הרב צדוק הכהן מלובלין” משרטט את מהלך חיי האדם כתהליך הבנוי משלושה שלבים” על פי המדרש (שהש”ר א) שקובע ששלמה המלך כתב את שלושת ספריו על פי הסדר הבא: “שיר השירים כתב תחילה” ואחר כך משלי” ואחר כך קהלת. ומייתי לה (= ומסתייע) רבי יונתן מדרך ארץ: כשאדם נער” אומר דברי זמר (= שיר השירים). הגדיל” אומר דברי מְשלוֹת (= משלי). הזקין” אומר דברי הבלים (= קהלת)”.
התקופה הראשונה היא פרק הזמר: ילדים ונערים שרים ושמחים בעולמם” הם מתלהבים ומזמרים. השיר מבטא את הרגש – ילדים נסחפים אחרי רגשותיהם. בתקופה השנייה” אצל בוגרים שכבר עברו את גיל ההתבגרות” שולט השכל על הרגש – זהו פרק חיים ארוך שבו מפלס האדם את דרכו בחיים בעזרת חכמתו (=”דברי מְשלוֹת” וחכמה). האדם הבוגר מגבש משנת חיים סדורה (אמונית” פילוסופית” פוליטית ומקצועית) והיא קובעת את התנהלותו בחיים. התלהבותו הצטננה” ומעשיו שקולים. התקופה האחרונה היא פרק “דברי הבלים”. ניסיון החיים המצטבר מאפשר לאדם המבוגר להביט בפרספקטיבה רחבה החיים” להעריך אותם בצורה שונה” ובמיוחד להתמקד בעיקר ולזהות את טפל. עניינים רבים שבפרקי החיים הקודמים העסיקו את האדם” מתבררים לו עתה כ”הבל הבלים”. זה מאפשר לו להתמקד בעיקר” ולגלות את המשמעות האמיתית של החיים והעולם.
נשוב אל התקופה הראשונה: תקופת הזמר וההתלהבות. ילדים ונערים הם בטבעם טיפוסים נלהבים ומתלהבים” בעלי רגש סוער. התלהבותם היא תמימה וסוחפת” כמעט טוטאלית. לדוגמה: אין כל סיכוי להתחרות עם התלהבותם של בני נוער השואפים אל הקדושה – איזה תום” איזו טהרה! – או עם התלהבותם החברתית במסגרת תנועת הנוער” או עם דבקותם ונאמנותם לארץ ישראל. אבל באותה מידה” כאשר ילדים ונערים מַפנים את התלהבותם כלפי פיתויים זולים – זוהי התלהבות סוחפת ועיוורת. כמה מפחידה התלהבותם מדברים טפלים ואף שליליים (תרבות בילוי זולה” אלכוהול” וכדו’) והליכתם שבי אחרי שרירות לבם. התלהבותם נתונה לטוב ולרע בשווה” כדברי הירושלמי על דור המדבר (= תקופת הילדות של עם ישראל) “אין אתה יכול לעמוד על אופייה של אומה זו: נתבעים [לתרום] לעגל ונותנים” נתבעים [לתרום] למשכן ונותנים”. ילדים ונערים – ‘נתבעים’ להצטרף לכל מיני פעילויות – מהן אידיאליסטיות ומהן ירודות ומקולקלות – והם נענים ו’נותנים’ את כל כוחותיהם” דוהרים קדימה בהתלהבות עצומה. הניסיונות לצנן את התלהבותם ולשכנע אותם” נתקלים הרבה פעמים בקיר אטום. לעיתים נדמה שעיניהם עיוורות. אכן” הרגש וההתלהבות – לטוב” או לחלופין לרע – שולטים עליהם.
התלהבות זו היא חיונית: היא המנוע שמצעיד את האדם בחיים. הרגשות הם אחד הגורמים המרכזיים בהנעת האדם לפעולות. הרגש” יחד עם השכל אשר בורר ומגדיר מטרות נעלות” יוצרים את המוטיבציה שבלעדיה האדם יצור מאובן” הדורך במקום. אנחנו מתפללים ומייחלים שגם כאשר יעברו ילדינו לפרק החיים השני שלהם – פרק החכמה ושלטון השכל – לא תדעך התלהבותם” אלא תשרת את שכלם” את כושר השיפוט שלהם. לכן” אסור לנו לדכא את התלהבותם גם אם זה יקל עלינו לנתב אותה ולהשיג ציות מלא לדרישותינו ההוריות. מעבר לכך” הסיכוי שנצליח לצנן את התלהבותם הוא נמוך מאוד” מפני שההתלהבות טבועה בבני הנוערים” היא חלק מהותי מאופיים בפרק חיים זה.
אם כן” מהי העצה? להציע אלטרנטיבה מלהיבה” במקום התלהבות שלילית – התלהבות חיובית. נער שנסחף אחרי משהו שלילי ינטוש אותו רק אם נציע לו אלטרנטיבה חיובית סוחפת. הוא לא יסתפק בפחות מזה. לדוגמה: הכנת שיעורי בית איננה חלופה לשוטטות בכיכר העיר ההומה אדם וחיים! ביקור אצל הדודה איננה חלופה להשתובבות עם החבר’ה. רק חלופה שוות ערך בעוצמתה ובקסם שלה עשויה להעביר את הילד מהתלהבות שלילית לחיובית. כמובן” אין זו מלאכה קלה להדביק אותו בהתלהבות לאידיאל חיובי בשעה שהתלהבותו לדבר השלילי מספקת אותו. אבל” אין מסלול אחר.
תפקידנו החינוכי הוא להדביק את הילדים והנערים בהתלהבות חיובית. שותפים למשימה זו ההורים” מערכת החינוך” תנועות הנוער” והאווירה התרבותית הסביבתית. זה מחייב אותנו – ההורים – בהרבה רגישות ואיפוק. לא אחת” קשה לנו לעכל את התלהבותם העודפת של הבן או הבת שלנו. ממרום המבט השקול שלנו על החיים” קשה לנו לסבול את נהייתו העיוורת של הבן/הבת אחרי אידיאל למרות שהוא חיובי. היכן הביקורת שלו? היכן ההסתייגות שלו? מדוע הוא הולך אחרי דמות זו או מצטרף לתנועה זו? אכן” חשוב שנלמד את ילדינו להיות ביקורתיים ומאוזנים” ולהפעיל את כושר השיפוט שלהם. אבל” אסור לנו לדכא את התלהבותם.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.
