פרשת פנחס | פרשת השבוע

פרשת פנחס // הרב אמיר דומָן

פרשת השבוע הזה היא פרשת פנחס: "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי". חז"ל מלמדים אותנו שבמילים: "…בן אהרון הכהן" – הפך פנחס לכהן. אמנם סבו ואביו היו כהנים, אך בתור נכד שנולד לאהרון הלוי לפני שה' ציווה עליו להיות כהן גדול, לא היה כלול בשבט הכהונה, אלא היה לוי ממשפחת הקהתי. מעשה הקנאה לשם שמים שעשה ופגע בזמרי, הביא אותו למדרגה גבוהה כל כך עד שהקב"ה צירף אותו לכהונה.

מה נוכל ללמוד מכך לדורות? ניתן להיווכח שאדם יכול להעפיל ולצאת מגדרו, עד שהוא נהפך לאיש אחר. פנחס מסר את נפשו למות על קידוש ה', אם זמרי היה מתנגד לו ומגן על עצמו. בכך הוא הביא את עצמיותו לידי שלמות, וסיים את משימתו בעולם בתור פנחס הלוי. אך דווקא משום כך בחר בו ה' לשליחות חדשה ופלאית – להיות מלאך השלום, מלאך הברית: "לכן אמור: הנני נותן לו את בריתי שלום".

חז"ל גילו לנו את הסוד כי "פנחס הוא אליהו" הנביא. את אותו חיבור שבין ה' לישראל, שפנחס קינא וחרד לשלמותו, עד שהוכרח לעשות מעשה חריג של הריגת החוטאים הרשעים, יעשה הוא מעתה באופן של קירוב לבבות: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא… והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".