“טעם לאכילת פירות ביום ט”ו בשבט הובא בספר ‘אדני פז’ שהוא כדי שיזכרו על ידי זה שהיום ראש השנה לאילנות ויתפללו עליהם שיתברכו הפירות”.
בין התפילות שיש להתפלל על האילן ופירותיו” מופיע נוסח שיתפלל שלא יהיו העצים חולים. מה הכוונה שעץ חולה? ומה עלינו לעשות כשהוא חולה? מובא בגמרא (שבת סז א) שאילן שמשיר פירותיו “סוקרו בסיקרא (צבע אדום) וטוענו באבנים”. הגמרא אומרת שמובן לה מדוע טוענו באבנים” כי מרוב שהעץ שמן וכוחו רב הוא משיר פירותיו ועל ידי שטוענו באבנים הוא מכחיש את כוחו” מצמצם את כוחו” וכך הוא יתן פירות במידה הנכונה (רש”י)” אך מה הטעם לצבוע אותו באדום? איזו רפואה יש בזה? ומשיבה הגמרא: כדי שיראו זאת אנשים ויבקשו עליו רחמים. הגמרא לומדת זאת מהמצורע שמרחיקים אותו אל מחוץ למחנה והוא “טמא טמא יקרא” – הוא אומר: אני טמא” התרחקו ממני. ובזה הוא מודיע צערו לרבים וכך הם יבקשו עליו רחמים.
מסביר הרב זצ”ל בעין איה (שבת ח”ב 127) שכמו שהרצון להיטיב לאיזה פרט “כשהוא פונה דרך תפילה לאדון כל” – פועלת להיטיב לאותו דבר פרטי” כך “התעוררות חפץ הרבים להיטיב” פועלת מתוך “הקישור הנפשי שבין איש לאיש” לשינוי לטובה של אחד על חברו” ורצון ההטבה הזו פועל גם על הצומח ועל כל ההוויה” ולכן רבים המבקשים רחמים על עץ אשר מרוב שפע ברכתו משיר פירותיו – זה פועל לכוון את כוח הצמיחה של העץ “ממש כאותה המידה שהרפואה קרובה לבוא ע”י ההשתתפות של יחידי הכלל בעד הכלל כולו”. מכל זה למדנו על כוחה של תפילת הרבים שפועלת ומביאה ישועה לכלל” ולכל יחיד ויחיד” ואף מביאה ישועה וברכה להוויה כולה ולכל צמח ואילן אשר נברא ברצון ה’ יתברך.
