אחת משלוש הדרשות שדורשת הגמרא (ברכות לג) על המילה ‘הַסְכֵּת’ המופיעה בפרשתנו (דברים כז ט) “הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם”: “הסכת הס (שתוק) ואחר כך כתת (שבור) כדרבא דאמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואחר כך יהגה”. הרב קוק (עין איה ברכות ב עמ’ 390 פס’ שמג) מבאר, שאף על פי שאחת מהנטיות הנמצאות בנפשו של אדם היא הרצון לפתור, לבקר, לצאת נגד, במפגש הראשוני שלו עם כל דבר, כשאיננו מבינו וממילא אינו מסכים עמו, על האדם להתאזר בסבלנות ובאורך רוח, להתרגל להקשיב ולהכיר את הדבר באמת על ידי לימוד ארוך ומעמיק, מה שיכול לגרום לו סבל, עד אשר ירד באמת לשורשם של דברים שאז יש טעם ואפילו צורך לפתור ולבקר ביקורת אמתית את הדבר, ביקורת שמטרתה לבנות בניין מפואר ומדויק יותר. על כן לעולם ‘הס’! – שתוק, הקשב, למד, העמק, הבן העניין באמת על כל הקשור בו, ורק אחר כך ‘כתת’ – שבור, הרוס, סתור, התנגד, בקר, שאם לא כן כיצד יכול האדם לבקר דבר שאינו יודעו?
וזו לשונו שם “העיונים בכל דבר צריכים להיות נולדים לא רק מתוצאות ההשקפה השכלית בדבר הפרטי לבדו שבו הוא נושא ונותן, כי אם צריכים שיהיו תוצאה של הרחבה וידיעה מקפת אל כל העניינים המתייחסים לו. על כן אין תקווה לתוצאות טובות של חידושי עיונים, כי אם כשקדמה הידיעה הכוללת וכל העניין וכל הדברים השייכים לו. והנה הדבר מגיע (נוגע) בייחוד על דבר התנגדות לדעות וביקורת שרק אז תהיה מועלת להגדיל תורה ולהאדירה, להרבות חכמה ולפארה, רק כשתצא על פי ידיעה שלמה ומקפת והעמקה מסודרת בכל העניין כראוי למומחה ובקי. על כן צריך שיהא האדם מתרגל לסבול לשמוע הרבה, להוסיף ידיעה, מבלי הוסיף בזה עדיין דעתו והשקפותיו, אשר גם אם יתנגדו לאיזה פרטים וסעיפים, אל יצא לריב מהר. הס, שתוק, והאזן ורד לסוף דעת העניינים וחקור בכל חלקיהם, ואז כשתעלה בידך הידיעה השלמה, כבר הנך מגיבורי כוח במלחמתה של תורה – כתת, את אשר יראה לך לסתור ולהרוס אבל אל תהי מהיר להרוס ולבקר ואתה עדיין אינך בקי גדול ומומחה בעניינים אלו, כי מזה תצאנה תקלות רבות עיוניות ומוסריות… ואם תמלא את התנאי הזה ודאי תביא גם כתיתתך ברכה לעולם וכך היא דרכה של תורה, זה בונה וזה סותר ובלבד שיהא כדאי והגון לכך”.
הדבר נכון ביחס ללימוד תורה ביחס ללימוד כל חכמה וביחס למפגש שלנו עם כל דבר בחיים. לצערנו אנו רגילים לצאת בביקורת על כל דבר ועל כל עניין מול כל אדם גם אם איננו מכירים כלל את הדבר או את האדם. על כן עלינו להתרגל להיות בעלי ענווה, לדעת לסבול ולהכיר בסבלנות באמת כל דבר לפני שנצא בביקורת נגדו. שתיקה יפה לחכמים.
