מי מחנך את מי?

מי המחנך ומי החניך? בדרך כלל” ההורים הם המחנכים” והילדים הם החניכים. אבל” כבר לימדונו חז”ל (מכות י א): “הרבה תורה למדתי מרבותי” ומחברי יותר מהם” ומתלמידי יותר מכולן”. אולי ניתן להוסיף “ומבני ומבנותי אף יותר מהם”. כל עבודה חינוכית מחנכת את המחנך עצמו! כשם שהפעילות החינוכית בבית הספר תורמת למחנכים ולא רק לחניכים” כך מילוי החובות החינוכיות הנובעות מההורוּת תורם גם להורים עצמם ולא רק לצאצאיהם.
החינוך העצמי של ההורים מתחיל זמן רב לפני שהם עוסקים בחינוך ילדיהם. הוא מתחיל עם הנישואין. איש ואישה נישאים” כל אחד מבני הזוג נכנס לנישואין עם חבילת חלומות על טיבם של חיי המשפחה. לשם מימושם הוא עורך סדרה חינוכית מקיפה במטרה “לחנך” את בן זוגו או את בת זוגתו בהתאם לחזונו האישי. פעילות חינוכית זו היא בדרך כלל מייגעת ומתסכלת” לעיתים אפילו מייסרת ומייאשת” היא גובה דמעות רבות משני בני הזוג. היא מסתיימת רק כאשר בני הזוג מגיעים למסקנה המפוכחת שלא תהיה תפארתם בחינוך בן זוגם אלא בקבלתו כפי שהוא” עם חלומו השונה כל כך. בני הזוג סברו לחנך זה את זה ונמצאו מתחנכים זה על ידי זה. הם למדו יחד פרק בסיסי בתורת החינוך: הפרק העוסק בערך קבלת הזולת. אמנם נכון שלפני החתונה הם שמעו דרשות מלהיבות על ערך קבלת הזולת” אבל החיים כל כך שונים מהדרשות עד שהם נזקקו לפרק זמן ממושך כדי להפנים אותו. עתה” משהשלימו זה עם זה” הם יכולים למזג את חלומותיהם ולאחד את האנרגיות האישיות שלהם לקראת משימתם העיקרית: לחנך בנים ובנות כדמותם וכצלמם.
ההורים הנבונים מסתערים על האתגר החינוכי שהציבה להם ההורוּת. הם מטכסים יחד עצות ומתכננים מהלכים חינוכיים ארוכי טווח כיצד להנחיל לילדיהם את חזונם המשותף. אבל פעמים רבות” מצפה להם הפתעה: התוצר החינוכי איננו “בדיוק” כדמותם וכצלמם. במקום בן אקדמאי ומשכיל” התואם את התסריט החינוכי שלהם” גדל להם בן אוהב טבע ומרחבים” שאין לו מושג במדעים ואיננו תולעת ספרים; במקום בן למדן ושמרן” גדל להם בן הנוטה לחסידות” הדבק ברבותיו עד כלות נפשו; במקום בן זריז וממולח כדמותם וכצלמם” צמח להם בן איטי ומסורבל; במקום בן שקול ומאוזן” גדל בן הרפתקן ומלא “פלפל”… כאן מתחיל הפרק החינוכי השני: לאחר שבני הזוג למדו לקבל זה את זה” הם לומדים לקבל את ילדיהם עם כל שוֹנוּתם. במשפחות מרובות ילדים” הפרק החינוכי הזה הוא ארוך ומגוון: ההורים נדרשים לעבור מחדש אצל כל אחד מילדיהם שיעור אינטנסיבי על ערך קבלת הזולת. נמצאו ההורים מחנכים את ילדיהם ומתחנכים על ידם.
לא תמיד עובר פרק חינוכי זה בקלות ובהצלחה. לפעמים הוא נתקל בקשיים מרובים” כאשר אין ההורים מוכנים לעכל צאצאים שאינם כדמותם וכצלמם. הורים המתעקשים שלא “לקבל” את ילדיהם כפי שהם” מפסידים פעמיים: אכזבה אישית ממלאת את לבם” ויחסיהם עם ילדיהם מתערערים. איזו החמצה! במקום לגלות גמישות נפשית ולהיות שותפים לתהליך של חינוך עצמי ואף ליהנות ממנו” הם דורכים במקום ומתחפרים בו מתוך עקשנות ונוקשות” והורסים את המרקם המשפחתי.
אצל אבותינו הקדושים” לא היו הבנים תעתיק מדויק של האבות. כל אחד מהם אחז במידה שונה. אברהם – מידת החסד” יצחק – מידת הגבורה” ויעקב – מידת האמת. השילוב של המידות השונות יצר את השלמות של אבות האומה.
שמא ישאל השואל: ערך קבלת הזולת” מהו מקורו? היכן הוא רמוז? התשובה היא” שיסודו במצוַת “ואהבת לרעך כמוך”. לפי הרמב”ם (סהמ”צ מ”ע רו)” הגדרת המצוה היא: “תהיה אהבתו וחמלתו לאחיו כאהבתו וחמלתו לעצמו בממונו ובגופו” מה שירצה ארצה גם אני בשבילו” וכל מה שארצה לעצמי ארצה לו”. אדם שמח לקבל טובות” הנאות” עזרה וסיוע מזולתו. אבל יש דבר בסיסי יותר שהוא מצפה לקבל מזולתו: הערכה. הערכה חיובית חשובה יותר ממתנות. ואם אין מעריכים אותו” אזי לכל הפחות שיקבלו אותו כפי שהוא. אחד הרצונות הבסיסיים של כל אדם הוא ש”יקבלו אותו” ולא ידרשו ממנו להחליף את עורו על מנת להתקבל. על כן החובה הראשונה הקשורה למצות “ואהבת לרעך כמוך” היא “קבלת” הזולת. היא קודמת לגמילות חסד ממונית או גופנית” ואפילו נפשית” וליתר החובות הנגזרות ממצוַת “ואהבת לרעך כמוך”.
לתגובות: [email protected] . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.