He

Fr

Es

Ru

En

דף הבית > > כְּיָמִים אֲחָדִים’ לפרשת ויצא

כְּיָמִים אֲחָדִים’ לפרשת ויצא

כתוב במדרש רבה: “חִזְקִיָּה אָמַר בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלשׁ שָׁנִים הָיָה אָבִינוּ יַעֲקֹב בְּעֵת שֶׁנָּטַל אֶת הַבְּרָכוֹת, עָשָׂה עוֹד אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁנִּטְמַן בְּבֵית עֵבֶר, עָשָׂה עוֹד שִׁבְעָה שָׁנִים שֶׁעָבַד בְּרָחֵל, וְנִמְצָא נוֹשֵׂא אִשָּׁה בֶּן שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע שָׁנִים, וְעֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁהֶה לַצַּדִּיקִים וּמַקְדִּים לָרְשָׁעִים .” דרשה זו אינה מובנת כלל, אדרבא, ראוי היה שהקב”ה יקדים את זיווגם של הצדיקים, שיהיו בשמחה ובטובה, ודווקא את זיווג הרשעים ישהה. קושיא זו מחריפה עוד יותר מתוך פסוק תמוה בפרשה: “וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ” . בנוהג שבעולם, כשאיש אוהב אישה וממתין ליום חתונתם, כל יום שמפריד בינו לבין החופה, דומה עליו כשנה. ואילו כאן, כל שבע השנים נדמו ליעקב כימים אחדים, הכיצד?
השתלמותו של האדם בעבודת ה’, היא גורם משפיע ביותר על תולדותיו. ככל שהאדם זך יותר במידותיו, ומצליח לחשוף בנאמנות דרך חייו את הסדרים האלוקיים במרחב גדול יותר של תחומים ומצבים, הרי שלזרעו ירושה רוחנית שלמה יותר כבר מלידה.
לאורך כל הפרשה מספר לנו רש”י סיפור בתוך סיפור. סיפור היציאה של יעקב לחרן, הוא גם סיפור היצירה של עם ישראל, ויעקב חי בתוך שני הסיפורים יחד. “וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ”, מסביר רש”י שבכה יעקב “לפי שצפה ברוח הקודש שאינה נכנסת עמו לקבורה”. רש”י, כביכול אומר – שים לב, זהו אינו מפגש רגיל! יעקב פוגש לראשונה את רחל, אך ברוח הקודש הוא מבין היטב שפגש את אשתו! ולא זו בלבד, מפגשו הוא עם מי שמפרי בטנה הוא יעמיד את האומה הישראלית! וממה הוא בוכה? שתיקבר בנפרד ממנו.
אם כן, יעקב מודע היטב לשליחותו בעולם. לאחר שעבד שבע שנים בשביל רחל, “וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל לָבָן הָבָה אֶת אִשְׁתִּי כִּי מָלְאוּ יָמָי וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ”. אין זה משפט שנהוג לומר לאבי הכלה. שוב, רש”י מרגיש את הקושי ומעמיק כדי לסלקו, “מָלְאוּ יָמָי, שהרי אני בן פ”ד שנה, ואימתי אעמיד י”ב שבטים? וזהו שאמר וְאָבוֹאָה אֵלֶיהָ, והלא קל שבקלים אינו אומר כן! אלא להוליד תולדות אמר כך.” תפקידו של יעקב להקים אומה הממליכה את ה’ יתברך, ומגלמת בעצם חייה את הנועם העליון שבקרבת אלוקים. תקוות כל העולם מקופלת באומה הישראלית, והיא שתביא באחרית הימים את כל באי העולם ל’דעת האמת’, ולשעבוד הלב מרצון לה’ ית’. בשל כך, קדושתו של יעקב חייבת להיבחן בכל ממדי החיים. כל שלמות שיקנה הוא בעצמו, תכשיר את כל דורות עם ישראל לחשיפת שלמות דוגמתה. כל חיסרון קל בו, עלול להתבטא כפגם בהנהגת זרעו, ח”ו.

בשנותיו הראשונות הוא משתלם בכל כוחו מבחינה רוחנית: “וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא” . מבאר רש”י, “לשון מיעוט, באותו מקום שכב, אבל י”ד שנים ששימש בבית עבר, לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה”.
אולם, כשורש האומה הישראלית, שאור ה’ מבקש להאיר דרכה את כל מחשכי עולם, לא די להיות איש תם יושב אוהלים הספון בבית מדרשו של עבר. יעקב אבינו חייב לדעת להתמודד גם עם העולם הזה, החומרי והמסובך בגדלות. לקניין הקומה של קידוש החומריות, ניגש יעקב בבית לבן, בעת ירידתו אל חיי המעשה הארציים מתוך ישרות, צדקות, והשתדלות יתרה לעשות כל דבר על הצד הטוב ביותר, בבחינת “בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ” . יעקב בונה לעצמו בסיס כלכלי איתן בנקיון כפיים, “וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים” .
כך מסכם יעקב את שנות שהותו בבית לבן, תחילה לנשותיו: “וְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן” . ובהמשך ללבן: “זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ”, רש”י- לא הפילו עיבורם, “וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי”. “טְרֵפָה”, על ידי ארי וזאב , “לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה”, רש”י: “אם חסרה, חסרה לי, שמידי תבקשנה”. “גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה”, רש”י: “גנובת יום או גנובת לילה הכל שילמתי”. “הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב” – שרב , ” וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי”. יעקב שמר על צאן לבן במסירות נפש, ‘שמירה יתירה’ , כדי ששם ה’ יהא גלוי אף במפגשו עם העולם החומרי, ויסלול בהנהגתו זו דרך לבניו.
ובזה מיושבות שתי הקושיות שהקשינו בהתחלה. הקב”ה השהה את יעקב הצדיק בזיווגו, מאותה סיבה שהיו שבע השנים שעבד בשביל רחל “כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ”. כל יום שעובר בניסיונות והתמודדויות, עמו גם נבנית אצל יעקב קומה רוחנית שלמה יותר, שתשפיע על תיקון כל העולם על ידי זרעו, מאחר שהוא אבי האומה הישראלית. לענק הרוח הזה, מתאחדת אַהֲבָתוֹ אֹתָהּ, שנאמרה על רחל אמנו, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ, היינו את האומה הישראלית שזקוקה כל כך לכל פרט בהשתלמותו. יעקב, בחיר האבות, חי במבט של נצח, ומשיג שכל ההיסטוריה מונחת על כתפיו. כל הימים מתאחדים בשליחותו האלוהית, בעבודה פנימית אדירה למעלה מכל תחושת זמן. “וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ”.
זכה יעקב אבינו שתהא “מיטתו שלמה”, אשר אין בזרעו שמץ פסול, והעמיד בקדושתו המופלאה, “י”ב שבטים שכלם ראויים לעניין האלוקי” .

0 0 אצבעות
דרג שיעור
guest
0 התגובות שלכם
Inline Feedbacks
אראה לי כל התגובות
חם באתר
play3
בית המדרש
הרב ראובן פיירמן FIX
תמתי - תאומתי | הרב ראובן פיירמן | ארבעה נכנסו לפרדס
58 דקות
play3
בית המדרש
כבוד הורים של דמא בן נתינה | הרב אייל ורד
בין בחירה לגורל - פרשת פנחס | הרב אייל ורד | יד תמוז תשפב
play3
בית המדרש
הרב ליאור לביא
מידות הראיה אמונה | הרב ליאור לביא | יג תמוז תשפב
play3
בית המדרש
הרב מאיר טויבר 6
מנהיגות וקרבנות - המבנה המשונה של פרשת פנחס | הרב מאיר טויבר | יג תמוז תשפב
0
נשמח שתשתף אותנו במחשבות שלך!x
()
x
דילוג לתוכן