אם אפשר לתמצת במילה אחת את מה שצריך להתחולל תוך כדי לימוד תורה” או תפילה” הייתי בוחר במילה מפגש.
התורה הנלמדת איננה רק אותיות כתובות” אלא היא אותיות הנפגשות עם הנשמה הלומדת אותן” ובכך נוצר ביניהן תיווך מיוחד” משהו ייחודי וחד פעמי היכול להיווצר רק בין הלומד הזה לבין האות הזו. מפגש.
גם בתפילה החיפוש הוא אחר מפגש. מפגש בין בורא לנברא” אבל לא פחות מכך – מפגש בין האדם לחברו המתפלל אתו.
מתברר שכדי ליצור מפגש עם החלק האלוקי” יש צורך לעבור קודם במפגש אחר” מפגש עם האנשים שאתך” אנשים שאיתם אנו באים וניגשים לעבודת ה’.
פרשת תצווה עוסקת בבניית כלי המשכן והבגדים. לכאורה תחום שדורש מקצועיות רבה” דיוק והוראות קפדניות. ובכל זאת” לכל אורך הפרשה” הציווי הוא כל כך אישי.
ואתה תצווה” ואתה קח לך את אהרון אחיך” ואתה תדבר אל כל חכמי לב. גם הציווי ועשית חוזר על עצמו פעמים רבות. ועשית חושן” ועשית מנורה.
הפנייה היא אישית אל משה. דווקא מפני שעסוקים כאן בבניין המשכן” ודווקא מפני שמדובר בפרויקט הנדסי מורכב ומסובך יש צורך להישמר מהנפילה למקום של מקצועיות” שלא לומר מקצוענות” שבצדה אי אפשר יהיה להתעלם מן הגאווה” האגו” הרצון שדווקא הכלי שלי ייראה ויבלוט.
הציווי הוא אישי” אל משה. ויקחו אליך” אל הענווה שלך” אל הצניעות שלך” אל המוכנות שלך למחוק את השם” ולהימחק מספר ההיסטוריה של הקדוש ברוך הוא למען כלל ישראל. כל הלקיחה בתהליך המשכן צריכה להיות כזו.
המשכן – תוכו רצוף אהבה ונדיבות. כולו נבנה מנקודות של נדיבות בכלל ישראל שתורגמו לכסף וזהב ונמסרו יפה יפה למשה כדי שמהם יבנה את המשכן.
חשבתי – אולי זו הסיבה שהמשכן עמד זמן ממושך יותר מבית ראשון ויותר מבית שני. המשכן עמד על עומדו כחמש מאות שנה. ארבע מאות שמונים שנה חלפו מיציאת מצרים עד תחילת בניית בית המקדש שלקחה בעצמה עשרים ואחת שנים. ובכל התקופה הארוכה הזו המשכן עומד. תחילה בגלגל” ואחר כך בשילה” ושוב בנב” ולבסוף בגבעון.
חמש מאות שנה מחזיקה האהבה הגדולה הזו” הנדיבות המופלאה הזו” עצי שיטים עומדים.
בנייה שהתרחשה תוך כדי מפגש. שהזרות והניכור נוקו ממנה לחלוטין. בנייה שבה משה” שהיה אמור להיות בעצמו כהן גדול” רואה את אחיו מתמנה – ושמח בשבילו” הוא מלביש אותו בעצמו. קדמה לזה שמחת אהרון על מינוי משה למושיע” וראך ושמח בליבו. משני אלו נבנה המשכן” תוכו רצוף מפגש” אהבה וקרבה.
זה הפשט של אוהל מועד. מקום שבו מתוועדים” עם השכינה” ועם הרצונות הטובים של כל אחד מאיתנו. כך נבנה המשכן.
בית התפילה שלנו” משכן בזעיר אנפין” מזמין אותנו לפגישה” לתפילה שיש בה ממד כזה. זה סוג של תיקון לעולם המפורד שבו אנו חיים. גרים במקום אחד ועובדים במקום אחר” והמשפחה במקום שלישי” והילדים לומדים במקום רביעי” ומתפללים במקום חמישי. ופעמים בכמה מקומות בשבוע אחד.
תפילה היא מפגש” שנבנה מפעם לפעם” ויש בו כדי ליצור שייכות בין חלקיו” קרבה והארת פנים. כשמתוודעים לאיכות הזאת” קשה מאוד לוותר עליה. אחרי הכול מדובר בדבר הכי משמעותי שלנו – התפילה.
