פרשת תצוה / הרב אמיר דומן
פרשת השבוע הזה היא פרשת פרשת תצוה: “וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר, לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד”. הפרשה רובה ככולה עוסקת באופן הכנת בגדי הכהנים המיוחדים לעבודה במשכן ובבית המקדש. היו אלה בגדי כבוד המשלבים איפוק וצניעות עם יוקרה ופאר במקום שהם נדרשים, כמו בבגדי הכהן הגדול: “לכבוד ולתפארת”. הכהנים הם שלוחי עם ישראל ושלוחי הבורא גם יחד, ובתור מי שעומדים בתווך בין שמים לארץ, יש בהם מידות ותכונות שיש בהם שמיימיות וארציות בחוברת.
הבגדים מבטאים כלפי חוץ את המידות הפנימיות של לובשיהם: “ולבש הכהן מדו בד”. העיסוק הנרחב כל כך בביגוד מראה עד כמה המידות אינן דבר של מה בכך, ואין שום היתר להזניחן והניחן ליד המקרה. כל הכהנים לבשו בגדים זהים, כולל הכהן הגדול. אך הכהן הגדול הוסיף על תלבושת הבסיס הזהה לשאר הכהנים עוד ארבעה בגדים, עשויים זהב, ארגמן ואבנים טובות, משום שהוא משמש בתור לב העם כולו, לב שכולו זהב ויופי קדוש וטהור.
