פרשת משפטים // הרב אמיר דומָן
פרשת השבוע הזה היא פרשת משפטים: “וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם“… פרשת משפטים מצטרפת באופן מיידי למתן תורה ומעמד הר סיני שבפרשת יתרו הקודמת, משום שדווקא תורה מן השמים יכולה לרדת לתוככי המציאות המורכבת ולפלס שם את האמת והיושר, מבלי להתפשר על הגובה והעומק של הטוב האלוקי שברא את העולם הזה.
פרשת משפטים מלאה מצוות והלכות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו, וגם בין היחיד לחברה בה הוא חי. אך בחרה התורה להקדים דיני עבדים, ולבשר כבר במשפט הראשון שלעולם לא תחזור עוד עבדות עולמית בעם ישראל. גם אם אדם מאבד את מעמדו או נאלץ לשעבד את עצמו לאחרים, כבר מראש הוא יודע שזה יהיה זמני ומוגבל, ושחייו וגורלו שייכים לו ולא לאחרים, חלילה.
יסוד זה מאפשר לעם ישראל שזכו לצאת לחרות עולם לקבל על עצמם את האחריות לגורלם הלאומי והאישי, ורק זה הוא המפתח לחיי קודש וקבלת עול מלכות שמים שלמה.
