פרשת השבוע הזה היא פרשת לך לך: “וַיֹּאמֶר ה’ אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה”.
אברהם אבינו ושרה אמנו, שהיו אנשים בוגרים, מנוסים ורבי זכויות כבר שנים רבות קודם לכן, מקבלים קריאה אישית לעזוב את מקומם ותוכניותיהם, וללכת לארץ ישראל, ושם להתחיל הכל מבראשית, כדי שפעולתם החינוכית תהיה לא רק מקומית וחברתית, אלא אוניברסלית ומהפכנית בקנה מידה עולמי, וזאת על ידי הפיכתם לעם, שייווצר בצלמם ובדמותם – “גוי גדול” – עם ישראל ההיסטורי.
הרמב”ם כותב בספרו “מורה נבוכים” ששאיפה זו, הלאומית והאוניברסלית גם יחד, היתה מאז ומעולם שאיפתם של האבות והאימהות. מדוע? משום שהעין הטובה שלהם, ובקשת הטוב עבור כל המציאות שפיעמה בקרבם, יכולה היתה לצאת לפועל רק באמצעות אומה שלמה שחיה בכל מעמקיה את הטוב האלוקי, והיא הכלי המתוקן ביותר למשימת גאולת העולם והפיכתו שוב לגן עדן, בדרך אמיתית ובלתי מתפשרת.
בפרשת לך לך מתחיל מסע של אלפי שנים, בו אנו חוצים את ההיסטוריה וחותמים אותה בחותם האלוקי שמופיע בעולם על ידי אנשים דגולים כאבותינו אברהם ושרה.
