פרשת האזינו | פרשת השבוע

פרשת השבוע הזה היא פרשת האזינו: “הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי, כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב. כִּי שֵׁם ה’ אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹקֵינוּ. הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא”… פרשת האזינו ברובה הגדול היא שירה: משה רבנו פונה לשמים ולארץ שהם העולם כולו, ומעמיד אותם כ”עדים פעילים” לכל ההיסטוריה של עם ישראל, ולכל האפשרויות הגלומות בה, לטוב או למוטב. המשמעות היא שהעולם כולו, הפיזי והרוחני, דוחפים את עם ישראל להגשים את ייעודו, בין כשהמציאות מסייעת ונרתמת לטובת האומה כשהיא נאמנה לשליחותה, ובין כאשר היא מתקוממת נגד ישראל בזמן שאינם נאמנים לזהותם, ובכך שוב מאלצים אותנו להיות מי שנבחרנו להיות. וכן כתב הרמב”ן בפירושו: “והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה, רק היא שטר עדות שנעשה הרעות ונוכל, ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה, אבל לא ישבית זכרנו, וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה, ויכפר על חטאתינו למען שמו. אם כן, השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה”.