“בינה יתרה” או “דעתן קלה”?
לפעמים” חוסר הבנה מדויקת ביחס לדברי חז”ל” גוררת שאלות ותהיות ואף מסקנות מוטעות. אחת מהן הקשורה לענייננו היא הסתירה לכאורה בין שני מאמרי חז”ל. האחד (בר”ר יח א): “ויבן ה’ אלוקים את הצלע – ניתן בה (באשה) בינה יותר מן האיש” – שלפי זה לכאורה יש לאשה יכולת אינטלקטואלית וכשרונות לימודיים יותר מן האיש” והשני” לעומתו בדברי רשב”י לבנו (שבת לג ב): “נשים דעתן קלה עליהן”” שמשמעותם לכאורה להפך” שהאשה חסרת דעה” דהיינו אינה בעלת יכולת אינטלקטואלית ולימודית.
יסוד העניין נעוץ בהבנת המושגים ‘בינה’ ו’דעת'” וביתר הרחבה” על פי הברכה הרביעית בתפילת שמונה עשרה” באי ההבחנה” בין ‘חכמה'” ‘בינה’ ו’דעת'” כנאמר שם “חננו מאתך חכמה בינה ודעת”.
הפעם נעסוק רק בממד הבינה ביחס לחכמה” שבו יש ‘יתרון’ לאשה על פני האיש.
המושג ‘בינה’ כולל בתוכו שלושה צדדים המשלימים זה את זה א. הכרת טעם” שורש וסיבת הדבר. ההבנה למעלה מהחכמה” או הנבון יותר מהחכם” אינו רק מכיר את הדבר בחיצוניותו” אלא מזהה את שורשו” יסודו וסיבתו. זו הסיבה” דרך אגב” שמשה רבינו” כהמשך להצעתו של יתרו” מצא אנשים חכמים אך לא נבונים לשפוט את ישראל (רש”י דברים א יב) ב. בינה מלשון ‘בין'” בין זה לזה” דהיינו יכולת הבחנה והבדלה בין הצדדים השונים שמהם מורכב כל דבר” הנובע מהצד הראשון שהוא יסוד הדבר וסיבתו. ג. היכולת להסיק מסקנה” הנובעת משני הצדדים הראשונים – הכרת טעם הדבר” הכרת חלקיו וצדדיו השונים” שמכוח שני אלה יש האפשרות להסיק מסקנות מדויקות הנובעות מהן.
הבינה היתרה באשה” אם כן” אינה קשורה דווקא לאינטליגנציה שכלית ויכולת לימודית” אלא מבטאת צד עמוק מאוד בנפשה של האשה המסוגלת לזהות ולעמוד על סיבת הדבר מבחינה פנימית” גם אם הדבר לא עובר דווקא דרך צינור השכל. ומסוגלת לזהות רבדים וממדים שונים באותו הדבר” וממילא להגיע לַמסקנות היותר מדויקות ופנימיות” שהן תוצאה של הבחנות דקות ומדויקות בניואנסים עדינים מעבר לשכל ולהגיון” מתוך הבנה פנימית והזדהות עמוקה” וכלשון רש”י (שמות לא ג) “בתבונה – מבין דבר בלבו מתוך דברים שלמד”. בליבו ולא רק בשכלו! וביתר פירוט בלשון הרב קוק (עין איה ברכות א קמז) “יש בה (באשה) בינה יתרה טבעית בהכרה פנימית יותר מן האיש” וההכרה הטבעית היא לרוב מאומתת מאוד גם אחרי הדרישה השכלית כאשר ביארו חכמי לב”.
ומה לגבי ‘דעתן קלה’ ” על כך בעז”ה בפעם הבאה.
