“עסוֹק בתורה”!

“עסוֹק בתורה”!
“הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁבָּרָא הַיֵּצֶר רָע בָּאָדָם הוּא שֶׁבָּרָא הַתּוֹרָה תַּבְלִין לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ‘בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע בָּרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין’ ” . הקדוש ברוך הוא ברא את היצר הרע המזיק ומקלקל, אבל מיד תוך כדי דיבור יש עצה לזה, הוא ברא את התורה תבלין, תיקון. אותו בורא, אותו מקור שברא את הכוח המזיק, ברא את התורה תבלין, שמגן ושומר. התורה היא התיקון בתוך סדר הבריאה לעומת הסיבוכים.
יש להבין בשכל שצריך לשמור על קדושת התורה והגנת התורה. אין צורך לחפש תיקון אחר, דרכי תשובה ותיקונים. התיקון הוא ריבוי בתורה, דבקות בתורה ואמונה בתורה. יש ביטוי קצר של הגאון על זה. בכמה ספרים אחרונים וקדמונים יש הדרכות ביחס לאנשים שהיו קשורים מאוד לחטאים נוראים, ואז ניתנו להם תיקונים, צומות וסיגופים, כגון לשכב בבית המדרש ויירקו עליו, או להתגלגל בשלג. בשם הגאון כתוב שאין צורך בכל אלה ויש רק שני תיקונים. הראשון: התורה. למדת דף אחד גמרא, עכשיו למד חמישה דפים. התיקון הוא להרבות תורה. הדבר השני: מניעת הדיבור, או כלשון ה’חפץ חיים’: שמירת הלשון. אלו הן שתי התרופות האמיתיות.
“וְהִנֵּה פָּשׁוּט הוּא, שֶׁאִם הַבּוֹרֵא לֹא בָּרָא לְמַכָּה זוֹ אֶלָּא רְפוּאָה זוֹ”, אז אין עניין לחפש עצות שונות, הרפואה היא התורה, “אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם פָּנִים שֶׁיֵּרָפֵא הָאָדָם מִזֹּאת הַמַּכָּה בִּלְתִּי זֹאת הָרְפוּאָה, וּמִי שֶׁיַּחְשֹׁב לִנָּצֵל זוּלָתָהּ”, באופנים אחרים, לא מתוך תורה, מתוך עם-הארצות, “אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה” בדרך הריפוי, ואם אינו מרגיש בזאת, במשך הזמן “יִרְאֶה טָעוּתוֹ לְבַסּוֹף – כְּשֶׁיָּמוּת בְּחֶטְאוֹ”. אם המצב מקולקל, אך אין ניתוק מן התורה, במשך הזמן, סוף סוף השפעתה של תורה עתידה להחזיר את הבריאות.
הוזכרה לפני כן עצה: “לקבוע עיתים לתורה”. יש לשמור לא להסתבך כל כך בעיסוקים שבמשך כל היום. השעה הזאת שמורה! מחוסנת! קבועה! אדם צריך לעשות לו תכנית של כל היום, שלא לעסוק רק בפרנסה אלא גם בתורה.
ויש חשיבות של קביעת עיתים נוספת מלבד קביעת עיתים לתורה: קביעת עיתים ליראת שמים ולחשבון נפש. כשיש זמן צריך להתבונן. עם כל העסקים שלו, האדם צריך להתרגל קצת להתבונן על סדר המעשים שלו. אגב המושג של קביעת עיתים לתורה, זוכים להמשך והוספה: “וְהִנֵּה בִּכְלַל זֶה גַם כֵּן קְבִיעוּת הָעִתִּים אֶל חֶשְׁבּוֹן הַמַּעֲשֶׂה וְתִקּוּנוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה “, בירור פרקטי וחינוכי בכל סדר החיים וסדר היום.
“וּמִלְּבַד כָּל זֶה, כָּל מַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר לוֹ פְּנַאי מֵעֲסָקָיו, אִם חָכָם הוּא, וַדַּאי שֶׁלֹּא יְאַבְּדֵהוּ, אֶלָּא יֹאחַז בּוֹ מִיָּד וְלֹא יַרְפֵּהוּ לַעֲסֹק בּוֹ בְּעֵסֶק נַפְשׁוֹ וְתִקּוּן עֲבוֹדָתוֹ”. כמה שאפשר, יש לחטוף תורה בכל רגע של זמן. אלו דברים מעשיים שהם הכרחיים באופן פסיכולוגי וחינוכי בחיי האדם .