הרב יעקב הלוי
פילבר
מטרת
הניסיונות של אברהם
תקציר: "עשרה
ניסיונות נתנסה אברהם אבינו" – מהן מטרות
הניסיון?
תגיות:אברהם
אבינו, נסיון,
קטגוריות:פרשת
השבוע
"עשרה
ניסיונות נתנסה אברהם אבינו" (אבות פ"ה
מ"ד) – מהן מטרות הנסיון? חז"ל במדרש
(ב"ר פר נה) הדגימו במשל את מטרות הנסיון:
"א"ר יונתן: הפשתני הזה כשפשתנו לוקה,
אינו מקיש עליו ביותר מפני שהיא פוקעת.
וכשפשתנו יפה הוא מקיש עליו ביותר למה שהיא
משתבחת והולכת, כך הקב"ה אינו מנסה את
הרשעים למה שאין יכולין לעמוד דכתיב (ישעיה
נז) והרשעים כים נגרש, ואת מי מנסה? את הצדיקים
שנא' (תהלים יא) ה' צדיק יבחן (בראשית לט)
… אמר רבי יונתן: היוצר הזה כשהוא בודק
את הכבשן שלו אינו בודק את הכלים המרועעים
למה שאינו מספיק להקיש עליו אחת עד הוא
שוברו, ומה הוא בודק בקנקנים ברורים שאפילו
הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו שוברו, כך
אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים
שנאמר ה' צדיק יבחן. א"ר אלעזר לבעל הבית
שהיה לו שתי פרות אחת כחה יפה ואחת כחה רע
על מי הוא נותן את העול, לא על אותה שכחה
יפה? כך אין הקב"ה מנסה אלא הצדיקים שנאמר
ה' צדיק יבחן".
לפי
המדרש יש כמה מטרות לניסיון: גיבושו של
המנוסה (כתישת הפשתן), פרסומו של המנוסה
(בדיקת הקנקנים), והמטרות הללו היו גם אצל
אברהם. הניסיונות באו לחשל את אברהם כמו
שכתב הנצי"ב בפירוש "העמק דבר" (כב
א): "יש בפנימיותו של האדם יכולת לפעולות
נשגבות, אלא שכל עוד לא הוציא האדם פעולות
מהכח אל הפועל, לא נשרש כח זה אצלו, על כן
מביאו הקב"ה לידי נסיון, והוא מתחזק ומוציא
מהכח אל הפועל את מעשהו, ואז משריש הוא את
זה הכח בקרבו. וכך הגביה הקב"ה כח נפשו
של אברהם אבינו בפעולה זו (עקידת יצחק),
ומה שנשרש זה הכח בנפש אברהם, נשארה פעולה
זו לדורות". כמו כן הנסיון (של "לך לך
מארצך") בא לפרסם את אברהם, כמו שאמרו
במדרש (ילק"ש, לך לך, סב): "למה אבינו
אברהם דומה? לצלוחית של אפרסמון המוקפת
צמיד פתיל ומונחת בקרן זוית ולא היה ריחה
נודף, כיון שהיתה מטלטלת היה ריחה נודף,
כך אמר הקב"ה לאברהם: טלטל עצמך ממקום
למקום ושמך מתגדל בעולם".
ועם זאת
היו לניסיונות של אברהם גם מטרות חינוכיות,
הנסיון בא להעמיד את אברהם במקום הנכון,
לדוגמא נסיון "לך לך מארצך", רגילים
לפרשו בקושי של הפרידה, להתנתק מבית אבא,
מהסביבה החברתית, מהקרובים והידידים וללכת
לארץ זרה בלתי ידועה, ואילו חז"ל מפרשים
אותו בכיוון אחר, שהרי רבים פחות מאברהם
בעבר וגם בימינו עומדים בנסיון הזה, כמו
בעלי תשובה או עולים חדשים, ככתוב אצל רות
(ב-יא): "ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך
ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום".
בעוד שאברהם יצא לדרכו לא בודד אלא עם בני
משפחה, ועם "הנפש אשר עשו בחרן", אשר
לפי הרמב"ם (הל' ע"ז פ"א) היו רבבות,
על כן מסבירים חז"ל שנסיון "לך
לך" היה ללמד את אברהם שיש להיצמד לצו
האלוקי גם אם על פניו הוא נראה סותר את הנורמה
המוסרית האנושית, ולפעמים אף גובל ה"חילול
השם", כמו שמובא במדרש (ב"ר פר לט): "לפי
שהיה אברהם אבינו מפחד ואומר: אצא ויהיו
מחללין בי שם שמים ואומרים: הניח אביו והלך
לו לעת זקנתו, אמר ליה הקב"ה: לך אני פוטרך
מכיבוד אב ואם ואין אני פוטר לאחר מכיבוד
אב ואם". אברהם אבינו ידע את ההלכה בראשית
השו"ע: "ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים
עליו בעבודת השם יתברך", שהרי על כך נקרא
אברהם העברי, ועל כך אמרו במדרש (פסיקתא
רבתי פ' לג): "מהו העברי, שכל העולם כולו
לעבר אחד והוא היה לעבר אחד, והיה אוהב להקדוש
ברוך הוא ועובדו, לכך קורא אותו הקדוש ברוך
הוא עברי". אבל במבחן הזה היתה התנגשות
בין שתי מצוות, מצד אחד "כיבוד אב ואם"
וכנגדו צו הבורא, ואברהם חשש שמא בקיום
צו הבורא יגרום לחילול ה'. אנו נתקלים הרבה
פעמים במצבים של מעשים שאם נעשה אותם נפגע
"בכבוד האדם", כמו לא ללחוץ ידה
של אשה המושטת אליך, וכדומה. כאן למד אברהם
שבמקרים כאלו שצריך לקיים את צו הבורא,
לכבוש רגשות ולדבוק גם במעשים הנראים כסותרים
את הרעיונות והערכים שאנחנו מטיפים להם.
וכך גם בנסיון ברית המילה, שמבחנו של אברהם
לא היה בכאב שברית המילה גורמת לאדם, שהרי
גם כאן קטנים מאברהם מלים עצמם בגיל מבוגר
(כמו העולים מברית המועצות וכדומה) אלא
שמצות המילה יצרה אצל אברהם חשש, שאם יהיה
שונה מכל האנשים הסובבים אותו, הדבר יפריע
לו לקרב אותם תחת כנפי השכינה, ועל כך הוא
הלך להתייעץ עם חבירו ממרא (כמו שפירש רש"י:
"וירא אליו ה' באלוני ממרא – הוא שנתן
לו עצה על המילה") ושאל הראי"ה בספרו
"מדבר שור": איך יתכן שאברהם מפקפק
בצו הבורא והולך להתיעץ אם לקיים אותו?
אלא שאברהם התלבט האם אין כאן מצב של "עת
לעשות לה' הפרו תורתך", ועל כך אמר לו
ידידו ממרא: אל תהיה חכם יותר מהקב"ה,
אתה עשה מה שהקב"ה מצווה אותך, והדאגה
לקירוב רחוקים תשאיר לה'. וגם בהנהגה הזו
יש לקח לדורות בהתנהלות שלנו ביחסינו עם
רחוקים שאם כל רצוננו להיות ביחד יש לשמור
על הייחוד שלנו ולא לטשטשו.
