הם נבואות שצריכו לדורות, ובפעם שעברה
ראינו את החלום שחלם נבוכדנצר
ואת הפתרון שנתנו דניאל. בואו נחזור על זה.
בסדר? נבוכדנצר חלם חלום,
מה היה אופי החלום של נבוכדנצר שמעסיק אותו, מעסיק אותו מימלוך אחריו,
והוא רואה איזה דמות צלם גדולה
שהראש שלה מזהב,
החזה והזרועות מכסף, המעיים מנחושת,
את הרגליים מחרס ומברזל,
ואז מגיעה אבן גדולה ומנפצת את כל הצלם הזה,
והאבן הזאת גדלה להיות הר גדול מאוד, נכון?
זה היה החלום.
דניאל גם נתן לנבוכדנצר את הפתרון של החלום. בפעם שעברה, אני מזכיר לכם מה אמרנו בפעם שעברה, אני רוצה להציג היום עוד פתרון,
ואז להגיע לפרק ג'.
בפעם שעברה אמרנו שהפתרון היה ככה, מלכות הזהב הייתה,
ראש הזהב זה נמוכנצר בעצמו.
ננסה להבין מה הכוונה, למה זה ראש זהב.
אחר כך, זרועות הכסף זה פרס.
אמרנו, בגלל שפרס היא ממלכה מאוד מאוד פרקטית.
היא לא שואפת,
היא לא ממלכה פרקטית, שלם מיסים, תקבל שירותים,
הכל סבבה, זה המהות של הכסף.
אחרי זה נחושת, נבטאת נחש,
ונחש הוא חיה, אני חושב שזה גם כאילו זיוף של זהב באיזשהו מובן,
ודיברנו על יוון.
האיברים בגוף זה המעיים, זה כל איברי ההולדה, ודיברנו על החלום הזה כמביא לידי ביטוי את יוון הכפולה.
יש ליוון צד עליון,
צד של המדע, עד היום אנחנו
מבוססים על החוכמה, חוכמת הטבע שנלמדה ביוון,
איך אמר איזה פילוסוף שכל הספרים שנכתבו עד היום זה הכל הערות שוליים לאפלטון בעצם. זה כאילו, הוא הפילוסוף הגדול. מצד שני,
יבן היה לה גם צד מאוד מאוד נמוך של ניהליזם ותרבות נמוכה ושפלה והתמכרות לחומר.
אז זה מין נחושת כזאתי, נחש.
ושתי הרגליים,
רצינו לטעון שזה מלכות אלכסנדר שמתפצלת לשתיים,
לדיאדוכים, וחלק ממנה מחרס וחלק מברזל וחלק ממנה ממלכה מאוד חזקה,
חלק מהמלכה מאוד חלשה.
ואז התלבטנו לגבי האבן שמושלכת, כן.
יוון הראשונה, יוון שהחשמונים מתמודדים מולה, היא הנחושת, היא המעיים.
ואחר כך זה מתפצל לשתיים,
זה אלכסנדר,
כאילו יוון של אלכסנדר היא הנחושת,
ואחר כך, כשזה מתפצל לשניים,
בסדר יופי.
כי יוון התחלקה בעצם לארבע, אבל בעצם לשתי...
ואז התלבטנו מה זה האבן הגדולה. אפשרות אחת להגיד קלאסית,
שהאבן הגדולה היא מלכות מלך המשיח שבעזרת השם תגיע במהרה בימינו נכון נקראת הפסוקים
פרק ב' פסוק מ״ה כל קבל דחזית דמיטורה התגזרת אבן דלא בידין והדקת פרזן נחשת חספה כסת בדאבה אלא הרב הודה למלכה מדלאבי אחרי דנא ויציב אחמם ויפשן כן האבן הזאת תהיה
תהיה, גם פסוק מ״ד, וביומיון דה מלכה ינון יקים אלה שמי המלכות ולעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחר לא תשתבק, תדיק ותסיף כל איני מלכבתה והיא תקום לאלמיה. אז באמת הפירוש הקלאסי, בניגוד למה שאמרתי בשבוע שעבר,
הפירוש הקלאסי זה לראות בזה את מלכות מלך המשיח.
כלומר, זה אולי אחד המקורות,
אתם מכירים את ה...
בטח דני, אתה ודאי מכיר את זה, את הדיון הידוע שהיה,
כולם שואלים, מה היה המקור של הרב הרצוג?
הרב הרצוג היה הרב ראשי
כאן בארץ ישראל. סבא של הנשיא הנבחר,
שנקרא על שמו.
מה?
הוא היה הרב של דבלין.
הרב הראשי לאירלנד,
ואז הוא נבחר להיות הרב הראשי בארץ ישראל.
הוא אמר, איך לוי יושב על כיסא של כהן? לא יכול להיות.
טוב.
ואז בימי מלחמת העולם השנייה הוא נסע לארצות הברית
כדי לדבר עם הנשיא, עם הנשיא FDR. לשכנע אותו,
אז היה לשכנע אותו עוד לא להפציץ את המחנות,
עוד לא דיברו על זה, אלא לפתוח את שערי ההגירה.
ארה״ב שערה, סגרה את שערי ההגירה ליהודים שרצו להימלט, לא יכלו להגיע. כל העולם בארה״ב.
אבי נסע לשם ונפגש עם הנשיא ועשה כמה שהוא יכול, וכשהוא בא לחזור התחילה הפלישה הגדולה,
המתקפה הגדולה של רומל באפריקה.
הוא ניצח בקרב בטוברוק, קרב גדול מאוד, והיה פחד גדול שהוא הולך להגיע לארץ ישראל.
כן, לקראת הקרב באל-אל-עמין, וכן הלאה הדרך.
בכל אופן,
נהיה מאוד מאוד מסוכן לשוט דרך הים התיכון,
כי הצוללות הגרמניות עשו שם האשמות,
ולכן לחצו עליו מאוד מאוד שלא יחזור,
שיישאר בארצות הברית.
והוא אמר,
מקובלנו שחורבן שלישי לא יהיה.
לא יבוא צער בשערי ארץ ישראל, יש לנו קבלה. וכולם שואלים מאיפה הוא ידע, מאיפה הייתה הקבלה שלו, מניין הוא ידע.
נכתבו על זה כמה מאמרים, מה המקורות לכך שלא תהיה גלות שלישית?
אז קודם כל, אחד המקורות החזקים יותר זה שאין לנו שום מקור על גלות שלישית.
יש מקורות על גלות,
הגלות האחרונה שאנחנו מדברים עליה זה גלות רומא, ואין שום מקור על גלות שתהיה אחרי גלות רומא.
אחד המקורות החזקים זה פסוק שנאמר במגילת איכה.
מה כתוב במגילת איכה?
שישי ושמחי יושבת בת אדום,
גם עלייך תעבור כוס,
תשקרי, תתערי,
נכון?
גילה אדוני על עוונך בת ציון, לא יוסיף להגלותך.
שישי ושמחי בת אדום יושבת בארץ אורס, נכון? זה היה הפסוק.
אז מכאן רואים שאחרי גלות אדום,
כן? לא תהיה עוד גלות.
עוד פסוק, או עוד רעיון, זה מהחזון של דניאל, כי דניאל אומר,
הוא מתאר כאן בסך הכל
ארבע מלכויות, נכון?
בבל, פרס, יוון ומה שמגיע אחרי יוון או שזה אלכסנדר או שזה אם אנחנו מדברים על הפיצול אז רומא היא חלק מהפיצול,
בסדר? רומא היא חלק מן הפיצול ואחרי זה הוא מדבר על מלכות אבן,
אבן ישראל, כן? מי שם רואה אבן ישראל שהמלכות אותי תישאר לעולם ולא תתחבל.
אז זו עוד אחת ההוכחות החזקות לכך שלא תהיה גלות
אחרי קיבוץ הגלויות של הדור שלנו, בסדר? חשוב מאוד לדעת את זה.
אז אפשרות אחת אולי יותר מרווחת.
אפשרות שנייה להגיד שדניאל חוזה ב...
הוא חוזה את יוון ואת הפיצול של יוון, והאבן הגדולה זה רומא.
רומא.
רומא.
והוא חוזה, דניאל, את האימפריה הרומאית,
שהיא במובן מסוים לעולם לא תיפסק.
כלומר, הרעיון הרומאי, השלטון של העם,
שייתן איזושהי עוצמה, הרעיון הזה יפשוט צורה וילבוש צורה,
אבל הוא לעולם לא התבטל אצל אומות העולם.
ולכן רומא היא 500 שנה, אחרי זה לא הרבה זמן, אחריה זה כבר צרפת, ואחרי צרפת זה בעצם ארצות הברית.
וכמו שדיברנו בפעם שעברה, ארצות הברית בעצם לקחה את כל הסימנים של רומא.
מי שמכיר את מבנה השלטון של רומא, זה אחד לאחד
מבנה השלטון של ארצות הברית, סנטורים,
כמובן בתיקונים וכולי. הנשיא הוא מאוד מאוד דומה לקיסר, כי הנשיא שם הוא מפקד הכוחות המזוינים.
הוא המפקד בפועל של הצבא.
דיברנו שבוע שעבר על ההמנון שלהם, נכון?
שנבחר נשיא,
אני מקווה ששמעתם אותו כבר.
Hale to the chief we salute the man in the north.
נכון, כאילו הנשיא מאוד מאוד דומה. הסנאט,
הפנטגון, פנטגון זו מילה בכלל בלטינית,
ושדירת השלטון, הסמל,
אפילו המילים, אמריקה,
אמריקה יש בתוך זה את המילים רומא,
כן?
ר׳ מ׳ וא׳, יש בזה המון המון נקודות דמיון.
והנחת העבודה של דניאל אומרת שהמלכות הזאת היא לא תתבטל. כלומר, זה יהיה הצד המתוקן של אומות העולם,
כי אתם יודעים, בארצות הברית
כדאי להכיר, זו אומה חשובה.
כדאי להכיר את ההיסטוריה.
כל מי שמגיע לארצות הברית
נכנס למפרץ הדסון ורואה מולו את מה?
את פסל החירות.
נכון?
בפסל החירות יש שם שיר שכתבה משוררת יהודייה.
ברח לי השם שלה, אווה משהו.
ויהודייה.
ועל פסל החירות כתוב,
תן לי את אנשיך הסחופים והדבויים מדמעות.
תן לי אותם, אני אשיב בהם רוח של חירות. ממש, בקיצור.
על הכניסה של ארצות הברית יש טקסט שכתבה יהודייה.
נכון, דני, אתה עושה לנו גוגל קטן?
כן.
מה?
הם אלעזרוס.
אמה לאזרוס, אמרתי איבה, אמה לאזרוס, תודה.
אתה בפילדלפיה גדלת נדמה לי, לא?
אז אתה אמור להכיר את כל הצרות וזה,
וגם לאחל להצלחתם של הסיקסרס,
שיעלו מעלה-מעלה במעלות האמה לאזרוס, כן. אז צריך להכיר את ה... זו אומה שבבסיס שלה, חירות, שוויון וכו' וכו', והדבר הזה לא יתבטל, זה הצד המתוקן של אומות העולם, וזה גם בהפוך על הפוך, דווקא בגלל שהדת מופרדת שם ממדינה,
אז לא מפחדים לנקוב שם בשם אלוהים ובכל נאום של נשיא, God bless America, God bless them וכו' וכו', נכון?
בקונגרס האמריקאי
הוא בנוי בצורה כזה חצי עיגול או וואלי ויש להם דמויות של מנהיגים תלויות על הקיר ומול הנואם זה משה רבנו.
הם, יש להם תמונה, הם כנראה יודעים איך הוא נראה, הם קיבלו איזה קובץ שאנחנו לא קיבלנו,
אבל טוב, אז אפשר לפרש לכך, אפשר לפרש לכך, האם דניאל חוזה את מלכות מלך המשיח?
שלא יהיה לה ביטול, כי הוא גם אומר שהיא תבטל את כל שאר המלכויות, וזה קצת קשה להניח שלעתיד לבוא כולם יתגיירו.
אין איזה שום מקור אחר, שכל העולם יהיו יהודים.
יש דיבור כזה של חבדניקים.
אומרים לעתיד לבוא,
כל העולם יהיו יהודים,
וכל היהודים יהיו חבדניקים,
וכל החבדניקים יהיו הרבי והרבי יהיה משיח.
אז אבל זה...
בסדר? לענייננו,
לענייננו אפשר להתלבט מה זה האבן הזאתי, עד היכן דניאל ראה?
אני נוטה יותר לאפשרות השנייה שהוא דיבר על מלכות רומא.
טוב,
עכשיו השאלה היא מה יעשה נבוכדנצר עם המידע שהוא קיבל? הרי מעבר לזה שהוא נורא נורא מתפעל ומודה לדניאל ואומר לו אין חכם כמוך וממנה אותו אחראי על כל השרים וכולי וכולי, מה הוא יעשה עם זה?
עכשיו אמרנו שנבוכדנצר הוא ראש הזהב,
זה אומר שניתנה לו איזושהי בכורה,
גם מבחינת האיכות של החומר וגם מבחינת האיבר בגוף.
הוא האימפרטור הראשון,
ומה שהוא יסלול,
רבים ילכו אחריו.
מה הוא יכול לדוגמה לעשות?
הוא יכול לפרסם את שם אלוהותו של הקדוש ברוך הוא ולהיזכר לנצח בתור מנהיג
רב חסד,
שבמשך שנים יזכירו אותו וילכו לאורו והוא יהיה, כן, כמו להגיד האבות המייסדים בארצות הברית, שתמיד מצטטים אותם, וושינגטון וג'פרסון ואדמס,
אלה שחקוקים שם בסלע, שיש שם איזה הר כזה עם המנהיגים שלהם,
שטראמפ גם רצה להיות שם, הוא חשב שהוא ראוי, כן,
ולכן על זה הדרך. יש מנהיגים לאורך ההיסטוריה,
מנהיגים של אומות, לא רק פילוסופים, שאתה אומר, שמע, המנהיג הזה היה מנהיג ראוי,
הוא היה, הולכים אחריו.
בארצות הברית, באנגליה, זה המלך ריצ'רד לב הארי.
הוא ידוע, אחד שהיגן על זכויות העניים וכל מיני, כל מיני מלכים כאלה שנשארו לדורות.
נבוכדנצר היה יכול להיות כזה
אם הוא היה מקבל את החלום. הוא אומר, אוקיי,
אני ראש הזהב, אני לא אהיה כאן לנצח. כנראה, תקופת בני או בן בני,
משהו ישתנה.
אבל מכיוון שאני ראש הזהב, אני צריך להתוות את הדרך לאלה שיבואו אחריי.
לפרסם את אלוהותו של הקדוש ברוך הוא שהוא אלוהי האלוהים ואדוני האדונים ולהיות אדם מוסרי,
אדם מוסרי, מלכות מוסרית,
יושב במצב בני נוח ומצוות האמונה ואז
הוא היה נזכר לדורי דורות.
יש לכם דוגמאות למנהיגים כאלו
שנזכרים לדורי דורות לטובה מאומות העולם?
כורש, כן, כורש, קצת תרשיע בסוף.
מה?
לא, לא שאנחנו זוכרים אותם אלא שהם אישיות מוסרית
עד היום הולכים לאורם.
לינקולן בארצות הברית, זו דוגמה מאוד מאוד מפורסמת. אדם שהוא,
הוא אמר, העבדות היא דבר מושחת, הוא דבר בלתי מוסר, אנחנו נבטל אותה, יצא על זה עם מלחמה.
מלחמת הדרום והצפון, על זה, על העבדות.
הוא גם שילם על זה בחייו.
ולכן יש, בממוריאל הזה יש אנדרטה של לינקולן.
לא כל נשיא קיבל.
הוא קיבל שם אנדרטה ענקית, הוא יושב על כיסא כזה.
מנהיג, אתה אומר, תשמע,
אתה הולך ל... בהחלט על זה הדרך.
מה?
אני לא זוכר כבר גם אז, אני לא יודע מה ההבדלים שאנחנו מדברים.
יכול להיות, לא יודע.
טוב,
מה התגובה של נבוכדנצר?
פרק ג' נבוכדנצר מלכה עבד צלם דידי אב רומא אמין שיטין פתאי אמין שיט
אקימה בבקעת דורה במדינת בבל. תרגום
נבוכדנצר המלך עשה צלם מזהב שישים אמות גובה
שלושים מטר,
שש מטר עובי, שש אמות עובי,
והקים אותו בבקעת דורה במדינת בבל.
מה התגובה,
בועד?
מה התגובה שלו?
אתה אמרת שרק הראש הוא מזהב?
הכל מזהב.
אני הולך לשלוט פה תמיד.
זו התגובה שלו.
הבנתם?
הוא מסרב לקבל את החלום הנבואי. עכשיו,
מה הכוונה? אנחנו תכף נראה איך הוא בעצם,
ברמה הפרקטית ניסה לייצר מצב שבעצם לא יהיה ניתן להדיח אותו.
כנראה, כלומר, נצטרך להבין מה, אבל זה ברור שיש כאן תגובה.
במקום לקבל את החלום האלוקי הוא לא אומר להגיד, אוקיי, אני הראש, אז בואו אני אנסה להיות הראש הכי טוב כדי להנחיל את הדרך אחריי.
נבוכדנצר אומר, הבנתי, זה, זה, אני אתנגד לזה. אני רוצה הכל זהב, אני אהיה הכל.
לעולם מלכותי לא תיפסק.
מה הוא ממשיך לעשות?
ונבוכדנצר מלכה שלח למכנס, לאחשדר פניה,
סיגניה ופחבטה אדרגזריה גדבריה דתבריה טיפתיה וכל שלטון אמת דינתא
למטה לחנוכת צלמא דה אקים נבוכדנצר מלכה". כלומר, הוא שלח לכל נציגויות השלטון שהיו תחתיו לבוא לטקס חנוכת, זה בקעה עצומה, יש שם המון המון מקום.
בעדין מתכנסין חשדרפניה, סיגניה ופחבתא,
אדרגזריה, אגדבריה, דתבריה, דתיפתא וכל שלטוני מדינתא וחנוכת צלמא דהיקים נבוכדנצר, מלכה וכאמין לקבל צלמא דהיקים נבוכדנצר
וכרוז אקרא בחיל, כן כולם התכנסו והכרוז קורא
לכל אמרינא ממאיה ומאיה ולשעיה, הוא קורא בכל הלשונות
בעידנא דתשמעון קל קרנא משרוקיתא קטרוס סבחא פסנתרין סומפנויה נכון חשבתי שזה מילים בלועזית זה מילים בארמית סימפוניה ופסנתר זה מילים ארמיות
וכל זני זמארה
טיפלון וטיסגדון לצלם דאבא דאקים נבוכדנצר מלכה
ומנדי לא ייפול ויסגוד בשטה יתרמלגו אתון ורואה כיתה מי ש...
ברגע שתשמעו את האורקסטרה קרוב הוא הכין שם איזו אורקסטרה עצומה
ברגע שתשמעו את האורכסטרה הזאת היא מנגנת, כולם צריכים ליפול ולהשתחוות. ומי שלא יפול ולא ישתחווה,
אחת דינו להישלח אל הכבשן.
שנייה.
בואו נקרא עוד כמה פסוקים ואז נראה מה קורה כאן. טוב.
כל קבל דנה בעת הזאת בזמלה כדשמין כל עממיה כלקרנה משרקית הקטרס שבחה פסנתרין וכל זנא זמרה נפלים כל עממיה אומיה ולשניה סגדין לצלם דאהבה דאקים נבוכדנצר מלכה.
כן, כולם עשו את זה.
כל קבל דאנה בזימנה קירבו גוברין קסדאין ואחלה קורציון די יהודיה.
היו שם כנראה בתוך הקהל הגדול הזה גם כל מיני סוכני חרש, והם ראו,
היו שם מיליונים,
אבל שלושה אנשים לא השתחוו.
שלושה יהודים לא השתחוו.
אז הלכו להלשין. ענו ואמרים לה נבוכנצר המלך מלכה לעולם יחיה.
אתה המלך שמת פקודה דכל עינש דישמע כל קרנא משרקיתא כתרוס סבכה פסנתרין סימפוניה וכל זילן זימרא יפול ויסגוד לצלם דהבה אומן דלא יפול ויסגוד דתרמא לגו תנורא יקיתא איתי גוברין יהודאין יש אנשים יהודים דימנית יתון על אבידת מדינת בבל שקידמת אותם שדרך מישך ועבד נגוך חניאלים שבע עזריה גובריה אילך לא שמו עליך מה כן זה כמו לא שם עליך כן אז זה לקוח מכאן
כן, הלא שמו עליך, איך אתה אומר מה זה הסלג? לא, זה פסוק בתנ״ך, מה, מה הבעיה, אני...
לא שמו עליך מלכתיהם,
לאלהך לא פלחינו לצלם דעה ודאקימות לא סגדין. בואו נעצור כאן, מה יש כאן?
בואו נתחיל מהסוף.
ואחרי שנתחיל מהסוף אנחנו נבין היטב, אל נכון, מה יש כאן באמת.
למה חנניה, מישאל ועזריה לא השתחוו לצלם הזה?
למה?
כי הם היו יהודים ו...
ועבודה זרה. אומר בועז, עבודה זרה.
הגמרא בפסחים אומרת,
דרשה בשם
אישיות מאוד מעניינת שקוראים לה תודוס איש רומי.
אז שואל תודוס איש רומי, מה ראו חנניה מישאל ועזריה שלא השתחוו לצלם?
אז הוא אומר, נשאו קל וחומר מצפרדעים.
ומה הצפרדעים,
שמה, שהם לא מצווים על שום דבר, קפצו לאש?
אנחנו, שמצווים על קידוש השם, על אחת כמה וכמה.
אז שואלים כולם, אם זה עבודה זרה,
אז מה צריך קל וחומר מצפרדעים? מה זה הלימוד הזה?
עבודה זרה, כמו שלמדנו, מסכת סנהדרין,
זה איסור, ירק ואל יעבור, בוודאי בפרהסיה,
מה שתדבר.
ולכן חייבים להגיד שהצלם הזה לא היה לעבודה זרה.
הוא לא היה לעבודה זרה.
כלומר, זה לא שנבוכדנצר בנה פסל ואמר זה אלוהים.
הוא בנה פסל בדמותו,
והוא אמר, אני לא אומר שאני אלוהים,
אבל אני אומר שתכבדו אותי כמו אלוהים.
בסדר?
זה היה פסל שעשוי לכבוד.
ולכן כולם,
חוץ מחנינם ישאל ועזריה, כולל מי?
כולל היהודים, השתחוו לפסל.
הגמרא הרי במסכת מגילה אומרת
למה התחייבו ישראל שבאותו הדור במגילת אסתר כליה, באחת מהדעות בגמרא, כי השתחוו לצלם.
אם זו עבודה זרה, אז א', איך יכול להיות שהם השתחוו, ב', למה כופר להם?
אז הגמרא אומרת, זה לא היה לגמרי צלם לעבודה זרה.
אז אם כך, מה התוכנית
של נבוכדנצר? מה הסיפור שלו?
אז כדי להבין את התוכנית של נבוכדנצר,
אנחנו צריכים לנסות להבין, הרי התוכנית הזאת היא מזכירה לנו אחד לאחד, את מי?
את מה?
את
איזה מבנה גבוה נבנה בבקעה, בדורה, בבבל?
מגדל בבל. מי בנה את מגדל בבל?
נמרוד. בואו ננסה להבין מה עשה נמרוד,
ואז נבין מה עשה נבוכדנצר.
כתוב במגדל בבל, באי כל הארץ,
שפה אחת ודברים אחדים.
מה הכוונה באי כל הארץ? לכאורה, מה הבעיה? אחדות.
ואז הם יוזמים,
עשיית עיר, הוא מגדל בתוכה, וראשו בשמיים, פנפוצות מן הארץ, ומגיע הקדוש ברוך הוא ומפזר אותם.
אז כולם מפרשים שם, גם הנציב, יש שם פירוש נפלא מאוד של הנציב.
הוא אומר, שפה אחת ודברים אחדים זה לא אחדות.
זה לא אחדות.
זה שפה של איש אחד שהשתלט על כולם.
נמרוד מייצר רק את השפה שלו, והוא דואג שכולם ידברו רק את השפה שלו. יש רק שפה אחת שניתן לדבר אותה, וזו השפה שלו.
הוא לא הופך את עצמו לעבודה זרה עדיין,
אבל הוא דואג שכל כך יכבדו אותו כך שלא תיתכן שום ערעור על החוכמה שלו, על התבונה שלו, על ה... כלומר זה כבוד
לבשר ודם, הוא לא טוען שהוא אלוהים,
כבוד לבשר ודם, אבל הכבוד הזה הוא בקצה הכי הכי אחרון כך שהוא לא מאפשר לאף אחד לשאול שאלה, לערער וכולי. דבר דומה מאוד למה שקורה היום אפילו בקבוצות יותר קטנות של כתות,
נכון?
מה עושה ראש כת?
מה, ראש כת טוען שהוא אלוהים? לא.
הוא אומר, אני יודע מה טוב לכם, אני מבין מה נכון לכם, כך צריך לדבר, זו השפה.
אם תעשו את זה יהיה לכם טוב, אם לא תעשו את זה, מה יהיה לכם?
יהיה לכם סנקציות.
ברגע שמישהו מתחיל לדבר נגד ראש הכת, מיד כאילו מאיימים עליו, מבודדים אותו,
מפלים אותו.
כי ראש הכת תמיד יודע, הוא תמיד צודק, הוא תמיד נכון, הוא קשור לכל מיני כאלה.
וכתות יש לנו גם היום, לא צריך ללכת עליו, נכון?
מה הדינמיקה הפסיכולוגית שגורמת לאנשים להצטרף לכתות
ולא להבין שמנצלים אותם וכל זה, וכולם שפה אחת ודברים אחדים, זה מסוכן מאוד.
אימונה עיוורת, כן.
אז חלק מעשיית הכת,
הקבוצה הזאת, אצל נמרוד, זה לשים את כולם בעיר,
ובעיר יותר קל לך שפה אחת ודברים אחדים, ככה בכפר, ההוא פה, ההוא שם, בעיר כולם אפשר לייצר,
מי שרוצה להבין את זה אפשר לראות מה קרה אצל הנאצים,
בסדר? איך אדם אחד, מנהיג אחד,
הוא לא אמר שהוא אלוהים.
את זה הוא לא אמר.
אבל ייחסו לו כישרונות מאוד מאוד מיוחדים,
והוא לא טועה אף פעם,
והוא לא זה, ומיליונים הלכו אחריו. 80 מיליון גרמנים הריעו לו, נשבעו בשם שלו. כשפגשת מישהו ואמרת לו שלום, זה היה בשם של המנהיג.
זה הדבר הכי קרוב, וזה קרה בתקופה שלנו, לא קרה אז, זה קרה בתקופה שלנו, שיש מדע, ואנשים רציונליים, ו-80 מיליון גרמנים נהו אחריו.
מכירים את הניסוי הידוע בארצות הברית, הנחשול, The Wave?
מכירים את זה?
עשו על זה סרט, כן.
הכי קל וגם הכי גס לעשות עבודה זרה, אבל נבוכדנצר לא עושה עבודה זרה,
הוא לא משייך כוחות אלוהים לפסל,
אלא הוא משייך לעצמו כוחות אלוהים, כאילו הוא עשה את עצמו עבודה זרה,
סוג של, בסדר?
בדורות האחרונים סטלין שמש העמים,
המורה הגדול, אף פעם לא טועה,
היטלר,
שמש העמים, אף פעם לא טועה,
גם כשהקצינים שלו אמרו שהוא טועה,
אבל לאף אחד מהם לא היה את האומץ לצאת נגדו.
וכן ה... מה?
כן.
אחד ההסברים לעשיית מגדל, יש כל מיני הסברים לעשיית מגדל בבל.
הסבר אחד, הכי פשוט, הכי פשט, למה הם עשו את מגדל בבל? מה הסיבה?
להתגונן מהמבול.
הם אומרים, אנחנו, אם יגיע עוד פעם מבול,
אנחנו נבנה מקום גבוה, כמה היה המבול?
כתוב שהמים היו 150, נכון? 50 אמה מעל ה-25 מטר, המים הגיעו.
נעשה מגדל שהוא גובה 200 מטר, אם יהיה מבול נעלה למעלה, ונשרוד.
רק קבוצה קטנה כמובן.
זו אפשרות אחת. אפשרות שנייה,
שנמרוד רצה איזה מגדל גבוה כזה,
שעליו יוכל לטפס
ולדבר אל העם מלמעלה,
תוך כדי שהעננים ככה עופפים אותו,
וקרני השמש חודרות, והוא ככה,
זה ייחס לעוד איזה מידה של אלוהות.
זה מה שעושה נבוכדנצר.
כלומר, התגובה של נבוכדנצר לחלום שהוא חלם, ודניאל פירש אותו, במקום שתהיה לו תגובה של ענווה.
כמו לדוגמה,
אם נשווה את זה,
זה אחד הפרקים המופלאים ביותר בספר שמואל, לדעתי.
דוד המלך רוצה לבנות את בית המקדש.
הוא קורא לנתן הנביא, אומר לו, אני רוצה לבנות את בית המקדש. מה נתן אומר לו?
תבנה. תבנה. כל אשר בכוחך, עשה.
ככה נתן הנביא אומר לו.
ואז,
ואז בלילה,
הקדוש ברוך הוא נגלה למי?
לנתן הנביא, ואומר לו, תשמע, לך תגיד לדוד,
זה לא עסק, הוא לא יכול לבנות בית המקדש, מדוע?
בגלל שהוא שפך דמים רבים לפניי.
אבל אז הוא אומר לנתן,
לך תגיד לדוד,
זה פרק ז', כן?
תגיד לו שהמלכות שלו תהיה נצחית.
עכשיו,
זו בשורה הרבה יותר גדולה מאשר בנית בית המקדש.
הרבה יותר גדולה.
בית המקדש, טוב, לא דוד יבנה, שלמה יבנה.
אבל כשהקדוש ברוך הוא כורת עם דוד ברית על מלכות נצחית,
כלומר, לעולם, עד ימינו אלו,
המלך המשיח יהיה מזרעו של דוד, וואו.
איך דוד מגיב הבשורה הזאתי?
ניגש עליה אחר כך.
ניגש עליה אחר כך.
הוא לא שמח.
הוא הדגיש כמה הוא לא ראוי.
מי אני?
ויבוא המלך דוד ה' לפני ה' ויאמר,
מי אנוכי אדוני אלוהים ומי ביתי כי אביא אותני עד הלא
כאילו כשהוא מקבל את הבשורה הזאת במקום חלילה להתמלט בגאווה הוא מתבלב בתחושה שאיתי?
אתה כורת ברית נצחית? הוא לגמרי שפל לחלוטין
ותקטן הזאת בעיניך אדוני אלוהים ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק
ומה יוסיף דודו לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדוני אלוהים? בקיצור
הוא לא מבין מאיפה הדבר הזה
הוא מודה והוא מרגיש מאוד מאוד לא ראוי
מתפלל שהוא יהיה ראוי
אוהל וברך את בית עבדיך להיות לעולם לפניך, כי אתה אדוני אלוהים דיברת עם ברכתך יבורך בית עבדיך לעולם. תהיה תגובה.
נבוכד נצר, כשהוא מקבל את הידיעה שהוא יהיה זמני, הוא מנסה לשנות אותה.
מה הדינמיקה לשנות אותה? הוא אומר, אם אני אצור מצב תרבותי שבו אף אחד לא יוכל לחשוב אחרת, לדבר אחרת,
לזוז אחרת, כולם אני אשעבד אותם לצורת חשיבה מתוונתת מסוימת,
לא יוכלו להפוך אותי.
עכשיו, כדי, לא יכלו להחליף אותי, וכדי להבין איך זה,
אני רוצה להפנות את תשומת ליבנו לאימפריה הקומוניסטית שהייתה 70 שנה.
מה היה, כשבסוף מלחמת העולם, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה הייתה ועידה שנקראה ועידת ילטה.
התכנסו שם, באו שם רוזוולט, צ'רצ'יל וסטלין,
אבל סטלין הגיע מוכן.
רוזוולט כבר היה ככה חולה וזה,
חלושס,
צ'רצ'יל היה גם כן עם הלשון בחוץ כבר וכל זה,
סטלין הגיע מוכן, קודם כל הוא הגיע, הייתם מלא סוכני חרש שהאזינו לכל מי שזז
והוא בא לקחת
והוא לקח את חצי אירופה
ומייד אחרי הוועידה הזאת, מה?
הוא לקח לא רק את מה שהוא כבש, מייד אחרי הוועידה הזאת
אמר צ'רצ'יל מסך ברזל ירד על אירופה, למה?
כי כדי לשכנע, מה הדבר שהכי יכול לאיים על התפיסה הקומוניסטית?
מה?
שאנשים ישמעו ויהיה להם למה להשוות.
אבל אם אני אצליח ליצור מצב שבו אף אחד לא יכול להשוות לשום דבר,
אז זהו, אז כאן הכי טוב, אתה חי בגן עדן של שוטים ונגמר הסיפור.
ועוד פעם, רבותיי, זה לא קרה בהיסטוריה הרחוקה, זה קרה בזמננו,
זה קרה בתקופתנו.
אנשים, עשרות מיליוני אנשים חיו בכלא תרבותי,
ברמה ששיבשו את שידורי הרדיו מבחוץ,
הם לא יכולו לשמוע שום דבר,
אי אפשר היה לצאת משם, מי שיצא גם הגיעו אליו.
הכל היה תעמולה,
תעמולה.
יש בדיחה כזאת שהיה, אתה יודע, יש אולימפיאדות, אז נפגשים.
אז היה אולימפיאדה שהיה תחרות בין רץ סובייטי לרץ אמריקאי, והרץ אמריקאי ניצח.
אז בעיתון הסובייטי קראו לו פראבדה, כתבו שבתחרות,
בתחרות אולימפיאדה הגיע רץ חבר סובייטי במקום שני,
ורץ אמריקאי הגיע במקום אחד לפני האחרון.
הכל אתה יכול סובב,
הכל אתה יכול לסובב.
אז אחד הדברים המזעזעים ביותר, הכי מזעזעים,
זה היה אסון צ'רנוביל.
שמעתם על האסון הזה?
המהנדס שם של הכור עשה שם איזה בדיקה כלשהי,
וטעו שם באיזה משהו, ופשוט הכור התפוצץ,
וכיפת הכור התבקעה ונפלה פנימה,
ושוחררה שם קרינה רדיואקטיבית מטורפת.
אלה שגרו באזור, בצ'רנוביל ובעוד עיר ליד,
הם ידעו על זה מקרובי משפחה שלהם,
שגרו בארצות הברית ובשוודיה.
כלומר,
זיהו בשוודיה ענן רדיואקטיבי עצום שנפלט,
אז במערב התחילו לדבר על זה והם עדיין לא ידעו.
אלה שגרים ליד עדיין לא ידעו מכלום.
התקשו אליהם, תגידו, הצליחו להגיד, אתם יודעים מה קורה? לא ידעו משום דבר, לכן המשיכו לגור שם, וכמובן, אחרי זה התוצאות הן היו נוראות ואיומות.
הצליחו ליצור עולם סגור. כמובן, אתה לא יכול לסגור משהו הרמטית לאורך הרבה מאוד שנים, אז זה כעבור 70 שנה.
מי שזוכר,
היה שיר,
היה שיר
שיצא בערך בתחילת שנות התשעים,
שמונים ותשע, תשעים, שבריטון מאוד התחילה להתפרק, והשיר היה נקרא Go West.
Go West, כאילו כל ה...
ואני הייתי אז ב-94,
95' הייתי ברוסיה הלבנה.
רוסיה הלבנה אז קיבלה, בדיוק כשהגעתי,
היא קיבלה עצמאות מברית המועצות.
איפה שלא הלכתי, שרו את השיר הזה.
כאילו, כאילו, כמו צמאים לחופש.
אבל זו דוגמה לאיך אתה יכול לייצר תרבות שבה אף אחד לא יכול לחשוב אחרת.
כולם אותו דבר, ואז ממילא הכל בסדר, הכל ימשיך, הכל כרגיל. ימות סטלין, יבוא חרושצ'וב, ימות חרושצ'וב, יבוא ברז'ניאל, ימות ברז'ניאל, יבוא אנדרופו, ימות אנדרופו, יבוא צ'רננקו היה אחד. כולם זקנים, היו סנילים חלקם.
אחרי צ'רננקו היה, לא יודע מי, בסוף הגיע גורבצ'ו, ואז כאילו זה... ועד היום, רוסיה,
פוטין מתנהלת לא רחוק משם.
כלומר, אתה מצליח לייצר, ברוסיה זה כבר... ברית המועצות זו הייתה דוגמה קלאסית לאיך אתה יכול לגרום לכך שלא יהיו שינויים.
זה מה שמנסה לעשות, גם למרוד וגם לבוכדנצר. אז זה לא עבודה זרה,
אי אפשר להגדיר את זה בהלכות עבודה זרה, עבודה זרה קלאסית, ולכן אולי רוב היהודים אמרו, אוקיי, זו לא עבודה זרה, הוא לא טוען שהפסל הזה יש לו
תכונות של אלוה אז אני יכול להשתחוות, אבל זה להפוך בשר ודם לכמעט עבודה זרה.
כמעט.
כמעט.
נכון.
לכן הסובייטים הם חונטים את המתים שלהם
במוזולאומים.
את סטלין, את לנין וכולי וכולי.
אתם מבינים מה קורה?
המנהיג העליון לא יכול לטעות.
גם אצל היפנים זה היה ככה, קיסרי רואיטו, הוא היה מבחינתם הבן של אלוהים, ולכן הוא הביא אותם עד אובדן כמעט במלחמת העולם השנייה, כי אין אפשרות שהוא יטעה ואין אפשרות שאנחנו ניכנע ועד ש...
זה מה שקורה כאן.
זה לא עבודה זרה,
אבל זה מאוד מאוד קרוב להפוך בשר ודם לעבודה זרה.
וזה התוכנית של נבוכדנצר ושל נמרוד, למנוע אפשרות
שאי פעם מישהו יחליף אותי.
איך יחליף אותי?
אני דואג מה ילמדו בבתי הספר,
אני דואג מה יהיה אופי השיחה, מה יהיה הסגנון,
אני דואג שלא ייכנס שום דבר מבחוץ, אני אשלט על כל המרחב כולו, נגמר הסיפור.
חינוך מחדש קוראים לזה.
בברית המועצות היו שיעורים במערכת השעות,
שיעורים באתאיזם.
מה? כן.
לא, אבל יש חברות שיש להן תרבות ארגונית של
לעודד שאלת שאלות, תמיד תאתגרו, כמו בצבא,
תמיד תאתגרו,
תמיד תשאלו שאלות, אולי לא אני צודק.
מצוין.
עכשיו, ברגע ששאלת שאלה,
מה?
אתם יודעים, בברית המועצות
היה יהודי חשוב מאוד,
נפטר עליו השלום, אריה קרול, מי שכאן שמע את השם הזה פעם.
יהודי מסעד, קיבוץ סעד,
מתלמידיו הנאמנים של בן גוריון.
בקיצור, איש גדול, איש אריה, לא סתם קראו לו אריה, אריה.
אז הוא המון שנים עמד בראש לשכת הקשר, נתיב, היה אחראי על כל הפעילות החשאית.
כל דבר היה, הלך לבן גוריון.
כשאנחנו יצאנו לשליחות, אז הוא הביא לנו כל מיני שיחות,
ותיזהרו שעוקבים אחריכם. כאילו, הכל היה אצלו בחור צעיר.
כשחזרתי, היה לי איזה קטע, נעלם לי, היה סכום כסף שנפל לי.
אז דיווחתי שנעלם לי סכום כסף. אתה בטוח שלא פרצו לך הקגב אל הדירה,
לקחו לך את הסכום, הכל היה אצלו חשאי כזה, ו...
אז אה...
כן.
אז זה כאילו, אתה, ברור שאתה לא, אין פה,
היכולת לייצר שפה כזאת היא בעצם מונעת אפשרות שבכלל יהיה מרד.
זה מה שמנסה לעשות.
נבוכדנצר,
סטלין,
היטלר,
וכן על זה הדרך.
זהו.
זה מתחיל מי נמרוד?
יש המון המון דמיון בין מגדל בבל לבין האימפריה הקומוניסטית.
לדוגמה, היחס האפסי לחיי אדם.
יש פרויקט,
צריך לעשות אותו לא משנה כמה ימותו בדרך,
העיקר שנעשה אותו.
כן?
כן.
ראיתי ראיון עם איזה,
פה בארץ היה בשנות ה-20 היה גדוד העבודה.
גדוד העבודה על שם טרומפלדור.
של אנשי העלייה השלישית הם היו חלוצים נלהבים.
בגדוד העבודה היו לו שני מנהיגים, אחד קראו לו דוד הורביץ, השני קראו לו משה בלקין.
והיה שם ויכוחים אידיאולוגיים ביניהם,
כי חלק מגדוד העבודה רצו שכל ארץ ישראל תהיה באידיאלים האלו.
וזה לא היה מספיק קיצוני,
אז בלקין ירד עם חלק מגדוד העבודה וירדו לברית המועצות,
להקים שם את האידיאל הקומוניסטי השלם, השיתופי, בחצי האי קרים.
עד כדי כך.
כולם מתו. כל מי שירד לשם מתו, נהרגו בתיאורים, כולל בלקין עצמו,
נהרג ב-38' כשהוא עשה ברית נעל, הבן שלו תפסו אותו.
אחד חזר, וראיתי ראיון איתו, קוראים לו יהודה משהו,
יהודה כהן, אני לא זוכר את השם שלו, המשפחה,
יש איתו ריאיון.
אז אמרו לו, למה חזרת?
אז הוא אומר, הגעתי לשם
וראיתי שחיי אדם שווים שם כקליפת השום-כלום.
אז אמרתי, אז מה יש לי לחפש עם האנשים האלה? אני רוצה רק דבר אחד, רוצה הביתה, רוצה לישראל, לא רוצה כאן.
הבנתי שאין שם שום ערך לחיי אדם, אתה רק משרת איזה...
והדוגמה הכי קלאסית לדבר הזה,
כל מי שמגיע לאוקראינה,
כל מנהיג שמגיע לאוקראינה לביקור רשמי,
מה הוא מקבל בשדה התעופה, אתם יודעים?
מה הוא מקבל?
עם לחם.
לא,
עם לחם.
למה?
זכר לשנות הרעב הגדולות,
שנהרגו שם מיליונים באוקראינה ברעב,
ולמה היה רעב?
כי סתם הם החליטו שברית המועצות תעבור ממדינה חקלאית למדינה תעשייתית.
אז הוא הלאים את כל החקלאות,
לקח את כל התוצרת החקלאית ופשוט מכר אותה,
לא השאיר להם אפילו אוכל או אכול, בכסף שהוא מכר הוא בנה מפעלים וייצר בסוף אטומים.
אבל מיליונים מתו ברעב.
מיליונים.
אשתם מתו ברעב שם.
אז זכר השנים הללו הם היו מקבלים, כל מי שמגיע מקבלים אותו עם חתיכת לחם.
זה נקרא חיי אדם שווים כקליפת השום.
מיליונים. הוא רוצח המונים יותר גדול מהיטלר אולי אפילו אומרים. סטלין.
מבחינת האנשים שהוא רצח.
זה המנהיגים.
זה הרצף.
זו עבודה זרה? האם אפשר להגיד שסטלין הוא עבודה זרה? הוא לא עבודה זרה.
אבל הוא הביא את הסגידה אליו לרמה כזאת שאתה אומר,
מישהו צריך למרוד בזה.
מישהו צריך למרוד בזה.
זה האירוע, תראו את האירוע, בואו נחזור אל האירוע המתואר כאן, זה יהיה הרבה יותר ברור מה הוא עושה בעצם.
הוא מארגן פסל זהב, עושה המון המון רושם, זו עוצמה בלתי רגילה,
זה כמו המצעדים הצבאיים,
שאתה רואה את העוצמה הצבאית הבלתי נגמרת,
עוזר פסל מזהב,
כולם מגיעים,
כל המנהיגים, יש מוזיקה קבועה,
כולם משתחווים,
ובזה הרגע אתה מפיל איזה מין אימה כזאת,
שאתה אומר, מי שלא ישתף פעולה עם הבון-טון של המנהיג, הוא במקום להרוג אותו. זהו.
אז דור,
שני דורות, וכבר אנשים יאבדו את אופי החשיבה העצמאי שלהם.
שלושה מקלקלים את החגיגה.
שלושה יהודים.
מה יש לפחד משלושה יהודים?
מה יש לפחד?
ההיסטוריה סיפקה לנו כמה וכמה דוגמאות
לכך שדיקטטורים מבינים היטב את עוצמתו של יחיד אחד שמצליח.
כי אם אחד הצליח,
אז למה לא אני?
אם הוא הצליח, אולי גם אני יכול.
זה נותן רעיונות לאחרים.
השיטה החביבה על המשטר הקומוניסטי הייתה להעלים אנשים.
בכל בניין היה גר פוליטרוק.
ככה.
שומע על מה הדיירים מדברים ביניהם, אם מישהו היה מדבר יותר מדי דברים,
למחרת הוא לא היה,
פשוט נעלם.
לקחו אותו, משטרה, חקירה, סיביר, 15 שנה, זהו.
ככה אתה מטיל אימה,
טרור.
אמרת בטעות איזה משהו, נגמר הסיפור.
אז אני לא יודע אם זו דוגמה מלאה,
כי עמלק זה סיפור אחר קצת.
כאילו ההוראה של התורה כנגד עמלק זה הוראה איך להתמודד עם ארגוני טרור בעיניי.
בעיניי.
אבל אין לה חינם, יכול להיות שיש בזה איזה צד.
כאן,
כאן, כאילו,
אתה אומר, מה המלך,
השתחוו מיליונים, מיליונים השתחוו, השלושה היהודים לא השתחוו, מה אתה עושה מזה עסק גדול?
לא.
איך התחיל מה שקראו האביב הערבי?
זוכרים?
היה מרידות ב...
אחד בתוניס
שרף את עצמו,
ואז ההמון שם הגיע,
והמלך שם, לא זוכר איך קראו לו, איזה מוחמד משהו, ברח.
ברגע שהוא ברח זה נתן המון המון, זה היה הפעם הראשונה בהיסטוריה של הערבים
שמלך בורח כתוצאה ממרד.
ואז זה נתן רעיונות לאלה בלוב ומרדו בקדאפי ואז במצרים, האחים המוסלמים ואז בסוריה.
יש כאלה שאומרים שהסיפור עם שרנסקי,
העובדה שהיה יהודי שהתעקש ובסוף
הם נשברו בגלל לחץ ציבורי.
שרנסקי שוחרר ב-86'
אם אני זוכר נכון,
וברית המועצות התחילה לקרוס ב-89'-90'.
זה נתן המון המון כוח ורעיון לכל אלה שחשבו.
אחד, מישהו אחד עושה מעשה,
זה בסיטואציות כאלה זה יכול להתפשט מהר מאוד.
אז לכן נבוכדנצר יודע היטב.
ותשימו לב,
כבר בתוך האירוע הגדול יש מספיק מלשינים
כדי להגיע לשלושה יהודים, סך הכול שלושה יהודים.
בכל אופן.
יפה, יפה.
עכשיו, מה שאתה אומר, מציף שאלה, למה הם לא התחמקו?
מה, אכלו אולי לא להגיע וכל זה, זה נראה שהם בחרו להגיע,
כמו שאומר תודוס אישרומי, נסוק על בכל מיני צפרדעים כדי להגיד,
וזו אמירה יהודית לכל אורך הדורות, אנחנו בחיים לא נשעבד את עצמנו לבשר ודם.
כן, נכון. כלומר, שמירת הזהות החירותית שלנו, גם במחיר של החיים עצמם.
אז כן, שלושה יהודים זה גורם מאיים.
אם אני מקביל את זה, חוזר חזרה למגדל בבל,
כולם משתחווים לנמרוד. יש רק אחד, מי?
אברהם אבינו.
אבל נמרוד יודע טוב מאוד שמאברהם הזה יכולה לצאת מהפכה, ולכן הוא מלכים לשרוף אותו.
לזרוק אותו לכבשן האש.
ומרדכי לא יכאב ולא ישתחווה.
עוצמתו של היחיד,
עוצמתו של מנהיג אחד או אדם אחד שהוא עומד ולא נשבר,
וכתוצאה מן הדבר הזה יכולים להתפתח נכון.
כן, גרונר, דב גרונר.
אז זה מה שקורה כאן.
כן?
עכשיו אני רק אגיד את זה,
זה בעצם המהות של ההתמודדות עם הגלות.
עבודה זרה זה הבעיה הקלה, אפשר לקרוא לזה ככה.
ההתמכרות,
בוא נגיד ככה,
מה שקורה כאן,
מה שקורה כאן ילך ויתעצם במגילת אסתר.
העובדה שעם ישראל כולו משתתף בשפה החשוורושית,
הולך לסעודה, נהנה מהסעודה, מדבר את השפה, כאילו הם כבר נטמעו תרבותית.
אנשים כאלה, שתרצה להחזיר אותם חזרה לארץ ישראל, לא יהיה את מי להחזיר.
אז מה, הם עובדי עבודה זרה? הם לא עבדו עבודה זרה.
הם לא עבדו עבודה זרה, חלילה.
גם הסעודה הייתה כשרה שם, הם פשוט נטמעו תרבותית לחלוטין בתוך כל ההוויה החשוורושית.
כל ההוויה החשוורושית היא בעצם,
טבעו בתוכה. זה מה שמנסה נבוכדנצר לעשות.
אז אם כך, מבחינת נבוכדנצר,
התגובה שלו לחלום היא תגובה של גאווה. אני רק הראש, אני אהיה הכול.
התוכנית המבצעית שלו, הפרקטית, היא לייצר מצב שבו אף אחד לא יוכל להציב לו אלטרנטיבה.
לא מחשבתית,
לא שלטונית, הוא יהיה כל כך דומיננטי שזה יהיה נעול.
אף אחד לא יוכל,
הוא נשען על פעולות קודמות שעשה נמרוד,
אבל עוד פעם באים היהודים ומקלקלים את החגיגה.
שלושה יהודים שמסרבים להתפעל מהמנהיג הזה,
ומסרבים להשתחוות לו,
מסרבים עם זה, ולהגיד לו, אנחנו לא בדיוק שמים עליך, יש לנו ערכים אחרים.
אתה יכול להיות מלך חרוב, אנחנו נכבד אותך מאוד, אבל לעולם לא נסכים להיות חלק מהאישור קו הזה.
ואני מוכן לצער ביותר אחד שמבין דבר אחד או שניים במנהיגות,
מחליט
לחסל את הבעיה כשהיא עוד קטנה.
כן, להרוג את חנינה משאל ועזריה, כמו שהוא אמר,
בכבשן האש.
מה נעשה איתם בכבשן האש?
מי הציל אותם ואיך הם ניצלו? נראה בעזרת השם בשבוע הבא, חיזקו וירצו.
