פרשת בלק | פרשת השבוע

פרשת בלק // הרב אמיר דומָן

פרשת השבוע הזה היא פרשת בלק: “וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי. וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא, וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”. בלק מלך מואב נתקף אימה לרגל כניסתם הצפויה של ישראל לארצם. אחרי נפילת ממלכות סיחון מלך האמורי ועוג מלך הבשן לפני עם ישראל ומשה רבנו, הוא מבין שאין לו כל סיכוי במישור החומרי, ומנסה להפיל קללה על ישראל בעזרת בלעם בן בעור הקוסם הגדול.

ה’ יתברך מזהיר את בלעם כי לא ילך, וכשהוא מתעקש ללכת ה’ מודיע לו שלא יוכל לקלל את ישראל. בלעם חושב שיוכל לפתות את רבש”ע לכעוס על כשלונותיהם של ישראל בארבעים שנות נדודיהם, ולהביא עליהם קללה. והנה, למרות כל המאמצים, מפי בלעם יוצאות רק ברכות מופלאות. ה’ שליט על העולם כולו וגם על הנפש הפרטית, ולא יתן לשונאי ישראל הרשעים להוציא לפועל את כוונותיהם הרעות, במישור החומרי או הרוחני.

הסיפור כולו מתרחש הרחק ממחנה ישראל, ללא מודעותם לדרמה המתחוללת סביבם. רק אהבת ה’ לעמו הביאה לחשיפת הסיפור ולקביעת פרשת בלק בתורה, כלקח ותזכורת לאהבה המוחלטת של ה’ אלינו: “עַמִּי, זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב, וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר, מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל, לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'” (מיכה ו, ה).