פרשת השבוע הזה היא פרשת כי תצא: “כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ ה’ אֱלוֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ–וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ”.
פרשת כי תצא עשירה מאוד בעשרות מצוות מכל הסוגים, ובכך היא משמשת את אחת ממטרותיו של ספר דברים להוות “משנה תורה”, כלומר לחזור שנית (=לשנות) בקיצור את כל התורה. המצוות שבפרשת השבוע הן גם מצוות שבין אדם למקום (=לבורא), וגם מצוות שבין אדם לחברו. יש בהן מצוות כלליות לאומיות, חברתיות, ופרטיות. יש מהן דיני נפשות, דיני ממונות, ומצוות השייכות לחיי המשפחה והקהילה.
המצווה האחרונה בפרשת כי תצא היא מצוות זכירת מעשה מלחמת עמלק, ומחיית שמו מתחת השמים. עמלק נלחם בישראל לראשונה בתולדותינו ביציאתנו ממצרים, והוא מהווה את ההיפך המוחלט מייעודו של עם ישראל להיות אור ולהביא ברכה אינסופית לכל העמים. לשנאתו התהומית של עמלק לעם ישראל אין תרופה בשום צורה מקובלת, אלא השמדה וכלייה, ואנו מצווים לא להניח לעצמנו לשכוח את ייחודנו ושליחותנו זו: “וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה’ אֱלֹוהֶיךָ לְךָ מִכָּל-אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלוֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ – תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח”.
