פרשת השבוע הזה היא פרשת ויצא: “וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה. וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא. וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ”.
יעקב אבינו יוצא מן החממה הביתית ומחסות הוריו הצדיקים, וכולנו יוצאים עמו לגלות מרה וכפויית טובה. והנה, עם כל הקושי והאכזבות הסדרתיות, קמה משפחת יעקב אבינו, נולדים שבטי ישראל, נוצר הבסיס המוחלט לעם ישראל ההיסטורי, מאז ועד עולם, ללא כל פגם ושינוי. פלא!
הסוד הוא החלום: מלאכי אלוקים, המשימות האלוקיות של עם ישראל, עולים ויורדים בו – ביעקב. עם ישראל הוא הסולם שמוצב מן השמיים אל הארץ, שנועד לחבר את כל רובדי המציאות הרחוקים ביותר זה מזה, לכאורה, למקשה אחת: “שמע ישראל, ה’ אלוקינו ה’ אחד”.
החלום הפנימי היסודי והנבואי הזה חוזר ומפענח לנו בכל דור ותקופה את סוד קיומנו ותפקידנו על במת ההיסטוריה, ולעולם לא נרצה ולא נצליח להתכחש לו. הוא מקור הכח והחיים המתחדשים.
פרשת ויצא באה להזכיר לנו תמיד: “וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת, כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ”.
