פרשת השבוע הזה היא פרשת ראה: “ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה – אשר תשמעו אל מצוות ה’…”
עם ישראל מצווה לקבל על עצמו בכניסתו לארץ את דברי הברכה והקללה במעמד מיוחד: מעמד הר גריזים והר עיבל שליד העיר שכם, עירו של יוסף הצדיק. הבחירה שלנו בברכה היא בחירה בחיים: “ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך”. מדוע? משום שמצוות ה’ נוכחות בכל תחומי החיים.
כדי להמחיש זאת, פרשת ראה מדברת באריכות על שלושה נושאים. הראשון – שייך לחברה ולתרבות: משה רבנו מדבר על אמונות מקולקלות וניסיון של גורמים שליליים בחברה להסית ולפתות אותנו ללכת אחריהם.
הנושא השני עוסק בנושא קיומי אלמנטרי הרבה יותר: באכילה, המאכלים האסורים והמותרים לנו, ויותר מכך – מה ראוי להיכנס למאוויים הקולינריים שלנו, ולמי עוד חשוב לדאוג לצרכיהם, שלא יחסרו להם מזון ופרנסה: העניים והלויים.
והנושא השלישי הנדון באריכות בפרשת השבוע הוא מעגל השנה, עם כל המועדים והחגים שלנו. במסגרת זו התורה מצווה על מצוות שמיטת הכספים בנוסף לשמיטת הקרקע, ומזהירה אותנו מלהימנע להלוות מחשש להפסד הכסף: “נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ, כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלוֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ”.
