פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > האיילה והנחש’: נתינה ואנוכיות (ב’)

האיילה והנחש’: נתינה ואנוכיות (ב’)

האיילה והנחש’: נתינה ואנוכיות (ב’)
מאת: נתן קוטלר
בשבוע שעבר ראינו שתכונת האנוכיות של הנחש מופיעה בהמן ואילו תכונת הנתינה של האיילה מופיעה באסתר. חז”ל אומרים שהאיילה מבריחה את הנחש, כי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, הנתינה מנצחת את האנוכיות. לכל אורך המגילה מתחולל מאבק סמוי בין הנטילה לנתינה ולכן כאשר אחשורוש הציע לאסתר ליטול עד חצי המלכות, היא דווקא ביקשה לתת. ומאותו הרגע ואילך, כשהנתינה התגברה על הנטילה, אסתר הבריחה את המן. ולכן, אנו נותנים משלוחי מנות בפורים כדי לגרום לנתינה להופיע בחיינו.
הפעם נראה שהנטילה והאנוכיות מביאות לידי שכחת היעוד שלנו ושכחת ‘האני’ האמיתי שלנו. אך כאשר נזכרים מי אנחנו באמת ומעצימים את הנתינה שלנו, אנו מסוגלים להתגבר על האנוכיות של עמלק.
אנוכיות מביאה לידי שכחת ה’אני’
כאשר עם ישראל שוכח את ייעודו ועוסק בנטילה במקום בנתינה, עמלק מופיע. “וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה’ לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה’ בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן. וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם” (שמות יז, ז-ח). רש”י מביא משל “לאדם שהרכיב את בנו על כתפו ויצא לדרך, היה אותו הבן רואה חפץ ואומר, אבא טול חפץ זה ותן לי, והוא נותן לו, וכן שניה וכן שלישית. פגעו באדם אחד, אמר לו אותו הבן ‘ראית את אבא?’ אמר לו אביו ‘אינך יודע היכן אני?’ השליכו מעליו ובא הכלב ונשכו”.
הבן עוסק רק בנטילה “טול חפץ זה ותן לי”, ולכן שוכח מי הוא באמת. האבא שואל את בנו “אינך יודע היכן אני?” הבן אינו יודע היכן ה’אני’ האמיתי שלו וממילא אינו יודע היכן אביו. הנטילה והאנוכיות מביאות לידי שכחת היעוד שלנו ושכחת ‘האני’ האמיתי שלנו.
וכך אנו מוצאים שלפני שעמלק הופיע, ישנו דגש על נטילה. בפרשת בשלח נאמר “וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם” (שמות טו, כב). מדוע נאמר “וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל” ולא “ויסעו בני ישראל”? רש”י אומר: “ויסע משה – הסיען בעל כרחם שעטרו מצרים סוסיהם בתכשיטי זהב וכסף ואבנים טובות, והיו ישראל מוצאין אותם בים, וגדולה היתה ביזת הים מביזת מצרים… לפיכך הוצרך להסיען בעל כורחם”.
וכן אנחנו מוצאים בהמשך פרשת בשלח, עד להופעת עמלק, עיסוק בנטילה: עם ישראל התלוננו במרה על מרירות המים (טו, כב-כד), עם ישראל שאלו בשר שלא כהוגן (טז, ג; יומא עה, א), היו אלו שנטלו והותירו את המן עד הבוקר ואז התליע (שם כ) ועם ישראל התלוננו במסה ומריבה על המים (יז א-ז). אם כן, הנטילה סודקת את הזהות שלנו וסוללת את הדרך לעמלק.
וכיצד נתמודד מול שורש האנוכיות של עמלק?
לזכור מי אנחנו באמת
חז”ל שואלים על הפסוק: “וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק” (שמות יז, יא): “וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה?” ומשיבים: “אלא לומר לך: כל זמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה, ומשעבדין את לבם לאביהם שבשמים – היו מתגברים, ואם לאו – היו נופלים” (משנה ראש השנה כט, א). כאשר אנו נזכרים בייעוד שלנו, מתחברים ל’אני’ האמיתי שלנו וזוכרים מי אנחנו באמת, אנו מסוגלים להתגבר על האנוכיות של עמלק.
ה’אני’ האמיתי שלנו הוא נתינה
תכונת הנתינה, היא התכונה של עם ישראל “אמר רבי אבא בר אחא אין את יכול לעמוד על אופי של אומה הזאת נתבעין לעגל ונותנין נתבעין למשכן ונותנין” (תלמוד ירושלמי שקלים פ”א ה”א). וכן, אחד משלושת סימני עם ישראל הוא גמילות חסדים (יבמות עט, א). תכונות הנתינה והחסד מבדילות אותנו משאר האומות וכדברי הרב קוק: “הקו היסודי המבדיל בין ישראל לעמים הוא אור החסד, שזהו אורו הראשון של אברהם אבינו ע”ה” (עולת ראיה ח”ב עמ’ רסד-רסה).
האנוכיות של עמלק אינה יכולה לעמוד בפני החסד של עם ישראל. כדברי ה’חתם סופר’ “ובזכות זה החסד נעשו המה גם שניהם [=אסתר ומרדכי] שלוחי דרחמנא לבער אכזרי עמלק מן העולם” (דרשות חת”ס ח”א קכג, ב). כח הנתינה של עם ישראל דוחה את הנטילה של עמלק “אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו” (מגילה יג, ב) מחצית השקל שעם ישראל נותנים, דוחה את השקלים של המן.
וכאשר עם ישראל זוכר את ייעודו להביא ברכה לעולם (בראשית יב, ג) מתוך חסד ונתינה, חשכת האנוכיות נדחית מפני אור הנתינה.
לתגובות: natanorot@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

מ”הסתר אסתיר” ועד “ותלבש מלכות” – בנישואין | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
לעת כזאת – הגעת ממש עכשיו למלכות! // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן
חיזוק הזוגיות, מתוך השתיקה והמתיחות בנישואין | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
למה שלא נבוא כמו גבירים? // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן
שגרת חיים ברוכה בנישואין | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
“עצמי” – הפסיכולוגי או האמוני? // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן
האשמות בין בני זוג בנישואין | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
זוגיות אחרי לידה | אסתר אברהמי
Shape-2
אברהמי1
התפילה “שלי” והתפילה “שלו” // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן
התפילה החיה לאור יסוד העצמיוּת // הרב אמיר דומָן, עורך “ערוץ מאיר” | אמונה למעשה
Shape-2
אמיר דומן

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן