מְרִיבָה גְּדוֹלָה / סיפורי אברי

אִיָּר 2488
– “תַּלְמִידִים יְקָרִים”” אָמַר הַמְּלַמֵּד” “אֲנַחְנוּ צָבָא גִּבּוֹר שֶׁל עַם גִּבּוֹר” וְנִצַּחְנוּ אֶת הָאוֹיֵב בָּעַי…”
– “חוּץ מֵאַבָּא שֶׁלְּךָ”” לָחַשׁ לִי פַּלְטִי” “הוּא לֹא גִּבּוֹר” הוּא נִפְצַע בַּקְּרָב…”
הִרְגַּשְׁתִּי אֵיךְ הַדָּם עוֹלֶה לִי לָרֹאשׁ.
– “לְהֶפֶךְ!” צָעַקְתִּי לוֹ” “אַבָּא שֶׁלִּי גִּבּוֹר” לָכֵן הוּא הָלַךְ קָדִימָה! וְאִם אַבָּא שֶׁלְּךָ לֹא נִפְצַע” כַּנִּרְאֶה הוּא פַּחְדָן וּבָרַח מֵהַקְּרָב…”
עַכְשָׁו הִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל פַּלְטִי לְהִתְרַגֵּז.
– “שֶׁלֹּא תָּעֵז לוֹמַר עוֹד דָּבָר כָּזֶה עַל אַבָּא שֶׁלִּי!” הוּא צָעַק.
– “אֲנִי דווקא מֵעֵז: אַבָּא שֶׁלְּךָ נְמוּשָׁה!”
– “אַבְרִי וּפַלְטִי” אֶת הַשִּׂיחוֹת הָאִישִׁיּוֹת שֶׁלָּכֶם תְּנַהֲלוּ בְּמָקוֹם אַחֵר” לֹא פֹּה בַּכִּתָּה”” הַמְּלַמֵּד קָטַע אֶת הַוִּכּוּחַ הַסּוֹעֵר שֶׁלָּנוּ.
בְּסֵדֶר” בְּסֵדֶר” חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי. פַּלְטִי הֶחָצוּף הַזֶּה עוֹד יְקַבֵּל מִמֶּנִּי מָנָה הֲגוּנָה בַּהַפְסָקָה. אֲבָל כְּשֶׁהִגִּיעָה הַהַפְסָקָה” עוֹד לִפְנֵי שֶׁהֶחְלַטְתִּי אֵיזוֹ מָנָה הוּא יְקַבֵּל” פַּלְטִי תָּפַס אוֹתִי בַּצַּוָּאר” וְאָמַר בְּזַעַם:
– “נִרְאֶה אִם גַּם עַכְשָׁו אַתָּה מֵעֵז לַחְזֹר עַל מַה שֶּׁאָמַרְתָּ.”
מַעְגָּל שֶׁל יְלָדִים סַקְרָנִים הִתְאַסֵּף סְבִיבֵנוּ. הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהֵרָאוֹת אָדִישׁ.
– “אַתָּה הִתְחַלְתָּ עִם כָּל זֶה. אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי לֹא גִּבּוֹר וְזֶה לֹא נָכוֹן. הַהֶפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן. כְּמוֹ שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי – הוּא לָחַם בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה וְלָכֵן הוּא נִפְצַע.” הִסְתַּכַּלְתִּי סָבִיב וְרָאִיתִי הַסְכָּמָה לִדְבָרַי בְּעֵינֵי הַתַּלְמִידִים מִסָּבִיב. הִמְשַׁכְתִּי:
– “וְכֵיוָן שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: ‘כָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ פּוֹסֵל'” סִימָן שֶׁאַבָּא שֶׁלְּךָ הוּא שֶׁאֵינוֹ גִּבּוֹר” וְלָכֵן אֲנִי מְנַחֵשׁ שֶׁעָמַד בְּסוֹף הַלּוֹחֲמִים וְנִצַּל מִפְּצִיעָה.” הִסְתַּכַּלְתִּי סָבִיב בְּמַבָּט שֶׁל נִצָּחוֹן. כָּל הַיְּלָדִים הִקְשִׁיבוּ לִי בְּעִנְיָן.
אֲבָל אָז הִרְגַּשְׁתִּי סְטִירָה חֲזָקָה בַּפַּנִים. פַּלְטִי סָטַר לִי! לֹא הִסְפַּקְתִּי לְהִתְאוֹשֵׁשׁ וְהִנֵּה הִגִּיעָה גַּם בְּעִיטָה. פַּלְטִי חָזָק מִמֶּנִּי” וְאֵין לִי סִכּוּי נֶגְדּוֹ. עָדִיף שֶׁאֶבְרַח” וְאַחַר כָּךְ אֶתְחַשְׁבֵּן אִתּוֹ. בָּרַחְתִּי לָאֹהֶל שֶׁלָּנוּ” וְיָשַׁבְתִּי מִתְנַשֵּׁף רֶבַע שָׁעָה” וְאוּלַי חֲצִי שָׁעָה” עַד שֶׁרָאִיתִי אֶת הַמְּלַמֵּד מַגִּיעַ וּמוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו אֶת פַּלְטִי.
– “אַבְרִי” גַּם אַתָּה בָּא אַחֲרַי לַכִּתָּה. כָּךְ לֹא פּוֹתְרִים וִכּוּחִים.”
נִגְרַרְתִּי אַחֲרֵי הַמְּלַמֵּד וְאַחֲרֵי פַּלְטִי. אָז אֵיךְ פּוֹתְרִים וִכּוּחִים? רֶגַע” עַל מַה הִתְוַכַּחְנוּ בְּעֶצֶם? גִּבּוֹר” לֹא גִּבּוֹר? זֶה קְצָת מוּזָר לוֹמַר” אֲבָל בְּעֶצֶם אֲנִי כְּבָר לֹא מַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ כּוֹעֵס. לָמָּה? לֹא יוֹדֵעַ. עָבַר לִי.
בַּחֲצַר הַתַּלְמוּד תּוֹרָה” הַמְּלַמֵּד הִתְיַשֵּׁב עַל סַפְסַל עֵץ” וְהוֹשִׁיב אוֹתָנוּ מִשְּׁנֵי צְדָדָיו.
– “אַבְרִי” מַה יֵּשׁ לְךָ לוֹמַר לְפַּלְטִי? לָמָּה אַתָּה כּוֹעֵס עָלָיו?”
– “אָה… שׁוּם דָּבָר…” חִיַּכְתִּי.
– “וְאַתָּה” פַּלְטִי” מַה אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר?”
– “גַּם אֲנִי שׁוּם דָּבָר…” פַּלְטִי חִיֵּךְ. מָה” גַּם הוּא כְּבָר לֹא כּוֹעֵס? הִסְתַּכַּלְתִּי עָלָיו וּשְׁנֵינוּ הִתְחַלְנוּ לִצְחֹק.
– “אָז לָמָּה רַבְתֶּם?” קָרָא הַמְּלַמֵּד וְדָפַק בְּיָדוֹ עַל מִצְחוֹ.
***
גַּם לָכֶם קָרָה” יְלָדִים יְקָרִים” שֶׁרַבְתֶּם סְתָם? סַפְּרוּ לִי.
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)