פרשת השבוע הזה היא פרשת עקב: “והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה, ושמרתם ועשיתם אותם, ושמר ה’ אלוהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך…”
פרשה זו היא הפרשה השלישית בספר דברים, והיא המשך דבריו האחרונים של משה רבנו לעם ישראל בנאום הפרידה שלו מאיתנו. בפרשיות הקודמות האריך משה גם בדברי תוכחה וביקורת על חטאי עם ישראל במהלך תקופת הנדודים במדבר, וגם כאן הוא חוזר על מעשה חטא העגל בפירוט, כשמטרתו היא לעורר ולהזהיר אותנו מללכת בדרך רעה.
אך כל דבריו של משה רבנו מלאים חיבה ואהבה לעם ישראל, כשהוא מתאר את מסירותו להתפלל עלינו להצילנו מדין כבד, ובעיקר כאשר הוא מתאר את גודל אושרנו בהיכנסנו לארץ הטובה כל כך – ארץ ישראל המופלאה: “כי ה’ אלוקיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר. ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש…” וכאן מתבקשת ממש המצווה: “ואכלת ושבעת וברכת את ה’ אלוקיך, על הארץ הטובה אשר נתן לך” – ברכת המזון.
בהמשך פרשת עקב מופיעה גם פרשת “והיה אם שמוע”, שאנו פוגשים במהלך היום פעמים רבות: ב”קריאת שמע” שבתפילת הבוקר והערב, וגם בכל מזוזה ובכל תפילין שאנו מניחים על היד ועל הראש: “וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך, וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך”.
