה 80 סרטים, ב-90% מתוכם הוא ייצג את הטובים.
אבל אחרי זה היה מושל קליפורניה הרבה שנים.
היה מושל מאוד מוצלח.
הוא לא הגיע,
הוא לא קפץ את הפוליטיקה מהוליווד,
הוא קודם כל היה, למשל, קליפורניה,
וזה, ועשה דברים. בכל פנים, הוא היה...
הוא היה במוחלת העולם השנייה? כן, הוא היה.
הוא שירת בצבא.
הוא היה בחיל האוויר משהו, מודיעין חיל האוויר משהו.
גולני הוא היה.
אז, בסדר?
אז בלי, אז אמרו לי, אנחנו לא משתפים עם זה פעולה.
לא לעבודה זרה, אבל גם לא לעבודה זרה, המתוחכמת החדשה שאתה ממציא,
שהיא כאילו כבוד רק אליי.
עכשיו,
בואו ננסה רגע להבין את הסיפור הזה של כבשן האש.
כאן זה פשט.
חז'ל,
אצל אברהם אבינו,
קוראים את הפסוק אור כסדים,
את המילים אור כסדים כניסיון של אברהם, נכון?
ויצא אברהם מאור כסדים ללכת ארצה כנען, ויבואו את חרם וישבו שם. אז ביצא מאור כסדים, אור כסדים הכוונה,
הם קוראים לזה בעיצי אברהם מאור כסדים, לא ממקום אלא מאירוע.
אירוע שנקרא אור כסדים.
אור כסדים, הכבוד שישליכו אותו לכבשן האש.
אז
אני רק רוצה להזכיר כאן את ההסבר של המהר״ל מפראג
לעניין הזה של אור כסדים, של כבשן האש,
ונראה לי שהוא גם יפה כאן.
נמרוד,
זה הרי מאורעות דומים,
נמרוד
אומר לאברהם, בסדר,
הבנתי את הרעיון שלך, אתה מאמין באל אחד,
אתה מאמין שמקור הסמכות והכוח זה אלוהים?
אתה מאמין שאלוהים ציווה אותנו להיות אנשים טובים ולהיטיב הבריאה?
כל זה מצוין למכון מאיר.
נקיטת אמונה לאנשים צדיקים שיושבים פה.
בחוץ,
ברחוב, בעסקים,
זה עובד אחרת.
איך זה עובד? מה צריך להיות?
צייד! נמרוד, המקצוע שלו הוא צייד.
מה התכונות של צייד?
אכזריות.
תחכום.
ניצול חולשותיו של היריב,
לכידתו בזמן מצוקה, ככה מצליחים.
בוא נשים אותך בכבשן האש, נוציא אותך רגע מהאוהל שלך עם כל האורחים וברכת המזון וכל הסוכח חכמינו.
נשים אותך רגע בעסקים ונראה כמה זמן הזקן שלך יחזיק מעמד.
נראה גלגלים שלך איך יעבדו.
בסדר?
שאגב, אחר כך לבן עושה את זה בדיוק ליעקב, כן?
לבן מנסה בכל כוח להראות ליעקב שכל הדברים שהוא למד, בבית שם ועבר, בפסקאות, באורות התשובה, זה הכל טוב לחודש אלול ולמכון מאיר.
אבל ברגע שאתה מתחיל להתמודד בעסקים ומרמים אותך, אתה מהר מאוד תרמה חזרה.
זה היה הניסיון הגדול של לבן להפוך את יעקב לרמאי.
כמוהו.
כמובן שיעקב עומד בניסיון אבל זה ניסיון לא קל כי הוא כל הזמן מחליף לו כל הזמן עשרת מונים ככה ככה ככה ככה וזה כמעט מתבקש שיעקב
כאילו לבן אומר אחד משניים או שהוא ירמה כמוני ואז הוכחתי שיש לו זקן יכול להיות עד הרצפה אבל הוא רמאי כמוני וכולם רמאים יש רמאים עם זקן יש רמאים בלי זקן זה הכל זה ההבדל
או שהוא יצא כזה כאילו תמים כזה נכון? תמה כזה
שבסדר, אז שיהיו כמה צדיקים כאלה שהם כל היום עושים ככה, אבל אפשר לערבב אותם בקלות, אז הוא לא מאיים עליהם.
האפשרות של אברהם לא לקח בחשבון זה שיעקב יהיה ישר ויצליח.
זה הוא לא לקח.
ישראל, שהוא יהיה ישר, אבל יהיה לו הצלחה.
ויעקב מצליח כי הוא עושה, הוא עושה פצלות, מפצל.
אז זה התחיל מאברהם, זה מגיע ליעקב גם כאן אותו דבר.
נבוכנצר אומר, אוקיי, הבנתי, הבנתי מחאה דתית, הכל בסדר.
בואו נפעיל עליכם טיפה לחץ.
בואו נראה מה קורה כשאני לוחץ אתכם עם הגב אל הקריר.
כן? מה קורה אם אני משליך אתכם לתוך הכבשן של ה...
מעמיד אתכם מול האחריות של המעשים שלכם וכל זה.
הוא בטוח שהם יישברו.
אבל הם עונים לו.
והם אומרים לו, וזה לב הליבה,
עולם הערכים שלנו לא מתחיל ממך ולא נגמר בך.
רבותיי,
אנחנו עדיין בשלה חודש תמוז.
היום כד תמוז, כמה ימים?
כד תמוז.
בי״ב י״ג תמוז היה חג הגאולה של אדמוֹר הַריָץׁ.
ויש,
אדמוֹר הַריָץ היה לו כישרון כתיבה בלתי רגיל של סיפורת, הוא גם כתב המון,
כתב המון.
נגיד הרבי היה קצרן יחסית אליו, מאוד.
אדמוֹר הַריָץ מאוד מאוד העריך בכתיבה,
כתב בצורה מאוד...
והוא כותב את סיפור המאסר שלו,
כותב את הכול.
איך באו ואסרו אותו, ועשו לו חיפוש בבית, ועצרו אותו, ולקחו אותו לשפולקרי,
שפולקרי,
שפולקרי, בית כלא הזה.
וכל החקירה וכל ה...
שני אלה שלקחו אותו, קראו להם נחמן סון ולולב.
יהודים, מהיבסצקיה,
שהסבא שלהם היה חסיד חב״ד.
בין השאר, הוא כותב שם,
החוקר הראה לו את זה, הוא אמר לו, אין לי מה למלט.
כולם מכירים, מי אני? אין לי פה, הכל שקר.
אז החוקר הוציא את האקדח ואמר לו,
תקשיב.
הרבה אנשים לא רצו לדבר,
והדבר הזה שכנע אותם.
שכדאי להם לדבר.
אולי אתה לא מבין את המצב שלך פה, אבל אתה הולך למות.
אתה נידון למוות. הסיכוי היחיד שלך להישאר בחיים זה אם תתחיל לפתוח את הפה. הכוונה לפתוח את הפה ולהלשין על עוד
כאלה שמנהלים מחתרת יהודית, כי האדמור הריאץ עמד בראש המחתרת היהודית הכי גדולה.
הוא לקח קומץ חסידים שלו והשביע אותם
עד מסירות נפש. הוא השביע אותם
עד מסירות נפש על היהדות, על תלמוד תורה, על ברית מילה, על חדרים שיקימו בכל מקום, על מקוואות וכו'.
גם אם זה מוות.
אז אדמור ריאצ ענה לו,
מה שאתה מחזיק ביעד
הוא יכול להפחיד אנשים שיש להם עולם אחד והרבה אלוהים.
אבל לי יש אלוהים אחד ושני עולמות, זה לא מפחיד אותי.
שעולם הזה או עולם הבא.
הוא אומר, ברגע הזה קיבלתי עוצמה וכוח.
הרגשתי ש... מה?
מה?
שאני לא...
יש לי אלוהים אחד, יש לי שני עולמות.
העולם הזה הוא עולם הבא, אף אחד לא יכול.
זה מה שאומרים כאן על נבוכדנצר.
עולם הערכים שלנו לא מתחיל ממך.
חלק מעולם הערכים שלנו אומר לכבד את המלך. כבוד מלכות זה חלק מעולם הערכים. הקב' מצווה אותנו לנהוג בכבוד מלכות.
אתם מכירים את הגרסה הנפלאה במסכת אבות?
אמר רבי, לא זוכר את השם שלו,
לא זוכר מי אמר את זה, רבי אלעזר אולי?
הבאת זה הראים בכבודה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים
אז יש גרסה, איש את רעהו חיים בלענו
לא בלעו, אנחנו אם לא היו כללים אנחנו היינו אוכלים אחד את השני.
צריך לכבד את המלכות,
לכבד את הכללים, לכבד את החוקים ובלבד שהמלכות לא טוענת שהיא מקור הכוח והיא מקור הסמכות והיא מקור הזה ואין אף אחד מעליה כמו שהיה בברית המועצות.
לא.
אלא היא כל הזמן טוענת שאנחנו
כמו שבארצות הברית אומרים כן
ריבונות בחסות האלוהים,
והוא מקור הכוח.
ברגע שאתה טוען שאתה מקור הכוח, ברגע שאתה טוען שאתה,
אין כבוד מבלעדיך,
אנחנו לא יכולים לשתף בזה פעולה, למרות שזה לא עבודה זרה קלאסית,
אבל זה יתפתח למשהו הרבה יותר גרוע מזה,
להזדהות לאומית טוטלית שהופכת את היהדות לדת ולא ללאום, לא לחיים.
בעדין נבוכדנצר יתמלא חמה וצלם ענפוהו ישתנה.
אז הוא כועס.
איבד את השליטה, כן?
על שדרך משך ועבד נגו, וענה ואמר למזה לאתונה חד שבעה על דחזה למזה להסיק את התנור
שבעה ימים.
ולגוברין גברך אל דבחיילה אמר לקפתה לשדרך משך ועבד נגו לכפות אותם למירמה לאתון ראי כיתה, להשליך אותם לתוך כבשן האש.
בעדין גוברין אילך, כן,
החגים של רזיע,
נכפתו בסרבליון, פתיתון, בקרבולטיון ובאשטיון,
והושלכו לתוך כבשן האש.
כל קבל דנענה, כל זה קורה, תוך כדי שזה קורה.
מין דמילת מלכה מחצפה ואתונה עזה יתרה.
נעשה להם את זה בגלל שהם התחשפו על דברי המלך,
והכיושן הושק היטב.
גובריה אילך די אסקו לשדך וישך ועבד נגו, כתיל אמון שביבה די נורה. כן? אלה שהשליכו אותם, יצא איזה גץ קטן והרג את אלה שהשליכו אותם לאש. כלומר, זה רק מעיד כמה האש הייתה חמה.
וגובריה אילך תלתאון,
שדרך מישך ועבד נגון, נפלו לגואתון ירי קטע בחפטין. נפלו לתוך הכבשן, כפותים.
עדי נבוכדנצר מלכה טווח וקם והתבהלה.
ענה ואמר לאדברוי,
ענה ואמר לעוזרים שלו,
הלו גוברין תלת תרמיניה לגונור היה מקפטין.
הם קשורים, הם אמורים להישרף תוך שנייה.
עניין ואמרין למלכה. יציב המלכה, נכון?
ענה ואמרה, אנא חזק גוברין ארבעה?
שרין מהלכים בגונור, אני רואה ארבעה הולכים שם, גם ארבעה ולא שלושה, וגם הולכים ולא כפותים.
וחבל לא יתבון, ואין בהם שום חבלה.
ורבה דרבי עד אמה לבר אלעין, ומראה הרביעית דומה למלאך.
מה קורה כאן?
חז'ל אומרים שיש הבדל
בין הכבשן של אברהם לכבשן של
חנניה, מישאל ועזריה.
הכבשן של אברהם, אברהם מושלך לתוך הכבשן,
והקדוש ברוך הוא קיבע את הכבשן.
דיברנו, לא, כאילו אברהם היה כאן,
מיכאל, ככה כתוב, חז״ל אומרים כאן, מיכאל אומר לקדוש ברוך הוא,
זה לא, צריך פה גבורה יותר גדולה.
אני אלך, אני מלאך של אש, אני אכנס בתוך האש
ואני אצנן את האש
הפנימית ואשאיר את האש החיצונית. כלומר, זה ייראה אצל אברהם אבינו, השליכו אותו לכבשן, ואיך שהוא נכנס לכבשן?
פפש, הכבשן נכבא.
בסדר? ניצל. איך זה קרה? עוד פעם הדליקו, השליכו, נכבא.
פה הכבשן דולק,
כמו עם סרבאל חסינש,
כמו סלמאנדרה,
כמו סלמאנדרה, כמו...
למה? מה ההבדל?
אצל אברהם זו הייתה התמודדות חד פעמית.
דקה אחרי שהוא גומר עם נמרוד הוא בורח משם,
עוזב את המקום והולך לארץ ישראל.
פה זוהי הסוגיה שהולכת ללוות את עם ישראל מהנקודה הזאת ועד ימינו.
איך אנחנו מצליחים להיות בתוך
שריפת הגלות בלי להישרף בתוכה,
ולהפך לאפר לאומי.
אנחנו צריכים לנוע בתוך כבשן הגלות ולהישאר.
ולכן אומר מיכאל, שר של אש לקדוש ברוך הוא, אני ארד ואצטרם את הכבשן מבפנים.
אנחנו לא יכולים לברוח, אין לאן לברוח, לאן תברח? אני מוכן לתרשויות בכל העולם.
אבל אנחנו נצטרך לרכוש את המיומנות, ללכת בתוך האש
ולהישאר חסיני אש.
לכן זה ההבדל.
אני צריך ליבה על הדבר הזה, זה יכול להיות.
וזה אולי,
אפשר תמיד להתווכח או להתפלא. מה הפלא הכי גדול
בהיסטוריה? אולי קיבוץ גלויות, שעם ישראל חוזר לארצו, זה ודאי פלא,
אבל לא פחות מזה, זה הפלא של
הקיום היהודי לאורך ההיסטוריה,
לאורך הגלות. הרי
אין לך סיבות יותר טובות ומוצדקות מזה שיהודי ירצה להפסיק להיות יהודי.
ברגע שאמרת שאתה יהודי, נכנסת לקבוצת הסיכון הכי גדולה בעולם. רוצים להרוג אותך, לרצוח אותך,
אתה לא תוכל להתקדם, לא תוכל לגור בחלק מהמקומות.
אז למה שזה יעבור הלאה?
מאב לבין, מאב לבין, מאב לבין, לאורך אלפיים שנה, לא בצורה אקראית בכל כך הרבה מקומות.
זה פלא של הליכה בתוך הכבשן
בלי שהכבשן שורף אותך. ברגע שקמה מדינת ישראל,
הפלא הזה נפסק.
ואז אנחנו,
לצערנו הרב, רואים שהרבה נשרפים.
נשרפים, הכוונה,
מתבוללים.
אפר האפר גבה בקרקעית הכבשן עוד ועוד כאלה
שהם מנתקים את הקשר מהר סיני, כי קמה מדינת ישראל.
אבל לאורך אלפיים שנה אנחנו מתהלכים בתוך הכבשן
ולא נשרפים.
המראה הזה יטיל אימה יתרה על נבוכדנצר ויגרום לו למהלכים חדשים שעליהם ועל עוד דברים נדבר בעזרת השם בשבוע הבא.
