"לא יאומן" – כתיבת מגילת אסתר במחנה בוכנוולד בעיצומה של השואה!

לא יאמן אבל יעקב שוורץ כתב מגילת אסתר בשואה. יעקב, שהיה חסיד גור מפולין, נלקח בזמן השואה למחנה הכפייה זוננברג. הוא איבד קרובים וחברים, אבל לא את אמונתו. בחג החנוכה אחרי שהדליקו נרות מחוטים שתלשו מהבגד, הציע לו חברו מה דעתו על כתיבת מגילת אסתר. יעקב לא האמין שיחיה עד פורים, אבל התחיל במלאכה. הוא זכר שנשאר לו דיו מהתקופה שבה כתב את מספרי האסירים על לוחות העץ שעליהם ישנו. הוא לקח חתיכת קש ממזרן ישן, והשתמש בו ככלי כתיבה. גם את גליל הנייר השיג בדרך לא דרך ממפעל התחמושת שבו עבדו. אחרי שעות של עבודת פרך והליכת קילומטרים בשלג הוא היה חוזר לצריף וכותב את פסוקי המגילה על "שולחן" מקרש שהרכיב ליד החלון, בעוד חברו מעיר אותו כשראשו נשמט מרוב עייפות. אותו חבר גם ניגב את גלידי השלג שהצטברו על החלון, כדי שטיפות לא ייפלו על המגילה. לקראת פורים סיים יעקב שורץ את כתיבת המגילה והשמועה עברה בקרב האסירים – יש במחנה מגילת אסתר! רב שהיה ביניהם התבקש לעשות הגהה ובהחזיקו אותה בידיו פסק, וידיו רועדות, שזו המגילה הכשרה ביותר שראה בכל חייו. ההתרגשות הייתה עצומה והאסירים קראו בערב ובבוקר את סיפור ההשמדה וההצלה, הדאגה והשמחה.
"לא יכולנו לדפוק ולהרעיש בעת קריאת 'המן', אבל ידענו בדיוק מיהו המן בדורנו", סיפר יעקב. המגילה נשמרה בקופסת מתכת קטנה, שהכין בהכרת תודה אחד מאסירי המחנה ויעקב, שלא האמין שישאר בחיים כדי לספר, חרט על הקופסה למען הדורות הבאים שימצאו אותה: "מחנה שבויי חינם זוננברג שנת תש"ה, מגילת אסתר, נכתבה על ידי יצחק יעקב שוורץ מלודז'".
יעקב שרד, עלה ארצה באניית מעפילים, הקים משפחה בתל אביב, וכל נכד שלו קיבל ממנו במתנה לבר המצווה מגילת אסתר מהודרת, שהוא בעצמו כתב.