חוסנה של משפחה, חוסנה של האומה

בספר שמות אנו לומדים על הולדת העם, כיצד הולכת ומתגבשת הוויה חדשה, מתוך משפחה של שבעים נפש הבאים מצרימה עד ו”הנה עם בני ישראל” . תחילת הפרשה מונה את ראשי המשפחות שמהן צומחת מציאות של עם. אם בספר בראשית המשפחה הייתה מקום של מתח, יריבות, שנאה וקנאה, בספר שמות נגלה משפחתיות אחרת, יצירה חדשה של אחים המשלימים זה את זה, מלוכדים דואגים ועוזרים זה לזה.
בפרק ב’ אנו נפגשים בפעם הראשונה עם משפחת לוי והולדת משה, “וילך איש… ויקח את בת לוי… ותהר ותלד בן”. רק מאוחר יותר אנחנו מתוודעים לכך שיש לו אחות גדולה יותר, ורק בהמשך נודע לנו כי יש לו גם אח. “ותתצב אחותו מרחוק לדעה מה יעשה לו”, מרים עומדת מרחוק בתקופה קשה מאד של איום קיומי ומתוך דאגה שומרת על אחיה. בפרק ד’ מופיע אהרון המתלווה כעזר למשה המהסס לקבל את שליחותו אל פרעה, “הלא אהרון אחיך הלוי… הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו… ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים”. האחים מרים ואהרון מופיעים כמצילים, כתומכים במשה ברגע של משבר. כל אחד מחזק ותורם לו מהיכולות והכישורים שלו. ולאורך כל הדרך ובכל התקופות הקשות הם פועלים מתוך אחווה והרמוניה. על אף השוני ביניהם הם משלימים זה את זה. התוספתא במסכת סוטה מחדדת את האחדות והאחווה ביניהם: “שלושה פרנסין נתמנו לישראל בצאתם ממצרים, משה אהרון ומרים, בזכותן נתנו להם שלוש מתנות באר בזכות מרים, עמוד ענן בזכות אהרון ומן בזכות משה”. כל אחד מהאחים ממלא היבט אחר בצרכים הלאומיים של עם ישראל על אף שברור שמשה יכול היה לדאוג לשלוש המתנות גם יחד, כיון שגם הבאר, המן ועמוד הענן, המשיכו וחזרו גם לאחר מותם של אהרון ומרים בזכות משה. שלושת האחים מאוחדים ביניהם פעלו מתוך אחריות ודאגה לעם ישראל. האחים בספר שמות הם סמל של אחווה, של סולידריות, לכידות, שיתוף ותמיכה שזהו בסיס הכרחי ותשתית איתנה לצמיחתו וחוסנו של העם.
חוסנו של העם מושפע מחוסנה של המשפחה. היכולת להתמודד עם סיבוכי החיים, לחצים ומשברים, מותנית במקושרות המשפחתית, במערכת היחסים עם האנשים הקרובים לנו, בתמיכה שאנו מקבלים מאנשים הסובבים אותנו. המשפחה היא המקום היציב והבטוח, התומך והמרגיע, שבו אנחנו יכולים לסמוך על הרצון הטוב של בני המשפחה שיהיו איתנו בשעת הצורך. החוסן הנפשי והמשאבים הפנימיים מתחזקים ונבנים כאשר מורגשת במשפחה נוכחות רגשית וזמינות של ההורים. ההורים מגויסים מתוך אחריות, מחויבות והתמסרות כלפי הילדים, ובעצם הם אומרים “איכפת לי ממך, יש משהו חשוב מכל דבר וזה התא המשפחתי”. הילד מרגיש ומפנים ערך זה של מסירות, שיש לו מקום בטוח וקשוב. זה מחזק את היכולת של הילד להתמודד ולהפוך כל קושי לאתגר.
מקושרות במשפחה נמדדת ביכולת לתת פיזית ונפשית, לתמוך ולעזור זה לזה. האחווה והעזרה ההדדית תורמים ללכידות המשפחתית, לתחושת הביחד.
משפחות חסינות וחזקות מונָעות בעיקר על ידי אמונה חזקה ואופטימיות. אלו משפחות שמסוגלות לגייס את המקורות הפנימיים והחיצוניים, ולהשתמש בהם בצורה יעילה, משפחות שסומכות על יכולתן להתמודד ולהתגבר על משברים, ולהסתגל לשינויים במצבים משבריים.
ילדים שגדלים במסגרת כזו, יפנימו במהלך חייהם ערכים אלו של אחווה ועזרה, יפתחו חוסן נפשי, וימשיכו בזה גם כשהם יקימו את ביתם הם. הם גם ימשיכו לשמור על הקשר המשפחתי בין האחים ולתמוך זה בזה, וגם כמובן למעגלים הרחוקים יותר. הם יהיו חלק בריא בקהילה, ולנגד עיניהם תעמוד טובת החברה והעם…

hadasage@walla.com