פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > “עַתָּה יָדַעְתִּי” לפרשת יתרו

“עַתָּה יָדַעְתִּי” לפרשת יתרו

מתוך חיפוש האמת בעצמאות אינדיבידואלית, בגישוש באפלה בין ההצעות האנושיות הרבות שהעולם מגיש, מגיע לעיתים האדם אל האמת האלוקית, אל התורה. דבר זה אנו פוגשים רבות בין התלמידים הבאים למכון מאיר. אכן, הרבה דרכי הטעיה נפסדות ישנן בעולם, וקל לאדם להישאב למקום של נוחות או לתבניות תרבותיות מקובלות, ולהיעצר באמצע מסע החיפוש. כדי לצאת מחנייה במקום של קטנות וחסרונות, ולבקש סביבה רוחנית שלמה ומוסרית יותר, נדרשת ענווה, וזו איננה נחלת כל אדם.
התרבות הפוסטמודרנית, מעודדת את האדם ללכת עם ה’אני מאמין’ המדומיין שלו עד הסוף, עד מצב של הגדרה עצמית והקשבה אך ורק לרצונו, בלי מחנכים ובלי מחויבות לדבר. באופן פרדוקסלי הנאמנות הגורפת לרחשי ליבו, לעיתים מתחלפת מזרימה יצרית עיוורת, להקשבה עדינה לתביעת נשמתו, והיא שמביאה אותו אל עבודת ה’, על אף התנגדות סביבתו.
לבעל הטורים ישנן שתי גימטריאות קוטביות ומופלאות למילה ‘יתרו’. הראשונה, ‘יתרו’ = ‘כומר היה לעבודה זרה’, והשניה, ‘יתרו’ = ‘התורה’. שתי גימטריאות הללו מבטאות לא במקרה את הקצוות של תהליך החיפוש שעבר יתרו בחייו, מן המקום הכי חשוך, אל המקום הכי עליון – אמונת הייחוד הטהורה של ישראל.
יתרו היה אדם חכם ואיש רוח המחפש את דרכו, אך העיוורון השכלי של האנושות נטולת המסורת, ויצר הפולחן החם, השאירוהו במצולות של תעייה. בדרכו החל מנסה עבודה זרה זו, ומחליפה לאחרת, עד שלא הניח עבודה זרה אחת שלא עבדה, כגוי אשר אין לו אלא סברת עצמו או מעשי אבותיו בידיו. חז”ל מזהים ביתרו נטייה מוסרית, שהרי התנגד לעצת פרעה לזרוק זכרי ישראל ליאור, למרות ששילם על כך מחיר אישי, ונאלץ לברוח ממצרים . רש”י מבאר אף שבנותיו נעשו לרועות צאן, כיוון שאנשי מקומו נידוהו לאחר שהתפטר מכמורתו לע”ז של מדיין . ביתרו מצויה דרישה לאמת, הוא מברר את דרכו בעולם באומץ. אין בו עקשנות לומר שאחוז הוא בצורת החיים הטובה ביותר, אלא כנות פנימית.
כותב הרב קוק זצ”ל: “העקשנות לעמוד תמיד בדעה אחת ולהתמך בה בחבלי החטאת שנעשו למנהג, בין במעשים בין בדעות, היא מחלה הבאה מתוך שקוע בעבדות קשה, שאינה מניחה את אור החרות של התשובה להאיר בעוצם חילה, כי התשובה היא שואפת לחופש מקורי אמתי שהוא החופש האלקי שאין עמו שום עבדות.”
משה חי במדיין בסביבת יתרו שנים ארוכות, אחר נשא את בתו, ציפורה. מן הסתם היו ליתרו ולמשה שיחות תיאולוגיות עמוקות, שהרי שניהם אנשי רוח. אולם רק בשעה שיצאו ישראל ממצרים נודעה ליתרו אמונת ה’ בוודאות. “וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה’ אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם. עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה’ מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם” . רק אז נעשה לגר צדק ובעל תשובה אמתי.
“וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה’ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם”. “מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק”. קריעת ים סוף היא קידוש ה’ שנתפרסם בכל העולם, כפי שכתוב בשירת הים, “שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן” . אך מלחמת עמלק היא כביכול מלחמה מקומית, ומדוע שתעשה רושם מיוחד על יתרו? מלחמת עמלק היא הקוטביות ההפוכה לתגובה הראויה לשמועת קריעת הים, לכן היא שמעוררת אצל יתרו את הבירור הפנימי הכי נוקב. אילו היתה האנושות במקום של ענווה ובקשת אמת כיתרו משמועת קריעת הים, מיד היו צריכים כל הגויים להתבטל לישראל ולבקש את קרבתם והדרכתם הרוחנית. וכי יש עוד בעולם עם ששם ה’ חי בקרבו בגילויים מופתיים שכאלו? אך מה שומע יתרו? לא בלבד שהגויים אינם אוחזים בדרך זו, אלא שהגרועים שבהם, “ראשית גויים עמלק” עוד קמים על ישראל לכלותם. יתרו בישרותו אינו סובל את הסתירה הזועקת, קם ועוזב את הגויוּת, ומקבל על עצמו את אמונת הייחוד.
‘מכומר היה לע”ז’ מדלג יתרו אל הגימטריא השניה של שמו, אל ‘התורה’. מחיפוש רוחני אבוד מראש מלמטה למעלה, הוא מתעלה אל הדרכה בהירה ומוחלטת מלמעלה למטה. מעתה לא עוד תאוריות אנושיות וחקיינות זולה ידריכוהו, אלא האספקלריא המאירה של נבואת משה, ואף יזכה לשמוע את קול ה’, במעמד הר סיני. ולא הוא בלבד יאחוז בעץ החיים, אלא זרעו אחריו זוכה להיכלל בזרע הקודש של ישראל, ומבני בניו יזכו לשבת בלשכת הגזית .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

האבות והאימהות: מושלמים ומושלמות? מאמר מאת הרב זקס לפרשת לך לך
Shape-2
הרב יונתן זקס
“גם כי אשב בחושך ה’ אור לי”
Shape-2
machon
“ואשה אחת” (מלכים ב, פרק ד) – הפטרת וירא
Shape-2
machon
אליהו, אחאב ועובדיה
Shape-2
machon
קדושת המקדש בזכות דוד (הפטרת פקודי – מלכים א, ז נא – ח כא)
Shape-2
machon
“והנה טוב מאוד “
Shape-2
machon
“וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ”
Shape-2
machon
“שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר”
Shape-2
machon
“אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ”
Shape-2
machon
“אשר לא ציווה אותם”
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן