תורת הגמול – ערך הכללות והאחדות

חז”ל (אבות ד טז) בבואם להגדיר את היחס בין עולם הזה החומרי לעולם הבא” אמרו “אמר ר’ יעקב העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא” התקן עצמך בפרוזדור כדי שתיכנס לטרקלין”. תכלית הכל ושיאו” הוא העולם הרוחני” העוה”ב – הטרקלין. לפי זה יקשה ביתר שאת: מדוע לא הוזכר בתורה” השכר האישי הרוחני – העולם הבא” לעומת סוגי השכר הגשמי המוענק בתורה להולך בדרך ה'” כמו כלכלה ובריאות איתנה” ניצחון בקרב” שלום וריבוי גשמים. כנאמר “אם בחוקותי תלכו… ונתתי שלום בארץ” וכו’. על מדוכה זו ישבו מפרשי התורה הקדמונים. רבנו יצחק אברבנאל (שחי לפני 520 שנה בספרד)” חיבר ספר מיוחד בשם ‘צדק עולמים’ להצדיק קיום שכר הרוחני ובו מביא שבע שיטות הראשונים לפתרון שאלה זו (עיין בפירושו לפרשתנו).
הכלי יקר בפרשתנו (ויקרא כו יב) על הפסוק “והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים” דן בשאלה זו ומביא תשע תשובות. הוא פותח בתשובת רש”י (ע”פ תורת כהנים) – “אטייל עמכם בגן עדן” וכו’: “דעתו (של רש”י) לסלק מעל תורתנו הקדושה כל טוען ומערער האומר: יש לי מקום ללון (להתלונן) ולומר מאחר שלא נזכר בתורה עיקר השכר לנשמה” אם כן ודאי אין כוח במצוות אלו להנחיל עושיהם השכר הנפשי לעוה”ב” ותכלית עשייתם אינו כי אם לקבל השכר בעוה”ז” האחוז בחבלי בוז. וכבר נתעוררו על ספק זה שְלֵמִים וכן רבים” ובאו בהתר ספק זה שבעה דעות ואני באתי לקצר בכל היכולת ולסדרם פה כדי להַסְתים פי דוברי עתק על תורתנו הקדושה”.
העובדה ש”התהלכתי בתוככם (בגן עדן) והייתי לכם לאלקים”” היא עצמה הראָיה לשכר הרוחני. בבחינת “ואתם הדבקים בה’ אלקיכם חיים כולכם היום”. חיים בעלי משמעות רוחנית. נציין רק כמה תשובות מתוך פירוש הכלי יקר:
א. דעת הרמב”ם (הלכות תשובה פ”ט): בתורה אין כלל שכר למצוות. לא גשמי ולא רוחני. כי הרי שכר מצוות בהאי עלמא ליכא. והגשם” השלום והבריאות באים כהסרת המניעות. אם תשמרו מצוותי” תוכלו להתפנות לעלייה רוחנית ללא הפרעה.
ב. אבן עזרא (האזינו לב לט): לפי דעתי” התורה נִתנה לכול ולא ליחידי סגולה” ואת מושג העוה”ב יבינו רק המיוחדים. לפי שקשה לצייר אותו שכר” כי הגשמי לא ישיג עניין מופשט ורוחני. על כן העלימה התורה דבר עמוק זה מן ההמון.
ג. הכוזרי (סוף מאמר ראשון): והתהלכתי בתוככם” ונתתי משכני בתוככם. אם בחייו האדם זוכה לנבואה והתגלות אלקית כאשר נשמתו חוברת לחומר לגופו” קל וחומר שלאחר היפרדה מן החומר תדבק ברוחני. בבחינת עולמך הרוחני תראה בחייך.
ד. השכר המוזכר בתורה” אכן אך ורק שכר גשמי” ומיועד לרבים ולא לשכר פרטי של כל פרט. למשל” שלום ומלחמה” רעב ושובע” הם לכללות האומה כי העולם נידון אחר רובו. ואילו השכר הרוחני מתייחס לאדם הפרטי” לכל אחד בנפרד. והתורה פונה לכלל.
ומסיים הכלי יקר “מלבד מה שראינו כמה גדלה חיבת ה’ אל אבותינו אברהם יצחק ויעקב. ואילו היתה הצלחתם בעוה”ז סוף הצלחתם (ואין שכר רוחני בעולם לאחר המוות) אם כן מה יתרון לאברהם על נמרוד הרשע” כי נמרוד מלך בכיפה” ואברהם היה נע ונד כל הימים” מתהלך מאוהל אל אוהל מגוי אל גוי… והיכן יקבל גמולו על מסכת חייו?”…
הרב קוק באורות” (למהלך האידיאות) כותב: התורה מחנכת את עם ישראל לתרומה למען הכלל ומדגישה את השכר הציבורי דווקא” ולכן לא הזכירה את השכר האישי. השכר האישי אמנם מובטח” אולם אסור לו לתפוס את המקום המרכזי. הגמול החשוב בעיני האדם חייב להיות השכר הציבורי. כשאדם חושב על טובתו האישית בלבד זהו אגואיזם וכשחושב על טובת הכלל רמתו המוסרית עולה.
ביום ו’ כ”ו באייר ימלאו 265 לפטירת הרמח”ל. בספרו דרך ה’ (פ”ג ו) כותב על כך “זמן הגמול האמתי” דהיינו זמן קיבול השכר הוא אחר התחייה בעולם שיתחדש”. השכר הרוחני שלאחר המוות אינו השכר המגיע לאדם על מעשיו” כי אם תחנת ביניים” והשהייה עד לעולם התחייה” בו תתאחד הנשמה עם הגוף שהזדכך מאז מותו” ויחדיו ייהנו מהשכר הרוחני. כי גם לגוף שהתאמץ בעבודת ה’ בחייו מגיע השכר. במצב ביניים זה הגוף חוזר ליסודותיו ומזדכך” כנאמר “כי עפר אתה ואל עפר תשוב”” ואזי תשוב הנשמה לַחבור לגוף לקבלת השכר. ועל עולם שכזה לא דברה התורה כי לעולם התחייה “עין לא ראתה אלקים זולתך”. בערבו של יום ירושלים השתא בה זכינו לפני 45 שנים לרגעי חסד והתגלות” “יעשה למחכה לו”” נזכה בקרוב לבניין ירושלים ומקדשה בשמחת עולם.