שחרור ובניין ירושלים

יום שחרור ירושלים והר הבית בכ”ח באייר זכה להיקרא “יום ירושלים”, יום שבו הכריז מוטה גור ע”ה “הר הבית בידנו”. האומה כולה בארץ ובתפוצות, התאחדה כאיש אחד בלב אחד – סוף סוף זכינו לשוב הביתה  כהכרזתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל בכותל ביום השחרור: “שבנו הביתה, ומכאן לא יזיזו אותנו” . להבדיל, יש מי שקראו יום ירושלים לחורבן ירושלים ככתוב “זכור ד’ לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה” (תהילים קלז ז).

יש החוגגים את שחרור ובניין ירושלים, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, יש השואפים להחריב את ירושלים ח”ו, כשם שהחריבוה נבוכדנאצר וטיטוס, בבית ראשון ושני.

כנגד שאיפתם של אויבינו להחריב את ירושלים, העם היהודי לדורותיו בכל מקום ובכל זמן מכריז “אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי” ואין אנו מסתפקים בהכרזה אלא עולים אליה ובונים אותה לתלפיות ממש.

נכון לעכשיו, אשרינו מה טוב חלקנו שאנו זוכים לא רק להתפלל לבניין ירושלים אלא לראות עין בעין בבניין ירושלים רבתי, כיצד שכונות המאוכלסות ברבבות יהודים הולכות וצומחות בירושלים ובסביבתה. כיצד כבישים ומסילות ברזל בירושלים ולירושלים הולכים ונסללים. כיצד מיליוני יהודים עולים לירושלים ולכותל המערבי להתפלל לפני אבינו שבשמים. בית שלישי הולך ונבנה לנגד עינינו, וכידוע כל הנביאים והחכמים מלמדים אותנו שבית שלישי לא ייחרב. אדרבא, עתידה ירושלים להתפשט על כל ארץ ישראל ועד פאתי דמשק. כל אלו החורשים רעה על עם ישראל ועל ירושלים לחלקה ולהחריבה, עליהם נאמר כבר: “למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ד’ ועל משיחו… ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי…תרועם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם… וד’ הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים…רבות מחשבות בלב איש ועצת ד’ היא תקום… כי בחר ד’ בציון אוה למושב לו, כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו… כי לא יטוש ד’ עמו ונחלתו לא יעזוב” (מתוך פסוקי דזמרה, תהילים).

השמח ביום ירושלים ובבניין ירושלים

והמצפה לישועה השלמה