"אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלקיכם"

"אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלקיכם" (דברים כט ט). רש"י מביא מדרש אגדה: "למה נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות (-שבפרשה הקודמת), לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים חוץ ממ"ט קללות שבויקרא הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו? התחיל משה לפייסם: 'אתם נצבים היום' הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה והרי אתם […]

פרשת נצבים

בחלק הראשון של "נצבים"" אנו נפגשים בקשר שבין הכלל והיחיד. מתוארת תופעה של הפקרות של אדם מישראל – "איש… פֹּרה ראש ולענה". ביסודו" בשורשו" היחיד הזה – בכל המצבים – שייך לקדושה האלוקית של כלל ישראל" למערכה הציבורית הלאומית הקדושה בהחלט" אולם זה הצד הנסתר. "הנסתרֹת לד' אלקינו". הצד הנגלה הוא – "הנגלֹת לנו ולבנינו […]

אתם ניצבים לפני ראש השנה

דבר תורה קצר לפרשת ניצבים פרשת ניצבים היא פרשה של חיבורים: "אתם ניצבים לפני ה' אלוהיכם" ראשיכם זקניכם" שוטריכם – כל איש ישראל". היכולת לחבר בין כוחות שונים ובין אנשים שונים היא באמצעות ברית – "לעברך בברית ה' אלוהיך". ברית היא קשר ייחודי. הקשר בין בני זוג נקרא 'ברית נישואין'" כלומר יש בינינו קשר אינטימי" […]

אתם ניצבים היום – כולכם

עומד האדם מישראל ימים ספורים לפני יום הדין ושואל את עצמו – איך אכנס ליום הזה? הרי זכויותיי מעטות" וחטאתי לנגדי תמיד ואני" אנה אני בא?. אומרת לו התורה: אתם ניצבים היום כולכם" העצה היא על-ידי כולכם. כלשון המדרש בתנחומא על הפסוק הזה "מה היום מאפיל ומאיר אף אתם בזמן שאפלה לכם אני מאיר לכם" […]

התשובה אל עצמו

"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ." הרמב"ן ביאר פרשייה זאת […]

ברית ד' עם ישראל / ממשנת הרצי"ה

פרשת "נצבים" היא המשך של "כי תבוא". לומדים זאת מדברי קודשו של הרדב"ז שנשאל למה הקללות של פרשת "כי תבוא" מסתיימות בדבר לא טוב" הרי צריך לסיים בדבר טוב; כמו הקללות של "בחוקותי" שמסתיימות ב"וזכרתי להם ברית ראשונים… להיות להם לאלהים" אני ד'". פה הסיום נורא ואיום: "והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות". משיב הרדב"ז שאין […]