תַּמּוּז 2488
– “אַבָּא” אֵיפֹה הַשֵּׁם?”
– “מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת אֵיפֹה הַשֵּׁם? הוּא בְּכָל מָקוֹם!”
– “גַּם בִּי?”
– “וַדַּאי” גַּם בְּךָ.”
– “אָז אִם מִמֵּילָא הוּא נִמְצָא בִּי” לָמָּה לְקַיֵּם מִצְווֹת?”
– “לֹא… הַשֵּׁם תָּמִיד נִמְצָא בְּךָ” אַחֶרֶת לֹא הָיִיתָ חַי” אֲבָל אִם אַתָּה מְקַיֵּם מִצְוָה הוּא נִמְצָא יוֹתֵר.”
– “אַבָּא” לְהִלָּחֵם נֶגֶד הָאוֹיְבִים זוֹ מִצְוָה?”
– “בְּוַדַּאי” מִצְוָה גְּדוֹלָה מְאֹד” עַד כְּדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ.”
– “אָז הַשֵּׁם נִמְצָא בְּתוֹךְ הַלּוֹחֲמִים שֶׁלָּנוּ?”
– “וַדַּאי. יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אוֹמֵר זֹאת כָּל הַזְּמַן.”
– “אַבָּא” אֲנִי לֹא נִלְחָם” אָז אֵיךְ אֶפְגֹּשׁ אֶת הַשֵּׁם?”
– “כְּשֶׁאַתָּה לוֹמֵד תּוֹרָה – הַשֵּׁם שָׁם. כְּשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל – הַשֵּׁם שָׁם. כְּשֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד לְאָחִיךָ הַקָּטָן אוֹ לַאֲחוֹתְךָ הַקְּטַנָּה – הַשֵּׁם שָׁם.”
– “אָז זֶה לֹא קָשֶׁה לְהִפָּגֵשׁ עִם הַשֵּׁם?”
– “זֶה קָשֶׁה. תָּלוּי כַּמָּה אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת קָרוֹב לְהַשֵּׁם. כְּכָל שֶׁתִּתְאַמֵּץ – תִּתְקָרֵב יוֹתֵר.”
– “אֲבָל אִם הַשֵּׁם נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם” אֵיפֹה הוּא הָיָה לִפְנֵי שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם?…”
– “רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא לִפְנֵי הָעוֹלָם וּמֵעַל הָעוֹלָם וְאַחֲרֵי הָעוֹלָם. ‘אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מֶלֶךְ בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא’. אַךְ הוּא גַּם מִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם. כַּמָּה הוּא מִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם? זֶה תָּלוּי בָּנוּ.”
– “הֵבַנְתִּי. הוּא נִכְנָס אֵיפֹה שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ לְהִכָּנֵס.”
– “לֹא בְּדִיּוּק. הוּא נִכְנָס גַּם אֵיפֹה שֶׁלֹּא נוֹתְנִים לוֹ לְהִכָּנֵס… אֲבָל אֵיפֹה שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ לְהִכָּנֵס הוּא נִכְנָס יוֹתֵר.”
– “תּוֹדָה אַבָּא” הֵבַנְתִּי.”
***
וְאַתָּה” קוֹרֵא יָקָר” אֵיפֹה אַתָּה נִפְגָּשׁ עִם רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם?
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)
