בפינתנו הקודמת עסקנו בתכונתה וביכולתה של האשה לגלות את האידאלים” הערכים וה’מטרות’ כבר בדרך” בתהליך” באמצעים. אחד מהתחומים שהדבר בא בו לידי ביטוי באופן משמעותי הוא הדיבור. ידועים דברי חז”ל (קידושין מט ב) “עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם” תשעה נטלו נשים”” וצריך להבין מהי תכונת השיחה ביחס לדיבור” ומה המשמעות שדווקא תשעה קבין מן השיחה ולא מן הדיבור ניתנו לנשים.
מבאר הרמב”ם (אבות א ז) שההבדל היסודי בין שיחה לדיבור הוא” שהדיבור הוא מן הסוג שיש בו תוכן” מהות” משמעות ותועלת” אך השיחה לעומתו היא דיבור שאין בו משמעות ואין בו תועלת” היא ממש כ’שיח’ (כך מבאר המהר”ל) שגדל ללא כיוון וללא מטרה” וז”ל: “והוא הדיבור הנמאס אשר אין בו תועלת לאדם בנפשו ולא עברה ולא מרי” כרוב סיפורי ההמון במה שאירע ובמה שהיה” ומה בין מנהגי מלך פלוני בהיכלו… או איך התעשר פלוני ואלו קוראים אותם החכמים שיחה בטלה”.
וכן כתב הרב הירש (בסידורו עמ’ שנח)” “אין שיחה אלא בדברים שאין בהם עניין” לא בדברים חשובים”.
אם כן” מה משמעות הדברים של אמירת הגמרא “עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם תשעה נטלו נשים”? קדמה לה אמירה דומה בגמרא “עשרה קבין של יופי ירדו לעולם” תשעה נטלה ירושלים”. ולכאורה הדבר תמוה” שהרי שלמה המלך כבר אמר “הבל היופי”” היינו” היופי הוא לכאורה חסר ערך” ללא משמעות ותועלת – כהבל הפה שאין בו ממש” ואם כן כיצד תשעה חלקים ממנו נטלה ירושלים? אלא שכאן באה הגמרא ללמדנו דבר עמוק ויסודי. תכונתה של ירושלים קדושה כל כך עד כדי מסוגלותה להכיל גם מרחבי חיים חומריים רחוקים ולגלות בהם את קדושתה. תכונת ה’יופי’ תתגלה בצורתה המתוקנת דווקא בירושלים המקרינה עליה את רוחניותה האיכותית והכמותית המיוחדת. כך הוא הדבר גם לגבי השיחה. האשה ניחנה בתכונת קדושה רחבה ועמוקה כל כך עד כדי כך שיכולה ומסוגלת לדלות תכונת קדושה זו בדיבורה אפילו בשיחתה” דהיינו אפילו דיבור שנראה כלפי חוץ חסר משמעות” מסוגל – אם האשה חיה חיים רוחניים אמתיים – להתגלות כבעל משמעות חשובה מאוד. ובקיצור” כשהאשה משוחחת היא באמת מדברת וכדברי הרב קוק (אוה”ק ג רפא) – “וכל דיבור היוצא מעומק הרצון של קדושה ואצילות” גם כשהוא בחיצוניותו נראה כאילו הוא סתם שיחה” מכל מקום נובע הוא ממקור הרצון הקבוע (האלוקי והקדוש) של בעליו”.
אם כן” מדוע אמרו חכמים (אבות א ב) “אל תרבה שיחה עם האשה”? על כך בעז”ה בפינתנו הבאה.






תגובה אחת
מנוחתה עדן