מהו היחס הנכון לכסף בחינוך ילדים?
יש הטוענים שחשוב להרחיק את הילד מכל עניין כספי” שכן יהיה לו זמן לעסוק בזה מיום חתונתו והלאה” ויש הטוענים שמדובר באחת מאבני פינה של החינוך היהודי… והתשובה היא כרגיל באמצע.
עד גיל 9 אין לתת לילד כסף כיס כי עד גיל זה הוא אינו בר דעת. מגיל 10 ילד צריך לקבל כסף כיס כחלק מחינוכו לעצמאות” שהרי האדם ניכר בכוסו” בכעסו ובכיסו… אמור לי מה יחסך לכסף ואגלה לך את מהותך” את חיבורך אל חיי נשמתך” את דרגת עצמאותך” כלומר עצמיותך. באמצעות הכסף מלמדים ילד להיות עצמאי” כמה להוציא וכמה לא” כמה לחסוך וכמה להשתמש בכסף על מנת להיטיב לזולת. מגיל 18 חשוב שהנער יהפוך עצמאי בעניינים הכספיים” הוא יכול לעבוד בעבודות מזדמנות” אולי בייבי סיטר או שיעורים פרטיים” העיקר שידע להעריך את ערך העמל. ואם ילד מבקש סכומים גבוהים מדי צריך לבדוק מהי הסיבה…
לכן” שלושה שמות יש לכסף בעברית: כסף מלשון כיסופים” כלומר ביטוי של רצון” במה כדאי לי להשקיע? איך אכוון את צעדיי? הכסף הוא גם מעות כלומר מה עת” מה אני אעשה בעת הזאת? כלומר כסף לשם בזבוז” מעין מילוי רגעי השעמום של החיים. הרי כידוע הדרמה של החיים היא הפער בין הרצוי” המאוויים” השאיפות” לבין החיבור אל הגוף” אל המציאות כפי שהיא” המצוי. והנה ‘כסף’ בערך מספרי כמו ‘רצוי’ פחות ‘מצוי’ – כלומר הכסף סוגר כביכול את הפער בין התחושה שאני חסר ערך לבין השאיפות הגבוהות. כאילו אם אקנה אהיה מאושר… ויש כסף שהוא דמים” כלומר מחלה נפשית שבה הופך הכסף כאילו לדמו של האדם” לבשר מבשרו” לעצם מעצמו והוא מוכן להיות חולה לדבר הזה…
עלינו אפוא מוטל לחנך את ילדנו לחיבור נכון אל הכסף. כאמצעי בלבד ליישום המשאלות” ולא כמטרה או כמילוי זמן…






