הנה נפל דבר במשרד החינוך הממלכתי-דתי” אכן נפל מאגרא רמא לבירא עמיקתא.
וזאת בשניים: א. למה לומדים תנ”ך. ב. וכתוצאה מכך: כיצד לומדים תנ”ך.
למה לומדים תנ”ך? כל הדורות למדנו תנ”ך” קודם כל מפני שזו מצוות ד’. וכמו
כל המצוות היא מקדשת את האדם” כפי הנוסח של חז”ל: אשר קידשנו במצוותיו.
ובמה היא מקדשת? – אמונה בקדושת דבר ד’ ובאמיתת דבר ד'” יראת ד’ ואהבת
ד'” מידות טובות וקיום מצוות.
עתה” רוח חדשה נושבת: “להטמיע בתלמיד ערכֵי מוסר אנושיים והנהגות ראויות”.
אך באמת” לא רוח חדשה היא זו” אלא רוח ישנה” אשר אנו אוכלים את פירותיה
הבאושים זה כמה מאות שנים. הלא זה דברה של התנועה הרפורמית” אשר חרתה על
דגלה שעיקר היהדות הוא העקרונות הדתיים האוניברסליים” וכל שאר המצוות
והחוקים אינם מתאימים לחברה המודרנית וכל המבטלם הרי זה משובח. ברור שאיננו
נגד ערכי מוסר אנושיים והנהגות ראויות. אנו מאוד בעד” אלא שאנו” תלמידי
משה רבנו” אומרים שהתורה ניתנה לנו” וכל התנ”ך ניתן לנו” כדי שייפתחו לנו
שערי אורה הרבה יותר גבוהים” לערכי מוסר על-אנושיים וקדושים” להנהגות
ראויות לעילא ועילא לאור דבר ד’.
אבל למה לנו להכביר במילים. לפני זמן מה הוכנס אתר חדש לתנ”ך המיועד
למורים הדתיים המכונה “ללמוד וללמד” והכולל תוכניות לימוד וחומרי העשרה.
אדם הראשון. הנחש סבר שהאל הוא אמנם חזק ובעל כוח אבל לא בעל מידות טובות”
אלא שליט רע וקטנוני” ועם מעט עורמה” אפשר לרמותו. ומי אותו נחש? יצור
דמוי אדם שנאף עם חוה אימנו. היא בגדה בבעלה” שגם הוא חטא בכך שלא פרש
ממנה עקב זה.לחוה אמנו היו “עיוותים מחרידים בנטיותיה המיניות” והנחש
היה יצור הדומה לרובוטריקים” או לדמות מסיפורי הארי פוטר” או אם תרצו”
מרומן היורה השחורה. וקין נולד מחוה אימנו ומהנחש. עד כאן תמצית דברי
ההעשרה. ואכן” אם אלו דברי העשרה” היה עדיף להיות עני” וכידוע” מעניים
יוצאים בדרך כלל תלמידי חכמים.
אך אני שואל: למה אתה מוציא שם רע על חוה אמנו? אתה היית שם? ראית? אז
מניין לך כל הרפש הזה?
אברהם אבינו. עליו היה ללמוד-וללמד לא מתוך דברי חז”ל ורש”י ההולך
בעקבותיהם” בעלי גישה “אידיאלית א-הסטורית” אלא לנקוט בגישה “ריאלית
אנושית”. הוא הפקיר את אשתו למצרים תמורת בצע כסף” בעוד הוא יצא למלחמות
למען הצל אחיינו לוט.
ואל תשיבוני מדברי הרמב”ן על הפרשה כי ההבדל ברור. אך באשר למגמה העקבית
והעיקשת של הנמכת גדולי וקדושי ישראל” יש להעיר הערה כוללת: אם הם כה
שפלים וטועים ונבזים כיצד בוחר בהם ד’? משרה עליהם את שכינתו ובוחר בהם
לנביאים?! וכי הנבואה היא פעילות זעירה של מלקטי קנים באגם – כמו שאכן
היה נמצא באחד ממקורות ההעשרה שהפעם היה שיר המתפרש כנוגע לאלדד ומידד”
ועושה בנליזציה מן הנבואה כהתלבשות הרוח באדם באופן בנאלי וטריוויאלי.
לעומתם” אנו יודעים שנבואה בנויה על עילאיות נוראה” וכיצד תשרה על פושעים!
הרי זה מה שהשיב ד’ יתברך למרים ואהרון שראו את משה רבינו בגובה העיניים
של מדרגתם הנבואית(!). אמר להם ריבונו של עולם “ומדוע לא יראתם לדבר
בעבדי במשה” (במדבר יב ח) ורש”י מסביר בשם חז”ל: “…שהוא עבדי” ועבד-מלך מלך. היה לכם לומר: אין המלך אוהבו חינם. ואם תאמרו: אינו מכיר במעשיו – הרי זו קשה מהראשונה”.
מרים ואהרון. שזה עתה הזכרנו אותם ואת דיבורם במשה” אך המורה שעיין באתר
“ללמוד וללמד”” נמצא למד שהם לא פעלו זאת מפני דאגה לציפורה אלא פשוט
מאוד מפני שהיו להם רגשי קיפוח. ואף אנו נאמר: ומדוע לא יראתם בעבדיי
במרים ובאהרון?! האם ביררתם איתם? עשיתם להם מבחן פסיכולוגי? אולי שכחתם
שמדובר בנביאים.
משה רבינו. באשר למשה רבנו עצמו” אנו ‘נהנים’ מפרשנות מאוד אוריגינלית” לא
רש”י ולא רמב”ן” אלא סרט “נסיך מצרים”” שמוגדר שם כ”מדרש קולנועי”” בעל
מסר אוניברסלי” בלי ארץ ישראל ובלי תורת ישראל במעמד הר סיני. אנו מודרכים
להתייחס אליו בכובד ראש” לעמול להשוותו עם הטקסט ולתת יחס של כבוד לדבר
שמוגדר הלכתית כמושב ליצים (עבודת זרה” י”ח א’ “שו”ע או”ח ט”ז) !אגב”
רש”י מכנה את הפרשנים הנוצרים על התנ”ך: “אותם ההופכים את התורה למדרש
טעות ואליל”. ועתה הגענו ל”מדרש ליצנות והבל”.
שמא תאמרו: אנו רואים שילדינו לא אוהבים ללמוד תנ”ך” והרי אנו רוצים
שהתנ”ך יהיה מקצוע אהוב על הילדים” קרוב לליבם של הילדים” קרוב לעולמם של
הילדים ולכן יש ללמדם בגובה לב” בגובה לבם. אבל אין כאן רפואה למכתנו”
כי אמנם התנ”ך הופך לאהוב” אך כבר אינו תנ”ך” אלא תנ”ך-לייט” קריקטורה של
תנ”ך. הילד אינו מתחבר לד’ אלא מתחבר לעצמו” אם כן מה הועילו החכמים
בעיניהם ובתקנתם.
גדעון. אף גדעון שהציל את ישראל” כפי שהתברך על ידי ד'” אינו יוצא בזול:
הוא טיפוס מלא טרוניות נגד ד'” אינו בוטח בד'” נבחר על ידי ד’ אך מביע
דברי פקפוק וכפירה: אם אכן ד’ אתנו. אך כאן יצא המרצע מן השק” כי אם תרצו
לדעת פשר החזרות והסתירות שבסיפורו” הרי הן מתפרשות בעזרת ביקורת המקרא
שיש כאן אוסף טקסטים שחוברו בתקופות שונות. זאת אכן העשרה חשובה למורה.
לא דבר ד’ הוא התנ”ך אלא דבר האדם. עתה הכול מובן. אין שם מבוא לדבקות
בד'” שהרי לא מד’ יצא הדבר. כמובן” כן הוא לא רק בסיפור גדעון אלא בכל
ספר שופטים” וכן הלאה.
שמואל הנביא. למשל פרשת המלך מפי שמואל הנביא” לא הוא אמרה” אלא זהו
נאום דמגוגי נגד המלוכה ממקור הרבה יותר מאוחר” כה אמר וולהאוזן” מאבות
ביקורת המקרא שבגרמניה.
אבשלום. גם דבריו: מי ישימני שופט” שהם דברי הבל” לא הוא אמר” אלא הושמו
בפיו בתקופה מאוחרת.
כל אלה ודומיהם” גם אם מועטים הם” הריהם מקדיחים את כל התבשיל. “זבובי
מוות יבאיש יביע שמן רוקח” (קהלת י א). די בזבוב אחד מגעיל כדי להמאיס
את כל המאכל. וכל אלה ודומיהם היו מכונים שם: לימוד בעומק. אך אנחנו
תלמידי משה רבינו אומרים שעומק העומקים הוא לדעת שהמקור הוא אלוהי. רק
אחרי זה יש מקום למחקרים שונים. רק אחרי בירור מוחלט של נקודת המוצא:
התורה היא אלוהית” התורה שבכתב אלוהית” התורה שבעל פה אלוהית” ופירוש
תורה שבכתב על פי תורה שבעל פה הוא אלוהי.
אך טיפת נוחם יש בזה שעקב מחאתם של מורים ומנהלים יראי שמים” כמה טקסטים”
כמה זבובי מוות” הוסרו מן האתר מתוך “התחשבות ברגישויות” של אותם מוחים.
אכן רגישות אמת היא זו. “בבית אלוהים נהלך ברגש” – כלומר בחרדת קודש
“שמור רגליך כאשר תלך אל בית האלוהים” (קהלת ד יז).
חז”ל הורונו: “מנעו בניכם מן ההיגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים”
(ברכות כח ב). רש”י מסביר: “מן ההיגיון – שלא תרגילום במקרא יותר מדי
משום דמשכא” לישנא אחרינא: משיחת הילדים”. עתה שני הפירושים התלכדו לאחד:
כדי למשוך ילדים ללימוד מקרא” הופכים אותו לשיחת ילדים. “והושיבום בין
ברכי תלמידי חכמים”. מסביר הנודע ביהודה שאין למסור הוראת התנ”ך לבעלי
דעות נפסדות” משום דמשכא” כי זה ימשוך את התלמידים לאותן דעות נפסדות.
אלא “חנוך לנער על פי דרכי התורה והושיבם בין ברכי תלמידי חכמים”” שגם
בילדותם ילמדו מקרא מתוך תורה שבעל פה (צל”ח מובא בעץ יוסף שם בע”י)
הבו אור” הבו אמונה” הבו טהרה” הבו תמימות עליונה” הבו עומק אמיתי” עומק
של יראת ד’.
קיום ימי ההשתלמות בתנ”ך ע”י מדרשת הרובע ומדרשת אוריה” בא מתוך פניות מהשטח והבעת רצון לשיעורים המרוממים דעת ומלבים אש קודש ויראת שמים. הכל במטרה לתת כלים למורים בתנ”ך להוראה בכל מגוון התכנים השונים שהם מלמדים” ולהעמיק את הגישה הראויה בהוראת תנ”ך.
תאריך הכינוס: בע”ה ימים ה-ז באב” ימים שלישי-חמישי” בגבעת שמואל.
