פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > “וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה”

“וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה”

מסעיהם למוצאיהם
השבת אנחנו נפגשים ב”מסעות”, ולאחריהם ב”חניות”: “אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן… ” – “וַיִּסְעוּ…וַיַּחֲנוּ…”
לפעמים, אחרי שהגענו למחוז חפצנו, כבר אין מקום לשאלה מה עברנו ומה היה אופי הדרך וכד’. והנה כאן התורה מפרטת “ויסעו… ויחנו…” ולא מתעסקת רק בפרטים הטכניים אלא ברור שנושא המסעות והחניות הוא עניין בעל תוכן משמעותי.
איך נוסעים? היום לכאורה זה פשוט מאוד. באמצעות מכשירים טכנולוגיים ניתן להגיע בקלות לכל מקום. מקבלים תיאור של זמן, מסלול, מכשולים שיש בדרך.
כאן התורה מחזירה אותנו כביכול למושגים של “מסע” ו”חניה” ללא טכנולוגיה, ושלא נחשוב שהענן הוא שכלול מסוים של “ווייז”. אמנם נכון שקרובים הימים לכך שה”ווייז” יגיד לאן הקב”ה רוצה שניסע, אבל עד אז יש פער עצום בין הפסוקים האלה לבין המציאות שלנו.
כי באמת הפסוקים האלה עוסקים בתוכן, במהות שנבנית מאז יציאת מצרים. לכן אומר המלבי”ם על הפסוק: “וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי ה’ וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם”: “ובזה האופן מבואר כי ואלה מסעיהם היו רק על תכלית למוצאיהם לצאת ולהנזר מטומאת מצרים…”
מושג זה, על פי ה’, פירושו כפי שראינו בספר במדבר – שהענן, הוא הביטוי לשאלה מה הקב”ה רוצה , והוא בעצם קובע כמה זמן נוסעים, מתי מגיעים וכמה זמן נשארים בחניה. כל המהלך הזה, טוען המלבי”ם, הוא צירוף של שלבים שונים ביציאה ממצרים.
היציאה ממצרים אינה רק הפסקת השעבוד הפיזי למצרים, אלא עליה הדרגתית ממ”ט שערי טומאה שבהם שקענו במצרים. בארבעים שנות המדבר, צריך היה לנקות צלקת אחרי צלקת.
כדי לחזק את מגמת היציאה ולחדד את ההבנה שלא נראה שוב את מצרים ולא נהיה מושפעים ממנה, אנחנו עושים פרסה וכביכול מתקרבים למצרים. זה מה שגורם למצרים לחשוב שהנה, “נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר “, והם יפלו לידינו כפרי בשל.
זמנית, לרגע, היה נראה להם כך, אבל חלק מהשמירה האלוקית, חלק מההגנה של הקב”ה על עם ישראל, בתוך המהלך של ההשתחררות מהמצריות ולא רק מהמצרים, היה לעשות את הפרסה הזאת, כמעט לחזור לשם ואז להתנתק מהם סופית.

עד שתחפץ
התורה אמנם לא מפרטת איזה תיקון בא לחולל כל מסע ומה הוא מברר בנפש, אבל פה ושם יש דוגמאות ונתמקד באחת מהן: “וַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת “.
אומר רבו של ר’ צדוק מלובלין, בעל ‘מי השילוח ‘, כי בנפש יש מצב של חרדה המתאים מאוד לאותו מסע וחניה, ומשקף בתוכו גם חלק מהשעבוד שלנו במצרים, אבל גם ובעיקר משקף חלק מהתהליך שילווה אותנו בגלות.
הרי לצד היציאה לגלות, נמצאים פסוקי שיר השירים, בעניין שלוש הַשְּבועות: שכיוון שהם מופיעים שלוש פעמים לאורך המגילה, נותנים להם חז”ל משקל לדורות: “הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם… אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה “.
מהן השבועות? א – “שלא יעלו בחומה”. בזמן הגלות לא נוכל לעלות לארץ כציבור, שש מאות אלף איש בבת אחת, אלא כיחידים וכקבוצות. ¬ב – “שלא ימרדו באומות”. זהו חלק מקללת הגלות, שבה אנחנו צריכים להיות כעלה נידף, כשחיינו תלויים מנגד. חלק מהגלות הוא שאומות העולם שולטות בנו ודורסות אותנו. ג – לשבועה השלישית יש שתי גרסאות בגמרא: הגרסה האחת, כפי שהיה מביא רבינו הרב צבי יהודה, היא “שלא ידחקו את הקץ”.
יש בַּשְבועות, כדברי המהר”ל והאבני נזר , גזירה אלוקית בנפש שמשמעותה כי לא נוכל לעלות בחומה. לא נוכל למרוד באומות. לא נוכל לדחוק את הקץ. לכן, אומר מי השילוח, נוצרת מציאות של חרדה. זה מצב נפשי של “שב ואל תעשה”, כתוצאה מגזרה אלוקית שלא נוכל לצאת מהגלות.
והמסע לא נעצר שם. יש שם חניה, אך הוא ממשיך – “וַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת”. לפי מי השילוח מבטא פסוק זה את סופו של הפסוק בשיר השירים. אמנם נכון שהגזירה האלוקית לא אפשרה לנו למרוד באומות, לא לעלות בחומה ולא לדחוק את הקץ, אבל הקב”ה אמר, וכך כתב שלמה המלך ברוח קודשו – “אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ”. גם אם לא יודעים מתי, מובן שיהיה מצב כזה של “תחפץ”.
עד שתחפץ – זה מגיע! נתעוררה האהבה, ומגיעים לארץ ישראל. עכשיו אל תעמוד מנגד, תן כתף. אל תקטרג. תהיה חלק מהופעת מהלך הגאולה! מה קורה במהלך המסע למקהלות? אומר ‘מי השילוח’: “מוליד הקב”ה תקיפות בקרבם לבל יחרדו”. אולי אינך מזהה את התקיפות הזאת, או אינך רוצה בה, או שאינך משתתף בה. אבל הקב”ה מאפשר שינוי בנפש. זהו חלק מהבירור של המסעות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

האבות והאימהות: מושלמים ומושלמות? מאמר מאת הרב זקס לפרשת לך לך
Shape-2
הרב יונתן זקס
“גם כי אשב בחושך ה’ אור לי”
Shape-2
machon
“ואשה אחת” (מלכים ב, פרק ד) – הפטרת וירא
Shape-2
machon
אליהו, אחאב ועובדיה
Shape-2
machon
קדושת המקדש בזכות דוד (הפטרת פקודי – מלכים א, ז נא – ח כא)
Shape-2
machon
“והנה טוב מאוד “
Shape-2
machon
“וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ”
Shape-2
machon
“שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר”
Shape-2
machon
“אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ”
Shape-2
machon
“אשר לא ציווה אותם”
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן