ומשביע לכל חי – רצון
א”ר אלעזר א”ר אבינא” כל האומר תהילה לדוד (מזמור אשרי יושבי ביתך) שלוש פעמים בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא” (ברכות ד). הגמרא מסבירה שמעלתו של המזמור הזה היא כפולה: הוא נאמר בסדר א-ב” ויש בו גם הפסוק “פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון”. ואכן נפסק להלכה שצריך לכוון בפסוק הזה ואם “לא כיוון צריך לחזור ולאומרו” (שו”ע אוה”ח ס’ נא).
מסביר המשנה ברורה שהסיבה העיקרית שקבעו לומר מזמור זה הוא בשביל הפסוק הזה שבו האדם מזכיר שבחו של הקב”ה שהוא משגיח על בריותיו ומפרנס אותם.
הגמרא הזכירה שיש במזמור שתי מעלות – סדר של א-ב ופרנסה” ומסביר הרב קוק (עין איה ברכות עמ’ 12)” שהדרך לקניית השלמות האמיתית תהיה בשני דברים: א. “שיאיר לו אור השכל הנובע מהתורה הקדושה לדעת את קונו” – ידיעת ה’ יתברך דרך לימוד התורה בעומק ובגדלות. וב. שלא תהיה לו הפרעה מטרדות העולם הזה – והדרך להינצל מטרדות העוה”ז היא הביטחון. אז מזמור כזה” שיש בו גם שבח לה’ וגם סדר א-ב שכולל את האותיות שבתורה” סגולתו – שא. על ידי אמירתו יאירו עליו אורות התורה הקדושה בכללה” ובזה הוא יבין שצריך להשיג את השלמות בקניין תורה שלם ורציני. וב. ביטחון על ענייני העולם הזה שחסרים לו” ולכן הוא משלים עצמו על ידי הביטחון שה’ זן ומפרנס” פותח את ידיך ומשביע לכל חי” ומכאן פתוחה לו הדרך לקניין השלמות האמתית. ומבטיח דוד המלך במילותיו שגם אם יש משברים וקשיים בדרך הגורמים לו לכופף קומתו – חסד ה’ סומך את הנופלים וזוקף את הכפופים “ראייה זו מגלה לכל יצור שכל תקוותו לישועת חייו בכלל” וללחם בפרט” תלויה בצפייתו אל מקור חייו ואכן “עיניך כל אליך ישברו” ואין להם לחשוש לאכזבה” כיוון שה’ האוהב פותח את ידיו ומשביע את רצונם של כל החיים” (מתוך ספרו הנפלא ‘במעמד השחר'” לרב דוד חי הכהן שליט”א שמדריך את האדם להבנת עומק התפילה ומשמעותה).
בפסוק נאמר גם ‘ומשביע לכל חי רצון’ ואומר המהר”ל (נתיב העבודה פרק ו) שהלחם והבשר גשמיים ואין הרצון גשמי” רק הוא רמז על הרצון הנסתר”. ואם כן לא רק לאוכל הגשמי דואג לנו ריבונו של עולם אלא גם לרוחניות שלנו שתלויה מאוד ברצון” והקב”ה משביע לכל חי – רצון” והוא צריך לפעול אתו ולהעלות עצמו מעלה מעלה ומתוך כך זוכה הוא להיות מבני העולם הבא.