פרשת צו // הרב אמיר דומָן
פרשת השבוע הזה היא פרשת צו: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ". פרשת צו פותחת באש התמיד שעל המזבח, שבאופן ניסי מעולם לא כבתה בימי בית המקדש.
האש היא ביטוי לאהבה הלוהטת שבין ישראל לקב"ה, אך כל אש זקוקה לתשתית גשמית מורכבת ונרחבת. עבודת ה' איננה רק מילים וכוונות, אלא עולם שלם של עשייה. בקצב מהיר עוברת התורה על פרטי הקרבנות והעבודה, סוגי הקרבנות ומצבים שונים בהם נדרשת כל עבודה. הקרבנות מבטאים שיא של קרבה פנימית עמוקה בינינו לבין ה' יתברך, ומציאות חיים זו אמורה להיות עמוסה באינטנסיביות של מחשבות, רגשות ומעשים, כפי שנראה מפסוקי פרשת צו.
לצערנו, חרב בית המקדש לפני אלפי שנים, וחסרה לנו התפיסה הנכונה של קרבת אלוקים עוצמתית שמתבטאת בחיים מלאים בכל המישורים. נשארנו עם שרידים, צללים של האור הגדול שהיה. אבל אנו מאמינים שיגיעו ימים בהם התפילות והגעגועים של נשמת ישראל יישאו פרי, ותפציע מחדש בקשה אדירה לחיים מלאים קדושה, שתבוא מתוך כלל נשמות ישראל. ויבנה בית המקדש במהרה בימינו, אמן.
