פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > פורים שלאחר הפיגוע

דף הבית > פורים > פורים שלאחר הפיגוע

פורים שלאחר הפיגוע

Glasgow Police At An Incident

מקום לכאב. לעתים, כך נדמה לי, מיד בהתרגש עלינו פיגוע, צרה או שבר גדולים, אנחנו ממהרים מדי לאחות את הקרעים. לכל פיגוע, כך נדמה, כבר מחכה פיסקה מרגיעה את הנפש בכתבי הרב, ולכל צרה מוכנים בארסנל התשובות פסוקים כדוגמת “כי עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע”. נראה כאילו אנחנו מאוימים עד מאד מרגעי השבר וממהרים לאחותו ב’תשובות הנכונות’, אנחנו נחפזים להוציא מכיסנו ממחטה ולמחות את הדמעות. בחיפזון הזה אנחנו מאבדים אוצר יקר.
לא לחינם אסרו חז”ל על האבל ללמוד תורה ולמצוא נחמה בתשובותיה, לא לשווא אמרו “שלושה ימים לבכי” והדריכו “אל תנחמו בשעה שמתו מוטל לפניו”. יש תפקיד חשוב מאד לרגעי השבר בחיינו, השבר שורט שריטות עמוקות בנפש, שובר הבנות ישנות שאינן יכולות להכיל מצבים מורכבים ומביא אותנו למקום חדש בו לעולם לא היינו. כל זאת בתנאי שנרשה לעצמנו לעתים לעטות על גופנו שק ואפר, שנתיר לעצמנו לבכות ולחוות את המצב השבור, שניתן פתחון פה לשאלות המעיקות ולא נברח אל החיבוק החמים של ‘התשובות הנכונות’ (ועי’ בהרחבה עין אי”ה שבת א’ א, יז).
אם יינתן זמן למקום השבור תצמח ממנו מדרגה שלמה יותר, אך אם נבקש במחי יד לנחם ייגזר עלינו להישאר לנצח בתובנות של האתמול. מתוך ההבנה הזו אגש לדברים הבאים, כלומר איני חפץ ליישב את המצוקה הגדולה, איני מבקש לתת את התשובות, אלא להתייחס ללוח השנה המציב לפתחנו את שמחת הפורים כשהדם טרי והנפשות כואבות ויהיו הדברים בבחינת פתחי מחשבות.
ודאות ושמחה במצבים שבורים. בדרך כלל שמחה מופיעה אצלנו במצבים שלמים ובהירים, כאשר הצלחנו להגשים דבר מה, כאשר ניצלנו מצרה. השמחה קשורה לוודאות כי הקושי מאחורינו וכי פנינו לעתיד טוב יותר. אין שמחה כהתרת הספקות, ועל כן השמחה אינה דרה בכפיפה אחת עם מצבים מעורפלים ומסופקים, אשר על כן הפיגוע שהתרגש עלינו בראש חודש שבו עלינו להרבות בשמחה מציב לפתחנו משימה הנראית כבלתי אפשרית, אלא אם נעמיק חקר בטיבה של שמחת הפורים.
שמחת הפורים נולדה מתוך מצב מעורפל של חוסר ודאות, הסתיימה במצב שאינו שלם (עדיין עבדי אחשוורוש אנחנו) וסוד שמחתה באמונה הגדולה שנוצרה מתוך הערפל. המגילה מתארת לאורך כל הדרך מציאות של הסתר פנים וחושך המכסה ארץ, יד ה’ אינה מופיעה על ישראל בגלוי, אין נבואה ואין נסים, אפילו נסים כנִסי חנוכה, נס פך השמן ונס מעטים מול רבים, אינם מתרחשים. המגילה לכל אורכה מתאפיינת בלשונות מסופקים, “אם”, “אולי”, “ומי יודע”. מצב מסובך שכזה מהווה מצע לשתי תפיסות עולם קוטביות שמקורן בנפש שונה בתכלית. המן, מזרעו של עמלק, הציניקן והליצן, יכריע בוודאות כי הסתר הפנים מורה על כך שאין ריבון לעולם, העולם מקרי לחלוטין וחסר משמעות, בכל יש לנהוג בקלות ראש ובביטול, להוציא את הוודאות היחידה, כלומר את כבודו של המן ותאוותיו.
כנגדו ניצבים אסתר ומרדכי, מאמינים בני מאמינים, המשכילים לראות מבעד להעדר הנראה לעין, את ההוויה הודאית. ברור להם כשמש כי רווח והצלה יעמדו ליהודים בכל מקרה, אין להם ספק במושגי הטוב והרע ועל כן אסתר יכולה להצביע באצבעה ולהכריז “המן הרע הזה”. שמחת פורים לא תתבטל לעתיד לבוא, מפני ששמחת ודאות האמונה שנולדה במצב כה חשוך ומורכב היא כזו שיש בה הכוח לעמוד בפני כל המצבים, השבורים והשלמים.
פורים שלאחר פיגוע תובע מאתנו לחזור אחורה, אל מרדכי ואסתר, לגלות בנו את הכוח המתמלא בוודאות בתוך רסיסי אי הבהירות.

איפה אסתר היום? ישנה מחשבה שהולכת אתי מדי שנה בהתקרב ימי הפורים ואינה מרפה, מחשבה על אודות גורלה של אסתר. מרדכי אומר לאסתר: “אם החרש תחרישי בעת הזאת… ואת ובית אביך תאבדו…” ובאמת, מה אירע לאסתר לאחר שלא החרישה והתרצתה לאחשורוש? הרי מעתה היא מתמסרת לו ברצון, והופכת מלכה פרסית בלא מובן המילה. בנה, על פי המדרש, יהיה דרייווש מלך פרס, ובעצם אסתר נתבעת ליטול סיכון של התבוללות זרעה בגויים למען הצלת עם ישראל, צעד שמשמעותו הוא כי היא ובית אביה יאבדו בממלכה הפרסית… ככל הנראה אין המשך לאסתר בעם ישראל ובכל זאת ימי הפורים הללו נעשים בשמחה על הצלת הכלל.
מתוך הבנה של הצעד שלה מבקשת אסתר מחכמי ישראל “כתבוני לדורות”. אף שספק גדול אם יהא לה המשך צאצאים בישראל לדורות, היא יודעת שהמסירות למען הכלל גדולה מן הכול, והיותה צרובה בתודעה היהודית לזכר עולם כמי שהביאה רווח והצלה ליהודים, זוהי הנצחיות האמיתית שלה ושל בית אביה, נצחיות שלא תאבד לעולם, נצחיות שהיא היא השמחה האמיתית.
שבתי אל המחשבה הזו בראש חדש אדר. שמונת לומדי התורה הקדושים שנרצחו על קידוש ה’ לא זכו להעמיד זרע קיים בעולם, בנגלה אין להם המשך בישראל, אך לאמתו של דבר מי שיָגע בחייו על תורת כלל ישראל ונרצח על משמרתו הרוחנית בשל עמלו זה, הרי הוא נכתב ונחתם בתודעת ישראל לדורי דורות. מעשיהם בחייהם וסיבת הירצחם, בצד הצער והכאב, מביאים עמם גם התרוממות נפש על שזכינו לעוצמות כאלו בקרב נערי ישראל בדור הזה, מוסרי נפש שיזכו לנצחיות כאסתר המלכה.

עד דלא ידע. כאמור, ראשיתם של אירועי שושן הבירה במצב חשוך וסופם באור גדול של הצלה הטבול בגוונים של חושך, בדמות גורלה של אסתר והמשך שעבודנו למלכות אחשוורוש. על מנת להגיע לשמחה שלמה אנו מתבקשים להשיל בפורים מעלינו את תודעתנו האנושית המוגבלת, ולזכות במגע עם התודעה האלוקית. “חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי”. בעיצומו של יום אנו נוסקים למקומות שבהם רואים את העולם אחרת, למקום שבו מבינים כי הכול שלוחיו של רבש”ע, והקב”ה מקדם עולמו לתכליתו על ידי הרשעים ועל ידי הצדיקים, על ידי המן ועל ידי מרדכי, על ידי שוקדי התורה ב’מרכז הרב’ ועל ידי מבקשי רעתם וצוררי נפשם.
שמחת פורים מתחילה במקום שבו הדעת האנושית מתבטלת כלפי הודאות הזו כי כל דעביד רחמנא לטב עביד. איננו נכנסים בסודותיו של הבורא, אך עם היכנס היין אל תוכנו משהו מן הסוד הגדול של פעולת הרע בעולם לטובה, מחלחל אלינו ומוציא מתוכנו שמחה גדולה, התבסמות של עומק האמונה. בעולם הציני שהמן ראה לנגד עיניו אין משמעות לטוב כמו שאין משמעות לרע, בעולם האמוני ששמחת פורים נובעת ממנו לכל יש ערך ולא לחינם אירע אשר אירע, ומתוך השבר אור גדול יבקע.

עם מרדכי. במשתה אחשורוש מתואר המלך הפרסי כמי שמבקש ‘לעשות כרצון איש ואיש’. המדרש אומר כי כוונתו הייתה לעשות כרצון המן (‘איש צר ואויב’) וכרצון מרדכי (‘איש יהודי’). תפיסת העולם הפרסית היא שהאדם אינו אלא דוב חומרני מלא תאוות, גם מלחמת עמלק וישראל נתפסת בעיניהם כמלחמה על חומר וגשמיות. המלך הפרסי מדמה כי אילו תתמלא חלל בטנם של ישראל ועמלק במיני מטעמים, כי אז שלום ושלווה ישררו ביניהם. בעיניו הדוביות אין אחשורוש מצליח לרדת לשורש, נבצר ממנו לראות כי יש פה מלחמה רוחנית שחייבת להתברר.
המן לעומתו מבין זאת היטב. הוא מבין כי מרדכי אינו משתחווה בשל יהדותו. לכאורה רק מרדכי נוהג כן ושאר היהודים שותפים למשתה אחשוורוש, ובכל זאת המן מכנה את כולם “עַם מרדכי”, כאומר ‘יודע אני כי כל שנגלה במרדכי גנוז גם בכם, בעלי רוח אתם’.
כאז כן היום. יש המדמים לחשוב כי מלחמת הערבים ביהודים הינה מלחמת אוכל וטריטוריה ומתנחמים במחשבה כי בעזרת מיזמי תעשייה משותפים ו’חילופי שטחים’ ניתן יהיה לרצות את כולם, ולא היא. הפיגוע האחרון מספר את הסיפור האמיתי, הרוצח שהיה דשן ושבע תר אחר היעד הרוחני דווקא, הוא זיהה כהמן בשעתו- שזוהי מלחמת רוח! גם הפיגועים כלפי מסעדות ומקומות בילוי שאירעו בעבר לא נעשו אלא מפני שכל ישראל הינם בעיני הערבים ובצדק ‘עם מרדכי’, ומה שגלוי בתלמידי ‘מרכז הרב’ צפון אצל כל העם הזה.
גם בכך נמצא נחמה גדולה. אילו היו נאבקים בנו מלחמת חומר, מי יודע מה היה באחריתנו, אך אם במלחמת רוח עסקינן אין רוח כרוחו של ישראל, רוח גדולה ואצילית שאיש בעולם לא יוכל לה, ומפני גודל הוודאות בניצחוננו אנו שמחים, ונוסיף לשמוח ביתר שאת וביתר עוז, וליהודים הייתה ותהיה אורה ושמחה וששון ויקר.
הדברים מוקדשים באהבה ובהערצה לשמונה המשפחות שהוציאו מקרבן ילדי פאר שכאלו. אנו מצידנו כותבים את בניכם לדורות!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

מ”הסתר אסתיר” ועד “ותלבש מלכות” – בנישואין | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
לעת כזאת – הגעת ממש עכשיו למלכות! // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן
חיזוק הזוגיות, מתוך השתיקה והמתיחות בנישואין | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
למה שלא נבוא כמו גבירים? // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן
שגרת חיים ברוכה בנישואין | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
“עצמי” – הפסיכולוגי או האמוני? // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן
האשמות בין בני זוג בנישואין | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
זוגיות אחרי לידה | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
התפילה “שלי” והתפילה “שלו” // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן
התפילה החיה לאור יסוד העצמיוּת // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן