להתעורר אל האומה” אחי

בשוב ה’ את שיבת ציון היינו כחולמים (תהילים קכו” א).
כמה קשה להתעורר בבוקר בעיקר באמצע חלום… ופתאום הנה צריך להתעורר” אחרי אלפיים שנה ולהתכונן לדבר הגדול” שבעבורו הלכנו לישון” והוא – תחיית האומה. אלא עלינו להבין שכל החלומות” הפרטיים והלאומיים” לא באו אלא כדי להחלים את הפצעים הכואבים של הגלות” ובמילים אחרות – של הריחוק שלנו מעצמנו. כן. היה עלינו להתקלח מטומאת הגלות” ללבוש בגדים חדשים ולהתפלל” כתנאי להקמת המדינה הריבונית.
אך מהי מטרת כל המעשים האלו? האם התכוונו לחזור למיטה לאחר מכן?
נראה שקיימת סיבה חשובה לאין ערוך והיא: להקים חברה מגוונת” אמונית” מתוקנת” מקצועית ואוהבת כאחד” חברה שהיא אור לגויים. במילים אחרות” כל ההכנות של הבוקר באות להוציא מהכוח אל הפועל את כל הטוב שה’ נטע בנו. אלא מה? נראה לפעמים שהכעס על ‘מלכות בן יוסף’ מונע מאיתנו לחשוב ולהכשיר את עצמנו למלכות האמתית” שהיא כל סיבת חיינו. והריחוק שלנו מעצמנו” מביא לנו ברובד הפרטי מחלות לא קלות.
אנשים רבים סובלים מחרדה (5% – 7% מהאוכלוסייה)” מדיכאון (כ-20%)” מכפייתיות יתר (5%) ועוד אחוזים ניכרים סובלים מהפרעות שונות אחרות. אולם” מעבר לרובד הפרטי” קיים רובד הרבה יותר עמוק בנפש האדם שבעזרתו ניתן לרפא” לתקן מחדש את כל המערכות” והוא רובד הכלל” נשמת כלל ישראל!
אהבת ישראל אינה שייכת רק לדתיים. העם שלנו נפלא” מלא רצון להיטיב” מלא כישרונות” מלא עוז של אהבה. יתכן שהגיע הזמן להפסיק להסתובב בין קירות בתינו. חדשות המבשרות על הפינוי הבא” על הקאסמים בדרום” על אלימות במשפחה ובחברה” על העוני ההולך ומתגבר” ובעיקר עניות הדעת – כל אלו קוראים לנו לפעול! כל אחד לפי דרכו” יכול לממש את יכולתו בעשייה למען הכלל שתקרב אותנו למימוש החלום” ואגב כך גם תוציא אותנו מן החולאים הפרטיים שלנו.
עלינו לצאת מהוויכוחים הקטנים בין רב זה לרב אחר” בין גודל הכיפות” בין אורך הציציות. גם אין זמן לכך. לא להתמהמה” אלא פשוט לנוע” וכל אחד ישקול בדעתו איפה הוא יכול לתת.
ואל תאמר” ה’ יביא לנו גאולה” אין מה לעשות! שהרי ה’ נתן לנו את הבחירה והוא מצפה מאיתנו לבחור במעשים שדרכם הוא מתגלה. הבעיה העיקרית היא שנרדמנו בשמירה. שכחנו ש”הזורעים בדמעה ברינה יקצורו”. החרדות” הדיכאונות” הייאוש” הכפייתיות” כל אלו ביטויים למצב שבו הקטנות שולטת על אמונתנו בעצמנו” בעצמיותנו” ואינה מאפשרת לנו לראות את האור “וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשה” (שמות ו” ט).
עלינו להתעורר לא רק לרפא את הפצעים של כל פרט אלא להבין שבריאות הפרט תלויה בהבראה הלאומית.